אם כן אז מה זה נאמנות?

לא יכולה לקבל את ההכלה הזו.

די איתה.

כן, זה פגיעה בנאמנות ובאמון של האישה, נקודה.

והיא חולפת לו מול העיניים, לבין הוא מתבונן בה ארוכות לבין אם הוא מחפש את באינטרנט במודע וחופר על זה.

הרבה הרבה הבדל.

ואני לא חושבת שצריך להכיל את המציאות הזו, לפחות לא בריש גלי.

באמת מנסה להבין....

יש פה בעיתיות הלכתית מבחינתו, באותה מידה של כל עבירה אחרת, אבל איפה את רואה פה פגיעה באימון???

ובאמת לצערנו זה לא שהוא צריך "לנבור" או "לחפור" כדי להגיע אלא זה הכי פשוט וקל ומהיר שיש בעולם... פשוט תעשייה נוראית ומילארדרית שעושה שמות בכל החברה שלנו... מציאות עצובה אבל קיימת לצערנו

ומחדדת את העניין שהצפיה היא תחליף זו.. שנוגע במקומות אחרים בנפש,

אולי ישמע מוזר 

אבל זה נובע מהנפש, ממקומות שאפשר לטפל בהם,

כל מעשה שאנחנו עושים נובע מחיסרון מסוים שיש לנו ואנחנו רוצים למלא,

כשגבר (לצורך העניין) צופה בתכנים האלה, הוא ממלא חיסרון,

 ולא זה לא בהכרח חסרון במיניות.)

מקווה שהובנתי,

בדרך הזו אפשר לטפל ולהשלים ולמלא הרבה דברים

ולהקל מהחיים

זה פשוט גורם להנאה, כמו שלאכול אוכל מאוד טעים שהוא לא כשר - זה גורם להנאה ואדם מתפתה לאכול. 

וצריך גם להתייחס אל זה כאל בעיה של עצמו עם עצמו ולא לקשר את זה לכל מיני דברים לא קשורים, כמו אהבה או נאמנות לאישתו - כי אין לזה שום קשר!!!

סליחה אם זה נישמע תוקפני, אבל מפריע לי, כי על אדם שאוכל לא כשר או מחלל שבת, לא היית אומרת שהוא צריך טיפול, אז למה אם תחום הקושי שלו הוא בתחום הצפיה בתכנים - את כן אומרת שצריך טיפול?

אני כמוך לא חושבת שזה בגידה על אף שאבין מאוד אישה שתרגיש ככה,

וכשאני אומרת טיפול אני לא מתכוונת שיש לו איזה בעיה נפשית, ממש לא,

גבר שיושב ומתבטל, ב"ה שומר תוצ העבר של הצפיה בתכנים אסורים והוא נפל לזה שוב, זה לאו דווקא כי הוא ממש רצה לראות, אם הוא לא היה מתבטל שעות זה לא היה קורה,

הדוגמא הזו לא מספיק טובה.. אבל אולי תסביר טיפה יותר טוב,

אולי אנסה דוגמא אחרת,

אנחנו מונעים מהגנות, כלומר אם תבוא מורה לכיתה ותשאל מי קרעה את הקישוט, מי שתענה "אני לא קרעתי" זו תהיה הגנה, יש לה חסרון פחד והיא ממלאה אותו מגינה עליו,

מסתכבת קצת בלהסביר בכתיבה,

ולעניין המחלל שבת או אוכל לא כשר, אם הוא חילוני לא שומר תוצ, את צודקת,

אבל אם הוא דתלש, ועושה את זה בכוונה, או סתם כי לא מתאים לו להיות דתי, זה כן יושב על משו, אם הוא יעשה תהליך עם עצמו הוא בהחלט יגיעו לנקודות האלה שמהם חל המפנה,ף

ואני לא רואה פה תוקפנות, אני רואה פה דושיח ודיון עם נסיון להבנה :I)

מצטרפת לכל מילה 

אם בזמן הבן איש חי, אישה עם 3 כפתורים פתוחים הייתה נקראת פרוצה, היום היא רבנית

אז אם נצא מנקודת הנחה שבזמן רבי עקיבא למצוא אישה יותר יפה זה לא רק להסתכל אליה אלא מצריך יותר עבודה ומינמום של קשר אם אשתו אז אני יכולה להבין,

אם הנשים בזמנו היו הולכות לא צנוע כהיום אז הנ"ל לא רלוונטי

לא מצאתי שרשור או מישי שמנסה להסביר שזה סבבה,

אפשר לקרוא שוב,

מאמינה שקיימים גברים כאלה,

אבל בשביל לא להסתכל על אישה אחרת הוא צריך ממש למשור עניים,

רהחוב מפוצץץץץ היום ללכת עם ביקיני "ליד" הים זה נורמלי...

