הם עומדים ומצפים, מחכים וממתינים.
יש את השלווים בנחת נרגעים,
על המושב הם מתרווחים.
יש להם זמן לפניהם פרוסים החיים,
נותנים מקום בתור לכל הנדחפים.
יש את הלחוצים, הם על קוצים.
מכל פינה משתחלים, צופרים ומאותתים.
חבל להם על כל שניה החיים חולפים,
מי יודע מה יקרה אם לא נגיע ראשונים.
והוא בסוף יושב, מכין מקום לכולם,
אין העולם מקומו אבל הוא מקום העולם.
בית מקדש שעשוי מציפייתם.
(השיר נכתב בפקק)
יש את השלווים בנחת נרגעים,
על המושב הם מתרווחים.
יש להם זמן לפניהם פרוסים החיים,
נותנים מקום בתור לכל הנדחפים.
יש את הלחוצים, הם על קוצים.
מכל פינה משתחלים, צופרים ומאותתים.
חבל להם על כל שניה החיים חולפים,
מי יודע מה יקרה אם לא נגיע ראשונים.
והוא בסוף יושב, מכין מקום לכולם,
אין העולם מקומו אבל הוא מקום העולם.
בית מקדש שעשוי מציפייתם.
(השיר נכתב בפקק)
