זה מדהים שאני יכולה להגיע למצב הזה
רק בגלל שאני עייפה
ככ עייפה.
כל השבוע צריך לקום
איך עושים את זה.

כואב לי מלחשוב

מחר שקילה הצילו
וחפירות של החיים
אין כוחות.
ואז לקנות ואז לשם ואז לחזור ואז להתארגן וחתונה
אני שונאת חתונות.
אמרתי כבר?

אני שונאת כי אנשים ורעש ובלגן ואוכל
וללבוש שמלה

מדדתי בשבת את השמלה והסתכלתי על הרגליים שלי ושנאתי שרואים אותן ושהן ככ גדולות אבל אני לא אוהבת שארוך מדי ואז זה מתנגש אז אין לי מושג מה אני רוצה בכלל.
איזו מתוסבכת אני
פאק איט.
אני לא אוהבת
אני רוצה להסתיר
כמה שיותר להסתיר
לא מסוגלת שיראו אותי
שאני אראה אותי
אני מרגישה נוראי ככה. נוראי.
איןליכחכבר.
ילדה קטנה ומפגרת.
חולת נפש חלשה ומטומטמת.

אין למי להגיד בכלל,
מה אני אגיד לה?
פחח. מצחיק נורא.
כאילו,
בעיקרון היא אמורה להיות הכתובת המתאימה לזה
אבל איזה כיפחיים שהיא צועקת עליי וסותרת את הרגשות שלי וחופרת שעות על דברים לא קשורים
אה ולא הכנתי יומן אכילה
צעקות יהיו שם. צעקות.
החיים תותים מה.
לא ככה?

אני צריכה לישון דחוף
אני צריכה לאכול אבל אין סיכוי שאצליח עכשיו
אז רק לישון
אבל מי יודע אם אני ארדם ומתי.

החיים יפים סהכ
לא?

אנשור לפני
ומה באמצע
שאלה נורא טובה.

אני עוד לא עיכלתי את היום הזה
אני רוצה לבכות ולשרוף ולישון
אני רוצה ים וחיבוק.

(600
זה קצת לחייך
ואז לבכות
לא להסתכל עליה כי איך אפשר
עלאק תעשי לי יומן אכילה בשבועיים האלו
חה. מצחיקה.
אני מסתכלת במראה
והעיניים שלי הן בוכות תמיד
ובעיניים יש בור ענק ענק
ומן עצבות וייאוש עמוק
ואיפור לא מסתיר מה את חושבת לעצמך
וללבוש שמלה רק מדגיש את הגוף הזה
ונמאס לי.
אני שונאת.
אני צריכה איפוס
אופ
היא אמרה שאפשר למנוע אשפוז
אבל איך.
אין לי כוחות
והשבועיים בבית אלוהים
אני הולכת למות.
אני רוצה לבכות וחיבוק ולישון עד אינסוף)

להאמין בלי לדעת
להרגיש בלי לגעת
לדבר עם העיניים
גם כשאין לי יותר מה לומר
לשחרר את הרגע
זה טבעי לפחד מהטבע
לחבק חזק בידיים
כל רגע לפני שנגמר

זה טבעי
לפחד מהטבע.

זה היה מורכב
אבל עברנו את זה סהכ
וצריכים להיות גאים בעצמנו.
לא?

אני מרגישה הבנאדם הכי גדול אבר.
קשה לי עם השמלה קשה לי
ולא אכפת לי כמה הן אמרו שזה יפה ומחמיא לי
לא אכפת לי.
אני שונאת שרואים אותי
למרות שלא לגמרי
אבל איכ. שונאת.

באלי שקט
וחיבוק
ולישון
והבטחה שיהיה קצת בסדר מתישהו אולי.
טוב?

(עדיף לרצות הבטחה שיהיה בסדר
מאשר לרצות להיעלם
נכון?
נכון.)

רבי נחמן רבנו הקדוש
באתי עד אליך סדר לי את הראש

כן אה.

בדרך נזכרתי פתאום במילים שלו
והיא עלתה לי מול העיניים
ורציתי לבכות פתאום
ולחשוב על התמונה שהיא ככ התעקשה לשלוח לי
ועל זה שבעצם אני ממש אוהבת
ורק לחשוב על המילים שיצאו לה מהפה
גורם לי לדמעות בעיניים
והנה שוב אני כותבת והעיניים דומעות
אני רוצה לצרוח
למה בכלל הייתי צריכה לדעת את זה
למה אלוהים למה
זה הגיע ככ לא בזמן ולא במקום
ובעצם אין בכלל זמן ומקום מתאימים לדבר כזה
היא ילדה. בת 8.
והמילים האלו הן מילים שמוכרות לי עד כאב
וזה כואב אלוהים זה כואב לי ככ ככ.
אפשר לשכוח את זה?
אופ. איך אפשר איך.

(אני צריכה חיבוק)