וואו זה לגמרי לא פשוט..

דבר ראשון, מנסיון, כשאת כותבת דברים על דף זה מאוד משחרר וגורם לך להאמין במה שאת כותבת.. 

אז המלצה שלי, תעשי ככה, תקחי לך 2 מחברות שבאחת תכתבי כל ערב כמה דברים טובים על עצמך, ובשניה תכתבי תודה לה' על הדברים הטובים (וגם הפחות) שקרו לך באותו יום (:

אגב, בדר"כ זאת את שפוסלת בפגישות?

וגם שתדעי, יש לצערינו גם אנשים שמתחתנים ומתגרשים, או מתחתנים ואין להם זוגיות טובה ח"ו וכו'.. אז זה לא אומר שאם אתה נשוי- כנראה שאתה מוצלח.. פשוט כנראה שלהם היה מתאים יותר להתחתן עכשיו, אז ה' שלח להן את זיווגם.. (:

ודבר אחרוןן חיבוק גדול!! תהיי חזקה!

אם הבעיה היא הצעות לא קשורות אז צריך להבין איך פותרים את זה ומקבלים הצעות קשורות יותר.

וכמובן, להתפלל הרבה. 

אבל, מה ש@R33 אמר זה יותר מה שהתכוונתי...

וגם, השתדלות ועבודת המידות צריך תמיד.. ואולי אצלה עבודת המידות-השתדלות כרגע זה להיות פחות בררנית.. (וברור לי שאם ה' רוצה זה ייקרה גם בלי זה, אבל עדיין, השתדלות אף פעם לא מזיקה.. )

 ד"א אינלי מושג אם זה היא חותכת בכלל או מה הולך שם.. רק אומרת ברעיון (:

וכמובן שצריך תמיד תמיד להתפלל!!

כתבת יפה מאוד. ממש קשה לקרוא את זה. נגעת בליבי.

אמרת יפה, את יודעת שאת מוכשרת וטובה ו ו ו. אבל בגלל שאת בנתיים רווקה, את לא מצליחה להרגיש שזה נכון.

אני בטוח שזה נכון, ואני בטוח שיהיה טוב ותמצאי את בעלך לעתיד בע"ה בקרוב ממש.

את חייבת לאהוב את עצמך. חייבת. אולי כדאי שכל דבר טוב שאת שמחה שיש בך תכתבי על דף - ואז בזמני משבר תקראי את הדף הזה, שכל פעם תזכירי לעצמך כמה את שווה.

תנסי לאהוב את עצמך, להיות סביב חברות שאוהבות אותך.

הרי ידוע שכל הנאחס מגיע כשהבנאדם לבד. אז למלא את החיים שלך בחברה. זה יהיה נפלא. עד כמה שאפשר כמובן...

לגבי הפגישות, ודאי להמשיך. 28 זה אולי מאוחר קצת במגזר שלנו, אבל תחשבי שיש מקומות שזה ממש גיל אחלה להתחתן בו. והאמת? שזה לא דבר כזה נדיר גם במגזר הדתי. זה דברים שקורים כל יום, וזה מובן, ובסוף.. זה די נורמלי שיש כאלה שעוברים יותר קשיים כדי למצוא את הזיווג האמיתי שלהם.

אל תוותרי, את תמצאי אותו, ואת תהיי מאושרת ממש

אני לא אחפור לך על השתדלות בפגישות, על ההתנהלות בפגישות, ותפילות, ואולי עוד שדכנים. אני מניח שאת יודעת את זה ועובדת ממש קשה על הדברים האלה.

זה קשה, אני בטוח.

שיהיה המוןהמון בהצלחה!!!

וואו, את מתארת פה תחושות מאוד קשות.

יש כאן מציאות עובדתית: את רווקה.

יש דרך אחת בלבד לשנות את המציאות הזאת, והיא להתחתן. כידוע לכולנו כאן, הפתרון הזה לא בדיוק ישים באופן מיידי, ולכן אנחנו חייבים לעבור לשלב הבא: לעולם הפרשנות, שזה העולם שבו יש לנו יכולת להשפיע.

כשאנו מתבוננים פנימה אנו רואים את הפער בין אני היום לבין האני שאני רוצה להיות - וזה יכול לייאש. ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הרגשות שלנו יהיו שליליים יותר. מה עושים עם זה?

אפשר להפנות את המיקוד שלנו למשהו אחר, וכך להפסיק להשוות את עצמי לחברה.

הדרך השנייה היא לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי.

מי את, ומה את רוצה להיות - אלו דברים שתלויים בך ובתפיסות שלך.

זה נראה שאת בוחרת להיות בתפיסה עצמית פשוטה של עצמי:

אני בת 28 ורווקה.

אבל את יכולה להגדיר את עצמך אחרת:

אני מולצחת.

יש לי תואר נחשב שקשה להשיג.

אני חברותית.

אני יציבה.

אני משהו מיוחד.

אנשים מעריכים אותי.

אנשים רוצים בקרבתי.

ואני בטוחה שאת יכולה להוסיף עוד דברים רבים לרשימה.

ככל שהתפיסה העצמית היא פשוטה יותר, כך התגובה הרגשית תהיה חזקה יותר. הקצה ההפוך הוא תפיסה עצמית מורכבת (הגדרה עצמית שקשורה לתחומים רבים, ובכל אחת תכונות שונות) וזה משהו שאפשר להתאמן עליו.

איזה משמעות יש לחייך? (האם כל משמעות החיים תלויה בנישואין?)

חוץ מהתחום של נישואין, אילו עוד שאיפות יש לך בחיים?

לאן את רוצה להגיע?

בואי נדבר רגע על איך אנחנו תופסים את עצמינו.

הרבה מההגדרה העצמית שלנו מגיעה מתוך האינטראציות שלנו עם אנשים אחרים - לפי איך שנדמה לנו שאחרים רואים אותנו ומצפים מאיתנו להתנהג. העצמי שלי בבית שונה מהעצמי שלי בלימודים, בעבודה ועם חברות. הדרך שבה כל מעגל רואה ומעריך אותי הוא תלוי תרבות - דפוסי חשיבה, אמונות, עמדות וערכים שמקובלים בה.

אולי את נמצאת בסביבה שבה נישואין = הצלחה, רווקות = כישלון?

בעיניי זה אי שוויון. אני לא חושבת שכל מי שנשוי מוצלח, וכל מי שרווק הוא כישלון. אני לא מאמינה שחייו של הנשוי הם מלאי משמעות, בעוד חיי הרווק הם ריקנים.

אילו תפיסות שאפשר לשנות.

אם אנשים אחרים מחלישים אותך, אולי נכון להתרחק מהם, ולמצוא סביבה יותר תומכת - או לגייס אותם לטובתך. לבקש מהם שיעזרו לך למצוא מישהו רלוונטי.

איך להיפטר מהמחשבות האלו? תחשבי על דברים אחרים. תמצאי משמעות וערך לחיים שלך עכשיו.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?