או שאת מתכוונת שהוא לא מסתכל מלכתחילה באישה אחרת ב"ה

וגם תרימי לעצמך, הרבה פעמים גבר שמסופק מאשתו לא מחפש את זה בחוץ,

ומסייגת שיש הרבה מסופקים, עיין בשרשור הנ"ל וזה נובע מעניין אחר כמו שציינתי 

לא היו שטופים בזימה כמו היום,

כמו שר' עקיבא אמר כך,

בטוחה גם על מלא שחלקו אחרת,

והעניין עם הפרוצה, זה הסבר לעניין מה היתה הנורמה, תהיי בטוחה שפעם לא חלמו שנשים יסתובבו כמעט ערומות ברחובות, אני אתמול יצאתי עם בעלי לסיבוב, לא ספרתי כמה בנות ראיתי עם שורט שממש ממש לא כיסה להם... חצי בקושי.

ובעניים הסיפוק רשמתי "הרבה פעמים" כי אני לא מכלילה מכל הסיבות שבעולם, ום ממה שאמרת 

את צודקת שזמן חזל לא נשמע כמו שזה נשמע היו שם גם מציאויות קשות,

לכן כשכתבתי על זמן הנשים ברבי עקיבא הסתייגתי בדבריי כי איני יודעת  בוודאות מה היה שם,

אבל עדיין קשה לי הדברים של רבי עקיבא נשמע לי קצת תמוה, גיגלתי קצת ומצאתי הודעה ש@שוקולד לבן המהממת  רשמה בשרשור שנפתח בדיוק בנושא הזה,

מצרפת אותו פה, את חייבת לקרוא

מצא אחרת ממנה - יכול לגרשה? נעלבתי. | ערוץ ７

בזמן רבי מאיר בעל הנס הייו בתי זונות

מה אתה מסתכל ונהנה מאישה אחרת שהיא לא אני?

אולי קשה לנתק את הרגש פה, זה לא שהוא נהנה מלסהתכל על הבית של מישו אחר ואז הוא לא בוגד בבית שלו ובעיצוב של אשתו,

מסכימה איתך ומנסה להבין את הצד השני

כי הגיונית את צודקת 

זה מה שאני חושבת,

היטבת להסביר תודה

כי עובר לו בראש באלי לבגוד... (ברוב המקרים)

גבר צוחק עם אישה אחרת כי הוא אומר מה כבר יצא מזה כולה אמרתי ככה ועשיתי ככה....

יותר אישה אחרת פחות אשתו...

משוואה ברורה מבחינתי,

גם רוב הסיפורים מתחילים ככה,

לא צריך לרצות לבגוד בשביל לבגוד,

ושוב אני לא אומרת שכל מי שצוחק עם אישה אחתר מסיים בבגידה ממש ממש לא 

לא סתם חזל הביאו גדרים, כי הגדר הזאת מונעת את הבגידה בסוף 

הוא לא צריך לרצות

שוב,

גם  אם הקשר התחיל בשחוק וקלות ראש זה עלול להתדרדר לבגידה כי הם יצחקו ואז הוא ייגע בה כי הוא לא שומר על הגדרים האלה

והוא יכול ליפול איתה ובאותה נשימה להצער אלף פעמים על הטעות הזאת שהוא עשה,

הוא לא צקיך למחוק את אשתו בשביל לבגוד בה,

בגידה זה לא רק בשכל

אז למה להתחיל עם זה מלכתחילה? אם עד לשם זה עלול להדרדר אפילו אם זה נשמע רחוק

ככל שהגדר יותר גבוהה,

לא שאצלינו עומדים על כל הגדירות כן

בדבר אסור שהוא לא הסכים לעצמו,

מזה "נפל לסמים"???

