מי יכולה לקחת אותי כפרויקט?FreeSpirit

 

בריף מהפוסטים הקודמים:

אני אמא לתאומים בני 1.8, אין לי זמן בשית ואני חייבת ללמוד בזמן קצוב מאד את רזי המטבח. בכללי אני עובדת במשרה מלאה אבל עכשיו בחופש גדול וסימנתי לעצמי למטרה לנסות ללמוד לבשל.

לרוב נתמזל מזלי לקבל אוכל מאמא והחמה אבל הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולהפסיק לפחד בעיקר בשביל הילדים וגם כדי שאסתמך על עצמי ותהיה תחושה שאני הכנתי את שבת ולא הכל טייק אוואי או אוכל שאחרים הכינו. לפיכך ובהתאם לזאת רציתי לשאול אם יש מישהי חמודה ומקסימה שיכולה לקפוץ אלי או ללמד אותי להכין כמה דברים זריזים וגם טעימים.

אפילו בתשלום באזור המרכז.

בכללי נניח אני יודעת להכין חביתה, ספגטי וזהו בערך ובכללי בישול לוקח לי המון זמן וגם לא תמיד יוצא טעים ובעיקר זה מעייף נורא וגם הכמות יוצאת כזו לארוחה בודדת. לא מצליחה להעמיד סיר שישאר ואשכרה נהנה ממנו. 

 

יש קופצות?

 

יש לך מקום במקפיא?אופק המדבר
דאאא.FreeSpirit


אני מיואשת מעצמי בעניין הזה.FreeSpirit

אכלנו בשבת אצל זוג חברים והם פערו עיניים איך בעלי המסכן מקבל משלוחי אוכל מאמא שלו ואמא שלי זה אחרי שהיא הגישה לנו מזון טעים, יצירתי ומגוון למות: טורטיות, פרגיות, נודלס מושקע ועוד. כשאנחנו דיי מקבלים אוכל שלא אני הכנתי, לא בחרתי ודיי חוזר על עצמו.

בעלי תמיד נראה כמפרגן, מבין עם מי התחתן ויודע שהמטבח זה לא כוס התה שלי ועם זאת, חשתי קנאה בה ובבעלה וגם רחמים מסוימים על בעלי {מצד שני מכירה חברות שבעליהם נכנסו למטבח כנשותיהן לא}.

מצד שני- יצירתיות בבישול זה לא אני, לחשוב שאני "מכינה שבת" אף פעם לא קרה כי טכנית אני מעדיפה להיות בחוץ בשישי מאשר להכין משהו. זה מלחיץ אותי ולא כיף לי. אני לא מהמשקיעים ומעדיפה אפילו לקבל והעיקר להסתובב בחוץ ולא להתמסר.

מצד שני, מסכנים הילדים, אפילו קציצות אין לי מושג איך לעשות, כולל הבייסיק: עוף בתנור ועוד.

בקיצור אני אמא מדהימה, עשיתי את כל הדברים שקשים לי: להתחתן, ללדת, להיות אמא ואיכשהו לגדל תאומים קטנים ולשרוד ועכשיו צריך להתמודד עם הבנאלי והאפרורי מכל: בישול.

אני למדתי לבשל מהאתר מתכונים בעשר דקותמקקה
לא ידעתי לבשל כלום קודם
יש לה מתכונים פשוטים וטובים
פשוט לקפוץ למים ולנסות
לאט לאט משתפרים
מקסים! התחלה מצוינת🙂אופק המדבר
אני חושבת שכדאי להתחיל עם דברים פשוטים
נגיד הייתי מתחילה עם חלבונים שזה ה"עצם" של הארוחה
לדוגמא להכין כמות שניצלים ולהקפיא, קציצות, בולונז( רק הבשר) וככה כל יום להוציא כמות ורק לחמם ואז צריך רק סלט זריז ואורז/ פתיתים וכו' בשביל ארוחה מושלמת.
אפשר גם להכין מרק גדול כל יומיים שלושה
זה להתחלה, וחשוב לעשות את התהליך בהדרגה, אם את לא רגילה, אז להתחיל אפילו מיום יומיים בשבוע, והשאר כמו שהיה עד עכשיו כדי שלא תתיאשי
בהצלחה!
את מציעה את עצמך?FreeSpirit

אני צריכה אשפית, תקתקנית אבל בעיקר סבלנית אליי.

