הכללה לפניכם.. ראו הוזהרתם

בגדול בעיניי יש שלוש סיבות עיקריות לקשרים ארוכים:

• חוסר בשלות/דיוק ואז יוצא שנמרחים עם קשרים שלא בהכרח קשורים אליך כי לא לגמרי יודעים מה מחפשים ומה מתאים ולהגיד לא וכו וכו.

• לוקח לזוג זמן להיפתח ולהיקשר ולבחון את טיב הקשר בכלל.. כל קשר וסיבותיו שזה לוקח בו זמן.. זה יכול להיות קשור לאופי של האנשים ויכול להיות קשור לזה שהבחור בצבא , יכול להיות שפתאום מספרים משהו דרמטי שגורם לדברים להראות אחרת וסוגשל מתחילים הכל מהתחלה וכן על זו הדרך.. יכולות להיות סיבות רבות לזה.

•  הסיבה העיקרית בעיניי - שהקשר טוב, אבל יש משהו מהותי שמפריע, אבל לא חותכים כי יש הרבה טוב שלא פגשת בקשרים אחרים או שזה פשוט הרבה ממה שמחפשים ולכן לא מוותרים על הקשר בקלות ומנסים להעמיק אותו ולראות אולי הקשר שיתפתח יחפה על זה ותהיה את המסוגלות לומר שהדבר שמפריע הוא בסדר לי בכל זאת ומוכנים לקבל אותו לחיים שלנו. לסיטואציה הזו יש שני מקרים - קשרים שמצליחים ויש הרבה כאלה... ומצד שני, קשרים שאנשים מבינים שזה כנראה באמת גדול עליהם ומחליטים בכאב גדול שלא.

כנראה שיש עוד המון סיבות.. אבל זה ממש הגיוני שזוג נפרד אחרי תקופה ארוכה ואני לא חושבת שזה הופך מישהו מבני הזוג לאכזרי או לא הגון. 

זה כואב נורא והלוואי שהיה אפשר למנוע את זה. (ואת חלקם בדיעבד מבינים שאולי היה אפשר למנוע - חוזר לסיבה של חוסר בשלות/דיוק ולסיבה השלישית שנותנים הזדמנות למרות שמפריע.. אבל אחרי זה, דברים מתחדדים לך ואז תדע כבר פעם הבאה לא לתת צאנס למשהו שאתה יודע שמפריע ולא מסוגלים לוותר עליו).

אבל אם לא בודקים ולא נותנים צ'אנס, אז גם אין סיכוי.

בכל זאת לילה..

בקיצור, לא תמיד בנאדם מודע ומבין שהוא לא בשל. לפעמים ההבנה הזו מגיעה תוך כדי הקשר.

כנ"ל גם לגבי הסיבה השלישית,  לא תמיד בנאדם מבין או מודע לכמה זה מפריע לו באמת והוא מנסה לתת ליתרונות לגבור ובדיעבד מבין שהוא לא מצליח להתגבר על זה.

@ריבוזום היטיבה להגדיר בהודעותיה.

אנשים שכחו מה זה כנות בקשר.
זה לא להגיד שהכל מצוין או לדבר רק על הדברים הטובים,
זאת כנות חלקית למדי, ואם הכנות היא חלקית - עדיף מראש לוותר עליה

אתה שואל איך זה הגיוני ואומר שזה לא ראוי. אני מסכימה איתך שמן הראוי שקשר יהיה הדדי וכנה, אני פשוט מנסה להסביר שאני חושבת שאנשים לפעמים לא 'לא כנים' בכוונה תחילה, או משדרים 'חצי כנות' לא בכוונה.

הרבה פעמים מבינים מה היה רק לאחר מעשה. בזמן אמת לא מבינים ולא מצליחים לראות את המציאות כמו שרואים אותה ממבט לאחור.

כמו שילד חושב שמאה שקל זה הרבה והוא יכול לקנות עם השטר הזה חצי עולם, ואחרי שהוא גדל קצת הוא מבין שזה לא כל כך הרבה...

אנשים גדלים אחרי קשרים ומשתנים ועם הזמן מקבלים פרספקטיבה אחרת על דברים. לא באתי להצדיק את זה, זה חוויה לגמרי לא נעימה ומבאס שצריך לעבור את זה, לשני הצדדים, אבל זו דרך העולם ואני ממש לא חושבת שזה בהכרח הופך את האדם ללא הגון.

