ככה זה,
עם כל גדילה יגיע גם כאב
ככה הם אומרים לי
כאילו זה מנחם אותי.

מה אכפת לי
עכשיו כואב
כואב נורא.
כאבי גדילה
ליטרלי
פאק איט סו מאצ.
(מי אמר בכלל שאני רוצה לגדול
אף אחד לא שאל אותי
אני לא רוצה
אני לא)

הארוחה היחידה שבאמת אכלתי בשלמותה היום
זה דפוק.
זה נורא נורא דפוק.
אבל עכשיו יש כאבים לא הגיוניים אחרי האוכל
זה לא גורם לי לרצות לאכול
רק ההפך.

You should know
You are beautiful just the way you are

והמילים שלה
והמילים שלי
וזה ככ משמעותי, היא אומרת
ללכת עם המילים האלו בעולם הזה
וזה נכון
הכל נכון.
אבל

למה אני לא באמת מאמינה לעצמי
כופרת באמונה שלי באדם כאדם
רק כי זו אני

כאילו
לרגעים אולי אני כן מאמינה
לרגעים מדי מדי קטנים
ואז כבר לא
נשארת רק עם רצון וקצת תקווה
עד שגם הם אוזלים
וזהו

הכל כואב
ככ כואב
הגוף והלב

אני צריכה ים
אני צריכה חיבוק
אמיתי
בלי להירתע
בלי לחזור לאותם רגעים ולרצות למות

להרשות לעצמי
קצת
לשחרר
להיפתח
טיפה
רק טיפה

באלי שקט וחיבוק ולישון.
אפשר?

I hate me