המוח הדפוק הזה
מה אפשר להגיד.

הכאב לא פוסק
אפילו לא לרגע
להפך, הוא רק מתגבר
ונוספו גם בחילות
כאילו מה עוד חסר

ולא רק כאב
גם דם ויזע ודמעות
(ולא הפעם זה לא בכוונה)

להיפגש איתה ולצחוק ולדבר
ולרצות לשתף אבל אין איך
והיא חמודה באמת
אבל.

בגדול
הכל גדול עליי
בקטן
אני קטנה וחסרת אונים

כולי עיניים רעות
הן רודפות אותי
אני רואה אותן מולי כל רגע וכל שניה
והצחוק חסר הקול
מתפוצץ לי בראש ברעש גדול
לועג לי

והלב נשבר עוד קצת
והתקווה מתערערת שוב
ונוספים חתכים על הגוף
ודמעות יורדות ומילים נשרפות

הנר דולק לידי ואני שוכבת במיטה וחושבת
כל היום חושבת כל רגע כל שניה
לא עוצרת לרגע
ככה זה, מוח דפוק
פוסטראומטי שעובד מעצמו
Overthinking all the days

אני רוצה לישון רק לברוח מהמחשבות
להפסיק את הכאב לרגע
למרות שאז זה בא בחלומות
So no break
Not even for a moment

I just wanted a little rest
What do I asked
רק לרגע
למלא מצברים
לטעון כוחות

אולי המנוחה תבוא רק באשפוז
אבל עד שזה יקרה
מי יודע מה יהיה
ואם יהיה

Breathe and breathe
Relax little girl
Close your eyes
Trust you, please
You are beautiful just the way you are
?Did you know that

So here a little reminder
You are awesome
Believe me. I'm not lying
And you know that

Good night my little girl
I love you
.Always
?Okay
.Good

(אור
את אור)

הלוואי עליי

אבל להבין בכזאת בהירות? זה וואו