חלק מהמצוות קשורות ליחס לבני אדם.

את בעצם שואלת מה יותר חשוב - איך עושים את המצוות או האם עושים את כולן

נראה לי שפתחו שרשור כזה לפני כמה חודשים

"אמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה" אני מניח שזה גם מבוסס חלקית על "אם אין דרך ארץ אין תורה"

הבעיה היא שאי אפשר לפרש מדרש על פי פשט...

בכל מקרה, הכוונה היא לא שזה עדיף (יש משנה באבות שאומרת ש"כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", אם יש תורה, לא צריך לדאוג לדרך ארץ)

אני הסתכלתי בויקיפדיה, שם הם הביאו מפרשים ממשנה אחרת.

יש סיכוי טוב שהכוונה שם היא לא הפירוש המקובל בעברית המודרנית.

(כמו שבמשנה ההיא כמו שאמר @כיפת ברזל-סרוגה דרך ארץ הכוונה לעבודה ומיסים).

בעיקרון זה כן איך שאנחנו מבינים את זה היום

על המשנה הזאת הוא כותב שהפירוש שונה.

אז בואו נפסיק לצאת נגד האימרה הזאת, מסתבר שהיא בהחלט מבוססת.

היא מבוססת על הבנה מוטעית של מדרש ועל משנה באבות עם פירוש של משנה בקידושין.

ניסיתי קצת למצוא מקור למשפט עצמו, לא הצלחתי.

מה הפירוש הנכון של המדרש, מה הפירוש המוטעה ומה ההבדל ביניהם?

הפירוש הנכון הוא שאנחנו לא באמת יכולים להבין מדרש, הפירוש המוטעה הוא שחז"ל אומרים ש'דרך ארץ קדמה לתורה' (למרות שאפשר לנסות ללמוד את זה ממשניות אחרות)

ההבדל הוא התשובה לשאלה, לפי הפירוש הראשון, עדיף דרך ארץ, לפי הפירוש השני, הפירוש הראשון לא נכון. בגלל שהפירוש השני מבוסס על מה שחז"ל אמרו, הנחתי שהתשובה תהיה שזה לא מצב הגיוני, חלק מהתורה הוא דרך ארץ.

למען האמת כשאני חושבת על זה, זאת בדיוק הטענה שלי כאן בתגובות האחרות בשרשור, שהדת והמוסר הן בלתי ניתנות להפרדה. הפירוש הפשטני המקובל ל"דרך ארץ קדמה לתורה" מפריד ביניהם, וזאת הפרדה מוטעית.

1- עבודה, בשדה וכו'

2- קרבה בין איש לאשה

3- מוסר, הכי פחות נפוץ אאל"ט

אני לא אוהבת את השאלה הזאת.

כי היא כאילו מעמידה אותנו בפני בחירה בין דת לבין מוסר, וזו טעות. הדת והמוסר הם היינו הך. הם מחייבים אחד את השני.

אדם דתי שאינו מוסרי לא יכול לייצג את הדת, אפשר לומר במידה מסוימת שהוא איננו דתי באמת. הדת כוללת בתוכה את המוסר.

אדם חילוני מוסרי זהו פרדוקס. אם הוא מוסרי באמת - הוא איננו חילוני במובן הפילוסופי של המילה.

כמו שלא אבחר בין מחלל שבת לבין אוכל חזיר, כך לא אבחר בין 2 החלופות הגרועות שהצעת.

לגבי בן, במקרה הגרוע שבו תהיה לי ברירה כזאת הייתי מעדיפה חילוני מוסרי, כיוון שכמו שאמרתי - אם הוא יהיה מוסרי באמת, הוא לא באמת יהיה חילוני.

מוסר הקודש

וזאת המסקנה הנובעת ממנו: "בתחילת הדיון נאמר כאן כי לא יכול להיות דבר כזה דתי מוסרי", אמרתי לקהל בחוג הבית, "אני רוצה להגיד שלא יכול להיות חילוני מוסרי. איני אומר, חלילה, שאין חילונים מוסריים – יש הרבה מאוד אנשים טובים ומוסריים מאוד מאוד, אבל אם הם מוסריים באמת – יש להם אלוקים בנשמה" (מתוך המאמר).

אם הוא מחלל שבת וכו' לדעתי הוא לא מוסרי, כי המוסר האמיתי הוא אלוקי (כמו שמסביר הרב בקישור שהבאתי).

אז אולי באמת לא הייתי צריכה להוסיף את המשפט האחרון. הדת והמוסר הולכות ביחד, אי אפשר להפריד ביניהם.

