באמת מעניין מה מפריע לגברים באיפור?

שום קשר לתרבות. 

ולא צריך עכשיו להתחבשבש "איזו תרבות יותר נעלה"

ובוא, אני חיי מאז ומתמיד בסביבה חילונית וגם כשהייתי חילוני זה היה מפריע לי. 

נראלי שזה יותר עניין של אופי

אממ לי נגיד מפריע הקטע הזה של האיפור המוגזם

נגיד אם היא שמה אודם אדום ממש כזה, אז זה ידחה אותי.

הקיצר אם היא תאפר את עצמה בצורה יחסית בולטת ויותר מדיי לא טבעית אז זה ממש יוריד לי

ברור שחשוב לי שתיראה נשית אבל לא משו מוחצן לדעתי הדברים האלו גם ממש מעידים על פנימיות.

אז אם נגיד אני אכיר מישהי שהיא יפה אבל היא לא מחצינה את זה, אז דווקא זה ממש ימשוך אותי

יותר מאשר מישהי שהיא יפה ומחצינה את זה. 

?does it make any sense

נראה שלא, אבל ככה אני מרגיש את זה

מאז האיפור והפילטרים בנות כבר לא יודעות איך הן נראותת

לדעתי אודמים מוגזמים זה מחריד כנל סומק מוגזם וכו.. 

(ואני דווקא מאוד אוהבת להתעסק עם כל השטויות האלה ולהתאפר כשמשעמם לי או לפני יציאות, אבל טבעי עדין כזה..)

אין על מה לדבר!!

עד כמה מפריע לכן בחור שמסדר גבות מ1-10?

רמז: 10.

שאלתי אם מפריע. למפריע יש מגוון סיבות. ביניהן יכולה להיות מי שמפריע לה כי זה אסור,

ומי שזה מפריע לה כי זה לא גברי.

ולי זה מפריע מכל הסיבות.

ולאלו שמעלי- מסדר מסדר. לא רק מפריד.

לא זוכרת מקור אבל אם אני לא טועה מותר ממש לגברים למרוט חד גבה

11!

גם לדייט ראשון יצא לי לבוא בלי מייק אפ

כנראה שחצ'קונים

שש אבל אל תגלה

אז אולי גם שגברים יבואו לפגישה שלישית עם כפכפים וכאלה

שידעו הבנות איך הם נראים בבית בטבעיות 

@הפי מה את אומרת על החוק הזה?

אני מצליחה להתבטא יפה גם בלי לשים מייקאפ, אבל אולי אני נדירה, תמיד ידעתי את זה.

או שח"ו אתה רומז שהבחורים לא ימשיכו איתן מפאת כיעורן, טוב נו, בטוח אתה לא רומז לזה, סליחה שאפילו חשבתי על זה לרגע 

אצלנו הכל נופל תחת "איפור".

באמת שטוב לי עם חוסר הידיעה בנושא הזה.

אני ברור שכן

אבל חשוב לי שהיא גם תרגיש נשית ז"א שתשים את כל הדברים האלה שהזכרתן 

שאין לי מושג מה ההבדל בינהם

אבל שלא יהיה מוחצן מדיי

נראלי בנות עושות דווקא יותר לפי איך שנראה להן יפה.. בת לא תצא עם אודם בצבע שנראה לה לא יפה רק כי 'זה מה שבנים אוהבים' חחחח

אבל תודה על התזכורת!

אמרתי לאח שלי משו על איפור וזה ואז הוא כזה ' וואי טוב שאת לא מתאפרת.. זה דבר מכוער' 

ואני כזה אופסי חחח הייתי מאופרת..

קיצרר שתדעי, כשמאופרים טבעי- בנים שלא מבינים בזה לא שמים לב

איפור מרחיק אותי, כי הוא לא "אנושי"

אבל לפעמים עדיף איתו מאשר בלעדיו...

מצד שני, אני מבין את הצורך של אשה באיפור, ולכן אחרי שאני אומר שאיפור לא מקרב אותי אלא מרחיק אותי, והצד השני מתחשב ולא מרבה באיפור יותר ממה שהיא מרגישה שהיא צריכה, אני מניח את זה בצד ומשתדל שזה לא יפריע לקשר

לא יודע לכמת 1-10

ולפעמים בחברה נשים נשפטות גם על-ידי נשים ע"פ המראה שלהן. זה פשוט אישיו כל כך רחב. 

לא אמרתי שכולם מנהלים מוסר כפול ושופטים מהר!! תקרא שוב. אמרתי שכשיש מוסר כפול - זה מעצבן אותי. אמרתי שנשים נשפטות יותר על פי מראה ועל העובדה הזו אני עומדת.

וגם לכתוב תגובות באמצע הלילה כשאת עייפה ועצבנית זה לא מתכון מוצלח אני רואה

למה זה גורם להן להרגיש טוב עם עצמן?

למה גברים לא מרגישים שהם צריכים את זה? (היום יש יותר ויותר שכן, אבל זה עדיין לא הגיע למחוזתינו ב"ה)

אבל אני עדיין חושבת שזה מעט אחרת.

תאירו את עיניי.

באמת אחלה השוואה הבאת 

ממש במקום. 

ניכר שיש לך הרבה דעות קדומות על מה שגברים חושבים על נשים

לא מבין מה הפשר של כל הכעס הזה

אני חושבת שאנחנו כולנו מבוססים בדעות קדומות (גם שלך - כלפיי נשים, או בני אדם כלשהם אחרים) עד שמוכחים לנו אחרת.

לכן אם תוכל לכתוב לי איפה לדעתך הדברים לא מסתדרים עם המחשבה שלך כבנאדם וכגבר - אשמח לשמוע. 

כדי לנהל דיון. לא סתם להתעצבן על זה שאני עצבנית לפעמים (נשים עם השיגעונות שלהן...)

ולכן לא מדויקות.

"בנות מתאפרות בעיקר כי, בניגוד לגברים, הן נשפטות מהר מאוד על פי איך שהן נראות."

יש כאן 2 הנחות מוצא 

א) כל הגברים שופטים ע"פ חיצוניות.

ב) אין נשים ששופטות ע"פ חיצוניות.

את מבינה את הבעיתיות כאן?

זה נכון שהרבה גברים שופטים לפי חיצוניות 

אבל היי נחשי מה 

יש גם הרבה בנות כאלו

אבל זה לא משנה, כי זה רחוק מלהיות כולם 

לכן האקסיומות האלה מטופשות

בדיוק כמו האמירה האיוולית של גדי סוקניק השבוע.

אבל ככה עלה מאיך שהתנסחת אני לא קורא מחשבות

(עדיין)

ענייני לא אומר - בלי הנחות לא מבוססות ובלי סתירות עצמיות (אולי בלי רגשי נחיתות אבל לפעמים זה בילד אין). 

ענייני אומר להתייחס למה שאמרתי, כמו שאני התייחסתי למה שנאמר.

גם אם אני לחלוטין לחלוטין טועה. גם אם הניסוחים שלי קצת קשוחים עבורך. בכל מקרה - אני חושבת שדיברתי לגופו של עניין.

הייתי קצת קשוחה כי הרגשתי שיש פה קול שלא מקבל מקום.

אני ממש בעד להרגיש טוב עם עצמך! אני רוב החיים לא מתאפרת. אני אוהבת את עצמי. אני לא מודאגת מכך שבעלי יחשוב שאני נראית זוועה אם יראה אותי בלי איפור. פשוט - זה נשמע פה שהגברים חושבים שהם נפגשים עם מישהי אחת ובפועל הם יקבלו מישהי אחרת לגמרי, ותסכימי איתי שזה לא המצב לרוב. נכון שהיא נראית יותר טוב עם ריסים שחורות וקצת חיוורת בלי מסקרה - אבל לא השתנה לה הפרצוף. פשוט ברגע הראשוני זה נראה יותר 'חי'. אני נראית אחרת גם כשאני עושה קוקו או מפזרת את השיער. לובשת שמלה מחמיאה ויפה או פיג'מה חסרת צורה. זה אומר שאני לא טבעית? הדיון על טבעיות הוא מה שהקפיץ לי את הפיוז. 

וכן, לפעמים זה יושב על חוסר ביטחון וזה מבאס אבל לא יעזור פשוט להגיד 'אז תאהבו את עצמכן ותפסיקו להתאפר'.  מכירה כמה גברים שמתוך חוסר ביטחון נמצאים במכון כושר יותר מבבית או עשו תואר שלישי במדעי הכלום כי רצו להיות ד"ר (וגם נשים אגב, לא מכלילה). כל אחד מתמודד עם מי שהוא בצורה אחרת. 

האסיפה הנשית העולמית מתקיימת על בסיס חודשי ואנחנו דנות שם על הכול. בעיקר על איפור, כמובן.

לא הבנתי את הנקודה שלך בסוף. מה הכוונה שהמראה הנשי הוא בטבע הגברי ושאצל כל אחד זה מתבטא באופן אחר?

ברור שיש גברים שלא מתחברים לאיפור ואני יכולה לחלוטין להבין את זה. אבל זו העדפה אישית. מכאן עד להגיד שזה לא טבעי ושזה מראה שמישהי לא אוהבת את עצמה ישנה דרך. 

העניין עם הביטחון העצמי בגברים - מסכימה, זה אישיו. גם גובה למשל זה אישיו, נשים נורא שופטות גברים לפי גובה. זה מבאס מאוד, וכשאני נתקלת בזה אצל עצמי אני מתבאסת ממש על עצמי.

אני לא באה להתחיל פה מלחמת מינים, פשוט להעביר נקודה שאיפור לא הופך מישהי ליותר טבעית או פחות טבעית. לא משנה לה את הפרצוף. לא איזה חטא. זה הכול. מותר להתחבר ומותר פחות אבל חשוב לראות מעבר לזה. להבין מאיפה זה מגיע.

הכותרת צינית, עזוב, לא משהו חשוב. 

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת