דת"ל תורני.

זה מקובל בקרב לובשי המכנסיים למיניהם ( לא שופט, זה פשוט כלל אצבע ).

זה מתקיים כמו יחסי עבודה במידה מסויימת, יש קירבה שמבוססת על מחנה משותף אבל לא קירבה ריגשית, באם מתפתחת קירבה ריגשית אז זה בעייתי מאוד. 

כלומר, אם לפעמים יוצא לדבר עם עמיתות לעבודה או בנות שלומדות אתו גם בנושאים שאינם עבודה\לימודים פרופר - זה בסדר מצדי. אבל לא "ידידות" - ברמה של ליצור קשר חברתי כלשהוא מעבר לשעות העבודה \ לימודים או שיחות בנושאים אישיים, או שיחה מרובה שאינה סתמית ואקראית.

כנראה אנשים שזה יהיה מקובל מבחינתם יימצאו יותר באגפים ליברליים של הציבור הדתי לאומי (אני חושבת שההיפך לא נכון - כלומר, גם מי שמגדיר את עצמו ליברלי לא בהכרח יראה את זה כמקובל).

אני חושבת שברמה מסוימת זה יכול להפריע גם לבנות לא דתיות שלבן הזוג יהיו ידידות קרובות שהן לא כחלק מחבורה גדולה מעורבת, גם אם זה מקובל חברתית.

לפי התגובות שלכם מבינה שזה ממש לא מקובל.

לא ברור לי איך כל הקצוות פוגשים אותי בכל מגזר.

(כאילו, הייתי בשוק כשהאקס החרדי שלי הציע לי לשמור על קשרי ידידות, ועוד יותר בשוק כשגיליתי שאחד הבחורים הכי דוסים שהציעו לי אי פעם הוא חבר טוב של מישהי שאני מכירה... ועוד כהנה וכהנה... חשבתי שאולי משהו אצלי לא מסונכרן עם המציאות ולכן אני בשוק. אבל אני מבינה שלא....)

אני חושב שקראת בהודעתי את מה שרצית לקרוא...

את צריכה להניח שמי שגולש בפורום שבו פירסום קליפ שיש בו אישה מצריך ספויילר אלרט, הרמה הדתית שלו כנראה יותר חזקה מהממוצע בחברה.

לובשי המכנסיים הם לאו דווקא דתיים לייט, אלו גם דתייות שלפעמים נופלות בזה. 

הרב לסרי סיפר בבדיחותא שפעם יהודי הגיע לרופא ואמר שכל מקום שהוא נוגע כואב לו, אמר לו הרופא, בטח שכואב האצבע שלך שבורה, תרפא אותה והכאב יעבור ( בבקשה אל תיפגעי ).

ואם רק אצליח להבין איזו מהאצבעות שלי שבורה ואיך לרפא אותה. אבל תודה.

תלוי גיל, תת מגזר.. 
ומה יקרה / קורה אחרי החתונה

ככל שהגיל עולה הסבירות לקיומם של קשרים כאלה גדול יותר? (מן הסתם)

ולגבי אחרי החתונה- לגיטימי לברר את הרצון לזה במהלך הפגישות? או שזה סתם עלול לחסום ולהלחיץ?

להתברר. לא כ- "האם אחרי החתונה אתה מתכוון שיהיו לך ידידות?", אלא להבין את הגישה של הבנאדם: האם זו חולשה של תקופת הרווקות? האם הוא רואה בזה לכתחילה? בדיעבד? שמח על זה? חושב שזה מפריע לזוגיות? את יכולה להתחיל לשתף משהו מיחסי עבודה ולהציג את העמדה שלך וההתמודדויות שלך, ומשם להתגלגל. או אפילו לספר על המדויט שרצה לשמור על קשרי ידידות, ולהציג מה חשבת על זה - היה לי מוזר, כי... בעיניי זה חיובי \ שלילי, חברתית, הלכתית, מבחינה זוגית... אחרי שאת משתפת על עצמך הצד השני משתף על עצמו, והגישות מתבררות. בסוף זה מה שבאתם לעשות הרי. נשמע הגיוני?

וגם מסכימה עם מה שכתב חדש כאן 

שממש משנה מה ההגדרה לידיד/ה

אם זה דבר שמפריע לך, ואולי בצדק.

אסור לך שלא לדבר על דבר שיושב לך על הלב

וקראתי הכל

רוצה להוסיף עוד נקודה

לפעמים זה קשה

תחשבי שאולי חלק מהאנשים הם לא במסגרת של ישיבה. וגם אם כן.. אולי היו במסגרות לפני.

וזה קשה. באמת.

אומר על עצמי - שב"ה היום הקשר נותק (כיום יש חילופי הודעות אחד להמוןהמון זמן. וגם זה לא ארוך מידי). אבל גם כאשר הייתי בחור ישיבה תקופה ארוכה היו. בעיקר דרך הטלפון ולא פנים מול פנים. סמסים כמובן.. כן...

