משבר אמונהמשברים
אין לי כוח לעבודת ה. אין לי כוח לכיסוי ראש הזה ואין לי כוח לבעל הזה. שמרתי על עצמי כל כך הרבה שנים. התחזקתי. חזרתי בתשובה ונלחמתי. ועכשיו די. לא נהנת מהשבת. לא נהנת מהבגדים האלה שרק מכבידים עליי. שונאת את זה. לא מבינה למה ה שלח לי בכל כזה אנוכי וכזה מתיש. אין לי כוחות לכלום. מאוהבת בילדים שלי אבל כמה אפשר רק לתת. לא נותר לי מה לתת לעצמי. תמיד דחפתי רותו קדימה על חשבוני. תמיד לקחתי את העול הכלכלי עליי. ועכשיו נותרתי בלי כלום. בלי כוחות להתקדם בשום דבר. שונאת את העולם הזה מתעבת את העולם הזה בעל כורחי אני כאן ובעל כורחי אני עם בעלי ובעל כורחי עם כיסוי ראש ועם תורה שהוא גורם לי לתעב.

תכף חוזרת לעבודה מחופשת לידה ואין לי כוחות לאף אחד. רוצה לברוח וגם לא רוצה כי לא יכול ה בלי הילדים שלי אבל לפעמים לא מסוגלת איתם. ורוצה להשתחרר מהכבלים האלה של התורה שאין לי כוחות גם אליהם. יש מצווה לעבודה את ה' בסבל? לסבול ולסבול ועדיין? יש עניין להקפיד על הלכות גם אם הן מדכאות לי את הנשמה ומשחירות לי את החיים?? לא חושבת על העולם הבא שלי. אין לי כוחות לחשןב גם על זה. שלא יהיה עולם הבא אני לא בנויה לכל זה
חיבוק!אזדרכת5
נשמע מצב ממש מתסכל, אין לי הרבה עצות אבל שולחת חיבוק וכוח.
נראה לי שאת ממש צריכה זמן לעצמך, להיות שוב את ולא בתוך העומס עם הילדים.
נשמע לך?
נשמה, כמה כואב לקרוא אותךחדקרן
הצער והתסכול שלך ממש מוחשיים.
קודם כל רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גדול גדול.

המשפט שהכי בלט לי וכאב לי מכל מה שכתבת הוא "תמיד דחפתי אותו קדימה על חשבוני... ועכשיו נותרתי בלי כלום".
כמה קשה זה, לתת ולתת ולתת, ולהרגיש שאת לא מקבלת כלום בתמורה.
אז זה הזמן להתחיל להעניק לעצמך. לדאוג לעצמך, לשים את עצמך בקדמת הבמה.
תתחילי מדבר קטן שאת יכולה להעניק לעצמך. משהו שישמח אותך. שיתן לך כוח.
במיוחד שאת אחרי לידה עם תינוק קטן.
ולמצוא מישהו בחיים האמיתיים, שיהיה כתובת לשיתוף, לפרוק, לקבל עזרה.

נשמע שאת חנוקה כלכך, מרגישה במקום ללא מוצא. רוצה לחזק אותך שתמיד יש מוצא ❤
גם אם כרגע נראה שזה בלתי אפשרי. תמיד נשארת לנו האפשרות לבחור, ולשנות...

ולגבי עבודת ה'...
אולי יעזור לדבר איתו. גם אם מה שאת מרגישה זה כעס ותסכול. תנסי לדבר עם ה', פשוט, בלי הסידור. לשתף אותו. להגיד לו שקשה. לספר מה את מרגישה.
מנסיון אישי שלי, בתקופות קשות שהרגשתי הכי רחוקה, דווקא הדיבור הזה גרם לי להרגיש שה' יותר נוכח בחיים שלי. לא באופן של מצוות והלכות, אלא בהבנה עמוקה שיש מי שמנהל את העולם, גם את הקושי שלי כרגע.
אני לא יודעת אם זה מתאים לך, לי זה עזר מאוד.
שוב חיבוק גדול
בהצלחה ❤
אני לא יודעת איך להעניק לעצמי במיוחדמשברים
שאין יותר מדי כסף לבזבז וניסיתי לפרוק אצל מטפלת/שניים וזה לא היה שייך בכלל רק העצים את הקושי כי כל הזמן דיברתי על מה שקשה לי..

ניסיתי לדבר עם ה'.. קשה לי מאוד.אני מרגישה שהוא לא באמת מקשיב.. וששכח אותי בדרך.. ויודעת שיש הרבה טטב ילדים בריאים שזה לא מובן מאליו אבל אני כאני נשכחתי..
הכי מבינה אותך בעולם!!!!!! ❤️❤️❤️חדשה כאן 1
איזה תחושות קשות את מתארת יקירה ❤️המקורית
אני מרשה לעצמי לשלוח לך חיבוק גדול של הבנה
ולהגיד לך שמהצד אני מזהה אצלך קושי פנימי וזוגי שמשליך על כלל תחומי החיים ולדעתי את צריכה למצוא דרך להרים את עצמך מהתחתית של הבור.
אתחיל בזה שאם את על מניעה הורמונלית זה יכול להעצים תחושות כאלה מנסיוני
ובכל זאת, שורש הבעיה לדעתי הוא שאת מרוקנת. כפשוטו. וכשאישה מרוקנת ולא שמחה ההסתכלות על כל המסביב היא הסתכלות של אין.
אין לי כח, לא בא לי, אני חסרה בכך וכך..
אני מציעה לך לעצור רגע ולחשוב עם עצמך מה חסר לך. מה יעשה אותך שמחה יותר, והתשובות נמצאות אצלך.
את צריכה כמה שעות לעצמך להתאוורר?
את צריכה עזרה עם הילדים?
את צריכה לישון יותר טוב?
למה הבגדים והכיסוי כבדים לךך? מה השתנה לאחרונה שלא היה קודם לכן? זה החום? הגוף שהשתנה והם לא יושבים אותו דבר? את מטפחת את עצמך כמו לפני? מתלבשת בצורה שמחמיאה לך?
במציאות אידיאלית מבחינתך, איך החיים שלך נראים? ואיך את עוזרת לעצמך להגיע לשם? אולי חסרים לך כלים.

התחושות שאת מתארת נשמעות לי קצת כמו דכאון אחרי לידה, מההתחלה ועד הסןף.
ממליצה לך לענות על השאלון האינטרנטי בעניין ולראות איפה את עומדת ולקבל עזרה במידת הצורך. את לא לבד, אנחנו איתך ❤️
אני לא מצליחה למצוא שום דרך שתרים אותימשברים
יעשה אותי שמחה להחזיר את ה'אני' לחיים שלי. את הרצונות שלי. להחזיר את הזהות שלי ולא להיות כל היום רק אישה של ואמא. זנחתי קריירה מאוד מתגמלת בגלל הזוגיות הזו ששאבה ממני כוחות. בגלל חוסר אחריות שגרמו לי לקחת אחריות ולהתנהג בתחילת הקשר ממש כמו אמא אליו מבחינת הכול גם מבחינה כלכלית. עזרה עם הילדים אין ובתשלום כרגע זה לא אופציה..הגדול בגן וזה מקל. אני מרגישה שנכנסתי לזוגיות אישה עצמאית שמחה וחזקה ומצליחה והפכתי לחלשה ועצובה שרק לוקחים ולוקחים ממנה ולא רואים אותה כבן אדם. היחס של בעלי ועם השילוב של התורה גורמים לי לסלידה עצומה מהתורה. קשה לי לקבל את המציאות שהרבה בחורים הולכים ללמוד תורה כי זה נוח. כן זה נוח. גם אם לא כולם כאלה אבל הרבה.

זה נוח שיש תפילה וערבית בשעה שהילדים בבית בשיא השיגעון.זה נוח בשבת בבוקר לחזור ב10 כשאני עם הילדים בלי רגע אחד לעצמי. זה נוח בשם ה' לעשות הרבה דברחם ולגרום לאישה מצפון אם לא. ואיך ההיא עושה ככה וזאת עושה ככה כשאת נותנת את הלב והנשמה ונתת בזוגיות הזו כמו שהרבה לא היו מסכימות לתת.

אני בקושי קונה לעצמי בגדים. שונאת את הקשירה של הכיסוי ראש. מנסה ומנסה ולא מצליחה לקשור יפה. שונא את הבגדים האלה.שונאת שגם שאני מתאמצת בצניעות עדיין אני לא צנועה מספיק כי אני בלי גרביונים והולכת עם סנדלים. שונאת את זה שהתחלתי לשמוע קו הצניעות וההלכות שם נשמעות לי לפעמים כל כך מדכאות ומקטינות. כאילו כל המהות של האישה זה לכסות ולכסות ולהסתיר. לראות שכתוב בת ישראל תלכי בצניעוצ אל תכשילי זה מזעזע בעיניי. אני לא אלך בצניעות בשביל לא להכשיל אני אלך בצניעות בשביל לכבד את עצמי. למה צריך להפוך הכול למיני.כאילו גברים הם עם טורף. וגם אם כן אצל הדתיים והחרדים יש לא פחות נפילות וגם הרבה צביעות ושקר. וחושבת לעצמי איך אתן דוגמא לילדים שלי ככה ואיך אחנך אותם לתורה שאני בעצמי לא שמחה לקיים אותה.

שונאת לחשוב שגם במקום שלי בבית שאני יכולה ללכת בלי כיסוי ראש גם יעלם כי הגדול יגדל ויבין ולא יודעת כמה כדאי ללכת בלי כיסוי. מרגישה כבולה. כאילו יש עליי משקולת של 100 קילו ואזיקים. שונאת שחמותי מסתכלת ומחטטת כל פעם מתי אני חוזרת מהחופשת לידה כי כל מה שמעניין אותה בחיים זה כסף בזמן שהבן שלה רק לקח ולקח ובכלל מה זה עניינה. אין לי כוח לקטן אפילו שהוא מתוק ומושלם.אין לי כוח לאף אחד. אם לא הילדים וההורים שלי כבר מזמן הייתי נעלמת מפה
אני קוראת אותךהמקורית
ומתחננת אלייך שתפני לעזרה.
המציאות שאת חיה בה וההרגשה שלך משקפת
א. דכאון
ב. שחייב להיות שינוי

קודם כל, תפסיקי לדעתי לשמוע קו הצניעות. לא נשמע שזה עושה לך טוב. באמת. יש לי חברה חוזרת בתשובה, וגם אני חוזרת התשובה אגב, שזה גרם לה הרבה משברים מול המקום שלה בצניעות כרגע. זה יכול לחזק וזה יכול לגרום להסתכל על מה שלא ולאכול את עצמך.
דבר שני, מסכימה איתך לגבי התפילות. אבל זה לא אומר שחיב ללכת לתפילות בדיוק בשעות האלה. מנחה אפשר מחצי שעה אחרי חצות היום וערבית אפשר להתפלל עד עלות השחר.
גם בעלך חוזר בתשובה? יש לכם הדרכה או תמיכה? כי הראייה של הצניעות כמו שאת מתארת אותה מאוד מתאימה להשקפה של חוזרים בתשובה ללא הכוונה, שגורמת בסוף לאישה לנבול ולהרגיש אשמה על כל ממ של מסקרה שהיא שמה.
את צריכה להתאים את הצניעות שלך למצבך הרוחני. מי שעושה מעבר ליכולתו לרוב מגיע לרוויון שגורם לבעוט בדת. איך הרב זמיר כהן אומר? אם עבודת השם שלך גורמת לך להרגיש שיש עלייך משא של מאה טון שכבד עליך, אתה לא הולך בדרך הנכונה כנראה וצריך לשנות כיוון.

ועוד משו בנוגע לנוח הזה - כשאת לא דורשת את שלך, אל תתפלאי שאף אחד לא מציע לך מעצמו. כי זה נח.
את צריכה לדעת לעמוד על שלך.
לדעתי, ליווי טיפולי והלכתי יכול לעזור לך מאוד להתאזן. את אפילו חייבת את זה כי את שוקעת.
ואני בטוחה שמאחורי כל האפלה הזו והעננה השחורה עומדת אישה מדהימה וחכמה, שבחרה בדרך השם למרות הקשיים, מתוך אמונת בצדקת הדרך, שאוהבת את השם והוא אוהב אותה ומתגאה בה שיש לו בת כזאת צדיקה, שהיא אמא נפלאה ומסורה ואישה מדהימה שרק רוצה להתעלות אבל הדבר היחיד שחסר פה זה איזונים והקשבה ומענה לצרכים שלך. הרגשיים והפיזיים.
אני שוב חוזרת לעניין של - מניעה הורמונלית ומניעה באופן כללי לדעתי במצב הזה. ואם יש צורך, טיפול בנפש על ידי מילוי שאלון והבנה שזוהי השעה לשינוי. כדי שתהיי את טובה יותר, שמחה יותר, שתחזרי להיות את האמיתית
❤️❤️❤️❤️

אןף אהובה!איזה תחושות קשות....אם_שמחה_הללויה
את חזרת בתשובה? ובעלך חרדי מבית?
קודם כל את לא לבד!!!רוצה לחבק אותך ולהגיד לך שכמעט כל מי שחוזר בתשובה יש לו מן משבר זהות במוקדם או במאוחר. במיוחד אלה שחושבים שעולם חרדי הוא אוטופי ואז כשרואים שגם יש חסרונות זה קשה.
אהבתי משפט שנועה ירון דיין (אם את מכירה, היא גבר עברה משבר דומה )אמרה: שבתחילת תשובה את כמו ילד שלומד ללכת וה' מחזיק לך את היד ואז מגיע השלב שאת גדלה והוא "זורק אותך למים עמוקים" . בתחילת תשובה יש את האורות ואת מרגישה מוארת ולוקחת על עצמך חומרות הכי גדולות ופתאום באיזדהו שלב.... את מבינה שאין לך את הכלים.
אולי מישהי שבעצמה חוזרת בתשובה ונותנת הכוונה תוכל לעזור לך? אני יכולה לחפש בשבילך!אני בקבוצה של חוזרות בשובה בפייסבוק.
וגם אספק לך על עצמי:
שגם אני ובעלי חזרנו בתשובה והייתה לנו תקופה שאני הייתי עם טלפון כשר וחצאיית ארוכות ארוכות וכיסוי ראש שלא רואים בכלל ס"מ של שיער ובעלי לא רק שהיה שם ציצית, היה שם אותו מעל הבגדים וכו'...
והיום אנחנו במקום אחר, התמתנו, הבנו איפה אנחנו מונחים, זה לא "או הכל או כלום", אנחנו עובדים את ה' ממקום שלנו, שואפים ליותר..ובסוף אני חושבת שה' אוהב אותנו ושמח בנו דווקא כשאנחנו שמחים.
מה שהמליצו לך על שיחה עם ה', אני חושבת שהחזיק אותי חזקה כל השנים האלה, למרות העליות והירידות.
גם כשאני למטה, אני תמיד בקשר איתו כמו עם אבא.
איך את?דואגות לך!!אם_שמחה_הללויה
יקרה. נשמע שממש חשוב שתקבלי תמיכהמיקי מאוס
את מתמודדת עם חוויות ותחושות קשות.
וחסר לך כלים להרים את עצמך
וזה מובן מאוד..אבל עצוב וקשה.
אפשר אחרת!
מגיע לך להיות מאושרת!
וזה לא תלוי בדת ולא בבעלך אלא בך.לא כהאשמה חלילה, זה תהליך לא פשוט שצריך ללמוד ולהפנים, אלא לתת לך כוח שזה אפשרי וזה בידיים שלך

אולי טיפול אישי?
ייעוץ?
אולי קורסים מקוונים כמו שושי זליקוביץ או אלישבע גרוניך?

תנסי לחשוב איך יתאים לך ומה יביא לך הכי הרבה תועלת ותשקיעי בזה,כי האושר שלך חשוב!

בהצלחה!!
לדעתי כדאי לךפליונקה
לחשוב טוב טוב אם סגנון שאת בחרת מתאים לך, לי נשמע שלא.
אם אמרו לך שאת חייבת דווקא סגנון מסוים, פשוט תברחי משם.
אם את עדיין יכולה תנסי לחזור לקריירה שהייתה. תפסיקי לשמוע קו צניעות , יש הלכה ויש חומרה, חומרות את לא חייבת לעשות.
לגבי בעל. את לא אמא שלו. הוא ילד גדול, את לא צריכה להשקיע מעבר להשקעה סבירה...
כל אחת שתקשיב לקו הצניעות תרגיש שאין לה כח לתורהצהוב

הקווים האלה רק יוצרים נזק. והם לא מבינים מהחיים שלהם בצניעות. 

אין שום בעיה שתלכי בבית בלי כיסוי ראש. הבן שלי מזמן כבר לא בר מצווה ואני לא לובשת כיסוי ראש לידו.   נראה שפשוט קבלת מידע מוטעה. 

 

חוץ מזה, יש טווח נרחב מאוד לתפילות, ואת יכולה לבקש מבעלך שימצא איך הוא עוזר בשעות הקשות.

ואת יכולה גם למצוא עם בעלך איזון, אני שומרת על הילדים כשאתה בתפילה האם תוכל בבקשה להוציא אותם לשעה אחרי הסעודה/אחרי צהריים מה שמסתדר לשניכם.

אולי את יכולה להתחיל מלבקש מבעלך זמנים קטנים כאלה שאת זקוקה לעזרתו ולאט לאט להרחיב את זה.

ונראה גם שכדאי שתמצאי דמות תורנית להתייעץ איתה לדעת מה באמת דעת תורה ומה זה דברים מוזרים כמו ההטפות בקו הצניעות. (אבל מישהי שלא תשלח אותך לשמוע את קו הצניעות...) 

