לא ישנתי שנ"צ, כי קראתי וגם כי קמתי מאוחר יחסית אז לא הייתי עייפה

אוללה איזו שאלה 

אני, כי הייתי עייף מגופנה..

מהר. נראה לי..

הייתי בישיבה ברמת גן, ופשוט ראיתי שהם מוציאים אוטובוס- אז נסעתי איתם.. לא תכננתי בכלל, קפאתי שם..

פעם מצאתי את עצמי בקבר יוסף בהחלטה של רגע, כמה שעות לפני שקמתי לפנות בוקר לאוטובוס לשם.

פעם גם אפילו מצאתי עם עצמי כמה פעמים בגאולת ציון בספונטניות הכי מוזרה שהייתה לי אי פעם.. לא ברור מה עשיתי שם

[מי שרואה את זה- מוזמן לספר פה על משו ספונטני שהוא עשה..]

הבעיה שלא תיכננו איך לחזור ניתקענו שם בסביבות אחד בלילה קיעצר אחד עזר לנו הגענו בסוף לסבוש

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....