הבן שלנו בן 4 הבכור, עדין מאוד פנימית וחיצונית
ילד שמח ואהוב מאוד! אוהב לעזור בבית ולהיות דוגמא אישית לאחים הקטנים (ואני לא משדרת לו שהוא בוגר ואחראי זה בא ממנו מבחינתי אני רוצה שיחווה את הילדות והתמימות הטובה והיפה).
מאז שהוא קטן זה אופי שלו הוא מאוד מנסה לרצות אחרים,
חושש/ מפחד להביע את רצונותיו (למשל חבר עשה לו משהו מעצבן או הרביצו לו, הוא לא יחזיר מכות או יידרוש בתקיפות שלא יגעו בו וזה לא נעים לו, הוא פשוט בשוק ברגע שזה קורה, נעלב, שומר בבטן ואז בבית אומר לנו החבר עשה לי ככה אבא שלי יבוא ויעשה לו כך וכך..)
מתחילת שנה אני בקשר עם הגננת, אבל עכשיו אני מורידה הילוך ולדעתי הוא חייב ללמוד להתמודד בעצמו כי לא כל הזמן אוכל לטפל בזה וזה גם לא נכון שאהיה ה'עו'ד' שלו מול כל מי שינסה לפגוע בו, הוא ילד ממש חכם ואחראי אבל חסר ביטחון עצמי.
למשל הוא פוגש חבר בגן שעשועים הוא קודם כל מציג את אחותו כדי ליצור תקשורת והחבר לא מבין מה הקשר, באותו רגע לקחתי את הבת הקטנה ואמרתי לו עכשיו הזמן לשחק עם החבר.
הוא לא במודע לא שם את עצמו בפרונט אלא הוא יחפש משהו, נושא, חפץ שייתן לו ביטחון ושע'י זה הוא ירגיש שהוא אהוב.
אגב הוא ילד ממש נערץ ואהוב בגן ויש לי ב'ה הרבה מאוד חברים.
הוא גם מאוד לא משוחרר בהתחלה במפגש וקשה לו במעברים (למשל בין המעבר בין גנים או בין שגרה לחופשת חגים), וגם הוא אדיש ונמנע מלעשות דברים עד ועושה רק ברגע האחרון (למשל בבוקר משחק בצעצועים כמעט לא מספיק לשתות ולאכול ולהתלבש ולהתארגן עד שלוחצים עליו שאין זמן וכבר אני בדלת לצאת לגן הוא ממהר ובבכי מתארגן).
הוא גם יחסית נמוך, והקול שלו שקט (אבל הוא אוהב לדבר הרבה ובגן הוא משתף פעולה עם החברים והגננת)
מעניין אותי לראות נגיד בגן אם יש משהו שהוא לא רוצה לעשות, משהו שהוא לא מרגיש בנוח לעשות הוא יגיד 'לא רוצה', בשגרה שלו בחיק המשפחה גם הוא מבליג ושותק/מתבכיין ולא מחזיר(למשל הוא הביא כיסא לעמוד לידי במטבח, אחותו באה ועלתה על הכיסא הזה 'לקחה לו' והוא פשוט לא עושה לה כלום רק מתבכיין).
מקווה שיצא מובן כי זה בליל כזה אבל אני מאוד רוצה לעזור לו להיות הוא מזכות עצמו ושהוא לא יסגל לעצמו דפוס התנהגותי שיקשה עליו בעתיד.
איך להעצים את הביטחון העצמי שלו? לתת לו הבנה שמותר לשבור את הכלים, לא לפחד לנסות ולטעות וזה דרך טובה לגדול ולמצוא את הכוחות שלו.
לא להתבייש ולפחד גם אם הוא יקבל תגובה שלילית כמו שיכעסו ויצעקו עליו.
פשוט שלא יחשוש להביע את דעתו כי 'אולי' זה לא מתאים וכל הזמן לבדוק ולבחון את הגבולות החברתיים.
ולהרגיש בטוח בעצמו ומשוחרר בחברת חברים ואנשים בין שהוא מכיר ובין שלא מכיר.
אשמח לכל תגובה שתמקד אותנו לעזור לו
ילד שמח ואהוב מאוד! אוהב לעזור בבית ולהיות דוגמא אישית לאחים הקטנים (ואני לא משדרת לו שהוא בוגר ואחראי זה בא ממנו מבחינתי אני רוצה שיחווה את הילדות והתמימות הטובה והיפה).
מאז שהוא קטן זה אופי שלו הוא מאוד מנסה לרצות אחרים,
חושש/ מפחד להביע את רצונותיו (למשל חבר עשה לו משהו מעצבן או הרביצו לו, הוא לא יחזיר מכות או יידרוש בתקיפות שלא יגעו בו וזה לא נעים לו, הוא פשוט בשוק ברגע שזה קורה, נעלב, שומר בבטן ואז בבית אומר לנו החבר עשה לי ככה אבא שלי יבוא ויעשה לו כך וכך..)
מתחילת שנה אני בקשר עם הגננת, אבל עכשיו אני מורידה הילוך ולדעתי הוא חייב ללמוד להתמודד בעצמו כי לא כל הזמן אוכל לטפל בזה וזה גם לא נכון שאהיה ה'עו'ד' שלו מול כל מי שינסה לפגוע בו, הוא ילד ממש חכם ואחראי אבל חסר ביטחון עצמי.
למשל הוא פוגש חבר בגן שעשועים הוא קודם כל מציג את אחותו כדי ליצור תקשורת והחבר לא מבין מה הקשר, באותו רגע לקחתי את הבת הקטנה ואמרתי לו עכשיו הזמן לשחק עם החבר.
הוא לא במודע לא שם את עצמו בפרונט אלא הוא יחפש משהו, נושא, חפץ שייתן לו ביטחון ושע'י זה הוא ירגיש שהוא אהוב.
אגב הוא ילד ממש נערץ ואהוב בגן ויש לי ב'ה הרבה מאוד חברים.
הוא גם מאוד לא משוחרר בהתחלה במפגש וקשה לו במעברים (למשל בין המעבר בין גנים או בין שגרה לחופשת חגים), וגם הוא אדיש ונמנע מלעשות דברים עד ועושה רק ברגע האחרון (למשל בבוקר משחק בצעצועים כמעט לא מספיק לשתות ולאכול ולהתלבש ולהתארגן עד שלוחצים עליו שאין זמן וכבר אני בדלת לצאת לגן הוא ממהר ובבכי מתארגן).
הוא גם יחסית נמוך, והקול שלו שקט (אבל הוא אוהב לדבר הרבה ובגן הוא משתף פעולה עם החברים והגננת)
מעניין אותי לראות נגיד בגן אם יש משהו שהוא לא רוצה לעשות, משהו שהוא לא מרגיש בנוח לעשות הוא יגיד 'לא רוצה', בשגרה שלו בחיק המשפחה גם הוא מבליג ושותק/מתבכיין ולא מחזיר(למשל הוא הביא כיסא לעמוד לידי במטבח, אחותו באה ועלתה על הכיסא הזה 'לקחה לו' והוא פשוט לא עושה לה כלום רק מתבכיין).
מקווה שיצא מובן כי זה בליל כזה אבל אני מאוד רוצה לעזור לו להיות הוא מזכות עצמו ושהוא לא יסגל לעצמו דפוס התנהגותי שיקשה עליו בעתיד.
איך להעצים את הביטחון העצמי שלו? לתת לו הבנה שמותר לשבור את הכלים, לא לפחד לנסות ולטעות וזה דרך טובה לגדול ולמצוא את הכוחות שלו.
לא להתבייש ולפחד גם אם הוא יקבל תגובה שלילית כמו שיכעסו ויצעקו עליו.
פשוט שלא יחשוש להביע את דעתו כי 'אולי' זה לא מתאים וכל הזמן לבדוק ולבחון את הגבולות החברתיים.
ולהרגיש בטוח בעצמו ומשוחרר בחברת חברים ואנשים בין שהוא מכיר ובין שלא מכיר.
אשמח לכל תגובה שתמקד אותנו לעזור לו
