בעל קמצןאנונימית בהו"ל

סליחה שאני כותבת עליו ככה חחח

הוא באמת בעל מתוק ויש לו המון תכונות מקסימות, אבל הוא קמצןןן

עלה לי פתאום בעקבות שרשור שקראתי ב\נשו"ט

 

הוא קמצן ברמה שכבר אמר לי את זה בדייטים חחח וגאה בתכונה הזו שלו מאוד.

 

מצבנו כזה - ב"ה יש לנו דירה, דמי השכירות שמקבלים בעז"ה מכסים משכנתא + כמעט 2000 ש"ח.

יש עזרה כלכלית מההורים

יש הכנסות (לא הרבה אבל יש)

יש קצת יותר מ 100,000 ש"ח בעו"ש.

 

הוצאות - אין רכב. קניות באשראי כולל הוראות קבע לצדקה ולמשהו שאני מנויה - יוצא קצת פחות מאלף ש"ח בחודש, ואנחנו זוג עם שני ילדים, בן שלוש וחצי ושנה.

 

נכון שאין לנו על מה להתקמצן???

ואני לא מדברת על הוצאות רציניות. אני מדברת על להוציא נגיד 30 - 40 ש"ח בחודש על םינוקים. זה מוגזם בעיניו. ואני לא מוציאה כמעט על כלוםםם. לא קונה בגדים (לא מרגישה צורך). לא על טיפוח, לא \קונים אוכל מוכן בכלל.

מה הבעיה לקנות פעם בחודש גלידה ב30 ש"ח? אפילו ב40...

 

היום דיברתי איתו על זה (הוא יודע שאני שונאתתת את הגישה הזו שלו). הוא אמר לי שחייבים לחסוך לחתונות של הילדים (הגדול בן שלוש וחצי, כן?...)

 

ברור שזה גם הכסף שלי ואני יכולה לעשות מה שבא לי אבל אין לי עצבים לזה שהוא חושב שאני נהנתנית, בזבזנית, לא חושבת על העתיד.

 

עצות? חיזוקים?

 

 

אמן שתגיבו בעדינות.אנונימית בהו"ל

אין לי כוח עכשיו לריב איתו.

חוזרת לניק שלי.

תודה אהובותת

את צודקת ממש וכל הכבוד לכם שזה המצב. אבל לא לשכוחחגהבגה
שהכסף בא לשרת אותנו, ולא אנחנו את הכסף.
לא צריצ כל כך הרבה בעובר ושב, תעשו תכני. חיסכון או לחלופין תפרישו כל חודש קצת לעצמכם.
וכך גם תחסכו לילדים אבל גם תחיו
זה מה שאני אמרתי.אנונימית בהו"ל

באמת כדאי שנעשה תוכנית חיסכון (בינתיים יש לנו את החיסכון לכל יךלד שאנחנו מוסיםים לו כסף).

אבל חלאס עם להתקמצן על כל שקל ולעשות לי פרצופים על כל בקבוק קולה...המום

תצאי פעם בחודש עם חברה ותתפנקי לךאורוש3
לא בקטע של להסתיר ממנו, בקטע של להנות בלי קבלת הרגשה רעה ברקע. אין לי ראש בכלל להתעמק במספרים שלך. חח. אבל נשמע מצב סבבה. אני במצב פחות טוב מתפנקת יותר. אולי צריכה באמת להפחית. אבל גם להחנק לא בריא.
מה להפחית?אנונימית בהו"ל

סליחה על השאלה. אולי לא קראת טוב. להפחית מפינוק של 30 ש"ח בחודש בקושי?

להפחית מהוצאות של פחות מאלף שח למשפחה של ארבע נפשות???

תקראי מה כתבתי. כתבתי על עצמיאורוש3
סליחה, סליחה!אנונימית בהו"ל


איך פחות מאלף?רינת 23
יש מצב שאת לא מודעת לכל ההוצאות?
כי חסר פה שכירות שאתם משלמים (אם משכירים את הדירה שלכם), מסגרות לילדים, בגדים לילדים, תקשורות (אינטרנט+ טלפון), אוכל בסופר…
בכל מקרה נשמע שמצבכם מעולה ממש ב״ה ונשמע שבעלך מגזים בטירוף אבל אולי אם יתברר שאת לא מודעת לכל ההוצאות את תגיעי לשיחה ממקום אחר…
ואם אני טועה ובאמת אתם מוציאים רק 1000 שח בחודש- למדי אותי איך עושים את זה!
קראתי שוב וגם לי נשמע מעטהמקורית
גם אני פה כדי ללמוד
עונה לךאנונימית בהו"ל

ול @מקרמה

עניתי גם למטה. חלק מהעזרה מההורים הם קונים לנו דברים.

שכ"ד לא הכנסתי כי זה לא באשראי. התכוונתי להוצאות  שהם מלבד אשראי ומעונות (שכ"ד שלנו 3000, שתי מטפלות 2000)

אין לנו אינטרנט (עך הוויפיי של השכנים באישורם), כמעט לא קונים דברים חוץ מאוכל ת'כלס.

אוכל עולה לכם 1000 שח ל4 אנשים?אנונימית בהו"ל
ומה לגבי תשלום חשבונות?
צעצועים לילדים?
היא ענתה שההורים קונים להם חלקלהשתמח
אכן. זו התשובהאנונימית בהו"ל


ולא נהוג אצלינו לצאת עם חברות לאכולאנונימית בהו"ל

אני נטו מתכוונת ללקנות לי קרואסון או גביע גלידה מידי פעם.