אפשר להיכנס לאלף מחשבות שהיה אפשר לעשות אחרת, אבל שוב, זו חוכמה שלאחר מעשה.

מראש
(בכללי מותר להפעיל גם שכל, מחשבה תחילה, ולא רק את הרגשות).

מותר להם לחשוב על ההשלכות של המעשים שלהם, מותר להם לחשוב גם על האחר.

מהותו של קשר היא הכרת האדם שמולך והתחברות אליו. זהו תהליך.

היות שאף אחד מאיתנו לא קיבל פתק עם השם של המיועד\ת לו אנחנו נפגשים עם אנשים כדי להכיר.

בדרך פוגשים אנשים מעולים, עם המון צדדים טובים ומתאימים.

מהות המפגש הזה היא היא יצירת הקשר!  לא משקרים, מרמים או נוהגים איתך בחוסר כנות אלא לומדים להכיר אותך ומתחברים אליך.

בשלב(ים) מסויים בתהליך האדם מחליט האם הוא רוצה להתקדם והלעמיק את הקשר לרמה נוספת ואז מגיעה ההחלטה להמשיך או לא.

כאשר אומרים לך שלשים את עצמך במצב פגיע זה תנאי בסיסי ליצירת קשר עמוק זהה לא בגלל שבדרך מחכים לך א\נשים מרושעים עד שתפגוש את אשתך, להיפך - אתה תפגש עם בחורות מדהימות שיש להן הרבה במשותף איתך אבל הן פשוט לא המיועדות לך.

כתבת על מניעים לא ישרים. עניתי לך והקצנתי כדי שיהיה ברור.

קיבלת עצה טובה, ממליץ לך לחשוב עליה ואז להגיב.

בכל מקרה - אתה משתף הכל בכל קשר? ובכל שלב?

אין לך ספקות שאתה עדיין "יושב" עליהם לשלב שבו תרגיש בטוח יותר בקשר ובכם כדי להעלות אותם?

קמים בוקר אחד ואומרים "זהו"? אתה בטוח שלא פספסת דברים שנאמרו\ נרמזו?

יותר ממישהי אחת? נשמע קצת מוזר.

האם מדובר על יוצאת דופן אן על תופעה.

כגון:

1. בעיני צד א', לצד ב' יש חיסרון כלשהו שהתגלה בפגישות המוקדמות. תחילה היה נראה שצד א' יכול להתמודד ולהשלים עם זה, אך על סמך הניסיון שנצבר, צד א' הבין שזה גדול עליו, למרות שלל היתרונות הנוספים. 

2. במהלך הקשר הארוך התגלו אי אלו בעיות שלא היו גליות לעין לפני כן (הזוג נקלע לסיטואציות כאלה ואחרות שחשפו את הבעיות הללו). 

יש גישה שאומרת אני בא לבחון נתונים אבגדה, אם יש אותם אני נכנס לקשר ומשקיע בו כדי לבחון גם היתכנות לקשר רגשי וכו, ואז בד"כ לא אמורות לצוץ סיבות לא ידועות, והסיבה היחידה היא חוסר ההצלחה ליצור קשר.

ויש גישה שאומרת קודם כל אנחנו בונים קשר ואח"כ או תוך כדי תנועה אנחנו גם בוחנים נקודות חשובות... ואז קשר יכול להתפתח ולהיות ארוך ומשמעותי, כשבעצם בכלל לא בדקתם בהתחלה את ה"עמידה בתנאי הסף" שלכם, וכשמגלים את זה זה מתסכל ומאכזב ומנפץ.

גילוי נאות: הגישה הבסיסית שלי היתה של א'. אבל בשלב מסוים הבנתי שאני לא מתכתבת עם השפה של הבחורים שאני פוגשת, אז שחררתי, וכן זה הרבה יותר מסובך וכואב (ומיותר. מיותר. מיותר).

בואו נקדם את הקשר עד למצב של טרום חתונה ואז כשהקשר כבר בשיא נבדוק אם היינו צריכים לחתוך אותו כבר מההתחלה על חוסר התאמה (שיכלה להתגלות תוך דייטים ספורים)?

היה בחור שיצאתי איתו תקופה לא מבוטלת, ובפגישות הראשונות הוא רמז על זה שיש לו כל מיני "שפנים" לשלוף לי. אמרתי לו נו קדימה...

אז הוא אומר לי: בשביל מה? את תשמעי את זה ותברחי. בואי נהנה בינתיים.

לעזאזל הגישה הזו.

אבל זה סתם מקרה קיצון. יש לי חברה שפוגשת פחות או יותר כל מי שזז, ונדלקת ומדליקה, ובאיזה שהוא שלב היא מתאפסת על עצמה שמה הקשר שהיא יוצאת עם בחור שהוא  X Y Z ואין מצב שהיא בונה איתו חיים....

ואני צופה מהצד ולא מבינה מלכתחילה בשביל מה היא נכנסת לקשרים האלו.

כל עוד לא מדובר על הונאה או משהו שמיד היה מרחיק - אני משער שגם לך יש מספיק נושאים עמוקים שאת לא משתפת עם כל אחד.

יש דברים שיש שלב שנכון להעלות אותם, אבל בד"כ לא יהיה מדובר על דברים שיש להם השפעה על מידת ההתאמה, אלא על עצם הקשר.

אבל יש נושאים טריווייאליים כאלה שנוגעים בהשקפה, דת, מקום וכל מיני כאלה שהגישה היא בשביל מה לדבר על זה בהתחלה?

האהבה מנצחת הכל.

אבל זה לא נכון. בכלל לא.

זו אשלייה שסתם מתנפצת ומנפצת.

ואגב השפנים- הם לא הבריחו אותי. היו לו עקרבים ונחשים.

הגישה שאת מתארת היא אכן לא נכונה. 

מצד שני - צריך לדייק את הפערים והיכולות. הרבה פעמים פערים שנראים אדירים ניתנים לגישור ודווקא דברים שנראים קטנים מפילים את הקשר.

לגבי הסיומת של דבריך - ה' יעזור.

שאין אפשרות לבדוק התאמה "על הנייר" כל עוד לא בנינו קשר?

מאוד תלוי גם איך עושים את ההתאמה "על הנייר". אם מגיעים עם רשימת מכולת של 30 פריטים אז כנראה שאפשר לוותר על כמה.

אם מדובר על מספר מצומצם (מאוד) של עקרונות בסיס (אמיתיים!) על איך הבית\בן הזוג יהיה אז כן.

וגם אז יש מקום לטעות

אני כבר מזמןןןן לא מתייחסת לרשימת הפרטים למכולת.

אלא לגבולות הגזרה, ולעקרונות הבסיס המהותיים שלי.

זה הקטע של רמה דתית.

אלו דברים שקל לברר מראש

וגם אם לא אז תוך שיחה או מפגש אחד שניים שלושה.

מצד אחד - קל לברר מראש ואכן קריטי.

מצד שני - דתי לאומי תורני וחרדיה (או להיפך) לדוגמא.  על הנייר נראה לא מתאים וכשנפגשים זה יכול להראות אחרת לגמרי.

דיברתי על רמה דתית.

לא דיברתי על השתייכות מגזרית.

אלו שני דברים שונים בעיני.

יש מי שמבחינתו זו עילה לפסילה מראש, ויש מי שלא.

הכל דינמי.

רק נתתי דוגמא.

אז כנראה שאת באמת סגורה על מה שאת מחפשת. מצויין.

דברים כמו שאת מתארת אני בד"כ מסנן עוד בשלב הבירורים מול החברות.

אם כי היא די נכונה. (ב"ה)

ובאשר לבירורים- הם ממש לא תמיד משקפים את המציאות. 

ובמקרה כזה- ככל שהדברים יעלו בשלב מוקדם של הפגישות כך ייטב לשני הצדדים.

זה התחיל במשמעות של "על הנייר" ותוך כדי השרשור נראה שאת מאוד חדה על מה שאת רוצה.

לפחות אצלי אני מסוגל לחתוך 95% מהנ"ל כבר בשלב הבירורים. אולי בצד ההפוך זה יותר קשה.

כמובן שעדיף שיעלה בבירורים בשלב מוקדם, בקשר הקציני הראשון שלי נכוותי בדיוק מזה.

או פשוט לסיים את הקשר לפני שמגיעים לשלב ולמצב כזה.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!