אַיֵּה אוֹתָם אֵלֶּה
שֶׁהָלְכוּ בְּךָ שֶׁנָּגְעוּ בְּךָ
שֶׁפִּלְּלוּ עָלֶיךָ
שֶׁדִּמְּמוּ עָלֶיךָ..
הָקִיאִי אֶת דָּמָם
הַשְׁאִירִי לִי זֵכֶר מֵהֶם
אֶת אֶחָי אֲנִי מְבַקֵּשׁ אַיֵּה אוֹתָם אֵלֶּה
עוֹד מְהַדְהֲדִים צַעֲקוֹתֵיהֶם בַּדְּמָמָה.
אֲדָמָה רְווּיַת דָּם אֶת פִּיהָ פָּצַתָּה
אַיֵּה אוֹתָם אֵלֶּה
שֶׁאֶת נִקְרֵאת עַל שְׁמָם
מֵהֶם אֶת מִתְנַכֶּרֶת?
חַשְׂפִּי אֶת רוֹב פְּצָעֶיךָ
הַגְלִידִי אֶת אֲשֶׁר על לִבְּך
עוֹד תָּשְׁקִי אֶת הָרַיִךְ וְגִבְעוֹתֶיךָ תִּדְשְׁנִי בזַרְעֵיהֶם
יֹצִיצוּ צִיצִים וּפְרָחִים
בְּשֵׂיבָתָם עוֹד יָנִיבוּ
אֻמָּה שֶׁכִּמְעַט וְזֶה עַתָּה
נִבְלְעָה בְּאֵשׁ קַדַּחַת
וְהִיא נֻכָּתָה אַךְ כְּגִבְעוֹל
עַתָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּלִי-עֹל
אֶת עֲנָפַיִךְ וְנִימַיִךְ הַשְׁלִיכִי לְקַצְווֹת תֵּבֵל
אֶת דָּמָם תִּשְׂאִי לְעַמִּי כְּעַב הֶעָנָן
כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא עַדַּיִךְ.
