חופש הגדול וזה.
"האם אפשר להיות חופשי בלי לעשות כל מה שבא לי?"
(משיר של חנן בן ארי "איזון")
בעיני לעשות מה שבא לי זה לא אומר להיות חופשי. זה אומר להיות עבד לרצונות שלך. יום אחד יש רצונות טובים ונעלים ויום אחד אתה עובר תקופה לא טובה ויש לך רצונות לא טובים.
יש היום מן טרנד להגיד "תקבלי את עצמך כמו שאת", "תאהבי את עצמך", "תעשי מה שהלב שלך אומר לך".
וזה לא מדויק. לכולנו יש מצפון, חלק אלהי, נשמה, שהיא נמצאת מעל להכל. ועליה אי אפשר לעבוד. לא תמיד הרצונות שלנו מגיעים ממקום נכון וכל אדם חייב דרך וכיוון לבדוק אם מה שהוא רוצה זה דבר ישר. וכן, השמחה מגיעה בדיוק כשאת עושה את הדבר הנכון.
קל לבדוק את זה. לפעמים הלב שלך אמר לעשות משהו, אבל אחריו את לא מרגיש שמחה, אז לא עשית את הדבר הנכון. ולפעמים אחרי מעשה טוב שאפילו שכחת שעשית, את מרגישה איך הלב שלך מתרחב.
זה מעניין שדווקא בגבולות נמצא החופש האמיתי.
ואיזה מזל שיש לנו את "הוראות היצרן" של הבורא.
"אבל לא קשה לך עם כל ההגבלות האלה?"
"לא לנסוע בשבת?"
"לא חם לך? "
זה כמו לשאול בן אדם שקיבל בליבו החלטה לאחר הוראות של רופא גדול לאורח חיים בריא. התחיל לאכול בריא ולרוץ בבקרים. זה לא קשה לך? אולי תשתה איזה קולה, תוותר על הריצה?
לפעמים זה קשה, אבל הבן אדם יודע שזה למטרה חשובה, לבריאות הגוף שלו.
אותו דבר עם התורה,
גם אם יש רגעים שקשה, את יודעת שזה למטרה טובה, שזה הולך להטיב עם הנשמה שלך, שזה יתקן אותך, שזה ישמור על הזוגיות שלך וירומם אותה, שזה יגרום לך להיות מאושרת. שזה הוראות של אבא שברא אותך ומכיר אותך יותר מכולם.
אה, והוא גם אוהב אותך.
ומה בשבילך אומר להיות חופשיה?
"האם אפשר להיות חופשי בלי לעשות כל מה שבא לי?"
(משיר של חנן בן ארי "איזון")
בעיני לעשות מה שבא לי זה לא אומר להיות חופשי. זה אומר להיות עבד לרצונות שלך. יום אחד יש רצונות טובים ונעלים ויום אחד אתה עובר תקופה לא טובה ויש לך רצונות לא טובים.
יש היום מן טרנד להגיד "תקבלי את עצמך כמו שאת", "תאהבי את עצמך", "תעשי מה שהלב שלך אומר לך".
וזה לא מדויק. לכולנו יש מצפון, חלק אלהי, נשמה, שהיא נמצאת מעל להכל. ועליה אי אפשר לעבוד. לא תמיד הרצונות שלנו מגיעים ממקום נכון וכל אדם חייב דרך וכיוון לבדוק אם מה שהוא רוצה זה דבר ישר. וכן, השמחה מגיעה בדיוק כשאת עושה את הדבר הנכון.
קל לבדוק את זה. לפעמים הלב שלך אמר לעשות משהו, אבל אחריו את לא מרגיש שמחה, אז לא עשית את הדבר הנכון. ולפעמים אחרי מעשה טוב שאפילו שכחת שעשית, את מרגישה איך הלב שלך מתרחב.
זה מעניין שדווקא בגבולות נמצא החופש האמיתי.
ואיזה מזל שיש לנו את "הוראות היצרן" של הבורא.
"אבל לא קשה לך עם כל ההגבלות האלה?"
"לא לנסוע בשבת?"
"לא חם לך? "
זה כמו לשאול בן אדם שקיבל בליבו החלטה לאחר הוראות של רופא גדול לאורח חיים בריא. התחיל לאכול בריא ולרוץ בבקרים. זה לא קשה לך? אולי תשתה איזה קולה, תוותר על הריצה?
לפעמים זה קשה, אבל הבן אדם יודע שזה למטרה חשובה, לבריאות הגוף שלו.
אותו דבר עם התורה,
גם אם יש רגעים שקשה, את יודעת שזה למטרה טובה, שזה הולך להטיב עם הנשמה שלך, שזה יתקן אותך, שזה ישמור על הזוגיות שלך וירומם אותה, שזה יגרום לך להיות מאושרת. שזה הוראות של אבא שברא אותך ומכיר אותך יותר מכולם.
אה, והוא גם אוהב אותך.
ומה בשבילך אומר להיות חופשיה?