תעשי את זה. וואי. יצאת עלי ממש. ניסיתי לעזוראורוש3
סליחה! תודה!אנונימית בהו"ל


באהבה. הכל בסדראורוש3
את ממש נשמה טובה, שוב סליחה. יצאתי עצבניתאנונימית בהו"ל

מהשיחה עם בעלי אז יצא עלייך.חיבוק

ואי עכשיו אני ממש מרחמת על בעלי חחחחציפיפיצי

אנחנו במצב הרבה פחות טוב ואני מוציאה בערך 300 שקל על פינוקים לעצמי בחודש

ולא מדברת על בגדים שבא לי פה ושם. נטו על קפה, עוגות ומה שביניהם כאילו מוציא לשון

בעלי גם חסכן ובא מבית קמצן וחסכן. הם לא יוציאו שקל יותר ממה שתיכננו.

חושבת שאת צריכה לנסות למתן את זה קצת בצורה יפה.

כמו שחגהבגה כתבה- הכסף בא לשרת אותנו. לגמרי מסכימה עם זה.

אם זה חשוב לך תסבירי לו שזה נותן לך כוחות (זה מה שאני אומרת לבעלי)  וזה הכיף שלך.

אישית באתי מבית מהכיוון השני-פזרנות, אז נורא היה לנו קשה בהתחלה כי הוא פשוט לא מבין את הצורך הזה. בקטע שהוא לא יקנה לעצמו בקבוק שתייה בחוץ. ואני חופשי. בהתחלה היו המון ויכוחים סביב זה אבל ב"ה הצלחתי להסביר לו לאט לאט שזאת אני. כך גדלתי. וגם אני מצליחה להתמתן קצת בנושא הפזרנות.

פשוט לדבר על זה. בלי סוף. יחדור לאט לאט למוח.

הסברתי לו, הוא אמראנונימית בהו"ל

שאני צריכה את זה כדי לא להרגיש קמצנית, אז אני צריכה להבין שזו חסכנות ולא קמצנות. אבל באמת נראלי שאני צריכה את הפינוק עצמו.

אתם לא חייבים להחזיק באותה דעההמקורית
גם אנחנו קצת חלוקים בזה
עשיתי היום קנייה גדולה של בגדים לילדים בסביבות 600 שח לתחילת שנה הבאה ולחגים ולשבתות
אני אוהבת לקנות הרבה בתקופות של הסיילים כי אני חוסכת, עושה קנייה מראש ואז נפטרת מזה
בעלי התפחלץ 😵
והתבאסתי מהתגובה שלו
הוא גם רוצה לחסוך והוא מפרנס יחיד אז עוד יותר קשה לו עם זה כי הוא באמת עובד קשה בשעות לא שעות ולדעתו זה לא חשוב, הוא קצת סגפן בקטע הזה

אני בדעה שזה לגיטימי שלא יחשוב כמוני ובסוף תמיד גם אני מתבאסת, הוא משבח אותי על ההשקעה בילדים ואני גם לקוחת בחשבון שהוא לא יורד לפרטים הקטנים כמוני ולא מעורה במצב הבגדים בארון
לסיכומו של עניין, את לא צריכה להיכנס איתו לדעתי לדיונים נפיצים. את יודעת שאתם חלוקים, זה גם הכסף שלך, תשתמשי בו כראות עינייך, במיוחד שאת ממש לא בזבזנית לפי המשתמע ממה שכתבת.
את השיחות שלכם לדעתי תמקדי בדברים חיוביים שמפרים את הקשר ומרבים ביניכם אהבה ולא בדברים שעלולים ליצור פילוג וריחוק דעת. או כמו שבעלי אמר לי בחכמתו: פשוט אל תספרי לי ואל תראי לי
חחחחח צחקתי מהשורה האחרונהאם_שמחה_הללויה
חח נכון זה מצחיקהמקורית
אבל יש בזה עומק מאחורי הדברים
זה לא להסתיר בקטע דפוק שאני חוששת מהתגובה שתבאס אותי, זה בגלל שהוא לא מבין אותי. והוא מבין שהוא לא מבין אותי וזה החידוש פה מבחינתי.
מבחינתו, אם קניתי וטוב לי הוא סומך עליי שאני שקולה אבל too much information בעניין הזה זה כבר פחות..
אז אני צריכה למנן את השיתוף והכל בסדר


כמו שכתבתי, להגביר שיח על דברים כיפיים שמקרבים ולא על דברים שיגרמו לנו להתעכב על קטנות ולאי הבנות. אני לא רוצה לצאת צודקת מולו, אני רוצה לעשות מה שטוב לי
אהבתי את התגובה, תודה!!אנונימית בהו"ל


חח לגבי המשפט האחרוןיטבתה
גם בעלי אמר לי את זה אחרי שהתייאש מהמצב 🤣
😂המקורית
ברוך השם, זה מעולה
זה נשמע ממש מוגזםאהבתחינם
מצבכם מצוין +!!!
תןדה לאל
הכי מותר לך להתפנק.
בעיניאיזמרגד1
להסביר לו את שני הצדדים: מה החיסכון של 50 ש''ח בחודש יעשה למצב הכלכלי שלכם, לעומת מה ההוצאה של ה50 ש''ח בחודש כשהוא מפרגן לך תעשה טוב לך ולזוגיות שלכם... כי הדעה שלך על זה כנראה לא תשתנה וכנראה שעדיף לפרגן את הכסף הזה מאשר לחסוך אותו וזאת תשארי עם עצבים...
בעצם המשמעות של ה50 ש''ח האלו היא הרבה יותר מהערך שלהם וזאת השקעה ששווה להשקיע
בדיוק במילים האלו אמרתי לו!אנונימית בהו"ל