יקרהמשמעת עצמית
קצת צורם לי מה שכתבת.
אני לגמרי מסכימה שהפותחת לא צריכה לשמוע קו הצניעות, ולמען האמת גם אני ממש לא מתחברת לסגנון הזה.
אבל לא הייתי עושה איקס וכותבת באופן גורף שזה גורם נזק.
זה עניין של התאמה.
בטוחה שיש נשים שזה מתאים להן
ויש כאלו שלא...

צריך להתריע מהקווים האלה. הם יוצרים נזק עצוםצהוב

וגורמים לנשים צנועות וחסודות לחשוב שהן לא צנועות מספיק.

יש דברים שצריך לעשות עליהם X

להתריע על הקו זה לא לבטל הכל.פה לקצת
להגיד שאין שום בעיה ללכת בבית בלי כיסוי ראש זה כנראה לא פחות בעייתי מקו הצניעות (שלא הקשבתי לו מעולם, רק שמעתי עליו).

את יכולה לומר שיש גם דעות שאומרות שאין בעיה להיות בלי כיסוי ראש בבית, אבל לפסוק ככה באופן גורף זה כנראה כמו האמירות הנחרצות שם בקו הצניעות.
זה לא דעות זו ההלכהמתמטיקס

יש נשים שנוהגות ללכת בבית עם כיסוי ראש 

יש דעות של האחרונים שהחמירו בזההמקורית
למיטב ידיעתי.
אבל מכל מקום, ולעניין הנל - יש הרבה דברים שנשים עושות שהן מידת חסידות ולא צריך לעשות עליהם שום x.
הכל תלוי במקום של כל אחת. מדובר בקבלות טובות והתחזקות בדבר שקשה מאוד היום ולא חושבת שצריך לזלזל בזה ככה.
אם אישה מרגישה שזה לא מתאים לה - לגיטימי. צריך לדעת את ההלכה על בוריה לפני שניגשים למידת חסידות.
ובכלל, בקרב חוזרים בתשובה זה באמת אישיו אחר ממה שיצא לי להכיר וצריך למצוא איזונים שמתאימים לנו לפי הרמה הרוחנית של כל אחת
את צודקתמתמטיקס

אבל ברגע שמגדירים משהו בתור הלכה ואת לא עומדת בו זה יכול ליצור אשמה. מי שרוצה ויכולה להחמיר כל הכבוד לה אבל צריך להדגיש שזו לא ההלכה עצמה

נכון. ולכן אמרתי שצריך ללמוד את ההלכההמקורית
על בוריה
אם כי בצניעות זה תלוי בעוד דברים כמו מנהג המקום וכו
זו דעה קיצוניתמשמעת עצמית
וחבל.
זה שאת לא מתחברת וחושבת שזה גורם נזק לא הופך את זה למשהו כזה.
זו דעתך בלבד.

להגיד כך זה בדיוק אותה קיצוניות כמו להגיד שמי שלא שומעת קו הצניעות תלך לגיהנום או וואט אבר, רק לצד השני.

אני קוראת את מה שאת כותבת וזאת כאילו אני...חדשה כאן 1
ממש עצוב .. לפעמעם הרגשתי שאני משתגעת
גם היום אפילו שאני מזמן לא צנועה ולא מכוסה
מסביב מסתכלים ומרימים גבה אבל זה באמת
לא מעניין אותי.. אני מסתובבת עם מכנסיים וחולצה קצרה בין אנשים שצנועים ממני בהרבה
הבית יכול לשגע.. הבית יכול לחרפן
ואני מצטערת על כל שניה שלא שמתי במעון ועפתי לעבוד .. הרסתי את עצמי נפשית פיזית וכלכלית אין מה לדבר
ודבר נוסףפרצוף כרית

תזכרי שהתקופה שהילדים קטנים וצפופים - היא גורמת להרבה עומס ולחץ

ולכן גם בלבול וחוסר וודאות

 

א) זה לא קשור לאמונה שלך , זה רק בגלל עומס וחוסר זמן לעצמך

ב) תתעודדי שהתקופה הזו תעבור, את תתאוששי מהלידה, הילד יגדל קצת, פחות טיטולים, יותר זמן לנשום , יותר זמן לעצמך להרגיש בנאדם בפני עצמו ולחשוב על עצמך ועל הרצונות והחלומות שלך

ג) לכל אחת יש זמנים כאלו , זה סתם כאילו קמת והכל נראה קשה, בעז"ה הכל יחלוף והכל ייראה בהיר ושמח יותר

ד) לגבי הנקודה שהכל נופל על האישה שכתבת, שבשם ה' היא צריכה לשמור על הילדים כשהוא מתפלל ולומד וגם בסוף נשארת עם מצפון - הזדהיתי, באמת זה קטע קשה שהרוב נופל עלינו הנשים, ואני ממש מבינה ומסכימה - שאנחנו גם בן אדם וצריך להוריד מאיתנו את האשמה ,כשאנחנו עושות מעל ומעבר!

מה שכן, מצד אחר - גברים שלא לומדים תורה ולא מתפללים....... יותר נוטים לתאוות וכו' כי זה טבע העולם, הם בנויים אחרת

אז  אני בטוחה שאת מעדיפה ככה , שיהיה שקוע בתורה ובמצוות ולא חלילה בדברים שאת לא רוצה.......

נראה לי שגם גבר שלא לומד תורה - קשה להם לעזור בבית ועם הילדים, הם יכולים לעזור בתפקידים מסוימים - אבל עד גבול מסוים........ לנו יש יותר יכולת וסבלנות מהם...... ולכן אם כבר לא עוזר - מה עדיף לך - תורה ומצוות או חלילה דברים פחות טובים?

ברור שתורה...

ומסכימה בהחלט שאם מישהו לומד תורה ואין לו מידות טובות - זה ודאי גורם לסלידה ....... זה נורא ואיום, כי התורה צריכה להיות כלי להכשרת המידות ולא חלילה קרדום לחפור בה , זה ממש ממש נכון! יותר קשה לעבוד על מידה אחת מאשר ללמוד את כל הש"ס! והמטרה של כל התורה בסופו של יום - היא להביא לידי מידות טובות והתנהגות של בין אדם לחברו חיובית!

אבל.. מה כן - לזכור שהמידות לא נבנות ביום אחד, לאט לאט תגידי לו מה מפריע לך ואני מאמינה שהוא יהיה קשוב אליך ויפסיק , בסופו של דבר גבר מבין שאשתו יודעת מה היא מדברת, וגם אם מתבייש להודות בכך - הוא בסוף יקשיב לה.... תגידי לו מה שמפריע לך ואני בטוחה שלאט לאט הוא יעכל וילמד לכבד אותך יותר

עצוב שאנחנו צריכות להגיד להם להתיחס אלינו יותר יפה ויותר באכפתיות, אבל מצד שני לגברים שלנו (של כל אחת ואחת..) - יש להם גם את החים שלהם, את החלומות והשאיפות שלהם, את הרצונו תשלהם, את המחשבות ותכנונים לעתיד - הם צריכים גם זמן עם עצמם...... אז לפעמים הרצונות והצרכים של שני בני זוג מתנגשים אחד בשני מחוסר זמן, וזה בהחלט אומנות לשלב בזוגיות את הצרכים של כולם- גם שלך וגם של בעלך

בהצלחה ואל תבהלי מתחושות קשות, לכולם יש ימים כאלו

הנה אני היתה לי תקופה קצת מתישה בחיים מהרבה בחינות, והנה כרגע השתפר ב"ה..... לא הכל נפתר לחלוטין אבל מלא תחומים הפכו לטובים יותר, זה משתנה כל הזמן ולא צריך להבהל שלא הכל חלק כל הזמן

קחי נשימה, תתפנקי קצת, עזרה בתשלום, הכל יהיה בסדר!!!!! אחרי לידה תמיד הכל יותר עמוס וקשה!!!! מקווה שיהיה לך רק טוב, את הכי נורמלית והכי טובה שיש , תזכרי את זה יקרה!!!! ואם רוצה לשתף גם מוזמנת לפרטי בשמחה  

תבדקי בבקשה בבקשה כיוון של דיכאון אחרי לידה. חיבוקאורוש3
זה באמת קשהפרצוף כרית
מבינה אותך
החיים בעולם לא פשוטים
לכל בנאדם יכולות לעבור מחשבות כאלו בתקופות קשות או עמוסות

קראי בלוגים של חילונים ותראי שהחיים שלהם לא ורודים, למרות שאין להם קיום מצוות ותורה....
הריקנות והקושי לא נובע מהתורה, להפך אלו צובעים את החיים בצבע יפה ומעניקים לחיים יותר טעם ומשמעות


( אם תרצי שארחיב בנושא זה- יש הרבה, תגידי אם רוצה.... )
קחי חופש, קחי עזרה עם הילדים, תני ךעצמך לפרוק
לגיטימי ומובן להרגיש שהחיים מתישים
פנקי את עצמך ונסי לחפש את הטוב וליצור שמחה מכל דבר קטן
שולחת חיבוק ענק
שולחת חיבוקLana423
נשמע שהחזרה לעבודה אולי תוכל לעשות לך טוב? אולי תוכלי להתנתק קצת מהבית ולנשום? או שהעבודה שלך זה לא עבודה שמאפשרת ״מנוחה״?
תודה לכן על התגובות המחזקותמשברים
יש לנו רב שאנחנו לא בקשר רציף איתו ופונים אליו רק כשיש קושי או משבר גדול. בעלי אדם אנוכי. מאוד. ואני מאוד נותנת ובקלות מבטלת את עצמי בשביל הבית ובשבילו. וזה מתכון לאסון. זה באמת נהפך לאסון כי היו מצבים שאיבדתי את שפיותי ולו זה פשוט לא הזיז להיפך הוא האשים אותי. תשים אדם בבית משוגעים והוא ישתגע. זה מה שקרה לי.