אוהבים להגיד מתכון זריז, פשוט, קל-אבל לי זה לא!FreeSpirit

צריכה שילמדו אותי.

אני ממש כושלת בזה. וגם לא יודעת לתכנן כמו שצריך.

ולא בא לי לבקש טובות מאמא או הגיסות שלי.

את צריכה שילמדו אותך לבשל ממש?אופק המדבר
אני מניחב שיש אתרים ממש מפורטים, אולי עוד מעט מישהי תדע לכוון
תתחילי ממה שכתבתיאופק המדבר
ואם יש שאלות ספציפיות תשאלי, אני לא תמיד נמצאת פה אבל יש פה הרבה שיוכלו לעזור🙂
אני יכולה להזדהות איתךחיכיתי חיכיתי
גמני לא ממש אוהבת את המטבח ולקח לי זמן ללמוד לבשל, אבל עם ההתנסויות לומדים. אחותי בדרך כלל מהווה עבורי עד היום כתמיכה טלפונית,היא שולחת לי מתכונים מפורטים כך שקשה לטעות.
איך את עם אפיה? אני התחלתי לאפות- עוגות,ועוגיות-קשה יותר לטעות...והמתכונים הם ממש מדויקים וזה מה שדרבן אותי להתחיל להתנסות בבישולים שבהם כל הזמן אמרו לי להוסיף תבלינים לפי הטעם או העין והסתבכתי.
תקפצי למים,כל שבוע עם מתכון בסיסי אחר ובטוחה שתצליחי!
זהו, זה לא עוזר ליFreeSpirit

מתכונים ביוטיוב זה נחמד,

אבל אני רוצה שילמדו אותי ממש בעין מה עושים ולרשום מפורט. לזכור ולהתנסות.

נניח עוף ותפוחי אדמה. 

כשאני מנסה להכין פתיתים הם יוצאים תפלים.

כשאני עושה בטטה בתנור היא מתכווצת ונהיית כמו ציפס שרוף.

עשיתי פעם אחת סלמון אבל יצא לי מוצלח בגלל מזל של מתחילים וגם זה עם הדרכה ספיציפית שמישהי הראתה לי ואין לי כוח לעשות שוב...מכינים מלא זמן וזה נאכל ביומיים.

למה שלא תלמדי מחמותך או מאמא שלך?לא מחוברת
נשמע שהם ממש בשלניות
טיפיםן טובים שיש לי לתת לךהמקורית
1 ככל שאת מנסה יותר כך זה יוצא מוצלח יותר
2. צריך להשגיח על האוכל
3. לטעום כדי לדייק טעמים.
לא לפחד להשתמש במלח, אני משתמשת גם באבקת מרק בחלק מהתבשילים
אני אוסיף-פאף
תפרגני עם תבלינים, לא רק מלח
לאט לאט תלמדי מינונים, יהיו כמה נפילות אבל זה משדרג ממש, טימין, קינמון, כל מיני תערובות
לאאא להזהר עם טימיןבאורות
זה עושה טעם לוואי קשוח אם מגזימים😅 מנסיון....
טוב אז שימי קצתפאף
אבל זה ממש משדרג🤭
וכמובן לטגן בצל בנחת, שיהיה זהוב ויפה זה גם חשוב!
מוסיפהטובה דיה
להכין מראש את כל מה שתצטרכי, כדי שלא תיתקעי (למשל: לחתוך מראש את הגזר או הבצל וכו', לפני שאת מתחילה את הבישול)
הייתי בדיוק כמוך-פאף
ואז הגיעה הקורונה אני ממליצה להתחיל מתקנות תבלינים טעימים, משדרג תמיד ואז להכנס לאתר 10 דקות ולהתחיל עם מתכונים פשוטים, תנסי מתכון אחד תראי אם את מצליחה בלי סיוע
הבעיה שבניתי על החופש הגדול ומעדיפה לצאת מלבשלFreeSpirit

