ברור שכל יום זה אפשרי, אבל זה היום שבו עוסקים בבית המקדש, וחורבן וגם הציפייה לגאולה.

אנחנו מתחננים ובוכים ורוצים, רק שמתי ואיך בדיוק- לא נדע עד שזה יקרה

אולי הוא יבוא עוד שניה, אולי עוד שנה, או אח"כ חלילה

אבל ה' הבטיח שזה יקרה, והוא יבוא

ואף על פי שיתמהמה- עם כל זה אחכה לו

כל הדרך הארוכה שעשינו והציפייה שלנו לא היתה לשווא

והלוואי שבזכות שהתאבלנו וצמנו זה יקרה בקרוב ממש ותשעה באב הבא יהפוך לחג שמח,

ונזכה לשמחה ונחמה שלימה!

"רק תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים..."  (עמיר בניון, "עומד בשער")

אם חס וחלילה אני יהיה בירושלים והמשיח עוד לא הגיע אז אני יקנה איזה שימלת משיח שאני בעזה ישמור..

בעזה מחר

טוב ורע, סיפור הבריאה, גאולה, עבודת אלילים - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

תראו את זה מדקה 55:15 עד 1:05:13

בדקה 1:01:42 יש סיפור יפה שאהבתי

אבל אני לא איזה ואוו..עצוב שזה לא מבאס אותנו..ושאנחנו לא באמת ממש רוצים את זה...לפחות אני..צריכה להשתפר

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....