קרה לכם פעם שהסתכלתם במראה, ואז חשבתם לעצמכם
"מזה לעזאזל המוטציה הזאתי? מזה הגבעה הענקית הזאת שתקועה לה בין הפה לעינים? (מאיפה אפשר להבין בכלל שלשתי חורים המכוערים האלה בצבע חום ולאליפסה האדומה שבתוכה יש ריבועים צהובים ועקומים קוראים עיינים ופה?)
והחצ'קונים האלה...בכלל.... ממש מוסיפים. <צ> " וכו' וכו'?
ואז, אחרי שאתם מבינים שזה אתם, אתם חושבים "ריבנו של עולם, למה לא יכולת לברוא פשוט את כולם יפים?????
למה יש כאלה שצריכים להיוולד מכוערים?<??????"
ובכלל- היום- תכלס- מי מסתכל על אופי? רק על יופי. טוב, אולי אצל בנות לא כ"כ, אבל איך אני אמצא חתן בדיוק??????
תאמינו לי, לפעמים אני מסתכלת על תמונות שלי ומרחמת כעל החברות לי.
אם לא היה לי אופי נחמד אני חושבת שמזמן לא היו לי חברות.
אני מכירה מלא בנות שפעם היו חמודות ודוסות כאלה, עד שפ-תאום, הם קמו בבוקר, הסתכלו במראה, ואמרו "וואלה! אני יפה!" ואז פת-אום הם נהיות הכי מקובלות, ואיפה דוסות ואיפה בטיח, ואת המשך אני חושבת שאתם יכוליםלתאר לעצמכם.
טוב, צאז מהבחינהה הזאת, ב"ה שלא נולדתי יפה, אבל למה מכוערת????????
תעסו כאילו אתם מזדהים איתי כדי שאני לא ירגיש המוטציה היחידה על פני הכוכב המקרטע וההזוי והמתחמם הזה..
