להאמין מהסיבה המפורסמת לכל - שהייתה יציאת מצרים ומעמד הר סיני והקב"ה התגלה לכולם

וגילה את דעתו והוריד תורה והבטיח שכר וגאולה וכו'... ומשה רבינו שמסר נפשו על עם ישראל גם כן דאג להודיע לעם ישראל שילכו אחרי הקב"ה כי זה הכי טוב

לדוגמא, נניח שאמא שלך אמרה לך בפלאפון שהיא הכינה לך שניצלים 

את תאמיני לה שהיא באמת הכינה ולא תחכי עד שיהיו לך ראיות

את מאמינה באמת בלי צורך בחקירות? אל תחקרי (רק שאלה - אז למה את מאמינה?)

אבל אם האמונה נחלשת ועולות ספקות - חייב לחקור.

לגבי אותו האדם - הוא אינו אדם מאמין. נקודה. ואם תשאלי אותי למה, קודם אשאל אותך - מה זה אמונה?

אם לא לומדים, איך אפשר לדעת במה להאמין?

רק אל תגידו לי שאתם מאמינים בכוח עליון

כבר אמר ריה"ל בדורו שכמעט ואי אפשר למצוא אמונה תמימה.. הואיל ואנחנו מאוד חשופים לכפירה.

תקראי לפחות רק את ההתחלה.

אותי זה שאב, מעניין ונותן תשובות.

(אם תרצי אתן לך מסמך קצר שמתמצת את זה ממש יפה ובמילים שלנו)

תמיד טוב לשאול, לברר ולקבל תשובות טובות, לא חסר במקורות שלנו דברים יפים, מחזקים ומשמחים מאד!

תמים=שלם

אמונה תמימה = אמונה שלמה

ז'תומרת שאני מאמין בה' לא כי אני חושב שהוא.. לא כי נראלי שהוא.. אלא כי אני יודע שהוא..

[הערה: אי אפשר לדעת ב100% שיש אלוקים אבל אפשר להאמין בזה לגמרי עד שבנאדם מרגיש שהוא יודע]

אדם שמאמין בה' כי זה מה שאבא שלו אמר עדיין נחשב שהוא מאמין אבל לא בצורה השלמה.. עם ההתפתחות וההתבגרות האישית אדם מתחיל לשאול שאלות ולערער על האמונה וכשהוא מקבל את התשובה הוא מתחיל לדעת שה' הוא האלוקים האמיתי ושהדרך של התורה היא הדרך הטובה ביותר.

נב. לדוג' אני עדיין בשלב שאני מאמין כי אבא שלי מאמין.. זה לא אומר שאני בנאדם רע, זה אומר שההתפתחות האמונית שלי לא נגמרה...

[הערה חשובה: אני לא רב או משו ככה שלא כל דבר שאני אומר הוא "קודש" יכול מאוד להיות שאני טועה.., מוזמנים לחלוק ולהעיר]

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' .
[...]
כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר
וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר.
כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".
וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקב
כִּי יַעֲקב זָכָה לַבְּכוֹרָה שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית חָכְמָה" .
וזה בחינת "וַיַּעַקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי.
וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת: "וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם".
וְזֶה בְּחִינַת חֵית לְשׁוֹן חִיּוּת
כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְחַיֶּה" וְכוּ'.
[...]
אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁבִּזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה"
דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל
בְּחִינַת: "לא יַחְפּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ"
וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה
בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא
שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" וְכוּ'

[...]

🙂🙂🙂🙂🙂

אמונה בה'- זה רגש, רגש בלב, התחושה הזו שיש בורא לעולם ואתה מאמין בו, בלי קשר להבנה שכלית ונימוקים הגיוניים אלא רגש שטמון בנשמה של כל יהודי- "מאמינים בני מאמינים" 

האמונה והרגש הזה עובר בעמ"י בגנים, ויש השפעה חזקה להורים בגילוי הרגש הזה ע"י החינוך לכך

ידיעת ה'- זו ההכרה וההבנה בשכל שיש אלוקים, מתוך התעמקות, חקירה ומחשבה. שאתה מגיע לכך שאתה יודע ומבין בראש ובשכל שיש אלוקים. לדעת הרמב"ם ידיעת ה' היא מצווה ממש

יכול להיות שתאמין ברגש בה' אבל לא תהיה לך ידיעת ה' מבחינה שכלית,

ויכול להיות שתהיה לך ידיעת ה' בשכל ותבין בראש שהוא קיים אבל זה לא ירד אצלך לרגש, לא תצליח להרגיש את התחושה שה' קיים וממלא כל עלמין.

הידיעה הזו בשכל לא בהכרח תשפיע עליך לשמור תורה ומצוות.

צריך להגיע לידיעת ה'- גם מבחינת "דע מה שתשיב לאפיקורוס" ושלא יהיה חילול ה' שיראו שאתה לא יודע לנמק למה אתה מאמין,  וגם בגלל שבשביל להצליח להרגיש אמונה חזקה ברגש רוב האנשים צריכים  שיהיה ביסוס שכלי כדי שיחזיק את הרגש זה.

עם זאת, השכל שלנו מוגבל ואין סוף לשאלות שאפשר לשאול ואף פעם לא נהיה בטוחים בראש במאה אחוז במשהו כי תמיד אפשר לחשוב "אולי טעינו?", 

אז אם עולים נושאים או שאלות ספציפיות באמונה שמציקות צריך לברר ולחפש תשובות, 

אבל כששוב ושוב עולה ספק כללי "למה אני מאמין במה שאני מאמין", ספק שאתה אפילו לא מצליח למקד אותו לנקודה ספציפית בהגיון שמציקה אלא רק רגש של ספק בדרך- פשוט להתעלם ממנו. בגימטריה ספק= עמלק, עמלק ש"מקרר" אותנו ומחליש את האמונה, ואת עמלק צריך למחות...

וכדי להצליח להתגבר על הרגש הזה של הספק, צריך להתחזק כנגד ברגש של אמונה בלב.

כשיש אמונה וידיעת ה' גם ברגש וגם בשכל,  אז האמונה תמימה, שלימה ויציבה. שנזכה!

-בהשראת משנת חב"ד והרבי מלובביץ', שהשבת ג' תמוז היתה ההילולא שלו-

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....