המקום הזה, שאין פה איזון ושוויון ויש פה נותן ולוקח בצורה גסה (והמצחיק שהוא חושב אחרת וחושב שאני הלא בסדר. רק פעם אחת התוודה שעשה הרבה טעויות ושהוא הבעייתי וחזר לסורו מהר מאוד..) ואני יודעת שאני זו שגרמתי לזה כי לא עמדתי על שלי. כי רק רציתי לתת ולתת ושהכול יהיה מושלם. ולא היה שם מישהו שיראה את זה ויעריך. היה שם מישהו שרק לקח ולקח. ונכון הוא לפעמים עוזר פה ושם. אבל זה תמיד כאילו עושה לי טובה. כאילו לא עושה את תפקידו. הוא מתנהג כמו רווק. הייתי אצל פסיכולוגית שאמנם לא שמעה הכול אבל אמרה שזה סינדרום האישה המוכה. ולא פיזית. נפשית.

והאבסורד שהוא נראה כלפי חוץ כל כך מקסים וטוב לב.. ולא שאין לו את התכונות האלה. אבל יש לו אותן בעיקר עם אנשים אחרים. וכשאני רואה אותו חוזר מלימוד תורה ומתנהג כמו שהוא מתנהג - אני שונאת את התורה שלו. שונאת אותו. הזוגיות הזו הצליחה להביא אותי לתהומות בנפש שלא חשבתי שאגיע. כשאתה לא נשוי אתה פשוט מנתק את האדם הזה שעושה לך לא טוב ומתרחק, וכאן מעורבים גם ילדים. ומשפחה. ואני רוצה לברוח ממנו אבל מנסה לתקן. ותודה לאל שאנחנו בדיוק היום אסורים אחרי שחיכיתי לרגע הזה הרבה אחרי הלידה. ואני לא נמשכת אליו. להיפך אני חושבת שהוא כפוי הטובה הכי גדול בעולם.. ויש לו בעיות בנפש שהוא לא מודע אליהן.. ונרקיסיזם סמוי שהסביבה לא רואה אבל אני רואה ברגעים קטנים וגדולים שאני חיה איתו.. ולא מבינה לה ה' הכיר בינינו. למה הוא הכיר לבת שלו בעל שלא יכבד ושרק יקח ואם נותן אז חושב שעשה טובה ולא כי מגיע לי או כי הוא חלק מהבית הזה..

לא יכולה לישון לידו. שונאת אותו ונגעלת ממנו. רבנו עכשיו שוב והוא פשוט יצא לישון בחוץ. וממשיך בקור רוח שלו ובאדישות שאני מתאפקת שלא לאבד את עשתונותיי שוב. נמאס לי. רוצה להעלם מפה. הקטן רק משתולל ולא נרדם ואין לי כוחות אליו. למה בורא עולם הכיר לי אותו למה הוא עשה לי את זה מה חטאתי שהגיע לי בעל כזה אנוכי וקר שרואה רק את עצמו אני לא מסוגלת יותר
איזה כואב לקרוא אותך אחותיהמקורית
ממש.. התחושות שלך מוכרות לי מאוד❤️
אין פתרון קסם, יקירה. צריך לעבוד פה.
ואת לא יכולה לרצות לברוח ובמקביל לתקן.
לא משנה מה תחליטי- אני מציעה לך לעשות את זה בצורה מושכלת. לא מתוך סערת רגשות. ולא לפני שהלכת לטפל בעצמך.
את לא במצב כרגע - לא להתגרש ולא לתקן לדעתי
את צריכה ריפוי. ולשים אותו בצד רגע. הוא לא מעניין עכשיו כי עכשיו את בקריסה. ואם את צריכה עזרה כדי לחזור לעצמך - לדעתי אל תצפי ממנו כי גם הוא לא במצב
תנסי לאסוף את עצמך, לישון טוב, מחר יום חדש.
תאזרי כח ותפני לעזרה. את לא לבד, באמת ❤️
תודה אהובהמשברים
ובדידות כזו לא הרגשתי אף פעם. מחזק שאת כותבת את זה אבל אני מרגישה לבד, עזובה, נטושה, ומה לא. מרגישה גם מתקרבנת כשאני אומרת את זה אבל לא נותרה בי טיפה אחת של כוח ותקווה. ואני מנסה לשים אותו בצד. אבל זה לא עובד. וההתעלמות או החוסר רגישות מורידים אותי כל פעם למטה. כי גם פיזית אני צריכה להתמודד עם יותר. למשל מקודם. הוא יצא לשעתיים ויותר של לימוד תורה. יאמר לזכותו שקצת סידר את הבית אבל הכול ברוח של כעס ואוירה לא נעימה. רבנו יום לפנחי והתנצלתי בפניו אבל המשיך עם הכעס. הוא יצא כששני הילדים ישנו אבל הקטן התעורר אחרי זמן מה. כשחזר לא שאל אותי שום דבר. כהרגלו דאג לעצמן לאכול משהו התקלח עשה שמע ונכנס למיטה. כשאני עם הקטן מחוץ לחדר בעצמי עייפה ורעבה. אמרתי לו שזה מעליב אותי שהוא אפילו לא אומר שהוא עייף ושהוא מעריך את זה שאני מרדימה את הקטן. והוא זרק את זה עליי. הנהנן תוך כדי עצימת עיניים כאילו אני מדברת שטויות וכאילו אני לא בסדר.הוא תמיד עושה את זה.מזלזל במה שאני אומרת. איך אפשר להתחזק ככה? איך אפשר לצמוח במקום כזה? אני ממוטטת. הרוסה. שבורה
אתם בלופ של כאוסהמקורית
ציפיות לא מותאמות למציאות הנוכחית
ותקשורת לא בריאה
שמשפיעה על שניכם

לדעתי-
תעצרי שנייה, תנשמי עמוק ותפסיקי לצפות ממנו. אתם לא במצב שמאפשר לכם את זה.
בטח גם מהצד שלו יש המון ציפיות ואכזבות ומה לא..
צאי רגע מהלופ. בשבילך. תפסיקי לחשוב מה הוא נתן או לא נתן לך ומה הוא חייב או לא. תחשבי מה את יכולה לעשות בשביל עצמך. איך את יכולה להיות יותר שמחה גם בלי קשר אליו. האושר שלך לא נמצא אצלו בכיס באמת, אז אל תשימי אותו שם.
ושוב אני חוזרת - את צריכה ליווי. אמא קורסת ושבורה, אישה שקורסת ושבורה ומצויה בחוסר שקט וחוסר שמחה וסערת רגשות - אין דבר יותר קשה מזה, לך ולילדים שלך ולבית שלך
מנסה...אם_שמחה_הללויה
את יודעת יש רק סיבה אחת למה אנשים נפרדים/ מתגרשים.
לא כי הם לא מתאימים,
ה' מזווג זויווגים במדויק.
הסיבה היא שאין להם כח!
לך כרגע אין כח.
את מרוקנת. אפס סוללה. את אחרי לידה, בטח לא יושנת טוב, לא מאוזנת מבחינה הורמונלית וכו'.
אין לך כח לעבוד על היחסים האלה,
אין לך כח לתת גבולות בנתינה שלך,
והאמת כל עוד אין לך כח,
את גם לא יכולה להשפיע על המצב.
כל עוד את לא בעמדת כח לא יעזרו הדיבורים.
את חייבת להתחזק!
מאיפה מקבלים כוחות?
לא מהבעל. בכנות, אל תחפשי את זה אצלו.
כי אהבה, אכפתיות זה לא משהו שאפשר לדרוש. לעמוד מול בן אדם עם קלצ'ניקוב, זה לא עובד ככה. אהבה נותנים כשרוצים.
הוא פה כרגע כדי לייסר אותך,לא כי הוא רע, פשוט ככה זה עובד ,לכולנו יש מבחנים שה' שולח וצריך לעבור והייסורים שלנו בדרך כלל יהיו מאנשים הכי קרובים הבעל/ ההורים/ החמות/ הילדים.

