נמאס לי לרצות בזה כל כך ולהכוות מזה כל פעם מחדש עד שבא לי פשוט לכבות את הרצון הזה, לא לרצות בזה ולהיות אדיש לזה.
כי אני רוצה את זה בצורה כל כך פשוטה וטבעית כבר הרבה זמן, וכשזה לא בא זה כואב, וכשכלום לא מתקדם עם זה פעם אחרי פעם אחרי פעם אני פשוט כבר לא מאמין שזה יבוא- אבל כל כך רוצה שזה יבוא, וזה רק מגביר אצלי את התסכול כלפי עצמי וכלפי ריבונו של עולם...
עד לפני כמה זמן כל כך רציתי להקים בית, שיהיה לי מקום בעולם, להיות קשור לקודש, לבית המדרש- אליו(!) והיום אני מרגיש שאני רק רוצה לברוח ממנו...
ואני לא אחד כזה שמשתף, ובטח שלא בצורה כזאת, אבל פשוט הרגשתי שאני חייב, שכבר עייפתי מהמסע הזה

