ברשותך, אתחיל דווקא מהסוף.
על סמך מה אתה קובע שאין עין טובה..?
ומי קבע שלכתוב 'שקר' זה פחות עין טובה מלכתוב 'טריק', 'ייפוי מציאות' או 'שטויות'?
אתה בוחר לעקוץ אותי (או לפחות ככה זה נשמע מדבריך) על סמנטיקה, וזה לא כ''כ הוגן..
ברור לי שאנשים שעושים דברים כאלו, עושים את זה מכוונות לטוב, וברור לי שהיו, ויש, ויהיו מקרים שבהם זה גם ישיג את המטרה.
ועדיין, אני (הקטנה, ולא הקובעת, רק כותבת את דעתי) חושבת שזה לא תמיד נכון להתנהל בתפיסה כזאת של 'המטרה מקדשת את האמצעים'.
למה?
כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש מזה עגמות נפש.
כי התחושה כשאתה מגלה שהיו צריכים לשקר לגביך כדי לשכנע אנשים להסכים להיפגש איתך היא לא נעימה (בלשון המעטה).
כי התחושה שאמרת כן בהסתמך על נתונים מסוימים, ובפועל גילית נתונים אחרים היא לא נעימה (לשני הצדדים, אגב. כי לצד השני אין מושג ששינו משהו מהפרטים שלו, והוא לא מבין מה הבעיה או על מה חוסר הנוחות).
כי התחושה שלא נתנו בך אמון שתוכל להסתכל על מכלול של נתונים שהובאו לפניך ולברור עיקר מטפל היא לא נעימה.
אני יכולה לשער על מה יושב הרצון של הבחורה לגבי הגובה של הבחור, ואני חושבת שבד''כ זה יושב על משהו משמעותי יותר שיגיע עם ההעמקה של הקשר.
וכן, לצערי גם יש פעמים שזה יושב על כלום. זה עדיין לא סיבה להגיד משהו אחר.
ומה הקשר לגירושין..?