לא כ"כ השתכנע אבל אותי זה חיזקחושף שיניים

אין לי מושג איך אתם מוציאים רק אלף בחודש ל4 נפשותהריון_ראשון
אבל אם זה המצב ואתם מכניסים יותר ממה שאתם מוציאים אני ממש לא רואה סיבה למה לא להוציא טיפה על פינוקים, זה אולי בעיניחם שלו בזבוז אבל זה לבריאות הנפש שלך.
קשה כל היום לחיות בתחושה חנוקה שאי אפשר לקנות בקבוק מים ברחוב בערך בלי שיעקם את הפרצוף.. וגם כשהילדים טיפה יגדלו וירצו קצת פינוקים פה ושם פה כוס ברד שם פיצה הוא צריך מעכשו לפתוח את הראש לסיטואציה הזו.. גם לילדים זה לא בריא לחנוק אותם שאי אפשר לקנות שום דבר וקל וחומר לך...
כי חלק מהעזרה הכלכלית מההורים הם קונים לנו דבריםאנונימית בהו"ל

ז יורדות לנו הרבה הוצאות ב"ה.

וזה מה שהוא אוצה, לא להרגיל את הילדים לפינוקים...

ככה הוא גדל וממש מאמין בזה.

כשהוא מקבל עזרה מההורים, זה פינוק...תיתי2
פינוק שלו

במיוחד במצבכם הכלכלי המעולה.

ולפי מה שאני מבינה, הוא לא מפרנס וגם לא מפרנס קצת בדומה לאברכים שלא מקבלים פינוקים מההורים.

אז את גם יכולה להתפנק...
כל אחד והפינוקים שלו.
כל העזרות זה מהצד שליאנונימית בהו"ל

בוכה/צוחקבוכה/צוחק אז בכלל... אני מפנקת אותו חחח

אז זה בכלל קצת מרגיז..באורות
באמת..אני איתך בכעס.
אתם צריכים למצוא את דרך האמצע. להציב שאיפות הגיוניות לרמת החיים שבחרתם מבחינת החסכון האפשרי, תוך שמירה על רמת חיים שתהיה נעימה לשניכם. בחרתם בחירה אידיאולוגית שהוא יהיה אברך ושאת תהיי עם הילדים ולא תוכלי לעבוד הרבה. אז צריך להתאים את זה גם לרמת החסכונות שתוכלו לעשות...
איזה חמודה את!אנונימית בהו"ל

אני אנסה להגיד לו את זה...

הוא אומר שההתאמה לדרך החיים שלנו זה להתקמצן על כל שקל.

אבל עודדת אותי, תודה!חיבוק

יפה מאוד שיש לכם כבר בית אולי חלק מזה זה בזכותבתי 123
הקמצנות
אנחנו כן חוסכים אבל חייבים איזון אי אפשר לחסוך לחתונות של הילדים ובו זמנית להרגיש חנוקים
אני חושבת שיש גם משהו בהלכה שאומר שהבעל חייב לתת כסף לאשתו.
אתם צריכים להגדיר מראש סכום מסויים אפשר להוציא אותו מזומן בתחילת החודש ובו את יכולה לעשות מה שאת רוצה גלידה אוכל מוכן בילוי...
אני רק מוסיפה שזה שהוא סיפר לך את זה לפני החתונהבתי 123
אומר שאולי את לא יכולה לבוא אליו בטענות אבל זה לא אומר שהוא יכול לכפות את הקמצנות עליך ולצער אותך
מצווה לשמח את אישתו
דבר ראשוןבאורות
תוציאו את הכסף מהעו"ש ותתחילו להשקיע אותו, חבל!!
תתייעצו עם מישהו שמבין בזה שיעזור לכם. יש גם את הבלוג של הסולידית שאפשר להתחיל משם.
דבר שני, הייתי מכינה במקומך טבלת אקסל. שמה בה את כל ההוצאות שלכם (אבל ממש, את הכל. אישית לא נשמע לי הגיוני מה שאת מתארת על ההוצאות אלא אם שני הילדים איתך בבית אותם אוכלים אוכל ממש ממש פשוט וגרים אצל ההורים...) ואת כל ההכנסות. ואז תשבי עם בעלך ותציבו רשימת יעדים שתרצו לחסוך אליהם. למשל בר/בת מצווה, חתונה. תציבו סכום שהייתם רוצים להגיע אליו. תבינו כמה אתם צריכים לחסוך בחודש בשביל להגיע לזה. ואז תעשו חישוב מחדש של מה נשאר לכם כל חודש. מתוך זה, תגידי לו שאת רוצה להכניס תקציב מסוים (נניח 200 שח בחודש) של פינוקים.
רציתי להגיב, אבל כיסית את הכל 🤩שלומצ'
וגם מצטרפת ל@איזמרגד1 שכתבה שבעצם בזכות הקמצנות שלו אתם במצב כלכלי טוב ממש. צריך להכיר תודה על זה, כי זה בכלל לא ברור מאליו להיות במצב כלכלי טוב. תעריכי את זה ♥️🌷 ומתוך זה תנסי להגיע איתו לאיזונים העדינים הנכונים לשניכם, כדי שתוכלי להנות בלי לקבל פרצוף ברקע (כי זה לגמרי טובל ושרץ בידו ).
אברך ועובדת מתחילה עד 13תיתי2
זה לא בזכות החסכנות/קמצנות אלא בזכות ההורים.

למה אני מדגישה?
כדי לא לשים כותרת לא מדוייקת שמשפיעה על החיים.
אם הם היו עובדים קשה מאוד כדי להשיג את מה שהשיגו, כנראה באופן טבעי היו מרגישים הכרח לשחרר מדי פעם, להתפנק. כדי להתמלא בכוחות להמשך.
בגלל שהכסף מגיע סה"כ בקלות, משהו פה לא לגמרי מחובר לחוויית החיים.
זה מידע שלא היה בשרשור כשהגבתישלומצ'

בהחלט יש משהו במה שאת אומרת. 

