התפקיד הזה הוא יותר של מתווכים חיצוניים?

עברתי משהו דומה מאוד מאוד מאוד.

התסכולים והמחשבות מה יכולת לעשות אחרת ואולי גם הרבה האשמה עצמית וכעס מטורף למה זה קרה ולמה התנהגתי ככה.... והאכזבה של כולם כי גם אנחנו היינו הזוג המתוק והמושלם הזה שכולם היו מאוהבים בנו מהרגע שהתחלנו לצאת ורק רצו כבר לארח אותנו...

עברתי את כל זה..מכירה נורא מקרוב לצערי איך בבום הכל נעלם

זה כואב ושורף עד שבאלך להעלם מרוב כאב ולא מבינים איך הנפש הפצועה הזאת תחלים בכלל

ממרחק של זמן אני רוצה לעודד אותך שאני מכירה את הכאבים האלה והרגשתי כמה זה סיוט אבל זה אפשרי וחוזרים לחיות. 

אל תתעסק עכשיו במחשבות של איך תתחיל מההתחלה. זה הכי מייאש שיש וגם לא באמת עוזר כי הלב שלך עוד אצלה, אז בטח שלא תצליח לחשוב על אחרות וזה לגמרי הגיוני. צריך שהלב קודם יתרפא ורק אחר כך אפשר לעבור הלאה.

יש לי אלף דברים שרוצה להגיד אבל לא בטוחה שאתה רוצה לשמוע.. נשמע לי שאתה בעיקר צריך חיבוק. מקווה בשבילך שיש לך מי שיחבק אותך, עם מי לעבד תסכולים ומחשבות ולמי לפרוק סתם ככה בלי שישפוט ובלי שתרגיש שזה חופר לו.

ודבר חשוב שאמר לי בזמנו אדם יקר, כשהיתי שבורה ומרוסקת לחלוטין- תסלח לעצמך. פשוט תסלח לעצמך על הכל ותהיה בחמלה כלפי עצמך. שום שיפוטיות לא תעזור כאן לרפואה. גם אם אתה מפשל בדברים אחרים(נניח לא קם בזמן למניין וכאלה) או שזה גורם לך להתנהג לאחרים בצורה שאתה לא מכיר את עצמך. אל תשנא את עצמך על זה, זה בסדר. כואב לך וזה בסדר. אנחנו משתנים כשכואב לנו וזה שאתה ככה עכשיו לא אומר שתישאר ככה לנצח ושאיבדת את עצמך.

אני זוכרת שאותו אדם הבטיח לי אז שמתישהו זה כבר יכאב פחות. והוא צדק. באמת מתישהו זה כואב פחות ונוצרת מסוגלות כבר להמשיך הלאה למרות הכל.

אני לא אשקר שזה נעלם לחלוטין, יש לי עדיין צלקות מזה וגם לא התחתנתי עדיין וזה כואב לי לפעמים ודברים צפים. אבל גם זה לא באותן עוצמות, וגם החיים ממשיכים, ולומדים לשמוח ולומדים להמשיך הלאה למרות זה ולחזור לעצמך. אל תצפה מעצמך לזה עכשיו, אני אומרת את זה רק כדי לתת לך תקווה שתדע שזה קורה וגם כדי לנרמל לך קצת את המצב שלא תחשוב שאתה היחיד...לפעמים זה קצת קצת מנחם

הלוואי והיה לי איך לעזור באמת... מקווה בשבילך שיעבור כמה שיותר מהר!

עיקרון שהיה כל כך פשוט

לא טרחו ללמד אותנו את המובן מאליו

בדיסני הטעויות נסלחות והאהבה גוברת

אז לכל המתלבטים

אל תוותרו על אהבה אנשים. אל תעשו את הטעות הזו.

לא תמצאו מישהי יותר טובה

כי לא תתאהבו שוב בפעם הראשונה

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!