אז תכיני דברים מהיריםפאף
זה בדיוק המטרה של האתר ב10 דקות
הייתי באה אלייך אבל אני פחות זמינההמקורית
בינתיים ההמלצה שלי היא לראות יוטיוב יש את חן במטבח ויש לה הוראות מפורטות מאוד.
אם תרצי הדרכה חינמית פה - אשמח לעזור. אבל תדעי שכשאני התחלתי רשמתי כל פרט שהיה לי חשוב ולאט לאט הפסקתי להשתמש ברשימות בחלק מהדברים
חן במטבח מדהימה!! גם אני ממליצהטובה דיה
משתמשת בהרבה מתכונים שלה
מצטרפת להמלצה על חן במטבחהשקט הזה
ויש לה מתכונים ברמות שונות..
מהרמה של איך להכין אורז שיצא לא דביק ועד עוגות שכבות מטורפות..

ובסרטונים היא תמיד מראה ומסבירה ומפרטת.
ממליצה ממש לחקות אותה. אפילו ברמת הלסדר את כל מה שאת צריכה לפני שיהיה לידך..
מוזמנת לבוא אלי בכיף;)באורות
לנסוע פחות מתאים לי אבל אין לי בעיה שתבואי כמה ימי חמישי שאני מבשלת לשבת ואלמד אותך...
אבל אגב, למה שלא תבקשי מאמא שלך ומחמותך לעזור להן כמה פעמים בבישולים לשבת? ככה אני למדתי, בישלתי ליד ההורים שלי וליד הסבתות שלי וככה לומדים... כל פעם עוד קצת. לא בקטע של "תעשו לי טובה", אלא שאת תהיי הסו שף שלהן, תקלפי ירקות, תכיני דברים בסיסיים של הכנות לפי ההוראות שלהן...
אני מוכנה בכיףמשמעת עצמית
המטבח הוא האהבה שלי...

יש לך רעיון איך?
לא מהמרכז, אחרת הייתי שמחה דווקא...אמא של בנותי

אבל ממליצה כדי לקצר את זמן הבישול - להחזיק במטבח מכשירים שעוזרים בכך: בלנדר עוצמתי - ממליצה על נינג'ה. יש לי אותו כמה חודשים וזה לגמרי שינה לי את החיים במטבח!

 

תארי לעצמך, עם דבר כזה - את יכולה להכין מטבל טעים ברמות שמרגיש מושקע תוך 2-3 דקות!

משדרג מאוד את הארוחה, בכלום מאמץ.

 

גם מעבד מזון חזק - שיגרור/יקצוץ/יעבד ירקות - ויחסוך לך זמן.

 

וכמובן - למצוא אתר/סרטונים של מתכונים קלים ומהירים. אני גם מאוד אוהבת את 10 דקות. אפשר גם להגיב על המתכונים ולשאול שאלות. לא ניסיתי, אבל מקריאה של התגובות - נראה שהיא בהחלט עונה.


וכן, לשמור במקפיא חבילת נקניקיות ובמזווה קופסת שימורים של שעועית ברוטב עגבניות, ואם רוצים משהו מבושל - פשוט לחתוך את הנקניקיות לעיגולים ולבשל בשעועית ברוטב עגבניות...

 

קל, מהיר, טעים וממש מציל בזמנים עמוסים!

