וואו זה לגמרי לא פשוט..

דבר ראשון, מנסיון, כשאת כותבת דברים על דף זה מאוד משחרר וגורם לך להאמין במה שאת כותבת.. 

אז המלצה שלי, תעשי ככה, תקחי לך 2 מחברות שבאחת תכתבי כל ערב כמה דברים טובים על עצמך, ובשניה תכתבי תודה לה' על הדברים הטובים (וגם הפחות) שקרו לך באותו יום (:

 

אגב, בדר"כ זאת את שפוסלת בפגישות?

וגם שתדעי, יש לצערינו גם אנשים שמתחתנים ומתגרשים, או מתחתנים ואין להם זוגיות טובה ח"ו וכו'.. אז זה לא אומר שאם אתה נשוי- כנראה שאתה מוצלח.. פשוט כנראה שלהם היה מתאים יותר להתחתן עכשיו, אז ה' שלח להן את זיווגם.. (:

 

ודבר אחרוןן חיבוק גדול!! תהיי חזקה!

בסוף בסוף,עד שהקבה לא לוחץ על כפתור,לא משנה אם היא יוצאת מלא ,חותכת או חותכים אותה וכו זה לא יקרה
ברור שצריך השתדלות אבל גם יש אלוקים למעלה.

ובגלל זה הוא לא התחתן
אולי באמת היו הצעות לא קשורות

אם הבעיה היא הצעות לא קשורות אז צריך להבין איך פותרים את זה ומקבלים הצעות קשורות יותר.

וכמובן, להתפלל הרבה. 

אבל, מה ש@R33 אמר זה יותר מה שהתכוונתי...

וגם, השתדלות ועבודת המידות צריך תמיד.. ואולי אצלה עבודת המידות-השתדלות כרגע זה להיות פחות בררנית.. (וברור לי שאם ה' רוצה זה ייקרה גם בלי זה, אבל עדיין, השתדלות אף פעם לא מזיקה.. )

 ד"א אינלי מושג אם זה היא חותכת בכלל או מה הולך שם.. רק אומרת ברעיון (:

וכמובן שצריך תמיד תמיד להתפלל!!

שהיה לי קשה לקרא את זה
וזוגיות בתור פרמטר כדי באמת להגדיר מישהו "שווה" או "לא שווה" , זה לא נכון בעיניי.

עבודת ה שלך לא שווה פחות בגלל הנתון הזה (שלרוב, הוא לא בשליטתך אאכ את רוצה לשפר את מה שביכולתו)
ובאמת שהתכתיב החברתי הזה שהעלית בפוסט שלך
בעיניי לא מוצדק וגם לא נכון.

יש הרבה מה לתת ולקבל מאנשים איכותיים
ללא קשר למצבם האישי.

אני בחרתי להתרחק מאנשים שכל מה שהיה להם לומר לי זה דברים לגבי היעדר או הימצאות זוגיות
כדי להפנות את האנרגיה שלי למקומות אחרים
ובמקביל
מעגל תמיכה קרוב/ מעגל חברתי חדש
שימלא אותך .


בהצלחה רבה!

מכירה את התחושה.. באמת קשה לא להישאב לזה
הפסקה האחרונה שלך היא המפתח לצאת משם. להאמין באמת ששום דבר חיצוני לא מגדיר אותנו, גם לא הסטטוס שלנו.
יש פה הזמנה בשבילך להתבוננות ולעבודה. איך אני אוהבת ומעריכה את עצמי בלי תלות בשום דבר. איך שמעתי פעם מטפל אומר? "הלחם נמצא אצלנו". אנחנו לא יכולים להתהלך בתודעה שהאושר והאישור שלנו יהיו אצל בן אדם אחר. גם לא אצל בן הזוג שלנו..זה מוביל למערכות יחסים לא בריאות.
מסכימה איתך שלא קל לעשות את זה לבד. אולי עם אשת מקצוע? שתעזור לך ותלווה אותך בדרך הזאת

כתבת יפה מאוד. ממש קשה לקרוא את זה. נגעת בליבי.

