מול בן הזוג, מול הילדים
והגעתי לתובנה מעניינת שגורסת שככל שאין מטרה משותפת - שם מתחילה המחלוקת. שם מתחילים להתגלע חילוקי דעות ומאבקי שליטה.
מה שמעניין אותי לדעת הוא איך מגיעים לקרוב דעת ולהבנה שדווקא העמל עבור המטרה המשותפת הוא מה שמקרב אותנו?
איך מעבירים את זה למי שמולנו?
חייב להציג תועלות? הרי בעל נגיד יודע שאם אישה צריכה עזרה בבית אז הוא צריך לעזור לה. ה- למה, הוא לא רק כי היא צריכה וכי אם יהיה לה יותר כח היא תהיה יותר סבלנית וכו' כפשוטו אלא כי זה מקרב ביניהם, בין היתר. ובעיני זה החידוש. כי זה שהוא בא לקראתה ולוקח חלק זה התחשבות, יש שיאמרו חובה, כל אחת ואיך שהיא רואה את המשמעות של חלוקת התפקידים. אבל אם הוא יראה את זה כמטרה משותפת שמקרבת ביניהם אזי המוטיבציה היא אחרת.
דברו איתי על זה
). בקיצור יותר תקשורת