בטח שנופלים, ולא כל מה שעושים הוא מתוך החלטה, גבר שמשחק עם אישה ויושב איתה בהפסקות וכו והקשר נהיהה יותר קרוב ויותר אינטימי והוא חלילה הגיע איתה למגע אסור לצורך העניין, הוא נפל! הוא לא רצה את זה הוא אוהב את אשתו ואשתו מספקת אותו וכו וכו , יחד עם זאת הוא היה בקשר אחר עם אישה אחרת, הוא לא החליט לעשות את זה ומה שהוא עשה זה נתעב ומכוער

אם זה היה עניין של החלטה חזל לא היו שמים גדירות, כי מה הבעיה. שיחליט שלא וזהו...

מזה "שבע יפול צדיק וקם, מזה נפל? לא רצה וחטא

אם זה היה עניין רק של הלחטה לא היינו צריכים כל כך לפחד מהיצה"ר ולהגיד שאין אפוטרופוס לעריות וכל המשפטים האלךה,

היינו פשוט מחליטים וזהו,

ומכיוון שלא כך הדברים,זה לא מתחיל ונגמר בהחלטה, גם מי שמחליט עלול ליפול,

כמה פעמים החלטת שהוווו מעכשיו את מצתחילה דיאטה, מעכשיו אין יותר מתוקים!! זה לא בריא זה מסוכן, הרופא אמר לך שהסוכר שלך גבוה גם ככה, ולמרות זאת אכלת, למרות זאת נשברת ונתת ביס בקליק שוקולד,

אבל החלטת לא???, נכון החלטת,

אבל הקושי היה גדול אז נפלת ואכלת,

אם הייתי חכמה יותר הייתי מוציאה את השוקולד לגמרי מהבית, מציבה לעצמי גדר ואז אני לא יכולה ליפול בקלות כזו,

תגידי יש סופר? אני עושה מה שאני יכולה, לעבור דירה רחוק מהסופר לא שייך,

בדיוק כמו שלא שייך להגיד לגבר אל תצא מהבית יש נשים בחוץ, אבל כן שייך לו לסנן את הפלאפון שלו, להמעיט בידבורים עם נשים אחרים כדי להרחיק ממנו את מה שקשה ועלול להביא לנפילה  

גם שם דוגמא עם אוכל?

אדם שמעשן כי נכנע ללחץ חברתי הוא נפל, הוא מעשן ולא כי הוא רוצה לעשן,

יכוליות שאנחנו משדרות על אותו גל במילים אחרות,

הוא בחר לעשן נכון אבל הוא לא רוצה את זה לכן הבחירה הזו היא נפילה בשבילו, זה שהוא בחר בזה לא אומר שהוא רצה את זה,

אם היה יכול, אם היה מתרחק מחברה רעה (שזו גם גדר) הוא לא היה "בוחר" בהחלטות הגרועות האלו, כלומר לא היה נופל בהם,

גם בחזל, חברה רעה לא טובה לאדם כי היא משפיעה עליו!!! 

את יכולה להגיד את זה ככה,

השתמשתי כאן במילה "בוחר" אבל המשמעות היא לגמרי נפילה,

@המקורית אנחנו באותה דיעהבעניין הזה של גדירות ונפילה ותקראי גם את את עניין ה"בחר ליפול" זה אותו רעיון לא?!!!

לא מבינה את ההשוואות המגוחכות האלה

הוא נהנה ממנה כשהוא צוחק איתה, סבבה לו וכיף לו לצחוק עם אישה אחרת,

לא אצלי 

וזה שוב עניין של הסתכלות לדעתי 

אבל כן, זה בדיוק כמו לחלל שבת.

לכל אדם בעולם יש את התחומים שבהם קשה לו ושבהם הוא נופל - אז זה התחום שלו.

אין לזה שום קשר לאישתו ולא לנאמנות או לאהבה אליה, וברור שלא בגידה- 

זה כל עוד שלא מדובר על משהו מעבר לצפיה בתכנים, אבל נניח קשר אמיתי עם אישה, אפילו סתם קלות ראש וצחוק עם אישה אחרת - בעיני זה כן פגיעה מסויימת בנאמנות - כי זה באמת פגיעה ב"להיות יחידים אחד לשיני" כמו שהגדרת. צפיה לעומת זאת לא ניכנסת להגדרה , קשה לי לפרט אבל הנאה מצפיה לא באמת קשורה למה שרואים - אין פה שום קשר עם אישה אחרת.

זה ברור שזה לא בסדר!!!! ברור שצריך לשנות את זה, ברור שזה לא אנושי\מוסרי וגם הילכתית זה לא בסדר. אין פה שום ספק!!!