 

אמרת יפה, את יודעת שאת מוכשרת וטובה ו ו ו. אבל בגלל שאת בנתיים רווקה, את לא מצליחה להרגיש שזה נכון.

אני בטוח שזה נכון, ואני בטוח שיהיה טוב ותמצאי את בעלך לעתיד בע"ה בקרוב ממש.

 

את חייבת לאהוב את עצמך. חייבת. אולי כדאי שכל דבר טוב שאת שמחה שיש בך תכתבי על דף - ואז בזמני משבר תקראי את הדף הזה, שכל פעם תזכירי לעצמך כמה את שווה.

תנסי לאהוב את עצמך, להיות סביב חברות שאוהבות אותך.

הרי ידוע שכל הנאחס מגיע כשהבנאדם לבד. אז למלא את החיים שלך בחברה. זה יהיה נפלא. עד כמה שאפשר כמובן...

 

לגבי הפגישות, ודאי להמשיך. 28 זה אולי מאוחר קצת במגזר שלנו, אבל תחשבי שיש מקומות שזה ממש גיל אחלה להתחתן בו. והאמת? שזה לא דבר כזה נדיר גם במגזר הדתי. זה דברים שקורים כל יום, וזה מובן, ובסוף.. זה די נורמלי שיש כאלה שעוברים יותר קשיים כדי למצוא את הזיווג האמיתי שלהם.

אל תוותרי, את תמצאי אותו, ואת תהיי מאושרת ממש

 

אני לא אחפור לך על השתדלות בפגישות, על ההתנהלות בפגישות, ותפילות, ואולי עוד שדכנים. אני מניח שאת יודעת את זה ועובדת ממש קשה על הדברים האלה.

זה קשה, אני בטוח.

 

שיהיה המוןהמון בהצלחה!!!

ותתחילי מחדש.

גיל 28 זה גיל חציית הסף. תחלקי את החיים שלך ל2. עד גיל 28 ומגיל 28. תמחקי את כל המחשבות הקודמות ותצאי לדרך חדשה.

מרגיש שבלי להכיר אותך קשה לתת עצות... בעיקר להביע אמפתיה. זה כל כך מובן הקושי וההתמודדות, הלוואי שתצליחי לשפר את המבט על עצמך, להאמין בטוב, ושה' ישלח לך בן זוג מהר ובקלות.

זה טריקי העסק הזה עם המחשבות.. כי יש בזה צד מסויים של טוב כדי שלא תישארי לבד בסבבה שלך אלא משהו ידחוף אותך לא לוותר על זוגיות. רק פשוט לנסות לשים את זה בפרופורציות, ולכוון את המחשבות לשם. והייתי ממליץ לך ללכת למישהי מקצועית שתקשיב ותוכל לעזור, אם יש לך את היכולת... כתבתי יותר מידיי. הלוואי שיהיה טוב

הרבה מרגישים ומרגישות כמוך. תראי בפורום.

הבעיה שכשיש לחץ הרבה פעמים יש לנו ראיית מנהרה- רואים רק מישור אחד ופתרון אחד ומנסים אותו שוב ושוב.

לכן, הרבה מהפתרון זה להרחיב את ההסתכלות:

כמו שאמרת את אדם גם כרווקה ולכן תשקיעי בשאר תחומי החיים שלך כאילו את לא מתחתנת בקרוב.

ובנוסף, להפתח לכל מיני דרכים של עזרה,כמו התייעצות פה בפורום ואם זה לא מספיק גם אשת מקצוע זה מצויין. לא צריך לחכות למצב של ייאוש כדי לפנות. עדיף הרבה קודם ואז הדברים יותר קלים ופחות סוחבים רגשות קשים

וואו, את מתארת פה תחושות מאוד קשות.

 

יש כאן מציאות עובדתית: את רווקה.

