זה בטח מצחיק אותך, להכניס ככה את העבודה הביתה.

מעניין איך זה מרגיש בשבילך להיות הנמען, סוזי חלתה בשחפת ואנחנו מחכים לתשובות מהרופא.

הקיץ הזה היה חם ביותר ולא נראה כמוהו כבר עשרים שנים, זה לפחות מה שהוריי אומרים. אני כותב מכתב זה ומקווה שהוא ימצא אותך בקן הבריאות ובקו המירוץ. שכן אני יודע שתחרות הריצה שלך מתקיימת ביום שישי הקרוב, בהצלחה! מי יתן ושפע ינתן לנו בקרוב ונחזור לחייך, שלך, סעדיה.

צריך כאן חמו"ר.

פואטיקה טובה.

לא ידעתי שהלך

לא ידעתי שיצא לקרב

איך קרה ובדפיקת דלת עולמי חרב

זה לא הוא בפתח, הוא לא שב

ופה מולי בין עפר ואפר

הדם עוד על מדיו

נוח בשלום, ילד

אל תצטער על דמעותיי

אני כואבת, גאה, ואוהבת

אותך עד בלי די

נוח ילדי בשלום

אלוקים ינקום נקמתך

מאותו אחד ששפך את דמך

ועודנו חי כאן, חיוך על פניו

נוח בשלום, ילד

לך כבר לא יכאב

אתה שם, שליו עכשיו

ולי

כבר לא נותרו מילים

רק כאב ולב נצרב

אל תחזיר לי תשובה. אני גם לא רוצה שזה יהיה ארוך. רק תדע שאני בסוף אנצח. אני שונא אותך, עכשיו. זהו.

אה. ו"אני בן מלך עשוי מאבנים טובות", זה שולי אמר לי למסור לך.

(לחייב לציין). התחזקתי.

יפה מאד.. תמשיך לכתוב..

אהבתי את הרעיון, אוהב את הסגנון הזה של הכתיבה, ובזכותך פגשתי את זה פה..

לקחנו אותו בידיים למרצע הוא נשך וקילל אהבנו אותו אהבה יתרה משלנו בגורל חייו הוא נישק אותנו בדמעות והמשיך לקלל ולבעוט (נשברה גם צלע) ורצענו לו את האוזן והיטבנו את הנרות וחבשנו תעלומות

הוא הבטיח שיש עכביש בתוך המזוזה והבטחנו לו שנבדוק

הוא יושב על הספה וקורא תהלים והאוזניים שלו שומעות עכשיו הכל

כשאנחנו אוכלים הוא משתעל ומבקש את המלח בדמעות כבושות

מצאנו אותו מתפלל מתחת לאדמה

הוא תלש לעצמו כנפיים של עטלף מהגב ואמר תהלים

הבטחנו לו שיהיה בסדר

בלילות עצמותיו נשתברו והוא אמר בקול נואש ששוב ריסק נבואה

הושבנו אותו מול הטלוויזיה הבאנו לו סירים של פסטה

הוא בורח מדי פעם מתחת לאדמה

עצמותיו משתברות לריסוק נבואות

הוא יכל לזרוק חץ ולעבור אבל הוא תולש לעצמו את הכנפיים וקובר אותן יפה

החיות מסתכלות מלמעלה וצוחקות

אני חושב לתת לו כדורים

לפעמים אני חושב שהוא לא טוב לעולם

דמיינתי אותו נושא כנף ובכיתי גם אני

החיות מסתכלות גם עלי

על גב העכביש להחזיק בשערות

גם מכאן אפשר לשאת תפילה

ילד לך בדרך הישרה, היה שם מדביר

תסתום את האף ותנשק את הראונדאפ שבאדמה

חפש אותי באבן הטוען

תנקה אותי מהקורים

עברתי דרך יערות חבטו בי ענפים

שרתי עם עכבישים שכחתי מהשמש

עכביש

אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, אלפא ביתא אחרת לבן סירא | Sefaria Library

עכביש

הבאתי איתי לגן עדן מזוודה

אספתי כל חיי אבנים

שחורות מפוחמות

זרקו הכל הלבישו אותי לבן

קשרו אותי למיטה שם לצרוח

להודות ולהלל

אבנים יורדות למטה ולא רוצים אותם כאן

הילדים מדקלמים אלהי נשמה

משרפות

יש בו מאפיינים ארספואטיים, אבל הרבה מעבר לזה.

שיר שמתאים יפה לעשרת ימי תשובה, ולא רק...

המצוי הראשון. מיכאל אברהם.

אתה לא תרגיש יותר את אלוהים לעולם, אך אולי תדע אותו.

הנה, אני מרגיש אותו

ומה הקשר למצוי הראשון ולרב מיכאל אברהם?

לעתיד וראית את ימח שם עראפאת עוד 50 שנה?

מאיפה הקביעה של ךשהוא עוד לא ירגיש לעולם את אלוהים?

ולמה לעזאזל השרשור הזה מופיע בראשי

לך מפה יצר הרע לך

שה' ימלא כל משאלותייך לטובה

מחכה להמשך

מה אהבת?

את הרוב כנראה שלא הבנתי, אבל אהבתי את גנדלף, ואת תאר את אשר עיניך רואות, ובכללי את ההיגיון החסר היגיון של הסיפור

רואים שלא קראת עד הסוף את הטרילוגיה

או ליתר דיוק עד העמצה

לצערי לא ממש אוכל לדאוג לך לחלק שני לפני סוכות

ככה שתעלץ להשאר כרגע עם לספור את הכבשים שלך בגבעה

זה כנראה חשוב יותר מהסיפור שלי

והוא פרסם את הפרומפט ולא את התוצר 😆

התחברתי לדיוק של הריקוד המהוסס

אבל השאלה הגדולה זה בעצם האם להיעלם זו בעיה. כלומר, שאנחנו תלויים במי שסביבנו או שזה סבבה להעלם לפעמים.

אני פחות בקטע לפשט את הדברים שאני כותבת..

לא אישי כמובן

@משה @כְּקֶדֶם

🙂

על דרך ההיעלמות ולא הגילוי

הגילוי מפחיד מי שרוצה שינסה להצטרף להיעלמות

מה פירוש נעלם?

פירושו: הלך לכל הרוחות

כמו השיר

"אני אף אחד מי אתם

האם גם אתם אף אחד

אם כך יש שניים מאיתנו

אל תגלו"

שיר מעניין

מסתורי משו

השפעה פנימית נסתרת