אבל הסטטיסטיקה של דיכאון ומשברים נפשיים היא עצומה, והנזק של חשדות כלפיה אם היא באמת עוברת משהו קשה יכול להיות איום ונורא עבורה וגם עבורך. וטלפון זה ההסחת דעת הכי זמינה והכי נוחה שיש היום, אז זה ממש ממש הגיוני (ונפוץ כל כך כל כך) להתמכר לטלפון כשאתה רק רוצה לא להרגיש ולא לחשוב ולא להתעמת מול בן הזוג שמציף בך את מה שאתה מרגיש כלפי עצמך.

לפי מה שתיארת בהיסטוריה ביניכם, גם בלי המשבר הנוכחי כדאי לכם ללכת לטיפול כזוג ואצל מישהו טוב, שידע בנוסף לכך להפנות אותה אם צריך לאיש מקצוע ספציפית לקושי שיש לה (כלומר, זה מאוד הגיוני שאדם נרתע מלדבר על קושי שיש לו מול בן זוג שביקורתי כלפיו, ולכן לפעמים יותר קל לשמוע את זה ממישהו ניטרלי).

אני במצבי משבר של קרוב משפחה/בן זוג משתדלת (וזה קשה נורא לא להתעצבן, מנסה לדאוג לעצמי קודם כדי שאהיה פנויה להכיל באמת) לא לבקר ולהטיף כי זה רק מוסיף הסתגרות וזה גם באמת לא נכון, כי אדם בדיכאון/בחרדה/בהתמכרות הוא במערבולת של בוץ ולתת לו דלק לשנאה עצמית זה רעיון גרוע. 

לפעמים שיחה ממש זה טו מאצ', אז אולי לפנק בשוקו, ולהגיד מילים אוהבות, לשאול מה שלומך, אני מאוד דואגת לך, זה נראה שמשהו כואב עובר עליך, אני מבינה שאתה זקוק ללבד, אבל שתדע שאני כאן אם צריך. או משהו אחר שגורם להרגיש שיש אכפתיות ואמפתיה (אם מגע מרתיע אותה, אז לא חיבוק, מחווה אחרת, אבל שיהיה ברור מה הכוונה ובאמת מתוך כוונה להרעיף טוב בתוך הבוץ)

ואחרי כמה פעמים, אפשר לשאול בקול או אולי במכתב או בהודעה אוהבת, "אני רוצה שיהיה לך טוב וגם לנו כמשפחה טוב, איך אני יכול לעזור לך שתרגישי יותר טוב? תסכימי לבוא איתי לאיש מקצוע x  שיעזור לי יותר להבין אותך?" וכדומה.

לנסות לגשת לבן זוג לא מתוך "הוא מקולקל, בוא נתקן אותו" אלא מתוך "אכפת לי ממנו (הוא לא אני, אנחנו שניים ולא אחד, אני לא מתערער מזה, אבל אני אוהב ורוצה בטובתו), איך אני עוזר לו לגייס כוח לעזור לעצמו, ואיך אני עוזר לנו כזוג בהיבטים הזוגיים של המשבר".

זה מהניסיון שלי. יכול להיות שבמקרה שלך זה ממש ממש לא רלוונטי ולא קשור ודווקא נכון לעורר אותה שתלכו לטיפול מתוך אחריות כלפי הילדים והבית, מאוד מאוד קשה לדעת בלי להכיר את הסיפור מקרוב... 

בכל אופן אם אין שום תקשורת איתה, או אם אתה חושש לדרדר את המצב עוד יותר, לך אתה לפסיכולוג או עו"ס מומחה שיעזור לך למצוא קצה חוט כדי להתחיל תהליך לפתרון, כי זה באמת נשמע מצב ממש ממש לא פשוט ואין חבוש מתיר עצמו (לבד) מבית האסורים.

ומילה אחרונה ואולי הכי חשובה: הילדים עלולים להיכנס למצוקה אם זה מצב מתמשך, גם אם הם לא מראים. 

תחשוב כמה שאתה באי וודאות ולחץ, אז בטח שגם הם. מאוד חשוב לראות גם אותם, לנסות להירגע בעצמך ולשדר להם את זה, לתת להם הסבר "אמא אוהבת אתכם ואותי, אבל היא עכשיו לא מרגישה טוב, ובעז"ה היא לאט לאט תרגיש יותר טוב", או לבקש ממנה להגיד להם את זה בצורה פשוטה ולא מפחידה, אם היא מסוגלת.

גם בעניין הזה אפשר וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע, זה ממש ממש חשוב ויש בזה הרבה ניסיון שחבל לא להיעזר בו (זה לא מאוד שונה מכל מחלה אחרת).

אפשר אולי לשאול אם ניתן לבוא פעם אחת איתה כדי שהמטפלת תכוון אותך איך לתמוך בה? 

לשדר אמון בשני ובכוחות שלו ולא להתערבב ולהישאב גם לתוך הבוץ, אבל כן לחתור למצב שיש תקשורת זוגית ואפשרות לעזור זה לזה.

מקסימה את 

לתת לה המון מחמאות?

לתת לה הרגשה טובה שאתה באמת מעריך מה שהיא עושה עבורך?

להדגיש בפניה כמה שהיא חשובה עבורך והיא כל חייך ואתה ממש מאוהב בה עד עמקי נשמתך?

ואתה יכול להביע את אהבתך אליה בדרכים שונות - ולגוון - זה יכול לבוא לידי ביטוי ב-

מכתב

במילים

במתנות

בעזרה בבית

זה מה שהיה עוזר לי , אם היתי במקום אשתך....

אני חושבת שאתה כבעל יכול להרים את אשתך הכי הרבה, יותר מכל מיני אנשים חיצוניים

כי אתה האדם הקרוב אליה 

מסייגת, לפעמים גם אנשים חיצוניים שלא הבעל יכולים לעזור, אבל ברור שאם הבעל משדר שהוא איתה תמיד ומקבל ואוהב אותה כמו שהיא - זה יכול לעזור מאוד 

ככה זה לרוב כאשר אחד מבני הזוג נמצא במשבר שהשני לא יודע איך להתמודד איתו.

בשורה התחתונה אין לך יותר מדי מה לעשות חוץ מלבקש ממנה לקבל סיוע מקצועי, ומהצד שלך פשוט לתמוך, ולקבל את המצב.

אתה מתאר חשש מפרידה או בגידה, שזה דבר מאוד קיצוני לחשוש ממנו בסיטואציה כזאת. מנסה להבין מה מוביל אותך לחשש כזה. אולי לך עצמך גם יש פחד מנטישה? זה בטח מוביל עוד יותר להקצנה של המצב מהצד שלך...

ע"י פסיכולוג קליני שמבין בפוסט טראומה כפי שציינת או מורכבויות אחרות בנפש.

גם לה, כדי לצאת מזה ולקבל כוחות וכלים

וגם לך, בתור בן הזוג של מי שמתמודד עם זה, זה לא פשוט כלל.

ב"הצלחה רבה רבה, שתראו ישועות שלמות בקרוב ב"ה 🙏

כי כל דבר אחר לטיפול בפוסט טראומה יהיה חסר.

היא מקבלת טיפול מספיק מקצועי? זה חשוב מאוד מאוד.

אתה בהחלט חייב טיפול לעצמך, ושוב, ממקור מוסמך ומקצועי שמבין בפוסט טראומה. אל תסתפק במשהו לא מקצועי כי לא תקבל את המענה הנכון והראוי למצב שלך.

צריך כאן היכרות עם מה קורה בנפש של אדם המתמודד עם פוסט טראומה

וכמובן קבלת כלים גם לבן הזוג שחי איתו מה נכון ומה לא נכון לעשות.

וכמובן אחרי שמקבלים טיפול ראוי ומקצועי לדבר עצמו כדאי לחפש גם כתובת טיפולית בפן של הזוגיות. מטפל זוגי שגם הוא מתמחה בפוסט טראומה ונגזרותיה על הזוגיות.

המון הצלחה ב"ה,

שתבשר לנו בשורות טובות 

כי טיפול לא מספיק מקצועי למצב שלה (כפי שתיארת, אם אכן מדובר בפוסט טראומה או מורכבויות אחרות ועמוקות בנפש) יכול חלילה גם לגרום לנזק.

בנוסף, כתבת שאין לך אמירה בעניין כך שזה מוסיף לבעייתיות שאין דרך בה היא מקשיבה לעצה הזו שלך...

במצב כזה מה שנשאר זה להתפלל לקב"ה שישלח לה שליחים טובים ב"ה,

הרי לא ניתן להכריח אדם ללכת לטיפול או להחליף טיפול או כל דבר אחר שתלוי באדם עצמו...

שיהיו בשורות טובות ב"ה 🙏

יש לך את הקשיים שלך שנובעים מחרדה מצבים של חוסר ודאות וידיעה. זה לא משהו שהוא ייחודי לך, למעשה לא יכול לחשוב על משהו שיראה את אשתו מסתמסת עד השעות הקטנות של הלילה ולא ייכנס לסרטים מזה.

מנגד לאישתך יש את הטראומות והקשיים שלה, והדבר היחיד שיש לך לעשות זה לתמוך בה בתהליך הריפוי (הארוך והמורכב מן הסתם..)

צא עם אישתך לטיול קצר איזה ערב, ותדבר איתה בארבע עיניים בצורה הכי רגועה וכנה, ותסביר לה שההתכתבויות שלה מכניסות אותך למצב אי וודאות, ואתה מבקש לכל הפחות להדעת עם מי היא מתכתבת. אל תבוא אליה בגישה של לתקן אותה או לשנות. פשוט לענות על הצרכים שלך בוודאות והבנה של הסיטואציה.

קראתי והתרגשתי כ"כ מעוצמת האהבה שלכם והאמון הגדול שלך באשתך ושלה בך.

פשוט זכיתם! אלופים שניכם, ללמוד מכם! 

ב"ה שתראו רק טוב וטוב שלם וגלוי מעתה והלאה, ותקצרו את הפירות המתוקים-מתוקים עליהם עמלתם כ"כ קשה! כ"כ מגיע לכם!

וודאי שיש גם קשיים רבים בדרך הזו! ישר כוחכם ממש!

חזקו ואמצו

ותהנו מכל הפירות המתוקים של ההשקעה האדירה הזו ב"ה!

איש יקר,

אתה נמצא במצב לא נורמלי, וברור למה אתה במצוקה.

זה נשמע שנכנסתם לאיזו מערבולת אפילה מאוד-מאוד.

היא שם עמוק ואתה- בחרדה שלך אליה.

לאן אתה הולך?

אני חושבת שאתה צריך ליווי רציני של מישהו קרוב. רב או מישהו שמבין בנפש.

הפורום פה לא מספיק. זה סיפור של דחק נפשי ושל חוסר יכולת לתקשר.

יש לך איזו דמות רבנית קרובה? 

שדי ברור מהתיאור שלך שהטיפול או הסדנא שהיא מקבלת הוא מזיק.

טיפול אמיתי לא יוביל לנתק ממך.

טיפול אמיתי יתן לה כלים לחזור לעצמה לאט לאט.

לדעתי אתה צריך לעשות שיעורי בית לגבי הסדנא והטיפול האלה. מהם? מי מעביר אותם? מה קורה שם? אל תבקש ממנה מידע, אלא תנסה לקבל מידע בדרכים אחרות.

אולי אתה צריך להציל את אשתך ממקום מאוד לא טוב שהיא הולכת ומדרדרת אליו. 

לשאלתך, אני נשוי למעלה מ-30 שנה, ודי באושר.
אני מניח שיותר מרוב הכותבים האחרים...
אציין שגם לנו יש ב"ה ילדים, אני לא רוצה לחשוף יותר מדי פרטים אז בוא נאמר שיותר מ-5.

במהלך השנים היו לנו, כמו להרבה זוגות, עליות ומורדות.

היתה תקופה של קשיים משמעותיים בזוגיות.
אחד הביטויים הבולטים מבחינתי היה חוסר רצון של אשתי לקרבה גופנית.

ניסיתי שיטות של חנופה, ריצוי, שיחות, קניית מתנות וכד'. קראתי ספרים של הרב ארוש וניסיתי להשלים עם המצב, ולהתפלל ולהתבודד וכו'. אף אחת מהשיטות האלה לא הביאה, לתחושתי, לשיפור.

אני זוכר שהמשכתי לנסות לקרוא ולברר ומצאתי חומר ומחקרים. בעקבותיהם אני מרגיש שעברתי תהליך של העצמה אישית, ושהתהליך הזה עזר ושינה ושיפר אותי - וגם את הזוגיות.

אני מקווה שאמצא זמן לכתוב פעם על זה בפירוט כי זה היה תהליך מאד משמעותי.

נקודה אחת להתחיל ממנה, שבאופן אישי עזרה לי מאד היא חיזוק ושיפור הכושר והחוזק הגופני. עשיתי בזמנו שינוי מאד משמעותי בתזונה, התחלתי לרוץ והקפדתי גם על תרגילי כח. זה לקח כמה חודשים טובים, אולי אפילו שנים, אבל השינוי היה מאד משמעותי.

השינוי הוא לא רק בגוף אלא גם בנפש. אחת התוצאות של גוף בריא הוא שיפור בבטחון העצמי, ויש גם הורמונים שמשתחררים במהלך פעילות גופנית שמשפרים את מצב הרוח.

ההשפעות על הזוגיות היו בכמה מישורים. יש את המישור הגופני הפשוט. אשתי אהבה את איך שאני נראה וזה ככל הנראה השפיע על החשק... וגם לשיפור בבטחון העצמי היתה השפעה חיובית.

כל זה היה חלק מתהליך שלם שאני מקווה לכתוב עליו בהזדמנות. חיזוק הגוף היה אחד הצעדים החשובים.

אשתי כנראה קלטה בשלב מסוים שבעצם היא די ברת מזל שיש לה אותי ושאם היא תאבד אותי - אני אהיה "סחורה" די טובה בשוק. וזה עזר להפסיק התנהגויות מזלזלות שהיו לה כלפי.

למען הסר ספק - כל הזמן השתדלתי (ואני עדיין משתדל כמובן) להמשיך להיות אבא משובח ובן זוג אוהב ומתחשב. אבל הפסקתי להיות סמרטוט.

כתבת שאתה "מוציא אותם לים ולכל מקום אחר לבילוי משפחתי." זה מצוין.
האם גם אשתך באה לבילויים המשפחתיים? גם אם לא - תמשיך להשקיע בקשר שלך עם הילדים.

כתבת גם ש"משתדל לקנות לה דברים. משתדל להרעיף אהבה למרות שהיא לא מעוניינת וקשוחה." לדעתי תפסיק לקנות לה דברים ותפסיק להרעיף אהבה. לא רק שזה לא יעזור אלא שהיא כרגע תופסת את זה כחולשה וכאישור ממך שההתנהגות שלה לגיטימית.

כתבת גם ש"אני לעיתים שופך לה את מר ליבי והיא יכולה לצחוק לי בפרצוף או לבטל אותי". ובהמשך שהפסקת עם זה. זה מצוין, כי כרגע שיתוף הרגשות הזה נתפס אצלה כחולשה.

מאד יכול להיות שהיא גם מדסקסת את זה עם ה"מטפלת" (למרות שהיא אומרת שלא), ומן הסתם המטפלת מסבירה לה שאתה מניפולטיבי ומנסה להפעיל את רגשות האשמה שלה וכו'.

אז בכל פעם שאתה מרגיש מדופרס, צא להליכה או לריצה. ובמקום לקנות לאשתך מתנות תשקיע בעצמך. האם יש מתנה שאתה הרבה זמן רוצה בשביל עצמך? תקנה לעצמך! זה יכול להיות ספר טוב, או כלי עבודה, או בגדים. כן, בגדים, כי גם גברים יכולים צריכים להיראות טוב.

לך עם חבר לבית קפה, או לטיול ג'יפים, או ללמוד תורה בחברותא. ואם אשתך לא מטפלת בילדים - תקח בייביסיטר.

אני מקווה שאתה מבין את רוח הדברים.

