השבוע מישהי שאלה לגילי ועניתי שנה פחות. בטעות.
אולי כי אני לא מאמינה שהזמן עובר כ"כ מהר ושום דבר לא משתנה
אולי כי אני מפחדת להשמיע את זה לעצמי באוזן
או אולי כי אני פשוט מרגישה כבר לא יוצלחת.
נמאס לי.
נמאס לי לקוות נמאס לי לרצות ונמאס לי לבכות
לא רוצה כלום
אני עייפה
כאילו שכל החיים של בהולד
אני אוויר
אני בדיחה
אני מתביישת בעצמי וכועסת על עצמי
נמאס לי מעצמי.
אני לא רוצה אותי.
מקנאת באלו שיש להם את המזל ונולדו עם הנתונים הנכונים לחיים. היפים והנכונים
כאלו שלא נגזר עליהם להיות לבד
כאלו שלא מעמיסים עליהם מטלות ומשימות רק כדי לא להרגיש את החיים
לפחות הכול ייגמר יום אחד
ואז יהיה שקט. כמו שישנים. לא מרגישים.
לא רוצה להרגיש
אני עייפה
אני חלולה
אני מטומטמת.

סניף מעלה אדומים