יש דרך אחת בלבד לשנות את המציאות הזאת, והיא להתחתן. כידוע לכולנו כאן, הפתרון הזה לא בדיוק ישים באופן מיידי, ולכן אנחנו חייבים לעבור לשלב הבא: לעולם הפרשנות, שזה העולם שבו יש לנו יכולת להשפיע.

 

כשאנו מתבוננים פנימה אנו רואים את הפער בין אני היום לבין האני שאני רוצה להיות - וזה יכול לייאש. ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הרגשות שלנו יהיו שליליים יותר. מה עושים עם זה?

אפשר להפנות את המיקוד שלנו למשהו אחר, וכך להפסיק להשוות את עצמי לחברה.

הדרך השנייה היא לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי.

מי את, ומה את רוצה להיות - אלו דברים שתלויים בך ובתפיסות שלך.

 

זה נראה שאת בוחרת להיות בתפיסה עצמית פשוטה של עצמי:

אני בת 28 ורווקה.

 

אבל את יכולה להגדיר את עצמך אחרת:

אני מולצחת.

יש לי תואר נחשב שקשה להשיג.

אני חברותית.

אני יציבה.

אני משהו מיוחד.

אנשים מעריכים אותי.

אנשים רוצים בקרבתי.

ואני בטוחה שאת יכולה להוסיף עוד דברים רבים לרשימה.

 

ככל שהתפיסה העצמית היא פשוטה יותר, כך התגובה הרגשית תהיה חזקה יותר. הקצה ההפוך הוא תפיסה עצמית מורכבת (הגדרה עצמית שקשורה לתחומים רבים, ובכל אחת תכונות שונות) וזה משהו שאפשר להתאמן עליו.

 

איזה משמעות יש לחייך? (האם כל משמעות החיים תלויה בנישואין?)

חוץ מהתחום של נישואין, אילו עוד שאיפות יש לך בחיים?

לאן את רוצה להגיע?

 

 

בואי נדבר רגע על איך אנחנו תופסים את עצמינו.

הרבה מההגדרה העצמית שלנו מגיעה מתוך האינטראציות שלנו עם אנשים אחרים - לפי איך שנדמה לנו שאחרים רואים אותנו ומצפים מאיתנו להתנהג. העצמי שלי בבית שונה מהעצמי שלי בלימודים, בעבודה ועם חברות. הדרך שבה כל מעגל רואה ומעריך אותי הוא תלוי תרבות - דפוסי חשיבה, אמונות, עמדות וערכים שמקובלים בה.

 

אולי את נמצאת בסביבה שבה נישואין = הצלחה, רווקות = כישלון?

בעיניי זה אי שוויון. אני לא חושבת שכל מי שנשוי מוצלח, וכל מי שרווק הוא כישלון. אני לא מאמינה שחייו של הנשוי הם מלאי משמעות, בעוד חיי הרווק הם ריקנים.

אילו תפיסות שאפשר לשנות.

אם אנשים אחרים מחלישים אותך, אולי נכון להתרחק מהם, ולמצוא סביבה יותר תומכת - או לגייס אותם לטובתך. לבקש מהם שיעזרו לך למצוא מישהו רלוונטי.

 

איך להיפטר מהמחשבות האלו? תחשבי על דברים אחרים. תמצאי משמעות וערך לחיים שלך עכשיו.

 

הוא רואה קודם כל את האתגר הזה ומגדיר את עצמו ככה .
כמעט בכל תחומי החיים .
זה לא דבר נכון וברור שזה יציאה מפרופרציה , אבל מרוב שכואב לבן אדם , הוא מרגיש שכל שאר הדברים גם כבר לא שווים /נהרסים .
ואם תשאלי אותו ,למה ? הכל בגלל אותו אתגר הכל הכל

אז קודם כל לדעת שאומנם ברגש את מרגישה כך אבל בשכל להבין שאת הרבה מעבר לאתגר שמפריע לך.

