הן גדולות ממנו בכמה שנים..
אנחנו נשואים כמה שנים +2
לאחרונה אני מתחילה להבין עם עצמי, על תופעה מסוימת שממש מפריעה לי בו.
אנחנו מסתובבים בעיר מסוימת, ופתאום ניגשות אליו נשים
אומרות לו שלום (חברות של אחיות שלו) חלקן נשואות חלקן רווקות.
זה ממש מתחיל להטריד אותי ולהביך.
נתחיל מזה שאיתי הן לא מחליפות מילה.. אפילו לא מסתכלות עליי, אלא ישר ניגשות לבעלי וואו מלא זמן לא נפגשנו!! מה איתך מה שלומך, ובלה בלה.
ואני שמה לב שהוא ממש מתרגש מזה.. וגם אחרי שהן הולכות הוא ממשיך לדבר עליהן.
עכשיו אני לא מבינה אותן, אתן נשים נשואות שרואות גבר נשוי, זה בסדר לומר שלום
אבל מה הקשר לפתח שיחה בלי לשים לב שיש אישה לידו?
ממש להתייחס אליי כמו אוויר.
אתן לא מכירות אותי,נכון.. אבל אפשר להגיד שלום נימוסי
ולא לתת לי הרגשה כאילו אני מפריעה.
שמתי לב שהאופי של בעלי הוא מאוד פתוח עם נשים,
זאת אומרת שהוא סוג של פלרטטן
זה יכול להיות עם האחות, שפתאום יספר על העבודה שלו ויתפאר בה, או עם הקופאית בסופר יספר לה איזו בדיחה ויצחיק אותה.
אפילו עם המזכירה המבוגרת הדוסית המבוגרת 60+
פתאום אני שמה לב שיש להן בדיחות משותפות,
והיא מרשה לעצמה לדבר אליו איך שבא לה, כמו חפרת
סתום והוא צוחק.
ואם דבר כזה יבוא ממני זה ילווה בכעס.
אחותו גם הייתה אומרת עליו שהוא פלרטטן לפני שהתחתנו.
אני החברה הראשונה והיחידה שלו ב"ה.
לא היו לו קשרים עם נשים
ואני סומכת עליו..
אבל בקטע הזה של הלשון, אין לו שליטה
ותמיד אני כועסת והוא קורא לי קנאית שזה נכון.
למה להביך אותי?
תן לי להרגיש שאתה שלי.



