איך אתם/ן מתייחסים לזה שלמדוייט/ת יש ידידים/ות? (או חברים שאינם בני זוג)
באילו חברות זה מקובל?
איך זה מתקיים במקביל לזוגיות?
איך אתם/ן מתייחסים לזה שלמדוייט/ת יש ידידים/ות? (או חברים שאינם בני זוג)
באילו חברות זה מקובל?
איך זה מתקיים במקביל לזוגיות?
דת"ל תורני.
זה מקובל בקרב לובשי המכנסיים למיניהם ( לא שופט, זה פשוט כלל אצבע ).
זה מתקיים כמו יחסי עבודה במידה מסויימת, יש קירבה שמבוססת על מחנה משותף אבל לא קירבה ריגשית, באם מתפתחת קירבה ריגשית אז זה בעייתי מאוד.
כלומר, אם לפעמים יוצא לדבר עם עמיתות לעבודה או בנות שלומדות אתו גם בנושאים שאינם עבודה\לימודים פרופר - זה בסדר מצדי. אבל לא "ידידות" - ברמה של ליצור קשר חברתי כלשהוא מעבר לשעות העבודה \ לימודים או שיחות בנושאים אישיים, או שיחה מרובה שאינה סתמית ואקראית.
כנראה אנשים שזה יהיה מקובל מבחינתם יימצאו יותר באגפים ליברליים של הציבור הדתי לאומי (אני חושבת שההיפך לא נכון - כלומר, גם מי שמגדיר את עצמו ליברלי לא בהכרח יראה את זה כמקובל).
אני חושבת שברמה מסוימת זה יכול להפריע גם לבנות לא דתיות שלבן הזוג יהיו ידידות קרובות שהן לא כחלק מחבורה גדולה מעורבת, גם אם זה מקובל חברתית.
לפי התגובות שלכם מבינה שזה ממש לא מקובל.
לא ברור לי איך כל הקצוות פוגשים אותי בכל מגזר.
(כאילו, הייתי בשוק כשהאקס החרדי שלי הציע לי לשמור על קשרי ידידות, ועוד יותר בשוק כשגיליתי שאחד הבחורים הכי דוסים שהציעו לי אי פעם הוא חבר טוב של מישהי שאני מכירה... ועוד כהנה וכהנה... חשבתי שאולי משהו אצלי לא מסונכרן עם המציאות ולכן אני בשוק. אבל אני מבינה שלא....)
אני חושב שקראת בהודעתי את מה שרצית לקרוא...
את צריכה להניח שמי שגולש בפורום שבו פירסום קליפ שיש בו אישה מצריך ספויילר אלרט, הרמה הדתית שלו כנראה יותר חזקה מהממוצע בחברה.
לובשי המכנסיים הם לאו דווקא דתיים לייט, אלו גם דתייות שלפעמים נופלות בזה.
הרב לסרי סיפר בבדיחותא שפעם יהודי הגיע לרופא ואמר שכל מקום שהוא נוגע כואב לו, אמר לו הרופא, בטח שכואב האצבע שלך שבורה, תרפא אותה והכאב יעבור ( בבקשה אל תיפגעי ).
ואם רק אצליח להבין איזו מהאצבעות שלי שבורה ואיך לרפא אותה. אבל תודה.
תלוי גיל, תת מגזר..
ומה יקרה / קורה אחרי החתונה
ככל שהגיל עולה הסבירות לקיומם של קשרים כאלה גדול יותר? (מן הסתם)
ולגבי אחרי החתונה- לגיטימי לברר את הרצון לזה במהלך הפגישות? או שזה סתם עלול לחסום ולהלחיץ?
להתברר. לא כ- "האם אחרי החתונה אתה מתכוון שיהיו לך ידידות?", אלא להבין את הגישה של הבנאדם: האם זו חולשה של תקופת הרווקות? האם הוא רואה בזה לכתחילה? בדיעבד? שמח על זה? חושב שזה מפריע לזוגיות? את יכולה להתחיל לשתף משהו מיחסי עבודה ולהציג את העמדה שלך וההתמודדויות שלך, ומשם להתגלגל. או אפילו לספר על המדויט שרצה לשמור על קשרי ידידות, ולהציג מה חשבת על זה - היה לי מוזר, כי... בעיניי זה חיובי \ שלילי, חברתית, הלכתית, מבחינה זוגית... אחרי שאת משתפת על עצמך הצד השני משתף על עצמו, והגישות מתבררות. בסוף זה מה שבאתם לעשות הרי. נשמע הגיוני?
וגם מסכימה עם מה שכתב חדש כאן
שממש משנה מה ההגדרה לידיד/ה
אם זה דבר שמפריע לך, ואולי בצדק.
אסור לך שלא לדבר על דבר שיושב לך על הלב
וקראתי הכל
רוצה להוסיף עוד נקודה
לפעמים זה קשה
תחשבי שאולי חלק מהאנשים הם לא במסגרת של ישיבה. וגם אם כן.. אולי היו במסגרות לפני.