כמאמר הרב שרקי: "כמו שאומרים בערבית- בין א מענטש"..

אי אפשר להיות דתי ללא דרך ארץ. זה לא עובד ככה. וגם להיפך- אין מוסריות בלי תורה.

[תמיד אוהבים להביא את הגרמנים כדוגמה, אז הנה אני מביא]

אני זוכר שמביאים את הרוסים

אז או שהתפיסה המקשרת בין האסתטיקה לאתיקה היא מוטעית, או שפשוט האתיקה שלהם היא אנושית וככזו היא בסה"כ קבוצת נורמות נזילות שנתונה לשינויים והתאמות לתורת הגזע ודומיה.

הנאצים, להזכירך, התנגדו לדת. רוב הגרמנים (בין דתיים, בין לא) שתקו במקרה הטוב או סייעו להם במקרה הרע.

בתור אדם לא מאמין, אתה מגדיר לעצמך מה מוסרי ומה לא...וזה בעייתי.

כי מוסר אנושי משתנה כל הזמן, ומה שהיה מוסרי היום לא יהיה מוסרי מחר...

לדוגמא: כל התנועות ההרסניות- קומניזם, נאציזם, פאשיזם ועוד- באו אחרי הנאורות והם בעצם תוצאה של ההשכלה שהביאה חילון וטענה שהגדרת המוסריות נמצאת בידי האדם.

קומוניסט שהלשין על חבר למשטר, היה בטוח שזה הכי מוסרי בעולם... 

זו בדיוק הבעיה ב"מוסריות חילונית". הוא מגדיר לעצמו מה מוסרי,

ולא מכופף את עצמו למוסר האלוקי, האמיתי, המדויק והנצחי, שלא משתנה אף פעם,

ולכן לא דתי לעת עתה לא יוכל לענות אף פעם במאה אחוז  להגדרה של "מוסרי" לפי התורה,

לא משנה כמה "מענטש" ואדם טוב יהיה...

עם כל הכבוד, אדם עם יצרים ונגיעות אישיות, בשר ודם, לא יכול להגיע לעולם למוסר מושלם.

אם ינסה להחליט מה מוסרי בעצמו ולא יקבל את המוסר האלוקי- הוא יטעה בוודאי והמוסר שלו ילקה בחסר. 

ובכלל, יש הרבה דינים מורכבים וקשים בבין אדם לחברו שבלי יראת שמים שמתוכה נובע קיום תורה ומצוות לא חושבת שאפשרי שמישהו שיעמוד בהם בשלימות.

ה' ציווה על בין אדם לחברו אז מצוות בין אדם לחבירו זה גם סוג של בן אדם למקום,

וכשעוברים על מצווה של בין אדם למקום זה לא פוגע  רק באדם הפרטי אלא משפיע על כלל ישראל וכל הסביבה לכן זה סוג של בן אדם לחבירו...

"הא בהא תליא", והלוואי ונזכה בשלימות לשניהם, גם תורה וגם מידות 

נכון.. אמרתי יותר כהארת ביינים שקשורה בנושא

לעניות דעתי, כל יסודות העקרונות הבסיסיים העיקרים שמוסכמים על כל העולם במשך שנים רבות ללא שינוי- מה שאתה מדבר עליהם,  מאיפה הם נובעים אם לא מהתורה הקדושה?

עשרת הדיברות למשל... הבסיס הזה נובע מהמוסר האלוקי שה' נתן לעמ"י ואנחנו הפצנו ומפיצים!

הכל נובע מזה- מהמוסר האלוקי. הם לקחו ועיוותו ועשו בזה כרצונם ולטעותם בהמשך ולקחו את זה לידיהם, מוסיפים תוספות ומשמיטים חלקים, אבל הבסיס שנשאר ולא השתנה-

זה שייך למוסר האלוקי, לא האנושי

נכון! גם מה שכביכול נראה "כאמת אוניברסלית מקובלת" על כולם שלא קשורה לדת,

נובע ישירות או עקיפין מהיהדות

יש רק נורמות נזילות. דוגמאות מתוך המאמר שהבאתי: האם להט"ב זה מוסרי? האם נישואי אח ואחות הם מוסריים? האם פדופיליה היא מוסרית? לפי המוסר האלוקי, שהוא מלשון מוסרות הכובלות את האדם, ברור לנו שאלו דברים לא מוסריים בכלל. אבל לפי הנורמות הנהוגות בעולם, ה"מוסר" האנושי, לאט לאט זה נהיה בכלל לא מובן מאליו! להסבר ולפירוט עיין במאמר שהבאתי.

