בעלי עובד בתפקיד מדיני בכיר מאד עם המון אחריות, ומתוקף תפקידו עובד המון שעות ולפעמים נעדר מהבית גם בשבתות (מדובר בפיקוח נפש ברמה המדינית, לא פחות מכך). מצד אחד - שמחה מאד שהוא מגשים את עצמו ועושה משהו בעל ערך מוסף ותורם לעם ישראל ולבטחון אחינו היהודים, מצד שני... כשהיינו זוג צעיר / עם תינוק אחד, זה עוד היה בסדר... אבל עכשיו, כשאנחנו משפחה עם יותר מילד אחד, אני מרגישה שנהיה לי ממש קשה... זה אומר לפעמים לעשות שבתות לבד או לנסוע להורים ולא תמיד מתחשק לי, לפעמים בא לי שבת בפינה שלי.. זה אומר הרבה העדרויות מדברים משפחתיים, ובגדול הרבה פעמים אני עושה דברים עם הילדים לבד.
אני קרןעה כי מצד אחד אני יודעת שטוב לו ושהוא עושה דבר גדול וחשוב למען עם ישראל, מצד שני - קשה לי!!!! רוצה בעל שעובד בעבודה "נורמלית" כמו שאני רואה מסביבי... אני אובדת עצות, לא יודעת מה לעשות... (הוא יודע על התחושות שלי רק חלקית... כלומר לא חושב שהייתי רוצה שהןא יעזוב, למרות שבעומק ליבי יכול להיות שכן הייתי רוצה שהוא יעזוב וילך לעשות משהו אחר)..