ועדיין, כסף שיגיע אליהם כך או אחרת, נשמע שבכל מקרה הם צריכים למצוא דרך לגשר על הפער ביניהם.

עכשיו סייימנו עם כל ההוצאות על הדירהאנונימית בהו"ל

אז באמת מעכשיו נשקיע את הכסף.

אבל היעד שלו לחיסכון זה כמה מאות אלפי שקלים לכל ילד אז קצת קשה...

והוא אברך ואני עובדת רק עד אחת כדי להיות עם הילדים.

כן יש יותר הכנסות מהוצאות, בערך הפרש שן 3000 בחודש, אולי 4000 אז הוא אומר שהכול חייבים לחסוך.

ההורים שלו באמת חסכו המון והביאו לנו המון להון העצמי של הדירה ובזכות זה הצלחנו לקנותצ אותה, אז אני בהחלט מסכימה איתו שיפה מאוד שנבי גם לילדים שלנו אבל לא על חשבון ההווה בכזו דרסטיות.

 

רק אם טפשר תגלי לי את הסודמקרמה
איך אפשר להגיע למצבכם????

בעל אברך
ואת עובדת עד אחת

ואתם בעלי דירה אחרי כל התשלומים
ועוד עם 100k בעוש??

אלא אם כן ההורים זכו בלוטו
לא אחרי המשכנתא.אנונימית בהו"ל

התכוונתי אחרי כל ההון העצמי ומזגנים, קצת שיפוצים וכו'.

לא זכו בלוטו אבל ב"ה הם אכן אמידים.

זה נראה לי שילוב של הקמצנות (חסכנות?) ובעיקר באמת העזרה מהם.

ההורים עוזרים להם, זה הסוד...באורות
גם בהון העצמי וגם ביומיום...
כן, נכון. זה מזה.אנונימית בהו"ל


בגלל זה לבעליאנונימית בהו"ל

כ"כ חשוב שנתקמצן על כל שקל, כדי שגם אנחנו נעזור לילדים שלנו המון.

אבל מה זה שווה את זה אם תחיו כל החיםבאורות
בתחושת פחד מכסף?
אז יהיה להם דירה. אני לא מזלזלת בזה, פשוט חושבת שעשו מקניית דירה כשאיפה שאליה צריכה לכוון את הכל וזה נראה לי הזוי. לא צריך בעיני לוותר על החיים בשביל זה.

בדיוק! אמרתי לו שאני לא מתכוונתאנונימית בהו"ל

לסבול כל החיים בשביל הדירות לילדים.

אז הוא אמר: "אז תשני ראש ותחליטי שזה לא סבל."

הוא באמת חמוד אבל אני לא רוצה לשנות ראש.

באמת נראה לי ש*מגיע לי* להתפנק פעם בחודש עם גלידה.

אז תעני לו בחזרה, שהוא ישנה ראש🙈יעל מהדרום
לק"י

נשמע שהוא צריך להבין שהכסף שייך לשניכם, והוא לא יכול להחליט לבד מה נכון לעשות בו ומה לא.
בעיקר שאת ממש רחוקה מלהיות בזבזנית.
הוא עקשן בטירוף חחחאנונימית בהו"ל

לא ישנה את דעתו בחיים אז לא מצפה, רק שיתגמש קצת...

לא יודעת איך עושים את זה בפועליעל מהדרום
לק"י

אבל נראה לי שכדאי מאוד שהוא יבין שלא הוא הקובע.
אולי אם חבר או מישהו כמו "פעמונים" ייתן לו פרופורציות זה יעזור.
בעיניי את לא צריכה שהוא יתגמשהמקורית
את פשוט צריכה לעמוד שלך.
לא בקטע רע, אבל לא תמיד צריך לשכנע ולהתרפס. אתם בראש שונה, תחשבו שונה. כמו דאמרת הכסף שלך כמו שהוא שלו אז תתכבדי להתפנק וזהו. בלי תירוצים, בלי הסברים, בלי להגיע להבנות מיוחדות ולנהל סימפוזיונים. ועם חיוך כמובן והבנה שהוא לא מבין אותך והוא לא חייב להבין אותך וזהו. את לא צריכה אישור
שואלת ברצינות..רק קוראת פה
אם עברת ליד מאפייה וקנית קוראסון, או ליד גלידריה וקנית גלידה, את צריכה לדווח לו?
וואי אני בחיים לא שאלתי את בעלי כזה דברעלה למעלה
אני פשוט קונה
🤷‍♀️
תגידי לבעלך שגם מי שלא עוזריםקופצת
ההורים *בכלל* - יכול להיות מאושר ושמח מאוד!
יש לכם כסף? תהנו! לכו תעשו חיים!
הצלחתם גם לעשות חיים וגם לחסוך לילדים - תנו להם באהבה.
זו דעתי. אבל בטח לא עוזר לך הרבה...
מה איתך???? ילדת כבר??דפני11
כתבתי כבר בשרשור אחר.קופצת
ב"ה אני אחרי...
בסוף זה קורה
יואאאא מזל טובבב!!! פספסתי!!לא מחוברת
מה נולד?
אההה, פספסתי את זהאנונימית בהו"ל
אני חושבת שהחשש הכי גדול של 'קמצנים'מקרמה
שהם מרגישים שכל האחריות הכלכלית עליהם
ואם הם לא יהיו על עם יד על הדופק אז אפחד לא יהיה

וזה עמדה מאוד מלחיצה להיות בה

אני חושבת שכדאי לך לשבת לד ר איתו לא 'ממקום של אתה קמצן ואני רק רוצה להינות קצת)

אלא לשבת עם תקציב. עם יעדים (והוא ממש צודק עם לחסוך לחתונות...זה סכומים אסטרונומים), עם הוצאות/הכנסות ולהראות לו שאת עושה דברים ממקום מחושב.