רק מעניין שכל הדוגמאות שהבאת הם דווקא בתחום ההתנהגות המינית.

והשם של המאמר מסביר את זה - התקרנפות, הומוצנטריות ומוסר הקודש

דתי מושחת הוא לא דתי.

אולי הוא שומר תורה ומצוות אבל... לא. פשוט לא. כל המטרה של התורה היא להפוך אותנו לאנשים טובים יותר, חברותיים ורגישים כלפי הזולת. אם מישו שומר שבת אבל הוא *** של בנאדם אז.. הוא לא באמת נחשב דתי..

בן אדם למקום ובין אדם לחבירו זה תחומים מקבילים.

ומרגיש לי נכון לציין את ה[דברים רבה, ה', י] שאומר:

אמר ר' שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היו ביניהן דלטורין [=מלשינים]. לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין. תדע לך, כשביקשה איזבל להרוג כל נביאי ה', מה עשה עובדיה?- הטמין אותן במערות, שנאמר: "ואחבא מנביאי ה' וגו' חמשים איש במערה" (מלכ"א, י"ח, יג), ולא  היה אדם שאמר לאחאב: כך וכך עשה עובדיה.

קיצר מוכח מכאן שיש חשיבות לבין אדם לחבירו אפ' יותר מאשר בין אדם למקום..

קיצר למי שלא הבין את דעתי החד משמעית:
דתי מושחת<חילוני מוסרי

מוזמנים לחלוק ולנהל דיון

בהתחלה אתה טוען שדתי מושחת הוא לא דתי, אז איך אתה יכול אח"כ לומר שעדיף חילוני מוסרי על פני דתי מושחת אם אתה טוען שלא קיים דבר כזה?

התכוונתי לומר שאין דבר כזה באמת דתי מושחת

אלא אנחנו מגדירים את זה כך, אנחנו מגדירים: שומר מצוות=דתי

===

אין דבר כזה דתי מושחת אבל יש דבר כזה שומר מצוות מושחת ועדיף חילוני מוסרי על גביו...

[לדעתי ההגדרה של דתי יהודי היא יותר מאשר "שומר מצוות" אלא צריך להיות בה את הפן האנושי והמוסרי-חברתי]

שומר-חלק-מהמצוות-מושחת הוא גרוע כיוון שהוא משחק כרצונו בדת, החילוני אולי גם הוא אינו מוסרי (כיוון שהמוסר הוא דתי בהכרח, כמו שהסברתי למעלה), אבל הוא לפחות אינו מעוות את הדת.

שדתי מושחת לפי ההגדרה שלך הוא גרוע מהחילוני (שאינו יכול להיות מוסרי כמו שכבר אמרתי) כי החילוני לפחות לא הורס את הדת, רעיונית ותדמיתית. מאותה סיבה לדעתי הרפורמים גרועים מהאתאיסטים.

אז אנחנו מסכימים בעצם?

כמו שדנו למעלה, "דתי" ו"מושחת" זה לא הולך ביחד.

אבל אדם שנתפס כ"דתי" והוא מושחת- זה גרוע ביותר, בעיקר מצד חילול ה' שבדבר.

אם הוא לא נותן צדקה אף פעם זה לא גורם לחילול ה', הכל תלוי ברמה של השחיתות (ואם הוא כל כך מושחת, מתישהו ישימו לב שהוא לא דתי).

את החילוני ה"מוסרי" יוכלו להביא כהוכחה לזה שדרך ארץ קיימת גם בלי תורה.

לדעתי לא צריך לנסות לענות על שאלות לא הגיוניות.

אני לקחתי את זה כדוגמא של יציאה לפועל של מידות רעות.

גניבה, גזל.. וכו'.

אי נתינת צדקה זה הימנעות מעשיית טוב, לא "מעשה" רע.

אם הוא אף פעם לא נותן צדקה או עושה גמילות חסדים זה אומר שיש לו בעיה במידות.

זה מידה מקולקלת אבל לא שחיתות.. לצורך העניין- דתי שמדבר בגסות יותר קרוב להגדרה הזו

צודק, הדוגמא שלך יותר טובה.

"אומללים הם האנשים, שמהות החיים שלהם ריקה היא מאורה המחיה של האמונה הטהורה. אפילו אם יושר וצדק, כבוד הבריות, גמילות חסדים וכמה מדות טובות וכשרון ודעת יהיו בגורלם, כל אלה אפלים הם, נטולי אור החיים, כל זמן שאין בהיקת אור האמונה האלקית העליונה, המתנשא מכל ערך" (מאמרי הראיה 74, האמונה).

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.