קשה לנשום.
הכל מעורבב.
כאב, שמחה, רצון, יתר הטוב יצר הרע.
חופש גדול. גמרתי 12 שנות לימוד.
סיימתי אולפנה.
עכשיו אני בבית, ופשוט אינלי כוח לעשות כלום. כל היום שוכבת, לא אוכלת, מדי פעם מדברת עם חברות.
אבל הנפש רוצה דברים גדולים. מחפשת גודל.
החוסר שיגרה וחוסר מעש הזה לא מובילים לשום מקום.
מרגישה אבודה...
רוצה חיבוק כזה אוהב, אמיתי.
שירים אותי, יחזק את הלב השבור.
מרגישה שאני נופלת לא למקומות אסורים , סתם חוסר פואנטה וחבל. כי יש לי כוחות יש לי מה להציע לעולם.
רוצה נחמה , רוצה שמישהו יעזור לי לסחוב את המשא הזה..
פיזית מרגישה כאב על הלב. וקושי ךנשום..
הלוואי שאמצא מה לעשות.. איך להתקדם ולא ליפול...
מחפשת נחמה ותשובה מה עושים כשהפך כאובה..