ובו בזמן גם להכניס, סעיף לתקציב לנפש שלך,
הוא יהיה מוסכם על שניכם ובהתאם ליכולות שלכם
ולהסביר לו שגם זה חשוב
הוא לא צריך להבין למה הפינוק הספציפי הזה חשוב, אלה לקבל את העובדה שזה חשוב כי את אומרת לו שזה חשוב לך
אהבתי 🧡שלומצ'
אני ממש מעורבת כלכליתאנונימית בהו"ל

אבל אולי הוא לחוץ כי הוא חושב שאני פזרנית...

ישבתי איתו, אבל מעתיקה מה שעניתי למעלה:

אבל היעד שלו לחיסכון זה כמה מאות אלפי שקלים לכל ילד אז קצת קשה...

והוא אברך ואני עובדת רק עד אחת כדי להיות עם הילדים.

כן יש יותר הכנסות מהוצאות, בערך הפרש שן 3000 בחודש, אולי 4000 אז הוא אומר שהכול חייבים לחסוך.

ההורים שלו באמת חסכו המון והביאו לנו המון להון העצמי של הדירה ובזכות זה הצלחנו לקנותצ אותה, אז אני בהחלט מסכימה איתו שיפה מאוד שנבי גם לילדים שלנו אבל לא על חשבון ההווה בכזו דרסטיות.

סליחה שאני מגיבה בכלל לא על מה ששאלתמיקי מאוס
ענו לך יפה ונכון

אבל 100000 בעו"ש?
את יודעת כמה אתם מפסידים שזה שוכב שם?
שווה לברר על אפיק השקעה בטוח
אם זה כסף לחתונות עוד 20 שנה אז השקעה במניות של מדד כמו s&p500 זה השקעה נפוצה וטובה

וסליחה שאני לא קשורה את יכולה להתעלם! אבל זה צרם לי כ"כ
עכשיו סיימנו עם כל ההוצאות של הדירהאנונימית בהו"ל

(שהיו רבות מאודחושף שיניים) אז עכשיו נתחיל להשקיע...

תודה!

למה זה נחשב להפסיד כסף כשהוא נימצא בבנק?כמהה ליותר
יכולה לפרט מה זה אומר השקעה במניות? איך עושים את זה? רק כשייש סכום כסף גדול אפשר להשקיע שם? או נגיד אפשר להוסיף לשם כל חודש עוד קצת כסף?
זה קצת ארוך להסביר לכאן.באורות
ממש ממליצה להכנס לאתרים באינטרנט ולהתחיל לקרוא.. כמו שכתבתי לפני יש את האתר של הסולידית.
יש את ברק הס שמלווה זוכות ואני יודעת שהמון ממש מרוצים. יש גם חברות שעושות את זה.
אבל בגדול, יש כל מיני סוגי השקעות. כאלה שדורשות ממכם עבודה או כאלה של "שגר ושכח". יש כאלה שדורשות סכום ראשוני באף מסוים וכאלה שאפשר להשקיע כל סכום ולעשות הוראת קבע. אנחנו למשל עשינו לפני כמה שנים קופות גמל להשקעה עבור חסכונות לילדים אצל אלטושלר שחם, הכנסנו סכום ראשוני עבור כל ילד ומאז מעבירים כל חודש סכום קבוע בהוראת קבע לקופות האלו. הכסף הזה מרוויח לפי התנודות בשוק ההון, למשל עכשיו " הפסדנו" הרבה כסף כי השוק במצב מאוד רע כרגע, בהמשך בעז'ה בגלל שזו השקעה ארוכת טווח לעוד 15 שנה +- אז לרוב המחקרים מראים שזה רווחי תמיד.
זה איגוד של מניותlizi
של 500 החברות הכי גדולות בארצות הברית
מדד יחסית יציב ובטוח
אני רק: הרצון הזה שלך הוא כל כך נכון!!!אם_שמחה_הללויה
אף פעם אל תבטלי את הרצונות שלך! ואל תחשבי שזה לא בסדר! זה הכי בסדר בעולם!
כתוב בהרבה מקורות שכל השפע מגיע לגבר בזכות האור נשמה של אישתו. וכשהאישה כבויה זה אף פעם לא טוב.
גבר מה הוא צריך?(קצת בהכללה והגזמה) אוכל פשוט, מיטה לישון.
והאישה רוצה להתענג על החיים האלה, בגדים יפים, בית יפה, אוכל מעודן וכו'.

הגמרא במסכת בבא מציעא [דף נט]: "אמר רבי חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו. שנאמר: 'ולאברהם היטיב בעבורה'".

מה לעשות, בעלך לא יודע את זה, לא מכיר את הנשמה של האישה, אז תתפללי עליו שיגלה את זה.
ובינתיים תקני לך את הפינוקים הקטנים שאת זקוקה להם.
יש לך שכל ישר, את לא בזבזנית.
ועוד משהו, כשבעלי אומר לי "לא לקנות משהו" "אי ן לנו אפשרות" גם אם זה לא כזה נחוץ לי מעלה אצלי כעס.
אז לרוב הוא משתדל אף פעם לא להגיד ככה.
תמיד אומר שיקנה, יקנה בעזרת השם, יקנה בעתיד וכו'..
ואז משהו אצלי נרגע, גם אם אני לא מקבלת את זה מיד.

צריך להדריך גברים על כח זה.מה לעשות, כנראה הוא לא קיבל את ההדרכה הזאת. ואולי גם ראה דוגמא מהבית שהאמא מסתפקת במעט. אז את תדריכי אותו. בלי כעס. תלמדי אותו. מסכן, הוא לא יודע מה זה אישה, איזה מקור שפע עצום נובע ממך!!



