היה לי דיון מעניין בשנה שעברה (אולי העליתי את זה כאן פעם, אבל לא נורא) על מה עדיף:
לגור במקום שבו כולם כמוני, דתיים חמודים, חיים קלים והכל טוב, מה שנקרא "חממה"
או ללכת למקום חילוני ולהפיץ, לקדש שם שמיים ולהסתכן בהשפעה רעה עלינו ועל הילדים שלנו?
מישהי כאן הגיבה משהו שהזכיר לי את הנושא הזה ורציתי לשמוע את דעתכם
יש יתרונות בשניהם ובתכלס זה תלוי בכל בנאדם ובאופי של ההורה..
יש כאלה שסביבה דוסית תכניס אותם לבועה רעה והם סתם יצאו פוצים[סוגשל תקועים..(משו לא טוב)]
ודווקא סביבה פתוחה תביא אותם להבנה בערך של היהדות מול החילוניות.. וההפצה של התורה תביא אותם לתחושת גאווה בדתיות שלהם
ויש כאלה שסביבה דוסית תשמור אותם דוסים וקרובים לה' ואם הם יהיו בסביבה חילונית הם יושפעו לרעה וירגישו רע עם זה שהם דוסים ושהם "שונים" מהשאר ויתדרדרו לדרך לא טובה...
קיצר אין תשובה חד משמעית...
אבל יש בעיה, שאנשים יכולים לחשוב שהם מהסוג הראשון שהזכרת ולמעשה הם מהסוג השני ואולי גם הפוך..
כי אי אפשר לומר שאם אתה A תעשה B
ואם אתה C תעשה D..
בגלל שאי אפשר לדעת באמת אם אתה A או C עד שמנסים...
סורי על השימוש באותיות באנגלית.. הם משמשים כנעלמים... מקווה שהבנתם..
שכשגרים בגרעין זה מסביר מאוד מה לא עושים. כי יש הבדל בין - זה אנחנו וזה הם.
מצד אחד זה קשה לגור בגרעין כי זה מעייף. כל הזמן להילחם על העקרונות שלי ועל הערכים שלי ועל מה שחשוב לי.
מצד שני זה מתמרץ כשרואים את כל הנשים שמקבלות בשמחה נרות שבת, ואת הגברים שמניחים תפילין באמצע הרחוב.
אם את דואגת לנוחות *שלך* ולילדים *שלך* עדיף לך לגור במקום דתי מתוך דאגה עצמית אבל אם את מעונינת להשפיע על החברה ולהפיץ זה לגור במקום חילוני וזה התמודדות מנסיון (האמת שבתור אחת שגרה במקום לא דתי מגיל 0 לא ראיתי את זה בתור התמודדות עד שהגעתי לתיכון ופתאום אני קולטת שלבנות יש חי חברה זמינים ליד הבית כשאני צריכה לחברה הקרובה ליסוע מרחק מסוים...לא יודעת אם קשור אבל שיתפתי)
ולכולן זה מתחת לבית
יש אנשים שצריכים לגור ביצהר/ירושלים/קידה וזו השליחות שלהם.
ויש אנשים שצריכים לגור ברמת גן/גבעתיים/חיפה כי זו השליחות שלהם
הָיוֹ הָיָהדי בטוחה שאין אבל נגיד ויש בגלל זה אמרתי רוב...
אני לא מכירה שום ישוב דוס שאין בו כאלה שבגדו באיזה משהו.
אבל יכול להיות שיש כאלה ישובים פשוט אני לא מכירה.
והוספתי להגיד שאני 98% אין שום ישוב כזה שאין בו כאלה שבגדו הבנת?
אוייי זה היה בטעות ברור לא התכוונתי ''כל''... צודק...
סיפור מורכב...
זו אותה שאלה...
חלקו בזה גדולי עולם, כל אחד ישאל את רבותיו מה יותר נכון לו...
אבל לא נראה לי בדיוק שזו ההשוואה..
נחסוך.
נעה ונדהוגם הילדים שלי עברו בשני הסוגים ("חממה" וגם מקום מעורב).
השאלה שלך מניחה הרבה הנחות שלדעתי הן שגויות מהיסוד.
השפעה רעה יכולה להיות בכל מקום, ולפעמים דווקא במקום שבו אתה לא דואג כי כולם "בני טובים" ההשפעה יכולה להיות הכי גרועה.
למשל דווקא בכמה התנחלויות מאוד מאוד נחשבות יש בעיות של סמים עם הרבה מהנוער שם.
תאמין לי שחבר שמנסה לשכנע אותך להשתמש בסמים, יכול להשפיע עליך בצורה הרבה יותר הרסנית מאשר שכן שגר בבניין ממול ונוסע בשבתות לחוף הים (להתנסות בסמים בהשפעת חבר זה כנראה יותר "מושך" מאשר לנסוע בשבת כי ראית איזה מישהו נוסע בשבת).
דווקא דתי שגדל בעיר יודע לעשות את החלוקה, מי יכול להיות חבר שלו ומי לא. ילד דתי בדרך כלל לא יהיה חבר של חילונים פשוט כי אין לו כ"כ איפה להכיר אותם, וממילא הוא גם לא יושפע מהם.
כלומר הסכנה בשני המקרים היא זהה - השפעה רעה מהחברים שלך, כי גם ביישובים הכי טובים אין ערובה לכך שכל החברים יהיו מל"ו צדיקים.
בפועל,
לא ראיתי שום מדד שבו מי שגדל ביישוב דתי יוצא "מוצלח" יותר מבני העיר, לא בדת ולא בהשכלה ולא בשמירת חוק או בכל נושא אחר.
אני מכיר שכבת גיל אחת ביישוב דתי בדרום שבה רק אדם אחד נשאר דתי אחרי הצבא, ושכבת גיל אחרת ביישוב דתי בגולן עם סיפור דומה.
כנראה שה"מתכון" לילד טוב לא עובר דרך מקום מגורים זה או אחר, אלא דרך חינוך טוב וחברים טובים.
איזוהי דרך טובה שיבור לו האדם..
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