אגב, אתה יכול לנחש שעברתי את גיל 50, וההורים שלי שייבדלו לחיים ארוכים עברו את גיל 75. ועדיין אני מתייעץ - בעיקר עם אבא שלי. אמנם פחות בענייני זוגיות אבל בהרבה דברים אחרים. אולי דווקא ממרומי גילי אני כבר מבין שזה בסדר גמור להתייעץ עם המבוגרים והמנוסים.

בהצלחה

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אנשים מבוגרים מדברים ביניהם,

חלקם גם נשואים,

שלא לדבר על זה שהשאלה הועלתה בפורום שאמור לעסוק בענייני נישואין,

וכאשר מישהו מציע לעשות שינוי משמעותי בחייו (וזה לא משנה אם השינוי הוא ללמוד בישיבה או לעשות הסבה להוראה או לעשות רילוקיישן לאיטליה) - הגיוני מאוד שחבריו לדיון ידברו על כך שגם אשתו צריכה להיות חלק מההחלטה.

אילו התשובה העניינית לדבריו הייתה העיקר, והתוכחה המאלפת טפל או לפחות שניה בסדר התשובה.

טענו בחיטים והשיב לו בשעורים.

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

הרבה אנשים שלומדים בישיבות אחרות ואז אחרי החתונה עוברים מטעמי נוחות לירושלים ולהר המור..

יש שם בכללי המון אנשים מבוגרים, אז אנשים שכבר לא מוצאים את עצמם בישיבות שכולם צעירים מהם גם מגיעים להר המור..

אני יודעת שגם מגיעים לשם כל מיני אנשים לא ממש "הרהמורניקים" רק כדי ללמוד שם.

אולי יתאים לך גם

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

הם לא יכולים להחליף טיפול

להחליף טיטול

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.

ברקוביץ'

איצקוביץ'

ישראלוביץ'

או ביץ'. אלה הכי מפחידות.

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..

ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

הנתונים הלא מוכרים של אלימות נשית במשפחה

האם הספר הצד השני של הכאב מסמן את שינוי תפיסה? | אבות למען צדק

זו אלימות.

היא יכולה יכולה להגיד מה מפריע לה גם בלי להפחיד

אם היא מקבלת התפרצויות זעם שבגללן אתה הולך על ביצים איתה, הכי חשוב זה שתיידע מישהו קרוב. רב. הכי טוב איש מקצוע. אל תצטער על הכסף זה לבנות את הבית. אבל אל תלך לרב שאומר לך להבליג ולשתוק אם הנפש שלך סובלת.

היא אמורה לגרום לאווירה נעימה ואם היא מפחידה אותך זה סימן ברור לאלימות

בסד

כל אלימות- גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית או כלכלית וכו יכולה להיות מכל צד.

יש גברים אלימיםצויש נשים אלימות.

לא כתבת מה אתה עובר אבל אם אתה מרגיש לא טוב ושאולי אתה עובר אלימות בהחלט כדאי לפנות לעזרה (מוקד לאלימות במשפחה/מטפל זוגי שייעץ לך איך לנהוג וכו.

אל תישאר עם זה לבד!!

אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומסוכנת ויש לטפל בה. פנו למוקד 118 לקבלת סיוע.

תעשה את השאלון

במספר 1203 יש קו סיוע לגברים.

בקישור שצירפתי יש גם מספר לקו סיוע לגברים דתיים אם תעדיף.

מצטערת לשמוע על תחושותיך.

בהחלט קיימת אלימות במשפחה מצד נשים, ובהחלט מגיע לך לחיות בבית ללא אלימות.

תתחיל שם, תנסה להבין אם זו אלימות

אח"כ תפנה לעזרה מקצועית, גם אם זו לא אלימות

שתחיה במרחב נעים ולא מפחיד.

בהצלחה!

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

אבל זה כלי מסוכן מאד.

מניסיון מר של תאונת דרכים (בעלי נדרס כשהוא עליהם).

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.

ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!

ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

​

אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
 

כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך

תמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.

תוהה אם היא תשתכנע

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מים קרים על נפש עייפה ב"ה