איך יודעים מה האמת? איך יודעים מה סתם נערוון ומה ההלכה? מה מותר, מה אסור, מה רצוי, מה חובה, איפה ראוי להקל ואיפה להחמיר? איזה השקפת עולם נכונה? את מי לשאול שאלות באמונה?
בשביל זה צריך רב. אבל איך יודעים למי להקשיב, מי רב אמיתי וקדוש ומי סתם מחרטט אותך?
מי הרב שמתאים לשורש נשמתך?
אם תטעה ותקל יותר מדי אז תאבד ברגע את כל העולם הבא שלך. וגם תסבול בעולם הזה...
אם תטעה ותחמיר יותר מדי תאבד את העולם הזה שלך, תשתגע, לא תהיה מסוגל לשמוח ולא לעבוד את ה'. אני פוחדת שחומרות יגרמו לי לנטוש הכל בסוף... אבל יש חומרות שכן ראויות ונדרשות, גדרות שמונעות מליפול.
מרגישה שאני הולכת על חוט השערה בעיינים עצומות, כשעל רגלי תפוס יצר הרע שמנסה להפיל.
מה הסיכוי שלא נכשלתי לדוגמא בגזל, הלבנת פנים או לשון הרע, נדרים ועוד הרבה חטאים אפילו בלי לשים לב ואז לא אוכל לעשות תשובה ואאבד את כל העולם הבא שלי בגלל זה ואצטרך לחזור בגלגול או אסבול בגיהנום? לא משנה כמה אנסה כנראה אכשל ואפול, אני בשר ודם בסך הכל. מזמן מזה התייאשתי, וכמעט והחלטתי כמו אלישע בן אבויה להתייאש מהכל ולחיות את החיים כי אם אין לי עולם הבא לפחות שיהיה עולם הזה, "אכול ושתוה כי מחר נמות". אבל ה', זה לא מעניין אותי, לא מעניין אותי מה יהיה איתי בעולם הבא. ולא אם אהנה או לא בעולם הזה. לא מפחדת אפילו לסבול בעולם הבא לנצח בלי לקום בתחיית המתים חס ושלום.
לא רוצה את זה חלילה, אבל זה לא מפחיד אותי כבר.
אני רוצה לעשות את רצונך, רצונך, אפילו אם בסוף יתברר שבגלל מילה אחד איבדתי את כל הזכויות.
יש שכר ועונש. אבל יראת העונש והשאיפה לשכר לא משפיעים עלי כבר... אפילו אם אאבד את כל השכר שלי, ואפילו אם במקום לזכות בגן עדן נשמתי תסבול, זה לא נעים אבל לא אכפת לי מעצמי. לא נבראתי אלא לשמש את קוני! לא אכפת לי להנות בעולם הזה על הדרך, אני לא מזוכיסטית, אבל אם קיום רצונך דורש סבל כלשהו בעולם הזה, עמידה בניסיונות כואבים ומלחמה אינסופית וכואבת מול היצר, זה לא לשווא אפילו אם אגלה שבסוף לי זה לא השתלם ולמעלה תהיה לי רק כלימה ובושה. אפילו אם יבוא המשיח ואגלה שאני לא ראויה לקבל פני שכינה. אני עובדת אותך, לא את עצמי.
אז ריבונו של עולם, מתחננת בפניך, תאיר לי את הדרך! אפילו אם מצד הדין לא מגיע לי... נתת לי כל כך הרבה מתנות ויכולות ואתה כל כך אוהב אותי, ואני אותך, אני לא רוצה לנצל את העובדה שאני חיה כדי לעשות ההיפך מרצונך אפילו לשנייה!
לא רוצה לגלות שעבדתי על עצמי שאני עובדת אותך, לא רוצה לטעות בלי לחזור בתשובה.
מתי תגלה את האמת?... איך אפשר להבחין בין טוב לרע בתוך כל החושך הזה?
היאך היא הדרך לעבודתו וליראתו? כמו שהוא רוצה-מתוך שמחה ואהבה, ובלי נערוון ודיכאון?
כל כך הרבה דעות ומחשבות בתוך היהדות, שזה לכשעצמו מעורר בי שאלה באמונה ומחשבות כאילו אני חס ושלום עמלה ועמלה בשביל סתם דמיון... מיד אני מגרשת את המחשבה. אמונה ביהדות זה נושא אחר שכבר ביררתי, ובחירת דרך בתוך היהדות זה עוד נושא אחר...
מתי יבוא תשבי ויתרץ קושיות ובעיות? או תקום סנהדרין?
מתי אלינו תתגלה והארץ תמלא דעה את השם, כמים לים מכסים?
ביינתים אני רק טובעת בים של שגעון שקר ובלבול... אנא ה', הושיעה נא!