ואני עושה קל וחומר לאדם שבמסגרת אוניברסיטה וכיוצב שזה ודאי קשה יותר.

אפשר לשפוט אותי, אולי בצדק.. לצערי אני לא יותר מידי....

אבל רק באתי להעיר נקודה שיכול להיות בנאדם עם שאיפות שלא מתממשות.. ואת צריכה לחשוב האם סיטואציה כזאת היא בסדר מצידך, ש.. "בקרב לובשי המכנסיים" בכלל לא רואים בזה בעיה.

ולא הבנתי את הסייפא. לובשי המכנסיים- קרי: גברים או קרי: דתיים לייט (דתיות במכנסיים?)

נלקח מכאן

שאלה שמציקה לי... | ערוץ ７

יעני ללייטים יותר.

אני לא מצדיק את זה, דעתי מאוד נגד

אבל

אומר תאמת, זה קשה להפסיק - והבעיה שזה לא תלוי רק בי. זה תלוי גם בהן.

ולפעמים בעיתות משבר לפעמים המחסומים שאני שם לעצמי למנוע דיבור איתן נפרצים מבלי לשים לב בכלל (לא מתוך יצהר. אלא מתוך חוסר תשומת לב) ואז אופס. שוב פעם.

בה לאחרונה פחות ובעה ימשיך ככה.

רק באתי להציג נקודה..

לא חושב שהייתי פוסל על זה

אבל אם האידיאל שלה שזה ימשיך גם אחרי החתונה

אז פחות..

לדעתי אמור להיות קו אדום ברור שלבחורה נשואה לא אמור להיות ידידים

וכן להפך, חבל שזה לא כ"כ ברור..

בבחינת בדיל ויעבור... לפחות אצלי

לא יוצאת מראש ואם אני שומעת דבר כזה ממנו בטעות זה סיבה בעיני ללכת... בכללי נראה לי שיש בתופעה הזאת משהו דביק וילדותי... לא יודעת להסביר את זה בדיוק 

בת כמה את.

אבל זה מאנטג,

אז רק טווח...

את מתחת או מעל 25?

זה מה שמגיע אלי.

ואולי זה באמת קשור למה ש@R33 כתב בסייפא. 

הלוואי וידעתי איך לשנות.

יכול להיות שזה היה קצת מכליל איך שהתבטאתי, וכמובן מכירה גם כאלה שפשוט חיים במקומות שזאת לא שאלה...

בכל מקרה בציונות הדתית ההלכתית (אפילו לא התורנית בדיוק), ובעולם החרדי גם הפתוח- אלה שמצאתי שנוהגים להתיידד ולפתוח מחיצות- לא יודעת כמה זה נחמד לומר את זה אבל טכנית היתה שם גם ילדותיות ודביקיות

ומה היחס למדויט כזה.

ובזה צריך לזכור - כפי שכבר כתבו - שאי אפשר ללמוד ממגזר אחד על השני, ומה שלא מקובל אצל דת"ל שמרן יכול להיות מקובל אצל חרדי ליברל.

וגם זה מאוד מאוד תלוי בגיל (וגם הגיל תלוי במגזר. רווק חרדי בן 30 שונה מדומה לו דת"ל). 

ועם כל זאת אני כן חייב לומר שאני מופתע מכך שאת מתארת את זה כתופעה נרחבה. אבל שוב, זה באמת תלוי גיל ואני לא מספיק יודע מה קורה אצל המבוגרים יותר...

לגבי איך זה מתקיים במקביל לזוגיות - יש לי הגיגים בנושא, אולי מתישהו אנסה לנסח אותם בצורה מובנת...

זה מאד תלוי בגיל, בתת מגזר ומהי בדיוק ידידות?

ובמענה לשאלתך,

קצת קשה לי לענות על זה תיאורטית..

יכול להיות שזה יעורר את קנאתי,

ויכול להיות שזה יהיה לי בסדר.

אני יכולה להגיד על עצמי, שלא יהיה לי נוח להיות ידידה של אדם נשוי.

להתכתב *בקבוצה* עם מישהו נשוי יכול להיות לי בסדר,

אבל לא לצאת לבלות.

ולא להתכתב בפרטי אם זה לא לצורך מסוים.

(בתכל'ס גם ידידים רווקים אינלי )

ומכיוון שלא ענית על השאלות, ודיברת על דתיים שאינם לייט שלא מורגלים במצב של מציאות מעורבת,

אני אוסיף ואקשה מה דעתך על בחור מרקע אחר (דתי לייט או חילוני) שהתחזק אבל נותר עם הנורמה הזו.

שם זה נחווה אחרת? היחס כלפי זה הוא אחר?

(אם אני מבינה נכון אז כשזו הסיטואציה בעצם נחסך המימד המתוסבך של קשרים כאלה... ונשאר בעיקר המימד ההלכתי- תרבותי)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.