אבל 7 חודשים זה מכובד בכל קנה מידה.

פשוט תדברו על זה.

אחרי 7 שנים ושבוע.

שבע עם לאה, שבע ברכות ואז התחתן עם רחל ואח"כ עבד 7 שנים תמורתה (ו6 תמורת הצאן וכו').

בטוח נמצא מפרש שאומר ש"מלא שבוע זאת" מדבר על שבע שנים ולא על שבוע כפשוטו.

ולשאלתך - כדי שבעלך יאמר לך. כשתפגשי אותו תאשימי אותי שגנבתי לו חידוש בשבילך.

לא ידעתי את זה 

נ.ב. וזה ממש מביך אותי להודות בבורותי אז תעריכו

ככה לומדים. אני מבטיח לך שיש עוד המון שאת לא יודעת, ממש אין במה להתבייש.

לא שלא שמעתי על כאלה,

בן דוד שלי אחרי 9 שנים

אבל הוא יותר בכיוון המסורתי

מה שאני מכירה- בציבור החרדי יש שמתארסים אפילו אחרי 5\ 6 פגישות  

בחרד"לי- אחרי 3~ חודשים

מה שאני מכירה בציבור החרדי יש שמתארסים אפילו אחרי  1-2 פגישות

והחסידים זה חלק די נכבד מהציבור החרדי

מתרגלים.

ואז זה נשמע סבבה שכל החברות מתארסות אחרי שתי פגישות ורבע (הרבע זה הפגישה לפני הווארט)

איך אפשר להכיר ולהחליט כל כך מהר.

הם עושים לפני חקירות מקיפות במשך חודשים שלא יבישו את השב"כ.

שמעתי בפאנל נשים חרדיות איזו חסידת גור שספרה שבזמן הפגישה אחרי כמה מילות נימוסים היא הרגישה שאין לה מה עוד לומר כי היא כבר ידעה עליו הכל, והיא קראה לאבא שלה כדי שיסיים את הפגישה.

איך אתה מצפה ממני להגן על עמדה שאני לא מאמינה בה?

ככה הם עושים את זה. גם אני חושבת שזה הזוי.

הבירורים בסופו של דבר הם לא כאלו מעמיקים, לא מכירים בנאדם לפי פרטים טכניים ומחמאות שהחבר שלהם נתן עליהם, מהבירורים אפשר לבנות קווי אופי כלליים, אבל תכלס זה לא אומר הרבה, אני יכולה להגיד על הרבה אנשים שהם חברותיים ויש להם חוש הומור, ובפועל בכל אחד זה משתקף בצורה שונה לגמרי כך שאי אפשר לומר שבירורים הם תחליף לפגישה פנים אל פנים עם האדם. 

דבר שני, ג'יזבט נחמד, אבל בדרך כלל ההורים לא ישתפו את הילד בכל פרט בבירורים, כך שקשה לי להאמין שהיא ידעה כל פרט עליו.

וגם אם כן ישתפו , העובדה שהיא יודעת מי השכנים שלהם מהקומה הרביעית לא אמורה ליתר את הפגישה, גם אם אני יודעת פרט על משיהו זה מעניין לשמוע את זה ממנו ואיך הוא מספר את זה, ומטרת הפגישה היא לא להכיר אותו אלא לראות את האופי שלו.

גם אני שמעתי בפאנלים כל מיני דברים שלא משקפים את הכלל, רוב הסיכוי שזה שיקף את הטירוניות שלה ואת הפחד שלה מלנהל שיחה עם בחור.

דבר שלישי ה"חקירות" לא לוקחות חודשים, בדר"כ זה מספר שבועות בודדים או פחות

אני לא חושבת שזה נכון מה שהם עושים, ברור שצריך פגישות פנים מול פנים.

ופעם אחרונה שבדקתי, אני לא חסידת גור.

נתת מידע לא נכון אז תיקנתי אותך

הבירורים הם לא הכל בשידוכים אצל חסידים והם לא מתפרשים על פני חודשים ,

הם מודעים לכך שאי אפשר להכיר אופי של אדם לפי פרטים שמישהו אחר נותן להם,

לכן יש פגישה, לבדוק אם בני הזוג מתחברים לאופי ולסגנון פחות או יותר.

לא הבנתי איך העובדה שאת לא חסידת גור סותרת את מה שכתבתי.

וגם זה לא בכל המקומות מאוד משמעותי. בגור לצורך העניין הקשר הזוגי שונה לגמרי ממה שיש אצל החסידויות הירושלמיות שהוא שונה לגמרי מויז'ניץ, ואותו דבר הכל...

כתבתי מתחברים לאופי ולסגנון פחות או יותר. ואז בהמשך שרואים שיש תקשורת בסיסית טובה מתחתנים ומקווים לטוב ;) (אני צוחקת כמובן)

אה כן זה נכון, אבל ההבדל הוא בעיקר בגור, בשאר החסידויות ההבדלים הם לאו דווקא בזוגיות, פשוט בכל קהילה חסידית יש הבדלי מנטליות דקים שמשפיעים על כל ההתנהלות וזה כולל לפעמים גם את ההתנהלות של בינה לבינו

בעיקרון אני מגדיר את עצמי דתי לאומי (ולא חרדי כי.... אנחנו לא, אבל כמו שחנן בן ארי אומר, אני גם פחות אוהב הגדרות פורמליות), אבל מעניין הדיון שלכם בנושא.

זה כמו שלאכול זה לא "השלב הבא" של לסדר את השולחן

באופן עקרוני, בזוגיות יש את השלב שבו אתה בונה קשר ובמקביל בודק את הבניה של הקשר ועד כמה הקשר טוב לך, והמטרה היא כדי להגיע לזוגיות, ואז פשוט מקבלים החלטה משותפת (עם או בלי הצעת נישואין), מתארסים (שזה השלב הרשמי, של ההתחייבות ההדדית להקים בית), ומתחתנים

את כל הסיפור אפשר להספיק בששה חודשים בקלות, הזריזים בארבעה (אפשר גם מהר יותר אבל זה כבר קיצוני).

חמשה חודשים עד להחלטה זה יכול להחשב אצל חלק כמינימום הכרחי ואצל חלק כמריחה מטורפת.

מהחלטה עד לחתונה שלשה ארבעה חודשים זה סביר אלא אם יש סיבה, ככה אני מכיר (קח בחשבון שתקופת האירוסין היא תקופה שאסור על פי ההלכה להיות לבד בחדר, ומצד שני כבר "זוג". אז משתדלים לקצר את התקופה הזאת).

בגדול:

בציבור החסידי- פגישה או שתיים, בד"כ לא יותר.

הליטאים- יותר בכיוון של 5-6, אבל לא נדיר גם יותר, ובזרמים מסוימים זה יכול להיות גם הרבה יותר...

 החרד"ל- לרוב בין חודש לשלושה חודשים, מכיר גם לא מעט מקרים של שבועיים שלושה.

הדת"ל הקלאסי- בין שלושה חודשים לשנה, בגרך כלל, כמובן שבציבור הזה יש הרבה הבדלים...

את הדתיים לייט אני לא באמת מכיר סקטע הזה, רק יודע על כמה חברים שלי שבעיניהם פחות משנה זה לא רציני, אבל אני לא באמת יודע להגיד

גם כל מה שכתבתי למעלה לא מוכרח, זה הרגילות בציבורים הנ"ל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.