פשוט תחפשי מקורות אחרים להתמלא מהם. וכשתמצאי יהיה לך תעצומות נפש גם לעבוד על הזוגיות.
ממה מתמלאים?
המליצו לך על טיפול.
אני בינתיים ארשום איך את יכולה לעזור לעצמך עזרה ראשונה.
אם קשה לך להתפלל,
את חייבת לצאת לטבע, או לפחות לאוויר הפתוח
תמצאי שם הרבה מרגוע ונחמה ומשהו יפתח אצלך.
בטח טכנית קשה עם תינוק וילדים קטנים אבל הכל אפשרי.תציבי את זה כעובדה לבעלך שאת חייבת בשביל בריאות הנפש שלך ותצאי לסיבוב בערב או בבוקר, אפילו עם מנשא. האוויר פתוח בשילוב עם תנועה מרפא.

להתמלא מקשר עם אנשים. נכון את מרגישה בודדה, אבל כתבת שיש לך הורים שאתם בקשר טוב. תתקשרי אליהם כמה שיותר, לא כדי להתלונן, סתם כדי להרגיש את האהבה שלהם.
ומה עם חברות? יש לך חברות בעבודה?

ועוד דבר אחרון,
כשממש קשה לי ואני מרגישה שאני מרוכזת בקושי שלי ובצרות שלי, עוזר לי לעשות איזה מעשה טוב.
אני יודעת שזה נשמע מוזר, כאילו גם קשה מאיפה יש לקחת כוחות לעשות משהו טוב. אבל ממש מקבלים מזה כוחות!! כשאני מרגישה בודדה אני מתקשרת לאיזה סבתא שגם בודדה, כשהמצב כלכלי על הפנים אני מזמינה אורחים, כאילו הפוך על הפוך, וזה עובד.
ועוד משהו..
תנסי להזכר בתקופה טובה שלכם, בטוח הייתה כזאת.
אתם עוד תחזרו אליה. אל תהיי פזיזה.
תתחילי מעצמך , תשתקמי לאט לאט.
אין ייאוש בעולם כלל ואבא אוהב אותך.




אני יכולה לומר לך שאת מהממת?חגהבגה
אני קוראת אותך מהצד, ובאלי פשוט לחבק אותך.
כמה עוצמה, כמה גדוחה כמה השקעה.
את מספר על ביטול עצמי, נתינה אינסופית, במשך כל כך הרבה זמן?
וואו.
חזרה בתשובה, לעזוב את הכל, את כל המוכר את מה שגדלת עליו, וחונכת עליו, את החברים, החוויות, בטוחה שזה גרר גם חוסר נעימות ועימותים מצד המשפחה וללכת אחרי ה'.
ולהתחתן ולהקים משפחה ולשלוח את בעלך ללמוד תורה וואו!!!
קודם כל וואו אחד גדול, ענק!

דבר שני, מה שאת מתכרת פה הוא סך הכל לא נדיר. הוא אפילו די נפוץ בצורה זו או אחרת, בקרב חוזרים בתשובה.
מרשה לעצמי לדבר אך ורק בתור חוזרת בתשובה בעצמי.

ה' ברא לחוזרים בתשובה אש. אש מיוחדת שרק בזכותה אך ורק בזכותה הם יכולים לחזור בתשובה. לא רואים כלום בצדדים , מכווני מטרה. זה בדיוק כמו התאהבות ראשונית בין גבג לאשה. לא רואים את החסרונות , מאוהבים ממש חזק, המטרה כמובן היא כדי שיתחתנו.
לכן בשלב הזה, חייבים מישהו שמלווה מנוסה, מתון, שמדריך, מה כן ומה לא ואיך ומתי ולמה. כי לפעמים אנחנו כל כך מתלהבים מקבלים על עצמנו מהר עוד ועוד, חוטףים מצוות והחמרות, כשבעצם יש פעמים שביטולה זהו קיומה. שכרגע יש מצווה מאוד גדולה לא תקיים משהו או לקיים רק מה שחובה על פי התורה בלי שום החמרה גם אם מצויין להחמיר, כדי שאחר כך לא ניפול. ובשביל זה חייבים מישהו חיצוני מנוסה.

כי אנחנו לא רואים את הצדדים בדרך. ואנחנו סוחבים עגלה. ענקית, גדולה וגבוהה, כבדה מאיתנו פי כמה! וזה לא שגדלנו להיות סבלים.
אז חייבים מישהו שידריך כי בהתחלה נרוץ מהר, כי אנחנו מתלהבים . ואז כשנתעייף, נגלה שאנחנו על שביל צר ומשני הצדדים תהום. כל צעד מעייף, מפחיד ושנוא.

מקווה שהמשל מובן. את סוחבת עגלה. ואף אחד לא הדריך אותך.
וודאי שקשה לך. אין על זה שאלה בכלל. יותר מכך אם לא היה כך הייתי מופתעת.

עכשיו זה לא שאת לבד. את גם בתוך זוגיות.
ובגלל שיש מקומות בזוגיות שמפריעים לכם, כל זה נעשה קשה יותר...

אז אחרי כל זה, אם את בכלל עדיין במצב של לשמוע עצות, זה מה שיש לי להגיד.

דבר ראשון, טיפול זוגי. על ידי מישהו עם המלצות. לקחת הלוואה בשביל זה. זה כמו שיש חלילה מחלה ארורה אז לוקחים הלוואות כדי לשלם על רופא מומחה. אותו הדבר. קודם כל.
עדיף מישהו שמכיר ועובד עם חוזרים בתשובה. אם תרצי המלצות, תפני אליי בפרטי בשמחה.

דבר שני, עבודת ה' היא שלך. לא של בעלך. אך ורק שלך.
ממליצה לך מאוד, אם יש לך כוחות לזה, למצוא ספר, שיעור משהו בסגנון שאת אוהבת.
ואם לא, אני לא רבנית, אבל לדעתי תעשי את המינימום. ממש ממש רק מה שההלכה מחייבת.

אם גם זה קשה לך, תעצמי עיניים. תדמייני. שאת הולכת בבגד ים בשבת לים, נוסעת אפילו, באוטו. הדמיון הזה יעשה לך טוב על הנשמה?

תדמייני בוקר שבת, שטת מצליחה לישון עד מאוחר. קמה. הילדים לבושים בגדי שבת, משחקים רגוע.
את מתפללת מעט עושה קידוש קפה ועוגה. וקוראת לך משהו בנחת.

מה יותר קורץ לך? את שניהם אפשר לדמיין ושניהם זו מציאות שאפשר להגיע אליה בדרך כזו או אחרת. אפשרי.

אחרי שתהיה לך תשובה , אפשר לאט לאט להתחיל לתוות דרך.

ואם באלל לפרוק לדבר, להתייעץ הרבה יותר מאשמח, גם בטלפון... תכתבי לי בפרטי.

שוב חיבוק ענק, את לא לבד, ואת פשוט נשמעת לביאה גיבורה ♥️♥️♥️

תודה על התיוג יקרה 🙏נגמרו לי השמות

@משברים יקרה, כואב מאוד מאוד לקרוא את דברייך, ניכר שאת מתמודדת כבר תקופה ארוכה עם הרבה מאוד כאב וקושי בכמה חזיתות והכל כמו סוגר עלייך ואין אוויר לנשום... 

ותחושת חוסר האונים, הבילבול, הפחד, המחנק, הכאב גדולות מנשוא

 

חיבוק גדול גדול אהובה!

 

אני חושבת שבראש ובראשונה את צריכה לדאוג *לעצמך*.

לעצור כרגע הכל ולשים את עצמך במרכז ולראות איך את מגיעה למקום שאת מתמלאת.

הרבה מילים ממה שכתבת מתארות נורות אזהרה בוהקות למצב של דכאון או דיכאון אחרי לידה וחשוב מאוד מאוד קודם כל לטפל בכך!

 

ממליצה לך בחום לפנות בהקדם האפשרי לכתובת טיפולית מקצועית, פסיכולוגית קלינית רגישה ומקצועית שתלווה אותך, יד ביד, תיתן לך כוחות, כלים ובעיקר - אוויר

לצאת מחושך לאור

לצאת מהדיכאון

ואחר כך גם בפן הזוגי, ההורי, האישי וכל מה שאת צריכה.

 

דבר אחר כרגע יהיה לענ"ד חסר. דרוש כאן איש מקצוע שמתמחה בכך.

חשוב מאוד לעשות זאת בהקדם האפשרי ולפנות לעזרה שכה מגיעה לך יקרה!

 

אם תכתבי איזור אולי נשים יקרות מכאן יוכלו להמליץ לך.

אני אישית מכירה פסיכולוגית מקסימה מנס ציונה, אם רלוונטי פני אליי בפרטי ואשלח לך.

אפשר לפנות גם לארגון ניצ"ה, 

לרופא משפחה,

לקבל המלצות נוסםות

אבל לא להזניח וללכת כמה שיותר מהר!

זה יותר חשוב מהכל כרגע

זה החיים שלך

פשוטו כמשמעו

זה החיים שלך ושל כל בני הבית, הילדים והבית כולו!

הם צריכים אותך! חזקה ושמחה ומלאה!

