אני בבית עם הילדים כשאחד מהם מאוד שובב ופעיל
מתמודדת איתם בלי רגע אחד לעצמי, יכולה להעיד על עצמי שאני אמא מאוד טוטלית בלי עזרה ממשפחה בכלל!
כל פעם מדברת איתו על הצורך שלי בזמן לעצמי (וזמן לעצמי אחרי שהילדים נרדמים זה לא נחשב כי אז אני מנקה את הבית ומתפנה לכביסות ומטלות וגמורה מעייפות).
בשבת האחרונה הרגשתי שפשוט הגיעו מים עד נפש !
בדרכ מה שקורה בשבתות זה שהוא מתעורר מוקדם עם הילדים ולפני שהוא יוצא לבית הכנסת הוא מעיר אותי חוזר אחרי תפילה ארוחה ואז הוא נכנס לנוח ואחרי שהוא מתעורר בזמן שנותר אם נותר אני נכנסת לישון קצת עד שהוא הולך לשיעור תורה ב4 . אומרת זמן שנותר כי לפעמים הוא נכנס לישון ב13 ומתעורר ב15 וחצי ואז לא נשאר לי לנוח.
אני עם הילדים כל הזמן ! השבת הזאת התעוררתי משנץ והבית היה הפוך כאלו סופת טורנדו עברה פה הוא פשוט התארגן ויצא לשיעור כשאני בבית לבד עם הילדים גם ככה חופש הגדול הוציא אותם מאיזון במיוחד את הילד הפעיל שהוא פשוט חירפן אותי .
כל כך התעצבנתי שלא רואים אותי ואת הקושי שלי ואת הצרכים שלי מה הבעיה להשאר בבית ולעזור גם ככה אתה לא בבית כל השבוע אז לפחות במהלך הסופש תהיה עם הילדים ותיתן לי שקט ולטעון מצברים לשבוע שיבוא!
מתוסכלת ומצד שני המצפון שלי שאיך אני יכולה להתעצבן אם הוא הולך למטרה טובה ומרגישה כאלו עשיתי חטא גדול וה' כועס עליי שגם רבתי איתו בשבת קודש וגם אני מונעת ממנו ללכת וללמוד אבל שוב כמה אפשר להיות טוטלית ולשים את עצמי אחרונה בשרשרת.
עדיין לא עבר לי בא לי פשוט לברוח לתת לו להתמודד עם הילדים לבד אולי ככה יבין אותי ויעריך.