אבל זה בדיוק כמו כל שאר המידות הלא טובות שהוא צריך לעבוד עליהם, חלק מהעבודה שלנו בעולם הזה...

וזה גם לא "צורך במיניות גבוהה" שלא ממומש, פשוט לא! זה לא קשור לזה.

אין שום קשר לזוגיות ביניהם או לחוסר סיפוק מיני.

זה הנאה מיסוג אחר. ואין שום צורך למצוא לזה "פתרונות בתוך המסגרת הזוגית הטהורה" כי בדרך כלל אין שום בעיה במיסגרת הזוגית. זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר.

ומה זאת אומרת "אין לי מושג אם אפשר למצוא לזה פתרון"??? לא צריך "למצוא" פיתרון, אדם אחראי למעשיו והוא חייב לעבוד על עצמו, ושום דבר שאישתו או אחרים יעשו - לא יעזור לו להתגבר על היצר, כי אין לזה שום קשר לאישתו. באנו לעולם עם מידות לא מתוקנות ועם משיכות לא תמיד טובות, והעבודה שלנו זה לעבוד על עצמינו, ואדם רגיל אמור להיות מסוגל לעבוד על עצמו ולהצליח לפעמים להתגבר על היצר שלו, וכמובן שלפעמים לא מצליחים ונופלים.

אין לך גם מידות לא טובות שאת צריכה לעבוד עליהם?

את אף פעם לא נופלת בכלום?

בגידה זה קשר עם אישה אחרת. צפיה בתכנים זה לא אותו דבר!

כמו שכתבתי אין לי מושג איך להסביר אבל ההנאה לא קשורה למה שרואים, יש פה הנאה, אבל אין קצה של קשר עם אישה אחרת, והוא אפילו לא יזכור אחר כך מה בדיוק הוא ראה, אלא רק יזכור שנהנה.

שזה מעילה באימון הזוגי ובמיוחדות הקשר.

ממש לא!

באותה מידה שאדם עם מידת קמצנות או קנאות או כל בעית מידה אחרת לא מועל באימון הזוגי.

אין לזה שום קשר לחוסר נאמנות. זאת הנאה רגעית שלא קשורה אפילו למה שהוא רואה, והוא אפילו לא יזכור מה בדיוק הוא ראה. אין שום השוואה בין זה לבין קשר עם אישה אחרת, לבין צחוק וקלות ראש עם אישה אחרת, או גרוע מזה.

ולא היה שום מידה רעה בך שבעלך לא ידע עליה מראש???

כולנו מציגים מצג של אנשים טובים, ולכלנו יש חולשות.

הסכמתם לפני החתונה על כל מידה רעה שיש בך?? עשיתם חוזה שכל אחד אמר בדיוק איפה החולשות שלו ובמה הוא לא טוב???

בעלי חשב שאני אישה מאוד מסודרת, וובסוף הוא מגלה שאני לא כזאת, אז מה? זה הונאת דברים? אני מעלתי באימון שלו??

לא מבינה מה זה כל הדיבורים האלו...

כולנו אנשים שמנסים להיות טובים ולקיים מיצוות וזה אמור להיות ברור מאליו שלכל אחד יש מצוות\מידות שבהם הוא פחות טוב.

לא חשבת שהתחתנת עם מלאך, נכון?

לא תמיד נעים לנו לספר מייד בזמן הנפילה או החולשה שלנו.

בעלה של הפותחת מיד התוודה בפניה, כשהיא שאלה אותו על זה, הוא לא ניסה להסתיר! 

תגובה ארוכה שכתבתי על הנושא בעבר:

קודם כל חיבוק גדול על ההלם והתחושות הקשות המתלוות 

אני רוצה לכתוב לך, שכאשר אני קוראת אותך אני קוראת אישה שמאוד מאוד מעריכה ואוהבת את בעלה.

אישה שמעידה על בעלה, אפילו בתוך תוך הקושי שלה וההלם הראשוני, 

שהוא אדם מאוד ישר

מאוד אמין

שהוא העוגן שלך

שהוא היה שם לצידך בכל פעם שהיית זקוקה לו

שעברת הרבה בחיים - והוא היה שם כדי לתמוך ולחזק

שהוא האי היציב שלך כשהכל קשה ומאתגר

וכל הדברים הללו הם כל כך, כל כך כל כך כל כך לא מובנים מאליהם, מדהימים, חשובים, הם פשוט מחיים את הלב ואת הנשמה!

זכית ממש ב"ה

זכיתם ❤

זה יקר כל כך כל כך.

וזה הבסיס.

זה העיקר

ואת מבקשת עזרה בלהבין יותר,

באיך לקום,

באיך דווקא מתוך הקשר הכה חזק וייחודי ואוהב וקרוב שיש ביניכם - איך לשמור עליו, איך לגרום לעצמך לא לנטור לו, איך לגרום לעצמך שלא יהיה מחסום ביניכם,

את בעצם מבקשת שלמות בקשר ביניכם, לתמיד. גם אם קשה. גם אם יש נפילה.

אז דעי יקרה, שהאהבה *הזו* היא היא העוצמה הכי חזקה שלכם

והיא היא מה שגם תעזור לכם לעבור את המכשול הזה

והיא היא מה שילווה אתכם וילך איתכם לאורך כל החיים ב"ה!!!

לגבי הנפילה/הצפייה עצמה, כתבתי על כך בעבר בהרחבה, מצרפת לך את הדברים:

יקרה,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות בהודעתך -

הראשונה היא באמת הנגיעה בכאב הגדול גדול,

והשנייה היא לראות איך דווקא מתוך הכאב והשבר הזה אפשר אולי לצמוח.

1. בכאב:

עכשיו קשה לך מאוד, את ממש בעיצומו של הקושי,

בתוך המקום הכואב והשחור הזה - קשה מאוד לראות מעבר.

אבל זה ב"ה מצב זמני.

את לא תמיד תהיי בחושך הגדול הזה.

גם אם כרגע זה נראה שכן - זה באמת באמת לא.

כתבת הרבה דברים, בסוג של מוצפות רגשית מאוד גבוהה

וענו לך כאן בחוכמה רבה 

גם אני הקטנה מצטרפת לדברים שנאמרו -

גם להבין עם *עצמך* איפה הייתה כאן הפרת האמון מבחינתך,

מה זה אומר מבחינתך,

ואח"כ מבחינת בעלך

ואח"כ מבחינה זוגית.

בנוסף, צריך באמת להבדיל בין ההרגשה שלך והתפיסה שלך, שבצדק היא קשה מאוד, פגועה מאוד, נגעלת מאוד

לבין המציאות עצמה שלצערנו כוללת בתוכה כמעט 99% של צפייה לפחות פעם אחת בפורנו בעבר/הווה/עתיד של כל גבר באשר הוא גבר...

זו מציאות עגומה, אני יודעת - אבל היא כבר בגדר נורמה...

כן, גם גבר חרדי, דתי, חילוני, רווק, נשוי - כולם כולם.

האחוזים ממש זהים ודומים אצל כולם לצערנו.

הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבותף יצר ההישרדות, ואכן אצל גברים (בהכללה, יש גם אחוזים מטורפים של נשים שצפו/צופות) - היצר יותר חזק.

ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.

העולם השתנה, הזמינות השתנתה - זה כמעט בלתי אפשרי שאדם יעבור חיים שלמים בלי ליפול לדבר הזה אפילו פעם אחת...

ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,

זה כמעט חזק מהם!

זה לא אומר בשום צורה שזה בגללך או שזה קשור אלייך - זה לא!

אולי חלק מתחושת הנבגדות, משבר האמון, הגועל והסלידה שאת חשה כרגע נעוץ בעובדה שאת מרגישה שזה קשור גם אלייך, שהוא בגד בך אישית כשהוא צפה בפורנו,

שאת לא מספיקה עבורו או מספקת אותו, שאת לא מספיק יפה בעיניו, ובגדול שאת לא *מספיק*.

זו הרגשה מאוד קשה להיות בה.

ומאוד חשוב להבהיר - צפייה בפורנו *לא* אמורה להתקיים בגללך.

זה שני דברים שונים לגמרי - כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו - זה שלו. בלי בדל קשר אלייך.

את טובה. כן, גם בעיניו.

את יפה ומושכת, כן גם בעיניו

הוא לא מחפש להחליף אותך

הוא אוהב אותך והוא רוצה בך וחושק בך.

הוא ממש לא משווה חלילה *אותך*, לאותן זוועות שהולכות שם, 

זה בכלל לא בר השוואה,

זה לא שהוא "רואה בנות ומלא עירום" ובא אלייך ומשווה וזה כאילו "עוד בת, עוד עירום" - זה פשוט לבל אחר לגמרי!

כמו שכתבתי - כמו שני קווים מקבילים שלא יםגשו לעולם. 

שם זה לא אמת, זה רק רק פנטזיה מכוערת ומלאכותית ודוחה ובריחה מהמציאות לשנייה,

בלי שום קשר לאהבה עמוקה שלו אלייך

לתשוקה האמיתית והגדולה שלו אלייך,

ליופי האמיתי והענק שהוא רואה בך, פנימי וחיצוני!!!

אז מה הוא כן?

[זה *ממש לא* נשמע המצב כאן, אך אם יש מצב בו הוא מכור - אז במקרה כזה כמו בכל התמכרות - צריך לטפל]

ואם הוא לא

אולי הוא סקרן, והכל זמין וחינמי ואנונימי עד להכעיס

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

אם מבינים את השורש למה אנשים צופים בזה - מבינים שזה כלל לא קשור לנשוי או לא.

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית

ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון,

והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

עוד דבר חשוב -

זה לא אומר בשום צורה שזה טוב ושצריך "להחליק" את זה בגרון ואין ברירה - כמובן שצריך להילחם כל יום מחדש! להתקין סינון ראוי וחזק, לעבוד על עצמנו, על המידות, על היצר, על הנפילות.

וכמובן לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.

ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שצופה בפורנו ומלקה את עצמו על כך-

הוא צופה-

הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -

היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-

ואז שוב הוא צופה - וחוזר חלילה.

צריך לשבור את המעגל הזה,

ודבר ראשון צריך לטלפל ביאוש!

זה שבעלך לא מיואש ומוכן לעבוד קשה - זה מבורך.

אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שבעלך זועק לעזרה ורוצה להילחם 

ואולי עםפ עצמו הוא כבר נלחם אלף פעמים

אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה

והוא פשוט מותש.

ואולי אין לו כלים,

ואולי הוא פשוט זועק לקבל את הכלים הללו.

אם הוא אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.

אפשר לפנות אליהם.

התקווה המאוד גדולה כאן - שבעלך מוכן להשתנות!

מוכן להילחם!

מוכן לעבוד קשה!

כי זו באמת עבודה מאוד קשה.

וזה הרבה. הרבה מאוד.

יש גם הרבה כאלה שלא היו מוכנים לעשות עבודה עצמית, והיו אומרים "הכל בסדר אצלי. תשתני את".

אז זה כבר אומר שיש בו ענווה, ולב נכון, ורצון מאוד טוב.

אל תראי אותו, את כל המהות שלו כשחורה וכרשעה וכחוטאת, הוא אדם שלם, עם טוב שלם שאת מכירה ויודעת והכרת כל השנים והכרת לפני שהתחתנת - הוא נשאר שם. הוא האמיתי. הוא לא השתנה.

אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.

עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.

הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה. את מוכנה? יש בך את הכוח?

אם יש - גייסי את כולו.

נסי להפריד בין האדם עצמו לבין החטא והנפילה.

ההפרדה הזו קיימת.

נסי לראות את בעלך ללא הנפילות. איזה אדם הוא?

מה טוב בו?

איפה הוא עזר ונתן לך בחיים?

על מה את כן יכולה להוקיר לו תודה?

איפה הוא תמך בך בחייכם המשותפים שאת היית למטה והיה לך קשה?

מה זה עשה לך?

איפה כן כיף וטוב לכם ביחד (גם אם לא עכשיו - בעבר?)

- ולגבי השיתוף - עד לכאן שומעים ורואים את הכנות שלו, את האהבה שלו אלייך, את הצער והבושה שלו מהמעשה, את החרטה הגדולה

נשמע שהוא ממש משמ עשה את כל השלבים של החזרה בתשובה

של וידוי

חרטה גדולה

קבלה לעתיד

ואם הקב"ה סולח לנו ביום הכיפורים ובכל יום על דברים יותר חמורים שעשינו מי אנחנו שלא ניתן לאדם פתח של תשובה?

"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"!

גם גדולי וענקי עולם חטאו!

אין אדם שלא חטא. אין. רק הקב"ה לבדו מושלם.

יהודה הצדיק שהודה - עם תמר.

דוד המלך

משה רבינו!

