אז מי שכאן בטח כבר מכירה את הסיפור שלי. עם חמותי. המשפחה של בעלי. והרצון להיות ליד משפחה.
אני כל הזמן מתחבטת בשאלה האם לעבור לגור לידם? זה תמיד צף אצלי בזמני חגים וחופש.
אני ממש נהנית איתם. לילדים שלי יש בני דודים וסבא וסבתא! וכשאנחנו חוזרים לבית מרגישים בודדים יחסית.
אני בן אדם ממש משפחתי וחשובה לי המשפחה על פני חברות. הרבה כאן הציעו להתחבר עם משפחות וכו'. אבל אני פשוט לא שם. וגם לא בעלי.
בגדול טוב לי איתם ואנחנו גם ככה בחגים ובשמחות איתם.
אבל כן. יש גם מלאאאא דברים לא טובים בכך ואני ממש מפחדת לעשות את טעות חיי אם אעבור לגור שם.
מצד אחד. קשר משפחתי. שבתות. חגים. יכולה לחזור לבית שלי. מוסדות מצויינים. בני דודים!! ויחסית הרבה עזרה אחרי לידות ובזמנים שפשוט צריך. (זה תלוי בקריזות אבל כמו כל בן אדם).
מצד שני. לעזוב מקום שגרה בו כבר די הרבה שנים. מוסדות מצוינים. אבל... בדידות. לא מתחברים כ"כ למקום. וגם אנחנו טיפוסים נורא יציבים וקשה לנו לעשות מעברים גדולים.
ההורים שלי עתידים לחזור לארץ, לא יודעת כ"כ מתי. זה יכול להיות בעוד כמה חודשים וגם בעוד שנה. אבל ואבל גדול. הם מבוגרים ועייפים ובלי הרבה כוחות. מאוד מאוד אוהבים אותנו ואנחנו אותם אבל ממש לא יכולים לעזור. יבואו לבקר וזהו.
מה עושים???
אני דוחה ודוחה את ההחלטה כי באמת אין מה כ"כ להחליט אבל תכלס צריך מתישהו להחליט.
לבעלי אין החלטה כי הוא בן אדם הכי לא החלטי בעולםםם לכן הוא ממש באמצע וגם קצת דואג שאתאכזב מכל מה "שאני בונה" לעצמי בראש.
אני לא טיפשה וכן. יודעת שיהיו ימים שגם שם אני אהיה קצת בודדה כי בכל אופן כל אחד בבית שלו בסופו של דבר. אבל הנסיעות, המרחק וזה שאנחנו גם ככה הרבה שם ממש גורם לי לרצות לעבור לשם.
אשמח לשמוע את דעתכן חברות.
בעד/נגד ואם יש סיפורים דומים ששמעתן או חוויתן.
תודה!