תודה תודה לך!אנונימית בהו"ל

באמת זה משהו שהוא ראה בבית.

תודה על החיזוק!!

כתבת מדהים!המקורית
מתחברת מאוד למה שכתבת על הפערמבין מה שהוא ראה בבית לבין מה שהאישה שלו צריכה עכשיו
אבל חייבת לומר משו על הרצון של הגבר, גם אם כתבת בהכללה ובהגזמה - אני מקווה שזה לא באמת מה שאת חושבת שגבר צריך כמכלול.
חח ברור הגזמתי ממשאם_שמחה_הללויה
רק בשביל להעצים את הנקודה. שלנו, נשים יש המווווןןןן רצונות, אולי כי אנחנו כל כך אוהבות יופי.(וכן יש גם גברים שאכפת להם מצבע של הספות)
אספר לך משהו, אני נשואה 5 שנים. כל החמש שנים חלמתי שיהיה לי וילון בחדר שינה!!!חפרתי על זה לבעלי פה ושם. הוא לא הנדימן, שונא את כל התיקונים וזה.
שבוע שעבר הוא תלה לי וילון!! לבן,שקוף, מהמםם!
כן זה דבר חומרי, אבל זה גרם לי כזה אושר. הוא לא יכול להבין. ומה, אחרי שהוא עשה את זה, הוא גם פתאום הצליח במשהו בעבודה. הוא בעצמו אמר לי: "זה כבר מגמה, כל פעם שאני משמח אותך אני מצליח". אבל זה לא קרה ביום אחד, 5 שנים לקח לו לקלוט!!! ואני שמחה שלא עזבתי את הרצונות הקטנים האלה.
ומעבר לזה... כסף של זוג הוא כסף משותףסופי123
לא בריא ולא נכון שהכח להחליט החלטות כלכליות בסדר גודל של לקנות גלידה מצוי בידיים של צד אחד בלבד... זה לא בריא בשום היבט של הזוגיות וזה דבר שכדאי לתקן. (אני לא מדברת על התעסקות עם חשבונות וכו', אני מדברת על הטרמינולוגיה הזאת של "בעלי לא מסכים לי" שהיא ממש קשה בעיני)
נשמע באמת חסכנות מוגזמתאביול
אפשר להחליט על סכום מסוים ששמים כל חודש בצד, והוא יהיה לחתונות של הילדים, או לכל דבר אחר.
ובמקביל להגדיר סכום קטן, נגיד 50 ש"ח בחודש, שזה סכום לבזבוזים. לכל אחד יש את הסכום שלו )50 של לצורך העניין), כדאי במזומן, ובסכום הזה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. שמעתי את זה בשיחה של כרמית אור והתלהבתי
אמאלה איך רק 1000 ש"ח בחודש עם שני ילדים?אנונימית בהו"ל
האמת שאני בהלם
וברור שמותר...

אנחנו עם הרבהההה פחות כסף בעוש
וצריך לחיות וליהנות מהחיים
מרגישה עשירה פתאום 😆😆😆
קראתי חלק מהתגובותאני10
וסליחה מראש על החריפות אבל זה נראה לי הזוי הזוי הזוי לחיות על חשבון ההורים, ועוד כשיש כסף.
זה לא שאתם מוציאים 1000 שח בחודש. אתם מוצאים יותר, אבל מהכיס של ההורים! מבינה שזה ענין תרבותי אבל בעיניי זה נוראי.
וזה לא חסכנות אלא ניצול.
ובמקום לקחת מההורים ואולי ביום מן הימים להצליח בע"ה לתת לילדים - צריך לדעתי קודם כל לחיות על חשבון עצמכם, ולחנך את הילדים לעצמאות. אחכ ישאר כסף ותרצו לתת להם? לבריאות. טבל לא כשזה על חשבון ההורים
מסכימה חלקיתהמקורית
אם טוב להורים לתת - רצונם הוא כבודם
אבל לפעמים זה יכול להיות לרועץ כשמתרגלים לצורת חיים מסוימת ויש פתאום שינויים בתכניות מכל מיני סיבות ש'יאלצו' אותם לעשות שינויים מהותיים בחיים כמו שהבעל יצא לעבוד או שהאישה תצא לעבוד יותר שעות או ירידה ברמת החיים.
זה יכול לגרום לתחושות לא טובות מול ההורים, שלא בצדק, וזה יכול לגרום למשבר במרקם היחסים בין בעל לאישה וביניהם כזוג מול ההורים שלה. ממש לטרוף את כל הקלפים מבחינתם.
ולכן אני מאוד בעד עצמאות כלכלית וחיים בתחושה שאף אחד לא חייב לי
אם הם חיים כך - שייקחו מההורים מה שהם רוצים.
רצונם כבודם ואני לא אומרת שלא צריך לקחת אם הםאני10
מבקשים לתת. אבל כמה הורים את מכירה שיודעים שהזוג חי על חשבון עצמו ומתעקשים לתת סכום קבוע גבוה (שמאפשר לזוג להוציא ככ מעט) והשלמות?
אולי זה כי הם יודעים שהבעל קמצן ולא רוצים שהבת שלהם תחיה בחוסר? אולי זה כי יש איזה דינמיקה שברור שמצופה מהם?
לא הבנתי מהדברים שלה שההורים ממש מתעקשים אלא שהם (הזוג) לא 'צריך' להוציא כסף כי ההורים מוציאים בשבילו
לא משנה מה אני או את מכירות לדעתיהמקורית
זו המציאות שלהם כיום
ולהגיד ישר שזה ניצול זה קצת חריף, נכון, אבל אולי גם לא במקום ובכלל לא קשור למציאות שלהם.
זה שאני ואת מאמינות בלחיות בצורה עצמאית לא אומר שכולם צריכים לפעול כמונו, אולי להורים שלה חשוב מאוד להחזיק חתן תלמיד חכם כי הם רואים בזה ערך ויש להם אפשרות כלכלית? זה לא כזה שחור ולבן בעיניי
חס וחלילה. זה הם רוצים.אנונימית בהו"ל

באמת באמת. לא ביקשנו בחיים וגם לא נבקש. אנחנו יודעים שהם באמת רוצים לתת.

אז מתנצלת וחוזרת בי. סליחה.אני10
@המקורית צדקת. מתנצלת על החריפות
...אנונימית בהו"ל

חיוך גדול

תאמיני לי שאם היינו חושבים שזה אפילו טיםה מעיק עליהם לא היינו לוקחים שקל. הם באמת מבקשים. ב"ה יש להם כסף

אז מעלה עוד כיווןמקרמה
בעלי מגיע ממשפחה שמאוד מקובל לחסוך לילדים.
מגיל צעיר סבא שלו פתח לכל נכד קופה
ובאמת בורכנו.
ואבל יש לו גם צורך מאוד גדול לחסוך לילדים ולהעניק להם את מה שהוא קיבל
ברמה שבנתיים עוד לא נגענו בכסף כי הוא מחשב מה מזה נורית הלאה

סוג כזה של מצפון שאם אני קיבלתי אני צריך גם לתת
שהסף הוא לא באמת כסף שלי שאני יכול לעשות בו מה שאני רוצה
אלא אפשר לעשות בכסך רק דברים ראויים

מה יותר ראוי בלשמח את האישה בגלידהאם_שמחה_הללויה
או פחית קולה?...לא ביקשת יהלומים!
ויש גם כסף שאת עובדת בעצמך ומרוויחה, לא מגיע לך טיפה להנות ממנו? לא ביקשת דבר גדול.
יש לו רב, שישאל אותו מה הוא חושב על זה, מעניין...
אל דאגה,מקרמה
שנינו עובדים וחיים חיים טובים ובריאים: יש לי אספקת גלידה: פחיות קולה ואני אגלה לך סוד... גם יהלומים.

הוא מפרנס אותנו ומפנק אותי מהכסף שהוא מרוויח (יש לי יד חופשית להוציא על מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה). וגם אני עובדת ומבחינתו זה רק בשביל להגשים את עצמי (כמובן שזה מגדלל את ההכנסות ומאפשר אפילו עוד פינוקים)

רק לגבי הקרן שקיבל במתנה הוא מרגיש שזה לא כסף שהוא הרוויח בעצמו ולכן הוא קצת יותר מחושב לגביו
חשבתי שהפותחת כתבה את זהאם_שמחה_הללויה
לכן גם הגבתי בהתאם, כי אצלה המצב שונה..
אז אולי תתיעצי איתם לגבי השאלה שהעלית פהאו ר
אם הם ככ עוזרים, תשאלי מה הם מצפים דיעשה עם הכסף הזה שלהם. תחכימי מההורים שהצליחו ככה שיכולים לעזור לכם.
אל תגידי הוא קמצן.
תשאלי כמה לדעתם צריך לחסוך כל חודש? תשאלי אותם האם יפריע לכם אם נשתמש בכסף למותרות? ומה נחשב מותרות? מה דעתם אם תצאו לבילוי זוגי, או שחשוב ממש כל שקל לחסוך? איך הם עשו? האם גם להם עזרו? האם בילו? מבלים? איך לדעתם לחנך תילדים שלא יהיו מפןנקים? וכו וכו
תדברו עם ההורים....

זה מאוד תלוי ביחסים עם ההוריםאביול
אנחנו אף פעם לא ביקשנו מההורים טבל הם מביאים לנו מעצמם... אז אנחנו לא חיים עליהם אבל בהחלט נעזרים בכסף שהם מביאים
מה הקשר??עלה למעלה
לפעמים ההורים רוצים לעזור כדי שהילדים יוכלו לחסוך!
הנפש זקוקה למרחב, הנפש זקוקה לתחושת רווחהיעל...
כן, גם גלידה פעם ב... או פינוק אחר- זה צורך נפשי.

זה יותר זול מאשר ללכת לטיפול אחכ אם לא נתנו מענה לנפש.
תאמרי לבעלך שיותר משתלם לקנות פינוקים מאשר טיפולים בהמשך
אל תשאלי מה הוא חושב על טיפוליםאנונימית בהו"ל

ופסיכולוגים למיניהםבוכה/צוחקבוכה/צוחק

עוד נקודהאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ב' באב תשפ"ב 21:48
אהבתי את מה ש@מקורית כתבה ששווה לעשות את זה בקלילות.
אפשר לריב , להגיד שהבעל קמצן, שלא נותן וכו'.
ואפשר להפעיל חכמה נשית,
כשעולה שיחה על זה שצריך לחסוך, להסכים לזה, זה כבר ירגיע את הבעל.
וברגע שמתחשק לך משהו קטן, לקנות בלי יסוריי מצפון.
ולא לפחד לבקש מבעל לקנות גם מעצמו דברים קטנים.
לאמן את "שריר הנדיבות" שלו.
ולהיות מוכנה לתשובה שלילית. לא להתבאס. תייחזי לזה כניסוי.
בסוף הוא יגיד "כן" ואז להגיד תודה ולשמוח. לאט לאט הוא יקלוט איזה כיף זה לתת.
כל גבר רוצה לשמח את אישתו. רק חלק לא יודעים מזה.
לא קראתי הכול אבל אשתף משלידיליה

בתחילת דרכיננו הייתי עובדת עד 13 עם בעל אברך.