וזה קשה. באמת.
אומר על עצמי - שב"ה היום הקשר נותק (כיום יש חילופי הודעות אחד להמוןהמון זמן. וגם זה לא ארוך מידי). אבל גם כאשר הייתי בחור ישיבה תקופה ארוכה היו. בעיקר דרך הטלפון ולא פנים מול פנים. סמסים כמובן.. כן...
ואני עושה קל וחומר לאדם שבמסגרת אוניברסיטה וכיוצב שזה ודאי קשה יותר.
אפשר לשפוט אותי, אולי בצדק.. לצערי אני לא יותר מידי....
אבל רק באתי להעיר נקודה שיכול להיות בנאדם עם שאיפות שלא מתממשות.. ואת צריכה לחשוב האם סיטואציה כזאת היא בסדר מצידך, ש.. "בקרב לובשי המכנסיים" בכלל לא רואים בזה בעיה.
ולא הבנתי את הסייפא. לובשי המכנסיים- קרי: גברים או קרי: דתיים לייט (דתיות במכנסיים?)
נלקח מכאן
יעני ללייטים יותר.
אני לא מצדיק את זה, דעתי מאוד נגד
אבל
אומר תאמת, זה קשה להפסיק - והבעיה שזה לא תלוי רק בי. זה תלוי גם בהן.
ולפעמים בעיתות משבר לפעמים המחסומים שאני שם לעצמי למנוע דיבור איתן נפרצים מבלי לשים לב בכלל (לא מתוך יצהר. אלא מתוך חוסר תשומת לב) ואז אופס. שוב פעם.
בה לאחרונה פחות ובעה ימשיך ככה.
רק באתי להציג נקודה..
לא חושב שהייתי פוסל על זה
אבל אם האידיאל שלה שזה ימשיך גם אחרי החתונה
אז פחות..
לדעתי אמור להיות קו אדום ברור שלבחורה נשואה לא אמור להיות ידידים
וכן להפך, חבל שזה לא כ"כ ברור..
בבחינת בדיל ויעבור... לפחות אצלי
לא יוצאת מראש ואם אני שומעת דבר כזה ממנו בטעות זה סיבה בעיני ללכת... בכללי נראה לי שיש בתופעה הזאת משהו דביק וילדותי... לא יודעת להסביר את זה בדיוק
בת כמה את.
אבל זה מאנטג,
אז רק טווח...
את מתחת או מעל 25?
יכול להיות שזה היה קצת מכליל איך שהתבטאתי, וכמובן מכירה גם כאלה שפשוט חיים במקומות שזאת לא שאלה...
בכל מקרה בציונות הדתית ההלכתית (אפילו לא התורנית בדיוק), ובעולם החרדי גם הפתוח- אלה שמצאתי שנוהגים להתיידד ולפתוח מחיצות- לא יודעת כמה זה נחמד לומר את זה אבל טכנית היתה שם גם ילדותיות ודביקיות
ומה היחס למדויט כזה.
ובזה צריך לזכור - כפי שכבר כתבו - שאי אפשר ללמוד ממגזר אחד על השני, ומה שלא מקובל אצל דת"ל שמרן יכול להיות מקובל אצל חרדי ליברל.
וגם זה מאוד מאוד תלוי בגיל (וגם הגיל תלוי במגזר. רווק חרדי בן 30 שונה מדומה לו דת"ל).
ועם כל זאת אני כן חייב לומר שאני מופתע מכך שאת מתארת את זה כתופעה נרחבה. אבל שוב, זה באמת תלוי גיל ואני לא מספיק יודע מה קורה אצל המבוגרים יותר...
לגבי איך זה מתקיים במקביל לזוגיות - יש לי הגיגים בנושא, אולי מתישהו אנסה לנסח אותם בצורה מובנת...
זה מאד תלוי בגיל, בתת מגזר ומהי בדיוק ידידות?
ובמענה לשאלתך,
קצת קשה לי לענות על זה תיאורטית..
יכול להיות שזה יעורר את קנאתי,
ויכול להיות שזה יהיה לי בסדר.
אני יכולה להגיד על עצמי, שלא יהיה לי נוח להיות ידידה של אדם נשוי.
להתכתב *בקבוצה* עם מישהו נשוי יכול להיות לי בסדר,
אבל לא לצאת לבלות.
ולא להתכתב בפרטי אם זה לא לצורך מסוים.
(בתכל'ס גם ידידים רווקים אינלי
)
ומכיוון שלא ענית על השאלות, ודיברת על דתיים שאינם לייט שלא מורגלים במצב של מציאות מעורבת,
אני אוסיף ואקשה מה דעתך על בחור מרקע אחר (דתי לייט או חילוני) שהתחזק אבל נותר עם הנורמה הזו.
שם זה נחווה אחרת? היחס כלפי זה הוא אחר?
(אם אני מבינה נכון אז כשזו הסיטואציה בעצם נחסך המימד המתוסבך של קשרים כאלה... ונשאר בעיקר המימד ההלכתי- תרבותי)
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.