שאחת מהמידות שהתורה נקנית בהם
היא נושא בעול חברו-
שאחד המובנים של זה, הוא נושא בעול עם חברו- שאנחנו נושאים ביחד את עולה של תורה, אין מי שלוקח יותר או לוקח פחות,
אין משמעות לאחד שמצליח יותר, או חכם יותר,אין פה מקום לגאווה,איזה ת"ח אני, או כמה אני טוב בלימוד, כי כולנו נושאים ביחד את העול, של עמ"י , בשם כל ישראל..שרק ככה אפשר לקנות את התורה באמת.
וזה האיר לי במקום שלנ'ו
שיש לעמ"י משימה, להרבות את אור ה' בעולם, ע"י הקמת משפחות קדושות וטהורות
וכולנו נושאים בעול של זה
(נכון יש את המצנח הצבעוני הזה של הגנים, שכולם מחזיקים בו? דמיינתי כזה😅)
כל אחד איפה שהוא נמצא בנשיאת המשא.
זה ממש האיר לי פתאום תשובה למקום של הקנאה, והמקום שקשה לשמוח בשמחתם של אחרים
( ואיי זה עשה לי מתיקות בלב ממש ללמוד את זה, הלוואי שתרגישו גם את מה שניסיתי להביא)

