יש יתרונות בשניהם ובתכלס זה תלוי בכל בנאדם ובאופי של ההורה..

יש כאלה שסביבה דוסית תכניס אותם לבועה רעה והם סתם יצאו פוצים[סוגשל תקועים..(משו לא טוב)]

ודווקא סביבה פתוחה תביא אותם להבנה בערך של היהדות מול החילוניות.. וההפצה של התורה תביא אותם לתחושת גאווה בדתיות שלהם

ויש כאלה שסביבה דוסית תשמור אותם דוסים וקרובים לה' ואם הם יהיו בסביבה חילונית הם יושפעו לרעה וירגישו רע עם זה שהם דוסים ושהם "שונים" מהשאר ויתדרדרו לדרך לא טובה...

קיצר אין תשובה חד משמעית...

אבל יש בעיה, שאנשים יכולים לחשוב שהם מהסוג הראשון שהזכרת ולמעשה הם מהסוג השני ואולי גם הפוך..

כי אי אפשר לומר שאם אתה A תעשה B

ואם אתה C תעשה D..

בגלל שאי אפשר לדעת באמת אם אתה A או C עד שמנסים...

סורי על השימוש באותיות באנגלית.. הם משמשים כנעלמים... מקווה שהבנתם..

שכשגרים בגרעין זה מסביר מאוד מה לא עושים. כי יש הבדל בין - זה אנחנו וזה הם.

מצד אחד זה קשה לגור בגרעין כי זה מעייף. כל הזמן להילחם על העקרונות שלי ועל הערכים שלי ועל מה שחשוב לי.

מצד שני זה מתמרץ כשרואים את כל הנשים שמקבלות בשמחה נרות שבת, ואת הגברים שמניחים תפילין באמצע הרחוב. 

אם את דואגת לנוחות *שלך* ולילדים *שלך* עדיף לך לגור במקום דתי מתוך דאגה עצמית אבל אם את מעונינת להשפיע על החברה ולהפיץ זה לגור במקום חילוני וזה התמודדות מנסיון (האמת שבתור אחת שגרה במקום לא דתי מגיל 0 לא ראיתי את זה בתור התמודדות עד שהגעתי לתיכון ופתאום אני קולטת שלבנות יש חי חברה זמינים ליד הבית כשאני צריכה לחברה הקרובה ליסוע מרחק מסוים...לא יודעת אם קשור אבל שיתפתי)

ולכולן זה מתחת לבית 

יש אנשים שצריכים לגור ביצהר/ירושלים/קידה וזו השליחות שלהם.

ויש אנשים שצריכים לגור ברמת גן/גבעתיים/חיפה כי זו השליחות שלהם

די בטוחה שאין אבל נגיד ויש בגלל זה אמרתי רוב...

אני לא מכירה שום ישוב דוס שאין בו כאלה שבגדו באיזה משהו.

אבל יכול להיות שיש כאלה ישובים פשוט אני לא מכירה.

והוספתי להגיד שאני 98% אין שום ישוב כזה שאין בו כאלה שבגדו הבנת?

אוייי זה היה בטעות ברור לא התכוונתי ''כל''... צודק...

סיפור מורכב...

זו אותה שאלה...

חלקו בזה גדולי עולם, כל אחד ישאל את רבותיו מה יותר נכון לו...

אבל לא נראה לי בדיוק שזו ההשוואה..

נחסוך.

וגם הילדים שלי עברו בשני הסוגים ("חממה" וגם מקום מעורב).

השאלה שלך מניחה הרבה הנחות שלדעתי הן שגויות מהיסוד.

השפעה רעה יכולה להיות בכל מקום, ולפעמים דווקא במקום שבו אתה לא דואג כי כולם "בני טובים" ההשפעה יכולה להיות הכי גרועה.

למשל דווקא בכמה התנחלויות מאוד מאוד נחשבות יש בעיות של סמים עם הרבה מהנוער שם.

תאמין לי שחבר שמנסה לשכנע אותך להשתמש בסמים, יכול להשפיע עליך בצורה הרבה יותר הרסנית מאשר שכן שגר בבניין ממול ונוסע בשבתות לחוף הים (להתנסות בסמים בהשפעת חבר זה כנראה יותר "מושך" מאשר לנסוע בשבת כי ראית איזה מישהו נוסע בשבת). 

דווקא דתי שגדל בעיר יודע לעשות את החלוקה, מי יכול להיות חבר שלו ומי לא. ילד דתי בדרך כלל לא יהיה חבר של חילונים פשוט כי אין לו כ"כ איפה להכיר אותם, וממילא הוא גם לא יושפע מהם.

כלומר הסכנה בשני המקרים היא זהה - השפעה רעה מהחברים שלך, כי גם ביישובים הכי טובים אין ערובה לכך שכל החברים יהיו מל"ו צדיקים.

בפועל,

לא ראיתי שום מדד שבו מי שגדל ביישוב דתי יוצא "מוצלח" יותר מבני העיר, לא בדת ולא בהשכלה ולא בשמירת חוק או בכל נושא אחר.

אני מכיר שכבת גיל אחת ביישוב דתי בדרום שבה רק אדם אחד נשאר דתי אחרי הצבא, ושכבת גיל אחרת ביישוב דתי בגולן עם סיפור דומה.

כנראה שה"מתכון" לילד טוב לא עובר דרך מקום מגורים זה או אחר, אלא דרך חינוך טוב וחברים טובים.

איזוהי דרך טובה שיבור לו האדם..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....