כי אם זה יחסית בהתחלה זה הגיוני, קצת מפחיד לסמוך ולהפתח כמו שצריך מול בנאדם לא ככ מוכר

אם זה קשר יותר רציני- זאת בעיה. כי ברגע שיש מחסום רגשי מתמשך זה תוקע התקדמות. 

ניסית לדבר איתה על זה בעדינות? היא דיברה איתך על העבר שלה? אולי היה שם משהו טראומטי שקשה לה לגרד- ואם אתה תעזור לה להפתח לגביו זה ממש יכול להקפיץ את הקשר?

זה קורה תמיד- וקל וחומר בלנ"ו, שברגע שהקליפה הראשונה מתקלפת פתאום יש דליפת סכר שכמעט תמיד מוסיפה רק טוב.....

 ודרך אגב, יכולה להגיד גם מהצד השני- גברים זה בסדר לא להיות מושלמים בהכל ולדעת גם לשתף אותנו בחולשות שלכם. יכולה להעיד על עצמי שזה ממש הפריע לי שהבחור מנסה להראות בכוח שהכל בקונרול גם כשזה לא נכון.

זה עד כדי כך עניין של אגו? של- אין מצב שאני מראה חולשות מולך כי אני גבר????

או שזה נובע מהתרבות ההזויה הזאת של זה לא גברי להראות חולשות?

אשמח להחכים כי אני באמת באמת לא מבינה בדברים האלה ואשמח לשמוע מחוכמתם

אבל זה כמובן מאוד תלוי מה טיב הקשר...

בשלב מסויים מצופה שתהיה קצת יותר פתיחות וכמו שהוא אמר- רצון להראות גם חולשות... פשוט צריך לדעת איך לשאול את זה עדין. 

אם היא בחורה שנעלבת מכל דבר זה כבר בעיה שלה, אבל אם הוא נותן כבוד ואומר את זה בעדינות רבה ובלי להכריח (והיא אומרת לא אז הוא מקבל את הלא שלה), אין בעיה לדעתי.

היה קשר רציני קודם? תחשוב על עצמך לפני הקשר הרציני הראשון שלך, לא התנהגת באותה צורה? 

זה באמת הקשר הראשון המתקדם שלה, ואני מסכים שזה נתון שצריך לקחת בחשבון.

איך התקשורת שלכם?

מה הציפיות שלה מקשר מתקדם?

במה מתבטא מבחינתה שהיא בקשר מתקדם? שים לב שקשר ארוך זה לאו דווקא קשר מתקדם.

מצטער על החפירות אבל לדעתי שאלות חשובות להבין איפה היא נמצאת ומה היא יודעת.

1. אם היה אפשר  לברר זה באמת היה מועיל. הבעיה ש"עומק" זה דבר שבקושי אני מצליח לתאר ולהסביר, ולברר על זה מרגיש לא פשוט עד לא אפשרי.

2. מסכים. האמת שעד היום לא כ"כ מצאתי משהו, אבל היום - אחרי שבעקבות התגובות פה העליתי את הנושא ודיברנו על זה והסברתי לה מה חסר לי - היה נראה שכן יש בסיס עם מה לעבוד. צריך להמשיך ולראות איך זה יתקדם.

3. אין ספק, והבאתי את זה רק כדוגמא ולא כסיבה בפני עצמה.
ובכל זאת אני ממש שמח שכתבת הזה! זה חידד אצלי את הנקודה וזה גם מה שחתולה כתבה.

4. יש בה דברים ממש מיוחדים שמוצאים חן בעיני ולכן אני מנסה שזה יצליח. בבחורה אחרת כבר הייתי מתייאש..

שוב תודה על התגובה הזאת. זה טוב שמישהו מאלץ אותך לענות על שאלות כאלו

סיכוי מאוד נמוך שאין לה עומק רגשי והיא לא זקוקה בקשר הזוגי לתמיכה והכלה,

אני מקווה שאני לא סתם נותנת תקווה לא במקום, אבל לדעתי כמעט כל אנשים הם מורכבים ועמוקים גם אם לא רואים את זה בהתחלה.

יכול להיות המון סיבות ללמה בינתיים הקשר נשאר בגיזרה הקלילה והכיפית והזורמת, אבל קשה לי להאמין שזה נובע מכך שבאמת "אין לה כלום מתחת לפני השטח".

ובסופו של דבר אם אתה רואה שאין שום פתיחות ושיתוף ואתה מתלבט לחתוך, אז עדיף שתשתף אותה בהרגשתך, אולי יהיה לה הסבר (אני מניחה שהקשר הוא מתקדם יחסית)

אשמח שתאריכי.

ואני לא מסכים עם מה שאת אומרת. אני לא מספיק מכיר בנות, אבל מספיקה לי הסתכלות על חברים שלי ואני די משוכנע שחלקם הגדול לא מחפש את זה ולא דובר את השפה הזאת. (או שהם דוברים אותה בניב שונה ). כרגע ברווקותם בכל אופן. 

ותוך כדי שאני כותב אני קולט שאי אפשר באמת לדון על זה, כי העומק שאני מתייחס אליו יתכן מאוד ששונה מהדבר שאת מדברת עליו. לכל אדם יש את עולם המושגים שלו וסוגי הקשרים שהוא מכיר, וזה די מסובך להעביר חוויות כאלו בכתב.

טוב אז אולי באמת תנסה לפחות להרחיב על הצורה בה אתה תופס קשר של עומק הכלה ותמיכה, ככה אני אוכל לענות בתגובה מתאימה 

אבל אני ממש באפס זמן.

בינתיים, בלת"ק והכל,

ניסית לשתף אותה בהרגשה הזו שלך?

ועוד משהו שחשוב לשים אליו לב. נשמע שאתה מגיע עם איזשהי "תבנית" מוגדרת מראש של מהו עומק רגשי ואיך הוא מתבטא. זה בא לידי ביטוי בדוגמא שנתת על השאלה של מטרת הנישואין. אתה מכין "מבחן" ויש עליו תשובה נכונה אחת. מי שלא עונה אותה לא עומדת בו.

אפשר אולי לאמץ גישה טיפה שונה. להיות קשוב למה זה בשבילה לשדרג איכות חיים. מה כיף לה בשניים? 

אולי אם תתעניין בכנות בעולם שלה, ולא תנסה לבחון כל הזמן אם היא עומדת במבחנים שאתה יצרת משהו יוכל להפתח.

ואולי לא.

אם יהיה לי זמן מתישהו אשתדל להרחיב יותר.

בהצלחה.

אין מתפקידך להיות הפסיכולוג שלה ולאבחן אותה למה היא רוצה להתחתן כאשר אתה מרגיש שחסר לך משהו בקשר, אלא פשוט לשתף אותה שחסר לך משהו בקשר ואיך היא ביחס לכך. ואחרי שהיא משתפת אותך יש לך את הזכות לחשוב מה יחסך למה שנוצר ביניכם וכיצד להגיב בצורה שתועיל לשניכם.

כדאי לא לקחת אחריות על שיקולים וחוויות של אנשים אחרים, מספיק יש לך את הדאגות שלך.

שיקוף טוב שקורה בקשר הוא שכל אחד משקף איפה הוא נמצא ריגשית, מחשבתית בתוך הקשר. בלי פרשנויות, בלי תפיסות עולם גדולות.

דיבור פתוח וכנה הוא בהחלט לא מובן אליו וזה סוג של אומנות לפתח דיבור כזה בגלל הרגישות בנושא.

בהצלחה!

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת