הוא כבר בן 8 חודשים ב״ה!
אבל בהתפתחות המוטורית נמצא הרחק הרחק מאחור... לא קרוב בכלל לזחילה, לא יושב, אפילו לא מספיק מרים את הראש... 
זה התחיל מחולשה כשהוא היה קטן, הלכתי איתו לפיזיותרפיה וכמו שכתבתי כאן בקושי תרגלתי איתו. הילד יודע להתגלגל על ממקום למקום ולהתקדם בזחילה על הגב....
לא הכנסנו אותו למסגרת כי הרופאה אמרה שחס וחלילה בגלל המצב הבריאותי שלו. ולא חשבתי על מטפלת בגלל המצב הכלכלי.
אבל במבט לאחור היה עדיף לשים אותו אצל מטפלת לפחות חצי שבוע.
לא מספיק התייחסתי אליו, הייתי שקועה בעניינים שלי...
(ומילא אם משהו היה מתקדם בינתים, אבל לא- הבית עדיין הפוך, הספרון לא גמור, ההדסטארט רחוק מיציאה לדרך... )
בעוד שבוע וחצי הוא יכנס למעון סוףסוף.
בקיצור הפיזיותרפסטית אמרה לי בשבוע שעבר שהוא כנראה יצטרך סייעת, או אפילו מעון שיקומי.
זה היה לי כמו פטיש בראש.
אני שמחה שהוא יתקדם, אבל כואב לי שהגענו למצב הזה.
אני מנסה לתרגל איתו כמו שהיא אמרה אבל לא מצליחה לקדם אותו.
וגם באכילת מוצקים הוא בקושי התקדם...
לא יודעת איפה היה השכל שלי כל הזמן הזה
בתור תיקון התחלתי להוריד שעות פלאפון
הערוץ חסום לי בטלפון, וניתקתי שם גם את הפייסבוק (עכשיו אני דרך המחשב ולא תמיד יש לי כח להדליק אותו...)
בקיצור הילד לא מקבל את מה שהוא צריך.
חושבת על כל הזמן הזה שעבר ותוהה כמה צלקות הוא ספג.
אני אמא גרועה. מקבלת עזרה מכל מיני מקומות אבל רק עכשיו נפל האסימון בקול רעש גדול.
התלבטתי הרבה אם לכתוב, מתביישת במצב הזה... בבקשה לא להוציא מידע מפה החוצה.
(אני גלויה פה בשמי האמיתי ופעם פרסמתי פה שיר בתחילת ההריון של פוצון על סקירת מערכות, ומישהי מפה שלחה אותו לגיסתי וככה התגלה לה על ההריון...)
כותבת פה בשביל הפריקה, ובשביל לנסות לקום. ואל תכתבו שאני אמא טובה וכו׳ כי זה לא נכון.