אבל רגע - יש לך תאומים, זה מעסיק ברמות!!! לגיטימי לגמרי שלא תספיקי לבשל כמו חברות שלך שאם תרשי לי לנחש - אינן אמהות לתאומים...

אם את מהשומרון מוזמנת בכיף לבוא🧡פרח לשימוח🌷
ובכללי ממליצה על ניקי ב ומתכונים בעשר דק
אני התחתנתי ובקושי ידעתי להכין משהו מעבר לחלותלפניו ברננה!
פסטה ברוטב וחביתה.
אורז המון פעמים הייתי שורפת 🙈
פעם אחת עזרתי לאמא להכין בשר. לא זוכרת כלום מזה.
בפעמים הראשונות שלי הייתי עם אמא צמוד בטלפון כל חמש דקות.
היום אני לא אשפית ולא שפית אבל יודעת להכין ארוחה טעימה ומהירה.
בעיקר בעקבות מעקב מדוקדק אחרי מתכונים. האתר מתכונים בעשר דקות מעולה לזה. מתכונים יחסית פשוטים עם הוראות די מפורטות. ממליצה לקרוא את כל ההוראות לפני שאת מתחילה את הבישול. יש דברים שאני עדיין לא מרגישה שיודעת לבשל (כמו בשר, אנחנו בקושי קונים, בעיקר לחגים).

עניין הכמויות הוא עניין נרכש.. וגם זה - המון פעמים אוכלים את מה שיש לא כי רעבים עדיין אלא כי זה טעים ובא לנו עוד, אז אם מראש מגישים רק חצי זה עוזר.
אני אוהבת להכין סיר של פחמימה גדול שיספיק ליומיים שלושה (שתי כוסות די גדולות של אורז/בורגול/כוסמתעם תוספות ירקות/קטניות/גם וגם)ואז נשאר צורך רק בחלבון (שאותו לפעמים יש משבת, לפעמים חביתה, לפעמים מדלגת על החלבון 🙈, לפעמים באמת מכינה סיר קציצות או משהו אחר..)

לגבי היחס שלך לכל הנושא - אין שום בעיה לא להתעסק במנות מושקעות שלוחות המון שלבים.. ברגע שאת קולטת את העניין את יכולה להעמיד שבת בשעתיים. וכל הכבוד לך על הרצון ללמוד למרות שאת לא אוהבת! מאחלת לך שתתחיל להנות מזה ועם האוכל יבוא התיאבון, תרתי משמע
אני גרה ממש רחוק ממך ככה שזה לא רלוונטי כל כך להציע שאלמד אותך..
באהבה ובשמחה יכולה גם בווצאפ! אני כם מתכונים סופרanonimit48
קלים שאין סיבה לא לבשל
גם אם לא לעצמך לפחות לקטנים שיאכלו משהו מזין❤️
זה באמת מאתגר ללמוד לבשל לבדבארץ אהבתיאחרונה
את עיקר הלימוד שלי אני למדתי בבית הורי, לפני שהתחתנתי, כשהחלטנו מתישהו שאני ואחיות שלי נהיה אחראיות על הבישול לשבת. אז ניסינו לבשל לבד, וגם ניסינו מתכונים חדשים כדי לגוון את האוכל, אבל אמא שלי היתה כל הזמן בשטח, אז היא יכלה לעזור עם כל שאלה, לכוון עם עצות מתאימות, ולעשות את כל הלימוד פשוט יותר (דווקא חביתה לא יצא לי להכין כמעט לפני החתונה, את זה בעלי לימד אותי להכין כמו שצריך...🙂 וגם לאפות עוגות ועוגיות למדתי רק אחרי החתונה).

הרעיון ללמוד עם מישהי שתלווה אותך נשמע כיוון שבאמת יכול לעזור.
עם אמא שלך זה לא יכול לעבוד? זה נשמע שהיא גרה יחסית קרוב. אם זה מתאים מבחינת היחסים ביניכן, הייתי מנסה לקבוע איתה שתבואי אליה כל כמה זמן, היא תשמור על התאומים, ואת תכיני כמה דברים. על פי מתכונים, אבל היא תהיה זמינה שם לכל שאלה והדרכה שצריך. לדעתי אחרי כמה שבועות כבר יהיה לך יותר ביטחון ותוכלי להעיז להכין גם בבית (עם טלפון להתייעצות במקרה הצורך...).
אולי גם עם חמותך אפשר לנסות, אם את מרגישה מספיק בנוח מולה. אבל נראה לי שעם אמא זה הכי טבעי...

בהצלחה רבה!
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

רק לגבי הנקודה הזוטארקו

בכללי בעלי מגיע מבית כמו שאת מתארת

הידור מצווה קודם להכל

ומאוד מאוד מקפידים על הלכתחילה ולא להסתמך על היתרים גם אם יש.

זה מתבטא בכל דבר. פסח, סוכות, נר חנוכה, שבת, כשרות...

זה מגיע בעיקר מחמי.


אבל, כשבעלי אמר לאבא שלו שרק אם הגשם ממש מרטיב לו את המצעים הוא נכנס הביתה

או שהוא נכנס ויצא שוב

אבא שלו ממש גער בו שזה לא הידור מצווה וזה אסור לפגוע בעצמו או בשינה שלו ברמה כזו בשביל השינה בסוכה. ושזה כבר גובל בלעשות את התורה קרדום לחפור בה...


וזה אנשים שגם שנצ רק בסוכה ומשתדלים אפילו שהכל בסוכה ובכללי תשבו מעין תדורו לחיות בסוכה כל החג.


לא אומרת שום דבר אישי על אבא שלך, אולי בו זה לא פוגע וזה בסדר

כן היה חשוב לי להניח את זה פה בשביל שאר המשתתפות בפורום שקוראות את זה.

רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלהאחרונה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

ברור שיש שונירוני 1234
אבל עדיין זה עדיף לדעתי מדתלש שעשה את הדרך "החוצה" , ולפחות יש להם אמונה כלשהי בקב"ה ובתורה. זה עדיף לדעתי על כלום ולכן אני פחות מזדהה עם הקושי הזה.
תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

אם את מחליטה לקחתטארקו

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢


ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.


וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

כןתקומהאחרונה

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

למה, משאף כתום נחשב חזק מאוד?shiran30005

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

המשאף הכתום הוא סטרואידיםקטנה67אחרונה
סטרואידים בשאיפה משפיעים הרבה פחות מסטרואידים שניתנים בצורה סיסטמית (כלומר בכדור), זאת תרופה יעילה מאוד ויש לה את ההשפעות שלה אבל הן הרבה יותר מאוזנות והגיוניות מאשר טיפול פומי בסטרואידים ולכן גם נותנים אותה הרבה יותר בקלות. חשוב להבין שלקוצר נשימה יש השפעות מאוד משמעותיות בפני עצמו ולכן בחישוב של סיכון מול תועלת, מומלץ לקחת טיפול מניעתי עם התופעות שלו ולהימנע מהסיכונים של קוצר נשימה
עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגול

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי
מאד תלוי בשןזברה ירוקהאחרונה

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

תמיד נותנת משכח כאבים בסביבוצ 23:00 כשאניזברה ירוקה

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח


הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

לא מורידה.... נותנת לישון כמה שיותר ולשתות מיםחילזון 123
אני לא כל כך מבינה למה לתת לילד לסבול אם יש תרופה?תהילה 4אחרונה

אין מחלוקת על זה שהאקמול לא באמת מטפל ב'מחלה'. אבל עצם זה שילד (וגם אני) לא סובלים. נותן לגוף את הכח להתמודד עם המחלה.

שינה טובה ובאופן כללי רוגע- שנכוף לא בסטרס של כאב בעיני הרבה יותר מקדמים את היכולת של הגוף להתרפא

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אולי יעניין אותך