 

וגם בפן הזוגי - כתבת דברים מאוד קשים, כתבת שהיית אצל פסיכולוגית שאמרה לך שיש כאן סינדרום האישה המוכה נפשית. זה קשה מאוד ואת צריכה כתובת מקצועית גם לכך! אולי דרך אותה פסיכולוגית שמבינה בכך ותעזור לך ותיתן לך כלים מה לעשות במצב כזה.

כי את מתארת בדברייך מציאות זוגית שקשה לך וכואבת ומכאיבה לך מאוד, וחשוב לקבל גם לכך מענה ראוי והולם ומקיף, אצל מי שמתמחה בכך. בזוגיות שאחד מבני הזוג עם קווים אלימים או מתמחה בסינדרום האישה המוכה כפי שכתבת שאמרה לך או מתמחה במקום שיש תחושת דחייה חזקה מבן הזוג ואי- מסוגלות לראות אותו בכלל.

אבל כל זה חייב להיות רק אחרי שאת מלאה בעצמך!

שחוזרים אלייך כוחות

שחוזר אלייך האוויר

שאת מתחזקת בפני עצמך

שאת מודאת שאת בבריאות ויציבות נפשית

שאת מוודאת שהדכאון לא נמצא

ורק מתוך מקום חזק כזה, שיתחזק עוד ע"י אותו ליווי ותמיכה וקבלת כלים כאמור, רק אז לראות מה ואיך מתקדמים גם בפן הזוגי.

 

בהצלחה רבה רבה יקרה

שהקב"ה יהיה איתך בכל רגע ורגע וישלח לך את השליחים הנכונים והמדויקים לך 

בשורות טובות במהרה ב"ה 🙏❤🙏

היי יקרה,בלילות

את נשמעת מיוחדת ועם עוצמות בלתי רגילות

ותבחני את הכיוון של דיכאון אחרי לידה

בתקופות כאלו הכל נהיה מועצם יותר

חיבוק!

כדאי לך לפנות למרכז סיוע לנשים דתיותשירה לב
ממש יכול להיות שיתנו לך עזרה וכיוונים, יש להם הרבה ניסיון בדברים כאלה
רק להגידלמה לא123

שאני כחרדית מלידה מעריצה ומעריכה נשים כמוך!!!

לעזוב הכל ולהתחיל מחדש את החיים , ללמוד המון ולשנות

וואו

מורידה בפניך את הכובע, ולגבי הזוגיות חיבוק ענק, מאחלת לך שתמצאי את השליחים הנכונים לכם ושה' ישלח לך המון כוחות להתמודד

 

רק בנוגע לנושא האמונהמקרמה
(כי על הנושאים האחרים נגמרו לי כסתה את הכל)

אני רק רוצה להזכיר לך את אותה אישה שלפני כמה שנים מצאה תשובה פנימית שלא תלויה בחברה בה היא גדלה. שלא תלויה בבן זוג שלה או בכל גורם חיצוני אחר...
רק בינה לבין המקום.

נראה שבינך לבין המקום יש היום המון גורמים מקשרים שרק מרחיקים אותך.

את מכניסה את עצמך לתבניות וסטנדרטים שלא מתאימים לך ואז את נפגעת

קצת כמו במשחק הזה של הילדים שמנסים להכניס צורה של כוכב שמלא צלעות ופינות (או כוכבת במקרה שלך)
לחור של עיגול מושלם כזה...
אין דרך לעשות את זה מבלי לקצץ את הכנפיים
עונה לכולןמשברים
רק רוצה להגיד לכן.. שאתן מדהימות. ונותנות לי כוח. מצטערת שאני לא יכולה לענות לכל אחת אני אענה בעזרת השם בהמשך אבל יש לי כל כך הרבה מה להגיד לכן על מה שכתבתן ואני רוצה להודות לכן מעומק הלב.. נתתן לי כיווני מחשבה וכרגע אני מתחילה להתעסק בריפוי שלי ופחות בבעלי. למרות שזה קשה.. בעלי משליך את הדברים עליי, הוא לא רואה את עצמו זה שובר אותי חוסר הצדק שקורה כאן.. אני יודעת שגם אני לא מושלמת אבל הוא הכריע אותי. שבר אותי. קבעתי לפסיכולוגית ואני מחכה להיפגש איתה בשבוע הבא.

אני מגלה את עצמי מחדש במסע הנפשי הזה שאני עוברת.. מגלה את הכוחות שיש בי. וגם אם הוא מזלזל ומקטין וחושב שבגלל משהו במשפחה שלי (שיש בהרבה משפחות) יש לי שריטות (למי אין חוויות מהעבר כאלה ואחרות, גם לו לא חסרים דברים שעשה *בעצמו* שמעידים הרבה על המידות שלו), והוא מוסיף ומשתמש במה שסיפרתי ושיתפתי אותי כנגדי כדי להגיד שאני מושפעת מזה ולא מבינה את המציאות ושאני האשמה ברוב המקרים והוא המסכן (כשגם גורמים מקצועיים אמרו שהרבה סיטואציות לא תקינות מהצד שלו). זה ממוטט שובר. אבל אני אעבור את זה.
ושתדעו, שכל פעם שיש לי רגע שאני למטה ושבורה כמו עכשיו, אני נכנסת לכאן לתגובות שלכן וזה נותן לי כוח. בזכותכן אני מרגישה שאני לא לבד. אתן ממש מצילות ומרימות לי את הנפש. ואני לא מגזימה..

והוא לא בעל מכה או בוגד. אבל יש דברים שמכאיבים כמעט ככה.. אבל אני מתחילה את הדרך שלי עכשיו ומקווה שאצליח בזה. ומישהי כאן כתבה שביני לבין ה' ש הרבה גורמים מקשרים, זה ממש ככה. אני בעצמי לא שמתי לב לזה, מנסה לחזור לקשר של עם בורא עולם כמו פעם, לשיחות שהיו לי איתו והרגשתי שהוא ממש איתי מלווה אותי בכל צעד. ולוקחת על עצמי בנ למצוא שיעור אחת לשבוע להתחזקות. ולחזור לקשר עם חברות שבגלל העומס זנחתי. ומתחילה להחזיר את עצמי לחיים. זה קשה אבל אפשרי וכולכן נתתן לי את הכוח הזה והמילים שהייתי צריכה לשמוע. אני לא מכירה אתכן אבל המילים שלכן איתי בלב והחיזוקים שלכן עושים פלאים.

בעזרת השם אכתוב כאן בעוד זמן מה ואעדכן. תדעו שיש לכן כוח ואחרי 120 תבינו כמה השפעה הייתה לכן.

ברוך השם, משמח לשמוע!המקורית
מאחלת לך שתזכי לנחת אמיתית ושלווה ושמחה.
וטוב שאת רואה את זה כמסע. זה באמת ככה בעיניי, את מעצבת כרגע את דמותך ועוזרת לעצמך להיות הגרסה הכי טוב של עצמך. וזה הכי חשוב שיש.
את אלופה! וכל הכבוד שלקחת את עצמך בידיים, עלי והצליחי יקרה❤️
שבת שלום
את לא יודעת כמה אושרחגהבגה
עשית לי את השבת.
את אלופה, מדהימה, מהממת
כל הכהוד לך שאת עושה לעצמך
זה הדבר הכי טוב בעולם!!
בהצלחה אהובה ❤
תודה שכתבת!! שימחת אותי ממש!אם_שמחה_הללויה
כמה אופטימיות יש בדברייך!!
בטוחה שתצאי מהתקופה הזאת מחוזקת!
עוד יגיע הזמן ואת תחזקי פה את כולן!
וואו, איזו הודעה משמחת!!חדקרן
מעריכה אותך מאוד על שקבעת תור.
יודעת מעצמי כמה זה לא פשוט לפעמים. את אישה עוצמתית!

נשמע מהדברים שכתבת פה שכדאי לעבור תהליך עם ליווי מקצועי, ואני שמחה בשבילך מאוד שאת הולכת!
שהפסיכולוגית תהיה שליחה טובה עבורך ❤

שה' יאיר לך את הדרך, ושבקרוב ממש תזכי להרגיש שוב כמו בת אהובה שלו
מלכהההההה ש-ה' ילווה אותך בכל צעדאורוש3אחרונה
נתק מאחות בגלל דעות קיצוניות. שיתוף ופריקהמעיין34

יש לי אחות גדולה

שהתרחקה מהדת ככל הנראה מתוך כפייה בילדות

משם היא התרחקה יותר, עזבה את הבית, עובדת עכשיו בתל אביב, ובקיצור כל סביבתה זה שמאל

היא מושפעת מאוד מהסביבה, תמיד.

יגידו לה שיש לה קמטים- תעשה הזרקה

יגידו לה שיש לה שיניים לא ישרות- תעשה גשר למרות שהיא בת 40

ובקיצור לא מעריכה את עצמה וחיה על דעות של אחרים בלי עמוד שדרה.

פה זו רק הקדמה

לאחרונה היא ואני עם המון חילוקי דעות ולאחרונה אפילו יש נתק.