התקמצנו על כל שקל

ויש לנו היום דירה שלנו (עם מלא עזרה מההורים הנפלאים(

פלוס 2 דירות שקנינו להשקעה עבור נישואי הילדים.

אבל מאז גם הבנתי שאם אני רוצה יותר "לבזבז" אני צריכה להרוויח יותר.

עשיתי הסבת מקצוע אני מרוויחה היום הרבה יותר.

דווקא שעות עבודה סבבה (לא עד 1 אבל 2:30 אני בבית ויש ימים מוקדם יותר)

ומרגישה בנוח לבזבז.

אממה מה שנגזר על הבן אדם זה מה שיש לו ואני שמה לב שאנחנו לא חוסכים הרבה יותר אלא רק חיים יותר טוב פתאום אין הנחות בארנונה ואין ס הכנסה שלילי משלמים יותר על עזרה בבית ואוכל מוכן... קונה יותר בגדים ויותר בסטייל....

וואו במה את עובדת??דפני11
עד 14:30 כל יום ויש לכם שלוש דירות????
תגלי לי מה הסוד
עד לפני כמה שניםהמקורית
דירה שניה ושלישית לא היו ממוסות אז היה יותר קל
וגם ניתן היה למשכן נכס קיים ולנצל 70 אחוז מהערך שלו כהון עצמי לטובת רכישה של דירה נוספת אז זה היה שווה.

לא יודעת אם זה מה שהם עשו אבל אני יודע שמי שיש לו כמה דירות היה עושה כך
עדיין נשמע לי לא נורמלידפני11
אחרת לפי מה שאת מתארת לכל אדם שני במדינה היה צריך להיות היום כמה וכמה דירות....
כשדירה מיועדת להשכרה, להשקעההמקורית
בדרכ לא מחשבים את המשכנתא שלה בתור הוצאה ואז יש פחות מחסומים מול הבנק אבל העניין הוא באמת ההון העצמי
והרבה אנשים לא ידעו על זה בזמנו או לא היתה להם דירה ראשונה נגיד
אני בתור צעירה לא נשואה נגיד בזמנו עם המחירים של הדירות שהיו, יכלתי להרשות לעצמי לקנות דירה אבל זה לא עניין אותי ולא חשבתי על זה.
אבל אני לא יכולה לדבר בשמה של @דיליה כמובן, ייתכן ואצלם זה היה אחרת
אני חושבת שהבעיה שאנשים מתחילים לקנות דירה מאוחרלא מחוברת
ברגע שיש דירה ללא משכנתא זה באמת יותר קל.
ההורים שלי עכשיו קונים בית שני וזה באמת פחות מסובך.
מה זה מאוחר?יעל מהדרום
אבל אם משתמשים בכסף של הדירה הקיימתבתנועה מתמדת
איך אפשר לקנות דירה *נוספת*?
ממה שכתבת הבנתי שפשוט מוכרים אחת וקונים אחרת, אז בכל מקרה נשארעם עם דירה אחת...
מה פספסתי? 🙈
ממשכנים אותההמקורית
אחרי שכבר אין עליה משכנתא לדעתי אבל לא סגורה על הפרטים המדויקים
ואז הכסף שמקבלים כמשכון משמש כהון עצמי. זו בעצם הלוואה ענקית שהערבות עליה היא נכס.
ממש!! מצטרפת לתהייהאמא לאוצר❤
לא קראתי הכלהשקט הזה
אבל רוצה לשתף בסיפור ששמעתי פעם על הרב ליאור אנגלמן, שסיפר שכשהוא הולך לקניות הוא מחפש את המצבעים ולחסוך בקנייה כמה שיותר ואשתו קונה בלי להסתכל.
הוא שאל אותה פעם למה ואם לא חבל על הכסף שאפשר לחסוך.
התשובה שלה הייתה שכשהיא לא רודפת אחרי המבצעים וקונה מה שהיא רוצה וצריכה היא מרגישה עשירה. ובסוף החיסכון מגיע נניח למאה שקל בקנייה? לא שווה לך מאה שקל בחודש כדי שארגיש עשירה?

אני למדתי מהסיפור הזה הרבה. נכון שבחיים שאנחנו חיים היום צריך וכדאי לחסוך כמה שיותר, אבל יש משהו × שגורם לי לרווחה נפשית? לתחושות טובות? זה לא פחות חשוב מהחיסכון הזה.

אם ניקח בהשאלה למקרה שלך, תבואי לבעלך ותגידי לו "אהוב שלי, אני מעריכה כל כך את הדאגה שלה לעתיד הילדים שלנו. אבל אני מרגישה שאם אני ארשה לעצמי פרגון קטן בחודש- גלידה פה, אייס קפה שם, אני ארגיש כל כך טוב. לא שווה לך ה-100 שח האלה כדי שאני ארגיש עשירה?"

אני אגיד גם עוד שני דברים בסוגריים-
א. בעז"ה בעתיד המשכורות שלכם יהיו גדולות יותר והיכולת לחסוך תהיה גדולה יותר. לא חייבים כבר עכשיו להשתגע.
ב.טיפול נפשי/ זוגי עולה יותר. אל תגיעי למצב כל כל חנוק שתצטרכי להוציא את הכסף על טיפול במקום על פינוק
לא קראתי בכלל את כל התגובותשקדיה.
רק קפץ לי- יקרה אם אתם רוצים לחסוך ממש אל תשאירו סכום כזה גדול בעו"ש. תשקיעו אותו איפשהו!! להשאיר אותו בעו"ש זה ממש לא נקרא לחסוך... אלא לבזבז בדרך שאפילו לא גורמת לכם הנאה ופינוק. כל זמן שהכסף שוכב בעו"ש הוא מאבד מערכו...
לגמרילא מחוברתאחרונה
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך