בס"ד
מתואר בפסוק לט שלאחר שבני ישראל מבינים את חומרת העוון של חטא המרגלים.
הם מאוד התחרטו והתאבלו "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד"
שזה הצעד הראשון של התשובה - חרטה. ואף הגדילו לעשות וניסו לעשות מעשה להראות שהשתנו.
"וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ"
כשאדם משכים בבוקר לעשות משהו - זה אומר שהוא רוצה את זה "זריזים מקדימים למצוות".
אך למרות זאת אנחנו רואים שהשם לא מתרצה, וחמור מכך חז"ל אומרים שחטא המרגלים לא התכפר.
וההוכחה היא שכל הדור ההוא מת בגלל החטא הזה ולא נכנס לארץ.
שנאמר "וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ"
אז נשאלת השאלה למה השם כעס כ"כ דווקא על עוון חטא המרגלים יותר מחטא העגל?
ולמה למרות שהם עשו תשובה זה לא התקבל לגמרי?
בישביל לענות על זה צריך להבין מה היא העבירה החמורה ביותר שקיימת בתורה?
יש המון עבירות חמורות עם עונש כרת כגון חילול שבת, גילוי עריות וכו.
אך את כולן בצורה כזאת או אחרת אפשר לתקן וזה אומר שיש כפרה.
אך ישנה עבירה אחת שלא משנה מה האדם יעשה אפילו התשובה לא תעזור לו,
אלא רק בצירוף של המיתה שלו אולי יש סיכוי שזה יתכפר. והעבירה הזאת היא חילול השם.
כשם שפוסק הרמב"ם בהלכות תשובה (א,ד) "במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר. אבל המחלל את השם, אע"פ שעשה תשובה,
והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות"
ביחזקאל לו כ נותן הנביא תיאור מדויק למהו חילול השם:"וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ"
כלומר החילול השם הגדול הוא שיהודים מגורשים מארצם אל הגלות. יהודי שחיי בגלות - זהו חילול השם.
אז קל וחומר הפכי ניתן לומר על בני ישראל שיצאו ממצרים בכוונה להיכנס לארץ ישראל. מעמד שאליו בצורה כזאת או אחרת כל העולם העתיק
היה מודע אליו. אותו עם שהשם הוציא ממצרים פתאום משום מה לא מצליח/רוצה להיכנס לארץ ישראל יש חילול השם יותר גדול מזה??
בחטא המרגלים בשונה מחטא העגל שבו רק קומץ קטן מאוד מהעם חטאו (3000 איש), את חטא המרגלים גדולי הדור הובילו וכל העם הושפע בעקבותם.
כלומר יש כאן חטא הרבה יותר אקטיבי מאשר חטא העגל שבו רוב העם היה פאסיבי, מה גם שחטא העגל לא היה לעיני הגוים כלומר חילול השם
גדול כמו החטא המרגלים לא היה. אגב, זו גם הסיבה שהשם כביכול התרצה להקשיב לעצת משה " מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה" (מה יאמרו הגוים?!)
מאחר שכליה מוחלטת של העם היה חילול השם גדול יותר מאשר חילול השם של חטא המרגלים, לכן כביכול השם התרצה ולא השמיד את כל העם.
כפי שאתם שמים לב הכל סובב על חילול השם. ומאחר שאיבדו את הרצון מלכתחילה להיכנס לארץ ועשו חילול השם כה גדול. השם כבר לא היה איתם
אף על פי שעשו תשובה שנאמר :" אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין ה' בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם" מכאן ההוה אמינא ההפוכה לגבי דורנו שהשם היה בקרב החלוצים.
עלינו לארץ לאחר שהיינו במצב הכי שפל שיש, אומה שיצאה משפלות כזאת לגדולה כזאת אין ספק שזה נס ומידי השם ואין קידוש השם גדול מזה.
דורנו זכה לקיים את מרבית נבואות אחרית הימים : " וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲדֹנָי ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם,
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם
(למי שעדיין בספק שקיבוץ גלויות לא בסייעתא דשמיא)
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם (לאחר השיבה לארץ מתחיל תהליך תשובה כמו שאנו רואים)
וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם
(ולעתיד לבוא צפויה הנבואה שוב לשרות עלינו בע"ה בקרוב)