הסיפור בגמרא על האמורא שצעק "אש בבית אש בבית!" כי רצה לטפס בסולם ולעשות עבירה עם אישה,

ועוד שלל סיפורים על צדיקי עולם, שאחד מהם אפילו הלך לכל זונה בעולם כדי לחטוא ובסוף בכה וחזר בתשובה ונקרא רבי ומוזמן לחיי העולם הבא!

חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא

ואז באמת ביטלו

וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.

זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.

נכון. הוא חזק מאוד מאוד

אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.

כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.

"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע 

ובחרת בחיים!"

אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.

אז זה באותה עוצמה.

אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.

אז בעלך הצדיק נפל. נכון.

אבל הוא קם!

הוא עשה תשובה!

ומאהבה ולא מיראה!

אז הוא אפילו במדרגה שהעוונות נהפכו לו לזכויות!!!

ואם הוא יפול שוב? יכול להיות. הוא בנאדם יקרה.

הוא יכול הכי לרצות בעולם לא ליפול -אבל פעם, מתישהו, שהיצר יתחזק, והוא יהיה מדוכדך וחלש ועצוב - הוא יכול ליפול. כי הוא אדם.

כמו כל גברי העולם. באמת האחוזים הם מטורפים - 99%!!!

וכמו כל נשי העולם - שאולי לא בזה, אבל בדברים אחרים. כל אדם וההתמודדות שלו.

אפשר להבין שזו המציאות, להבין שזה טבע האדם,

שהקב"ה ברא אותו כך. 

שהוא לא מצפה ממנו להיות מושלם כי אין מושלם - אלא להיות *בהשתלמות*, ואם נפל -לקום

שבע יפול צדיק וקם!

על ההתרוממות הזו

על הקימה מתוך הנפילה

על התשובה

על זה העולם עומד!

כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!!!

כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.

אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.

דבר נוסף-

באמת באמת יקרה שזה לא קשור בטיפה אלייך ולגוף המדהים שלך בעיניו!

זה באמת שני דברים אחרים לגמרי, שני דברים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

לפעמים צריך גם לתת גם לזמן לעשות את שלו.

כרגע את בתוך ההלם והשוק והכאב הכי גדול.

כרגע חווית אובדן של החלום כפי שראית אותו.

באמת ובתמים חשבת וחלמת שלך זה לא יקרה.

היה לך חלום כזה.

וכאשר זה התנפץ זה ממש כמו אובדן - אובדן החלום שהיה,

ובסליחה שלך את בעצם "מוותרת" על עבר טוב יותר בעצם הסליחה. ואת הרי לא מוכנה שהעבר הזה יקרה כי את לא רוצה בו - אז זה ממש מעגל שמזין את עצמו וגורם לכל הרגשות הקשים והכואבים הללו לצוץ.

כמו בכל אובדן, יש אבל.

ושלבי האבל כוללים

הכחשה

מיקוח

כעס

צער ועצב גדול

ורק אח"כ השלמה וחזרה לחיים.

נשמע שאת עדיין בתוך תהליך האבל - וזה ממש טבעי ולוקח זמן לדברים להתעכל ולעבד את הדברים.

בתוך כל זה, 

ואחרי שנותנים לדברים קצת להירגע, וזמן לעצמך לעכל ולהרגיש את כל מה שאת מרגישה, כן חשוב לזכור שהיחס לכל הדבר הזה אצל בעלך היקר הוא ממש ממש *לא* במקום הזה של מישהי שהיא "ברת השגה" ובוא נראה אותה בלבוש מינימלי ונשווה אותה לאשתי או ננסה לעשות משהו בעניין או משהו בסגנון,

וגם הצפייה/הנפילה *לא* מגיעה אצלו מתוך השוואות או חוסר אהבה/תשוקה אלייך אשתו האהובה והיחידה,

אלא לרוב ממקום של יצר, סקרנות, אי-שימת לב לשבריר שנייה, טבע שיותר קשה לגברים להתגבר, והמציאות של כל המדיה וכל מה שקורה בעולם - הופכים את ההתמודדות הזו שלהם (גם של נשים, אגב) לכמעט בלתי אפשרית. הם יכולים לנסות מאה פעמים, ולהצליח 99, והם גיבורים! והפעם הזו שנפלו? לקום, להתגבר. מאוד מאוד מאוד קשה לעבור חיים שלמים בלי לעולם לא להתבונן אפילו במראה לא צנוע, בטח בעולם כמו שלנו...