היא אומרת לי שאני בתוך כלוב ומנסה לעשות עלי פסיכולוגיה הפוכה שלא טוב לי כדתיה ושאני רק חושבת שכן.

כל דיון שצץ במשפחה היא מראה בקיצוניות כמה היא נגד הדתיים

לא משנה כמה אני מראה לה שחילונים פועלים אותו דבר רק בדרכים שונות- היא ישר תחפש בכוח שהם לא למרות שהעובדות יעידו אחרת

לדוגמה לאחרונה דיברנו על גיוס חרדים והיא התעקשה שהם צריכים להיות בכלא אם הם לא מתגייסים בדיוק כמו שחילונים. אמרתי לה שגם חילונים מוציאים פטור אבל היא מתעקשת שהם מוציאים דרך ועדה אז זה בסדר ולא כמו חרדים שהם מוציאים פטור בגלל ישיבות.

ובקיצור הדיון נגמר רע

הרגשתי שהיא ממש אנטי ומחפשת את החרדים ושהיא לא אובייקטיבית ולקחתי את זה אישית למרות שאני לא חרדית אלא דתיה.

אוף זהו

נשמע שעדיף בלי דיונים כאלה, ולה עוד יותר עדיףירושלמית במקור

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

עונהמעיין34

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

תשאלי את עצמך מה את מעדיפהמקרמה

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

זה לא כזה פשוטמעיין34

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אפשר להגיד בהכי פשןטהמקורית

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

עשיתי שיחה כזו איתה לפני שנה בערךמעיין34

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

לגבי החוויה שלה מול ההורים אין לךהמקורית

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

וואי לא נעים😒 נשמעת די מסכנה...שיפור

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

תמיד עולה דיון ומעולם לא אני העלתי אותומעיין34

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

רגע אז יש במשפחה שלכם חרדים, דתיים וחילונייםירושלמית במקור

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

אנחנו דתייםמעיין34

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

אם ככה, זה שיקול של האח כמה דחוף לו נושא נפיץירושלמית במקור

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

באמת נשמע לא כיף להיות עם מישהי ככה😣שיפור

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

עצוב לי אבל מחזק אותי שזה כנראה הדבר הנכוןמעיין34

לי יש גם כל מי י במשפחה- לא מדברים על פוליטיקהאני נשארת אני..

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

צודקתמעיין34

אצלינו גם יש מגוון, ויש כאלה שדווקא רוצים להתווכחשיפור

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

מדויק זה בדיוק מה שקורהמעיין34

אני עכשיו נפלתי בזה וזה ממש יכול לתסכלנפש חיה.

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

צודקת אבל מה אעשהמעיין34

מרגיש שהכי 'שלום' יהיה דווקא בנתק מאשר כל הזמן ביקורת ומחלוקות שעושות אש

רחוק- מתוקנפש חיה.

אנחנו נפגשות פעם באף פעםמעיין34

אבל בקבוצות של המשפחה הכל מתחולל

אם היא רוצה קשרפילה

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

ואי תודה לה' שזה הסתדרמעיין34

וחמות זה יותר מורכב איזה קשה זה שלא מכילים ותומכים בחיים שבחרנו ..

וב"ה שהדעות שלה לא השפיעו על בעלך.

הדעות של ההורים יותר חשובים משל האחים.

באמת ב"ה שהסתדר

הלוואי שגם עם אחותי יסתדר מעצמו

האמת שהפתרון זה פשוט לא להעלות נושאים נפיציםאורוש3אחרונה

זה פשוט חסר טעם...

היא לא תשכנע אותך ואת לא אותה.

גם לי יש מגוון דעות אצל חלק מהמשפחה. ולא רואה תועלת בוויכוח. לפעמים מעלימה עין אם יש איזו הערה לא במקום. בגדול מדברות על ילדים, על מראה, על ספורט, על בגדים. וככה יש קשר נעים.

שווה להעלות מולה. שאת יודעת שיש ביניכן חילוקי דעות אבל חבל שזה ישפיע על הקשר ואם אפשר פחות לדבר על נושאים כאלה.

מה מלבישים עכשיו לתינוק בן חודש?שאלות חדשות.

לא קצר, נכון?

הוא עדיין עם 2 שכבות ארוך ודק

מרגיש ליי שחם לו קצת

וכשיוצאיםהחוצה בכלל הוא מזיע..

צריכה לקנות לו בגדים חדשים ומסתבכת מה כדאי

לדעתי לא 2 שכבות... אני ילדתי בקיץ וממש זוכרת שהרוליני(:

שהרופאת ילדים עברה לפני השחרור בחדרים וביקשה לא להלביש להם יותר משכבה אחת ארוך כי חם מאד!! אם נמצאים במזגן אפשר עוד או שמיכה... זה בעיני. סביבות גיל חודש הם גם מתחילים לווסת את עצמם.

אבל אם רוב היום אנחנו במזגן, הגיוני לשים 2 שכבות?שאלות חדשות.

אני משוטטת בכל האתרים לחפש ארוך ודק

משימה מורכבת..

תלוי כמה המזגן קרטארקו

בגדול הכלל הוא רמה אחת יותר ממך

אז אם בקיץ יש מצבים שאני אשמח להיות ערומה אם זה היה לגיטימי

אז קצר זה רמה אחת מעל...

נקסט.מוריה

יש להם אוברולים חמודים עם רוכסן.

אוברול בלי גופיה מרגיש לי לא נעים, אני טועה?שאלות חדשות.

אני הייתי מלבישההשם שלי

בגד גוף המןכנסיים/ רגליות.

לדעתי זה בסדר.מוריהאחרונה

בשל נקסט ספציפית יש בד מתחת לרוכסן.

ואם את באיזור באר שבע, יש שם שילב עודפים, ויש שם בגדים מתוקים במחירים יחסית נמוכים.

בטוח לא שתי שכבותטארקו

הבן שלי נולד בתחילת יולי ויש לי תמונות שלו מגיל חודש עם קצר.

צריך לזכור שהגוף גם לא יודע לווסת חום עדיין, לא רק קור.

אני חושבת שהייתי מלבישההשם שלי

שכבה אחת ארוכה.

ושמירה לפי צורך.

זה תלוי גם איפה גרים.

תלוי.מוריה

אם יש מזגן וקר, שכבה ארוכה.

אם בחוץ, וחם קצר. ולדאוג שלא יהיה עליו שמש.

וזה גם תלוי ילד.

יש כאלה שחם להם יותר.

אוקישאלות חדשות.

תודה לכולם

נוריד שכבה

ונתארגן על עוד בגדים..

🌷שרשור פעילויות חינמיות לחופש הגדול!!!🌷אין לי הסבר

מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.

לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩

על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.

בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)

בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.

אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.

תודה רבה לכולן,

וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉

כמה צעררוצה עוד

עוד חודש, ושוב מסתמן שהתשובה היא שלילית.

לא ברור לי עוד איך אני עדיין אופטימית כל חודש אחרי שאני יותר מ4 שנים בסאגה הזאת.

הילד/ה הכי קטנים הולכים וגדלים. ואני מתקשה לשמוח כבר בימי ההולדת של הקטנים. לראות איך הכל מתרחק ממני.

מרגישה שאני תקועה בחיים, שאני כאילו בשלב נח שהקטנים כבר די גדולים, אבל אני בכלל לא נהנית מהשחרור רק מצטערת ודואגת ורוצה כבר עוד קטנ/ה.

מרגישה שיש לי הרבה תכניות לשנים שאחרי סיום הילודה. דברים שרוצה להתפתח בהם, דברים שחיכיתי לעשות.... אבל העוד ילודה לא שם. ואני לא מסוגלת לחשוב על סגירת הפרק הזה בכלל, מרגישה שעדיין לא זכיתי להקים ממש משפחה.

והשעון הביולוגי מתקתק ומתקתק. כבר חגגתי 40.

חנן אותנו ה', ב"ה, בכמה ילדים, חמודים וטובים.

אבל רציתי כל כך הרבה יותר!

פי כמה. ומה שאני מבקשת עכשיו הוא כחצי ממה שרציתי במקור.. וגם לזה כרגע לא זוכה. אני חשה כאובה כל כך,

על זה שמסלול החיים שה' נתן לנו כלל כל כך הרבה אתגרים ומורכבויות, וקרענו את עצמנו כדי לצלוח את הכל. אבל הקטע של הילדים כבר מעל לכוחותי יותרררר.

זה לא שעם הקודמים היה פשוט, כל ילד והסיפור שסביבו- ב"ה לא משעמם.

וחאלס. חאלס חאלס. מסביבי כולן הרות ויולדות, משפחות גדלות, כולם כבר "עקפו" אותנו או בדרך לשם;

שכנות צעירות, אחים ואחיות......

החופש הזה מציב אותי שוב,

עם החויה הזו שכבר כמעט אין לי על מי לשמור ובמי לטפל (יש לטפל אוהו במתבגרים שמעסיקים מאד.. הכוונה לקטנטנים).

