בימאית דמיונותאני בעצם רוצה להשאר ערה כי עד שאני כבר ערה ופועלת וכו וכו וכו
אני רוצה עוד,
לא רוצה לישון ואז בעצם לא להיות פעילה
אבל באמת אני עיפה,
אז אני פעילה בעשירית או באחד משישים קלאצ'.
קיצור,
מאיפה הגיעה לי התובנה הזו
תוכנית מעינותייך של הלימוד תניא.
נתקלתי שם בפסוק ואחד מהפירושים שלו
"נפשי איויתך בלילה"
בילבוליציה
אולי הייתי צריכה מראש לעשות את הרשימה של מה אני ועל מה אני לא מוכנה להתפשר
אופ זה נראה על סף פרידה
אבל אבל אולי יש סיכוי
וככה זה נמרחח
בהרגלים?
ארי בסורג.
הטבת לבטא,חנן
עכשיו השאיפה היא
ממ
לישון לפני הנץ
סיבה לכך השאנשים כל כך אוהבים מוצרי חלב,
בעיקר ריבת חלב או שאר מוצרים חלביים מתוקים
היא הגעגוע התת מודע לינקות...
האמת אני די מאמינה לזה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