שולחת לך המון כוחות ותמיכה,

אתם נשמעים זוג פשוט מדהים

יש לכם כוח-על בזוגיות המדהימה ובאהבה המדהימה שלכם!

אתם תצאו מזה מחוזקים ב"ה!

"אבל לנו?????" כן, גם אני חשבתי על זה,

ואני רק מבינה כמה בנות חושבות שהן חסינות והן לא,

כי אצלינו כממו אצלך הזוגיות מהממת ב"ה הלוואי על כולן,

גמני כמוך ידעתי שאני מספקת אותו והוא אוהב אתץ הגוף שלי, ויעידו על כך משפטיו הבלתי פוסקים והמחמאות שלו על איך שאני נראית

והוא נפל, כי השעות של הבטלה היו רבות מידיייי, ומסתבר שהיה פלאופן פרוץ בהישג יד (לא שלךו כמובן!!!!!)

אז הוא נכנס רק לערוץ הספורט ורק לקרוא חדשות ורק ורק... 

כל כך הרבה זמן מול אינטרנט פרוץ, גמני לא הייתי נשארת רק באתרי חדשות, מודה,

אז גיליתי את זה שנכנסתי לחדר והוא נבהל ממני, ומהפחד התחיל לבכות ולא הבנתי למה...

והוא בכה ובכה שאני חשובת שהוא טוב אבל אני לא מכירה אותו וכו' וכו', והוא התוודה 

אז זה שסבעלך הודה זה כבר הליך ריפוי, הוא ל מסתיר מימך, תחמאיאי לעצמך, שאת אישה כל כך מהממת ומכילה שהוא לא מפחד מימך... כלומר מהתגובות שלך,

יחד עם זאת לדבר לראות איך יוצאים מזה,

אנחנו הלכנו לטיפול רגשי, כי לכלמעשה, כלל ראיה אסורה יש מקור ממנה זה נובע, לקח לי זמן להעביר את זה... ולהבין שאני לא הבעיה והו חולה עלי ולא יגול בלעדי ועדיין חושב שאני הכי יפה, וההסתכלות שלו לא הייתה כי לא סיפקתי אותו...

אז כמובן שהפלאפון הפרוץ זהה (שלא ידעתי על קיומו, כי אם הייתי יודעת זה לא היה קורה, ולמען הסר ספק זה אל שהוא קנה פלאפון בשביל זה, זה פשוט היה שם...)

ועוד משו, מה למען השם???? מצפה אישה מבעלה שברשותו פלאפון פרוץ וכל הבלי העוה"ז כל הסירחון בעולם, כל הזימה והתועבה נמצאים בכף ידו, שמה?????? שהוא לא יראה????

ברצינות!!

גם אם זה עדיין לא קרה, יגיע רגע משבר יגיעו שעות בטלה או כל דבר אחר הוא יראה,

אין גבר שבידו סמרטפון ולא ראה מראות אסורים,

אז מאנונימי \זה אני פונה לכל הנשים שבעליהן עם פלאפון פרוץ, תעשו הגנה שלא תזכו לפתוח את השרשור הבא,

וזה לא שאני מצדיקה את הגברים או מצדדת בהם, ממש ממש לא,

אני כמו כולן רואה את מציאות הדור ואת התדירות בה נפתחים השרושרים האלה, מיש א  מספיק לה שתפנה לפורום נשואים ונשואות... יש שם עוד הרבה

מניחה שיחלקו עליי פה,

חזורת לניק שלי

ו הלוואי שיהיה עוד גבר שיסנן את הפלאפון שלו ויימנע ערימותש ל עוגמת נפש מה' מעצמו ומאשתו 

גם עם סינון אפשר להגיע, וגם מקבוצות בוואצפ,

גיסתי מספרת לי על קבוצות וואצפ של חברים של בעלה, תמיד יהיו את המשועממים האלה,

ששולחים אישה עירומה עם ברכת בוקר טוב,

ולא הגזמתי,

אני לא אגיד לעבור לפאפון כשר, אני הכי בעד,

אבל מבינה שזה לא מתקבל בכל המגזרים, זה הכי טוב.

נניח גבר שיש לו סמרטפון

עם הגנה

הוא יכול להוריד את זה  - לא? (חס וחלילה)

ובסופו של יום אין לנו שליטה עליהם...

והאם בהכרח כל גבר עם פלאפון חכם צופה? נקווה שלא........

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..