עם התחושה שכולן הרות ויולדות ורק אצלנו משהו נדפק. כולם מתקדמים החיים ורק אנחנו תקועים מאחור .

יחד עם עוד דברים שתקועים אצלנו בזמן האחרון, מרגישה עצב גדול. ותקיעות. מרגישה שעשיתי השתדלויות בכל מיני תחומים ובכל הכיוונים;

התייעצתי עם רופא פוריות וב"ה הבדיקות שלי תקינות.

בעלי כרגע לא בקטע להבדק, כך שגם נסיון טיפולים לא רלוונטי.

עשיתי תהליכים שונים גם בזוגיות כדי שבעלי יזרום ויסכים לעוד ילדים, זה לקח לבד כמה שנים, ועוד תהליכים גם כדי שאני אהיה מספיק מוכנה, עם כל מיני חששות שהיו לי.

התפללתי, אפילו עשיתי כמה סגולות.

וחודש אחרי חודש אני בטוחה שהנה זהו. מקווה, מחשבת כבר תאריכים לחופשת לידה. ושוב מתבדה.

הבדיקות הריון צוחקות לי בפרצוף: שלילי, מה חשבת???

בטא קטן מ5.

כבר לא יודעת מה לעשות עוד. מרגישה באפיסת כוחות מול ה' ומול המציאות. בא לי פשוט לבכות לבכות לבכות ולהיעלם. עד מתייייייי טאטע

די.

וואי אני ממש רוצה לתת לך חיבוקהלוואייי

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

תודה רבה יקרהרוצה עוד

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

וואווו מרגישה את הכאב שלך❤️‍🩹😰🥺שיפור

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

אמן אמן אמן!!! תודה ממש!רוצה עוד

ואו חיבוק גדולמעיין34

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

תודהרוצה עוד

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

אני כל כך מבינה אותךמעיין34

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

קודם כל חיבוק גדול♥️המקורית

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

תודה רבהרוצה עוד

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

מזדהה מאוד, לא יודעת מה לומר חוץ מלברך אותך בע"האור עולה בבוקר

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

חיבוק ענקהדריםאחרונה

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

גופיה בלי תיקתקים במידה של תינוקותהשם שלי

הבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.

הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.

אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.

ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.

מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?

חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.

או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.

אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.

אולי לגזור את הלמטה עם התיקתקים?שמש בשמיים

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אולי זה מה שאני אעשההשם שלי

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

תודההשם שלי

זה ממש יקר.

איזה ציצית את שמה לו לכזה גודל? אולי יש להם גופיהמאוהבת בילדי

את הציצית אני מתכננת להקטיןהשם שלי

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

תודההשם שלי

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

לי לא מפריע אבל לכל אחד נח משהו אחראין לי הסבר

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

למה לא גופיה ציצית?אשת בעלי

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

אצלנו גם רק גופיציצית..ציפור27

מוסיפה עוד יתרוןרק טוב!

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

נכון. גם אצלינו הם מתחילים בגיל גדול יותריעל מהדרום

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

מצד שני124816

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

לא הבנתי מה הבעיה לשים ציצית מעל גופיה עם תקתקיםמחי

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

זה עניין הלכתי גופיה? חשבתי שזה נוח להרבהמנגואית

כן. יש עניין לא ללבוש ציצית ישר על הגוףיעל מהדרום

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

זה לא נח תיקתקים לילד גמולהשם שלי

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

לנקסט יש 1.5-2 שזה בעצם 18-24מקרמה

ראיתי את זההשם שליאחרונה
עבר עריכה על ידי השם שלי בתאריך ט"ז באב תשפ"ו 16:16

אבל מהניסיון שלי המידות של נקסט יחסית גדולות.

אז אני חוששת שזה יהיה לו גדול מידי.

שוב אני ותהיות על מעבר דירהחמדמדה

מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)

ואני ככ חוששת…

קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית

מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי

אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול

איך אסתדר עם לנקות אותו?

ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?

ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')

אני מאוד נקייה

ואם יש דברים שלא יירדו?

ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?

ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…

וואי נראה לי די מהר לא תצליחי להביןפרח חדש

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אם זה ירגיע אותךהמקורית

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

אופ אני מקווהחמדמדה

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

אגב אני קוראת אותך וזה מזכיר לי שנכנסתי לבית שליפרח חדש

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

כן מאמינה שזה יעבור ליחמדמדה

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

ידיות של ארונות אפשר להחליףרק טוב!

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

נכון! אנחנו החלפנו וזה עולם אחרטארקו

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אני מרגישה ככה עד עכשיו😅המקורית

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

יווו לא טוב😂😂😂חמדמדה

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

ואו ממש מבינהAvigailh1

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

פרה פרהלומדת כעת

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

אני מרגישה שמה שעושה דירה לשלי זו השקעהממשיכה לחלום

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

וואי תודה לכולן חיממתן את ליבי (וצריכה המלצה לחומרחמדמדה

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

אני הייתי מחליפה את הצינוראוזן הפיל

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

כן הזמנתי מטמו, אבל עד שיגיע חחחחמדמדה

לדעתי תקני בארץ בנתייםטארקו

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

צינור חדש לדוש עולה פחות מ50רק טוב!

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

חומר מסיר אבניתרק לרגע9

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אנטי קאםק לא הזיז לוחמדמדה

מוזר...רק לרגע9

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

רק צזכרי בהריון חומרים חזקים לא מומלציםאני אאה

כן אני בשלב שאחרי🐒חמדמדה

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

איזה אנטיקאלק השתמשת?טארקו

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

של המקלחותחמדמדה

אז אולי תחפשי את של האסלותטארקו

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

ננסה גם וגםחמדמדה

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

ממליצה לא להשתמש הרבה ב00המקורית

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

כן זה לשלב שיירד כל השחור מהקרמיקה רקחמדמדה

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

רגע את מדברת על להוריד את השחור? את צריכהטארקו

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה לא רובהחמדמדה

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

צינור עדיף להחליף. עולה כמה שקלים בכל סטוק/טמבורטארקו

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

יש ליעקובי חומרים ממש טוביםמקרמהאחרונה

רק להיזהר... הם חזקים מטוד

לעבוד לפי ההוראות

בא לי להניח תסכול(מצב כלכלי, זוגיות ועגלה לתינוק)אני נשארת אני..

המצב הכלכלי שלנו לא משהו

לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..

ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.

מה הבעיה

ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך

וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר

כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..

ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה

וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב

אבל זה מייגע

נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.

כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!

אני בהריון חדש

נו אין לי כח

מה עכשיו

לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק

אבל לאחרי הלידה אין לי

ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה

אני לא זורמת עם כל סוג

וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל

אין הרבה כאלה

ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש

זה סיוטטט

גרים בחור

אוף

ומה הקטע הזוגי

שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות

הוא לא יבין תמיד מה הצורך

הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים

ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים

ומותר לומר

כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך

גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר

גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..

בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת

אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי

וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש

אבל בא לי לשמוח..

ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..

ואם כבר..תמליצו לי על

עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..

אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים

אה ושתתקפל בקלות חובה

ותתפללו שאמצא מציאה טובה

יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי

חיבוק גדול!באתי מפעם

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

יש לך תכנון כלכלי לעתיד?אמאשוני

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אנחנו לא זוג צעיר בכלל..עם כמה וכמה ילדיםאני נשארת אני..

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

אולי יש לי עגלה וטיולון של ספורטליין למסירההרמה

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

נשמע לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

מסכימה, גם אני עשיתי כך, מבחירה לגמרימתואמת

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).


@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!


(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

יש טיולונים מגיל לידהממשיכה לחלום

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

תודה רבה אבל אצלי ישנים על הבטןאני נשארת אני..

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

אפשר להוסיף לטיולון מעין מגן רגלייםמתואמת

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

תודה רבה אבל פחות מתחברת לרעיון🫣אני נשארת אני..

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

אז מקווה שתמצאי עגלת אמבטיב טובה במסירה❤️מתואמת

תודה רבה ❤️אני נשארת אני..אחרונה

לא רלוונטי לי ..הם ישנים על הבטן בעגלה במשך היוםאני נשארת אני..

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

אפשר גם בטיולון (ולחגור רק את הרגליים)יעל מהדרום

אין מצב הם מתעוררים מכל פיפסאני נשארת אני..

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

המלצה על סוג עגלהרק טוב!

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

הלוואי אמצא אותה יד שניה..לא קיימת..אני נשארת אני..

אני מתחברת לקטע הזוגיניגון של הלב

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

נכון הוא באמת לא מודעאני נשארת אני..

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

אני קודם כל חיבוקשמעונה

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

לא ספורטליין...אני נשארת אני..

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כל ילד מחדש אני מתפעלת איך אני מפחדת מהשלב הזהפה לקצת

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

אז תחתכי לחתיכות קטנות, או בנגיסוןיראת גאולהאחרונה

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

הבן שלי בן שנה ואוכל ממש הכל, לא טוחנת כלוםהשקט הזה

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

אולי יעניין אותך