בנוגע ל -" מרגישה שאני לא מספיק, כי אין לי זוגיות.
לא מספיק יפה, לא מספיק מוצלחת, לא מספיק כלום וזה רק בגלל שאין לי זוגיות ולכולם מסביבי כן.
אני מרגישה שמפנים זה הדבר היחיד שאני מצליחה להגדיר את עצמי.את בלי זוגיות. פשוט מן ריקנות כזו. אי הצלחה"

אני מבינה אותך אני לפעמים גם מרגישה ככה אבל מיד אני עונה לעצמי .. שזה באמת לא נכון ואפילו זה מצחיק אותי.
נניח ישבנו בארוחה משפחתית ואחיינית שלי מאוד הטריד אותה למה כולם יושבים עם בן ואני לא.
אז היא שאלה אם אפשר להיות הזוג שלי ואז כל הארוחה היא נתנה לי מחמאות את הכי יפה יותר מאמא יותר מסבתא יותר מסבתא השניה ויותר מתחילה להגיד את כל הדודות שלה של הצד השני .
אבל פתאום חילחל לי שאנשים אפילו קטנטנים רואים זוגות זוגות .. ואז בסוף שבן אדם בלי זוג זה גורם להם לתהות למה?
ואני אומרת אנחנו אנשים מאמנים לא?
אז לגמרי הכל מה'..
וזה באמת ככה .
את יכולה להיות הכי מוצלחת בעולם (גם לפי המדדים של החברה) ועדיין להיות רווקה.
ואת יכולה להיות גם מוצלחת ונשואה או לא מוצלחת ורווקה או לא מוצלחת ונשואה.
ובכלל מי אנחנו שנגיד מי מוצלח או לא?
ואני באמת חושבת ואני עדיין חושבת שגם אם אתחתן זה לא יהפוך אותי למאושרת בכל התחומים שציינת .
כן יהיה לי יותר גב כן יהיה לי שיתוף פעולה כן יהיה לי ביטחון .
אבל זה לא נגמר כל זוג בונה את הזוגיות שלו כל החיים ..
ואגב ברור לי שיש הרבה זוגות נישואים שבחיים לא הייתי רוצה זוגיות כמו שלהם או את החיים שלהם .

אז כן לפעמים טוב לי במקום שלי ואני מחכה שאפילו יהיה לי עוד יותר מתוק במקום שלי .. אבל כן זה דורש עבודה ואני מתכוונת אחרי הנישואין .


בכל מקרה אני תמיד אומרת לעצמי להיות מאושרת זה שלי..
לחלוטין
ותזהרי מלהיות מאותן בנות שמתחתנות מתוך לחץ כי עושות השלכה לגבי חתונה = הצלחה .
חתונה ממש לא שווה הצלחה
מה כן? אדם מתוק שנעים לך איתו ואת מעריכה אותו והוא אותך ויש בניכם תקשורת .
זה שווה הצלחה
לא רק כדי לעשות וי הנה התחתנתי
אלא הצלחה לכל החיים ..אחרי החתונה..

אלא שהעניין הזה מאוד מאוד מרכזי, מכל הבחינות, ולכן הוא מאפיל על שאר התחומים.

אני לא חושב שזו תחושה בעייתית. להיות רווק זה באמת חיים שאין בהם את הדבר כמעט הכי עיקרי.
הבעיה מתחילה כשמשלבים את התחושה הזאת עם ההרגשה שמשהו בי לא בסדר. אבל המציאות מוכיחה שאין קשר, לפחות לא משמעותי, בין שני הדברים.
אם כן, זה אומר שרצון ה' שחלק מהאנשים יעברו מסלול אחר כדי להתחתן, ארוך וקשה יותר.
מה שממילא יוצא מזה, זו ההבנה שאנחנו תלויים בה', לכן ממילא אפשר לשחרר ולחיות את החיים ביחד עם הרצון החזק להתחתן. וגם להתפלל חזק ולא להתייאש. תפילה מהלב משפיעה מאוד.