אז פגשתי חברות ילדות מהבית, שלושתינו נשואות עם ילדים ב"ה.
לאחת החברות יש זוגיות מאד מאתגרת, היא מתמודדת עם בעל קשה ונוקשה ברמות שגם אותי מביך לשמוע. ידעתי מההתחלה שיש שם בעיות גם לפני החתונה אבל חברה שלי נכנסה לזה, ידעה למה היא נכנסת אבל נמצאת בסיטואציה מאד מאד לא נעימה.
לחברה השלישית יש יותר ניסיון מלשתינו (קילומטראז') אבל נראה לי שהיא לא מבינה בכלל את הכיוון, מנסה לעודד את החברה השנייה שגם היא רבה עם בעלה וקשה לה עם הילדים וכו'- כמובן כל זה מתוך רצון לנרמל את זה אבל לה יש בן זוג מקסים וזוגיות נורמטיבית וזה בכלל לא דומה או מתקרב.
מה שמעצבן שהחברה השנייה עם הזוגיות המאתגרת מתקנאת בזוגיות שלי יש.
אני כל הזמן שומעת שהיא זורקת לאוויר "את זכית שבעלך מאפשר לך", "בעלך מותק", אתם זוג לאבי דאבי וכו'. וזה ממש נותן לי תחושה לא נוחה ולא נעימה ואני כאילו צריכה ללכלך על בעלי כדי להרגיש שאצלי זה לא באמת ככה. ברור שגם לנו יש את הקטעים שלנו, אבל אנחנו אוהבים, נמשכים וגם עדינים וסבלניים ב"ה. הודו לה' כי טוב.
אני באמת רוצה לעזור לה מכל הלב, להקשיב ולהיות שם בשבילה כי ברור לי שהסיטואציה שם לא נעימה בכלל אבל לא בא לי שמישהי תסתכל עליי במבט כזה. אני לא בנאדם שמסתכל מה יש לאחרים ובטוח לה יש דברים שבהם היא יותר מוצלחת ממני אבל אני מפרגנת לאחרים ובכלל לא מתעסקת בצלחת שלהם.
בכלל אני מתחילה להרגיש שהקבוצת וואטצאפ שפתחנו שנועדה לחברות ותמיכה בסוף סתם כוללת אובר חברות, פרטים שאני לא מעוניינת לשמוע, קשיים של כולם שצריך לשאת, ריכולים על הבעלים והשוואות מיותרות.
מה עושים?
