יעוץ גנטיתכלת8

שלום בנות מתוקות ויקרות!!

יש לנו כמה ילדים ולאחרונה שמעתי שזה חשוב לעשות ייעוץ ובדיקה גנטית, לא עשינו לפני החתונה.  בעלי ממש נלחץ ואמר שלא צריך ושהילדים שלנו ברוך השם בריאים וזה סתם מלחיץ ומיותר.. אבל זה כאילו בוער לי לעשות את זה. יש לי כמה שאלות בנושא: 

1. אם יש לי ילדים בריאים זה לא אומר בהכרח שהכל בסדר, נכון?

2. אני ובעלי ממוצאים מאוד רבים ומעורבבים. זה מעלה את סיכוי למחלות חלילה?

3. כמה סיכוי יש שמשהו לא יהיה בסדר?

4. אם חלילה משהו לא בסדר, מה עושים?

היו לי עוד שאלות אני לא זוכרת אבל אם מישהי עברה את הבדיקות האלה אשמח שתספר לי על החוויה... תודה לעונות!!

2. דוקא מוצאים מעורבבים מקטינים את הסיכון למחלותיעל מהדרום
כן?תכלת8

שתינו חצי חצי.. כלומר חצי אשכנזים וחצי מזרחים.. 

אני לא בקיאה עד כדי כך בפרטיםיעל מהדרום
בעיקרון כן.לא מחוברת
יש סרטון נחמד בכאן ביוטיוב שמסביר
דווקא אם שניכם מעורבביםבארץ אהבתי
אז מניחה שתצטרכו להיבדק לכל המחלות גם של האשכנזים וגם של המזרחים. אבל בכל מקרה הסיכויים מאוד קטנים, אז אין מה להילחץ, רק לבדוק מה שצריך כדי להיות רגועים.
השאלה היא- מה תעשו במקרה שח"ו יתגלה שאתם נשאיםאיה2

השאלה היא- מה תעשו במקרה שח"ו יתגלה שאתם נשאים למשהו :

- תחליטו לא להביא יותר ילדים לעולם?

- תחליטו להביא ילדים רק ב- IVF (כולל PGD) - שזה אגב עלול להיות בעייתי הלכתית, כאשר אתם כבר הורים לכמה?

- תחליטו להמשיך בהולדת ילדים כרגיל, וזה רק יגרום לכם לחששות נוספים?

לטעמי האישי, זה בהחלט מקום לשאול את הרב שלכם.

 

לשאלותייך:

1. לא. במקרה של מחלה גנטית רצסיבית, הסטטיסטיקות הם לפעמים 1 ל- 4. 

2. מקטין את הסיכוי

4. אין אפשרות "למחוק" את הגן הנשא, או "לתקן" אותו. השאלה היא איך מתייחסים לזה.

 

עד כמה באמת יש עניין לעשות בדיקה כזו אחרי שאתם כבר נשואים, הורים לילדים?

זה בירור שאתם צריכים לעשות עם עצמכם, לפני שתגשו לזה.
פזיזות- לא כדאי כאן.

וחוץ מזה- חשוב לזכוראיה2

שיש המון המון מחלות גנטיות תורשתיות שסקר גנטי לא בודק כלל...

שלא לדבר על מחלות גנטיות שאינן תורשתיות (את יודעת מה ההבדל בין גנטי לתורשתי, כן?)

ועל בעיות אחרות שאינן גנטיות

שלא נדע מצרות ח"ו.

 

גם אם תחליטו להיבדק, זה לא מבטיח הולדת ילדים בריאים,

כמובן.

 

 

ברור.. אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה..תכלת8

אבל יש השתדלות שצריך (?) לעשות.. השאלה אם זה לא מאוחר מידי... 

השאלה היא מה תעשי עם הממצאים? מה תהיה ההשתדלות שלךאיה2

כמובן שאם מדובר בזוג שרק יוצא ביחד,

וממליצים לו לעשות סקר גנטי / "דור ישרים"

זה שאלה אחרת לגמרי...

 

השאלה היא במצב הנתון שלך- מה נכון לעשות

אני מחזירה אותך לשאלה שהיא לדעתי המפתח:

מה תעשו אם ח"ו תגלו נשאות למשהו???

 

זאת שאלה מאוד מאוד מאוד קשה.....!!!תכלת8

בגלל זה בעלי ממש לא רוצה שאני יעשה את זה.. מצד שני לא בא לי ילד חולה חס וחלילה...

אם מגלים נשאות למחלה חייבים להביא ילדים בהפריה? אפשר להביא ככה הרבה ילדים? זה יקר? מסובך?

עונה לךאיה2

עונה לך מה שאני יודעת באופן אישי, בבקשה תבדקי את זה מול אנשי מקצוע אם זה רלוונטי עבורך:

אם מגלים נשאות למחלה- אפשר להביא ילדים בהפריה חוץ גופית (עם PGD- בדיקת העובר לפני החזרתו לרחם, והחזרת עובר בריא בלבד).

הפריה היא עסק יקר (השתתפות המדינה / קופ"ח זה רק עד שהזוג הורים ל-2. אם כבר יש לכם 2, לא תהיו זכאים להשתתפות כזו). וגם מורכבת מבחינה רפואית, וגם מבחינה זוגית. 

בנוסף, הפריה חוץ גופית עלולה להיות בעייתית מבחינה הלכתית, אם הזוג כבר הורים לילדים בריאים (- קיימו מצוות פיה ורביה). 

שוב- תבררי. אינני רופאה וגם לא פוסקת הלכה.

רק לגבי המימוןSheela
המדינה מממנת טיפולים ל2 ילדי pgd. גם אם יש ילדים בריאים לפני כן
^^^ וגם אחר כך לעוד ילדים מה"מושלם"בדיקות גנטיות
עבר עריכה על ידי בדיקות גנטיות בתאריך ב' באלול תשפ"ב 23:09
זה לא סכום גבוה בכלל,
הרבה פחות מעלות של כמה חודשים לתינוק במעון
השיקול הכספי לא הייתי מחשיבה אותו בכלל
אף פעם לא שמעתי ש ivf זה בעייתי הלכתית למי שכברקופצת רגע
יש ילדים.
אני שמעתי שכן. ממליצה לה לבדוק בעצמהאיה2

את הנושא, אם יהיה רלוונטי לה.

וכמו שהדגשתי מאד בכל מה עניתי-

זה לא התחום שלי בכלל, ולמי שיש שאלה מעשית שתפנה לאנשי מקצוע / רבנים שמבינים בזה.

אנא היזהרו בדבריכן!!!!בדיקות גנטיות

אני קוראת סמויה בפורום, וכשראיתי את מה שכתבת רציתי להגיב לך,לקח לי כמה ימים לפתוח כרטיס כדי להצליח להגיב לך.

יש דעת יחיד שיש בזה בעיה הלכתית (לא קשור בכלל אם יש כבר ילדים או לא) ואני בכוונה לא כותבת את שם הרב,

רק אומרת שפגשתי במחלקת IVF  כמה וכמה נשים שהולכים לפי הפסיקה שלו והרבנים שלהם אומרים להם לשאול רב שמתיר ושולחים אותם לIVF!

ובבקשה ממך תיזהרי מאד בדבריך!!!!

סליחה שאני כותבת לך בחריפות, אבל - 

לנו נולדו ילדים בריאים , ואין לנו במשפחה המורחבת מחלות, וכמובן שעשינו דור ישרים וזה היה בסדר.אז גם לרופאים שאמרו לעשות בדיקות גנטיות אמרנו שאנחנו לא צריכים כי  עשינו דור ישרים...

וכשהיתה לנו שאלה בהריון הרבה נשים סביבי אמרו לי כמוך. וזו היתה הדעה הרווחת בציבור הדתי ששמעתי כשבררתי את הנושא,

זה היה שלב בהריון שלא היינו עושים הפלה,ואני מודה לה' שזכינו בילד הזה. 

לכן אני כותבת לא כצער על העבר חלילה אלא כלימוד לעתיד.

אחרי הלידה שאלנו רב הכי "שמרן" כדי שנהיה רגועים בתשובה שלו, והוא אמר שדווקא אמונה בה' זה להאמין שה' נתן לרופאים חכמה לעשות IVF !

 

בנושא הזה צריך מאד להיזהר כי כנשים דתיות - למילים כאלה יש הרבה השפעה עלינו!

 

וכותבת כאן משהו שאמר לי פרופ' מומחה הכי גדול בארץ לגנטיקה - 

שגם מדור ישרים צריך מאד להיזהר- יש מחלות שמאד חשוב לבדוק - וכשעושים דור ישרים לפני החתונה הן לא היו ניתנות לבדיקה , כי בעשור האחרון יש התפתחות אדירה בתחום הגנטיקה.

אז חבל שהדתיים לא בודקים מחלות אלו כי הם לפני 10 שנים עשו דור ישרים וחושבים שזה מספיק

הוא אמר לי - מי שלא עושה בכלל בדיקות גנטיות - בחירה שלו.

אבל אתם כן עשיתם וכן בדקתם דור ישרים - אז למה להיעצר בשנה שהתחתנתם?

תודה שכתבת! והרבה בריאות ונחת מהילדיםקופצת רגע
אמן!תודה רבהבדיקות גנטיות
תגובתי...איה2

קודם כל,

כתבת מאד יפה, ניסחת היטב, ואהבתי את הנחרצות העדינה שלך! שאפו.

 

לגבי מה שכתבת על ה- IVF: הרבנים (לשון רבים) שאני שמעתי את דעתם על כך,

מתייחסים ל- IVF כמשהו שעלול להיות בעייתי הלכתית (מבחינת הוצאת זרע לבטלה, ועוד), ואף שיש דרכים ויש היתרים וכו'- זה לא דבר שמקלים בו דעת, וממהרים לעשות אותו.

יש רבנים שהחמירו, ומתירים IVF רק לצורך קיום פריה ורביה. 

(אני מקווה שאני מנסחת נכון... אני לא פוסקת הלכה).

 

אני לא יודעת על אלו רבנים את מדברת,

ומכבדת כל דעת רב באשר היא.

כל מי שרלוונטי בשבילה, שתשאל את רבותיה.

 

כאן דובר על מי שכבר נשואה, ואם למספר ילדים בריאים,

ומתלבטת אם ללכת לבצע סקר גנטי - כדי שבמידה ויימצאו בעיות גנטיות נסתרות.... תוכל לבצע IVF עם PGD כדי להימנע מהם.

האם נכון? לא נכון?

אף אחת מאיתנו לא יכולה להמליץ.

אני עוררתי אותה רק לחשוב על ההשלכות - מה היא מתכוונת לעשות במקרה שיימצאו ממצאים בעייתיים ח"ו? בהתאם לזה היא צריכה לקבל החלטה.

היא החליטה להתייעץ עם מכון פועה- בעיניי זו החלטה מעולה! 

אני מאחלת לה מכל הלב בהצלחה!!! 

 

עונה לךבדיקות גנטיות
תודה.פשוט כתבתי מהלב ( ומנסיון שלנו)
את צודקת שכל אחד צריך לנהוג לפי רבותיו.
אבל התכוונתי שצריך להיזהר בדיבורינו כדי שלא ליצור אווירה שעלולה להשפיע לרעה.
בגלל שאנחנו חברה דתית עוד לפני שמגיעים לשאול רב יש לנו הרבה השפעות חברתיות על השאלה האם ללכת לשאול רב.
כמו שהפותחת כתבה בעצמה שבעלה לא רוצה לעשות את זה- זו השפעת החברה שלנו!

כשאנחנו בזמנו התלבטנו הרבה אמרו לנו את מה שאת כתבת,וזה כן הקשה עלינו ללכת ל ivf , כי לא נעים לעשות מעשה "אסור" ושכל החברים שלך בקהילה חושבים שזה לא מעשה שיעשה.
לכן היה חשוב לי להשמיע כאן את הקול הזה שפחות מושמע בחברה הדתית.
כששאלנו רב הוא אמר לנו שבכלל לא צריך לחשוש לדעות שאוסרות.
לכן כל מה שאת כתבת- אני מאמינה שאת כתבת מה שקראת בספרים. אבל למעשה כשמגיעים לשאלה כזו - הרבנים מתייחסים אחרת מאשר מה שנראה בעיניים שלנו. הרב אפילו קצת "תמה" עלינו כששאלנו על הדעות שאוסרות.
כנראה שלכן צריך לשאול רב ולא להסתפק במה שקוראים...
בעקבות מה שכתבת הרהרתי בשאלה מעניינת -
קראתי בעיתון שהרב שלום כהן זצוק"ל לא היה אוכל עוף אם לא ביקר במשחטה.
האם בגלל זה את לא אוכלת עוף? או שאת מסתמכת על זה שהעוף בהכשר הבד"ץ ואת אוכלת אותו?
אז למה בנושאים האלו של ivf תמיד יש לנו נטיה להביא את הדעה שאוסרת?האם זו לא בריחה מהמציאות במסווה של החמרה דתית?
דווקא אני מדברת בגלל 2 סיפורים קרובים אלייאיה2אחרונה

ששיתפו אותי בהם.

נכון זה לא דבר שקרה לי בעצמי.

 

אגב אני לא חושבת שיש כאן קטע של החמרה דתית,

אלא קטע של זוגות / אנשים ששומעים איזה משפט של רופא,

ובטוחים שאם הם רוצים ילדים בריאים - אז הם מוכרחים לעשות משהו מסויים, "אחרת..."

 

כאילו המקום בו ההגיון נעלם, וחרדות מעבר לפרופורציה גורמות לך לעשות כל מיני דברים

שלא בהכרח נכונים לך.

ודווקא זה אני כן מדברת מנסיון אישי שלי, וזה מאד מאד כאוב ואני לא רוצה לפרט.

 

בכל אופן, אני מקבלת את דברייך שהייתי צריכה להתבטא יותר בזהירות כדי "לא ליצור אווירה", כמו דשאת אומרת,

אני בטוחה שאנשים מתמודדים עם כל מיני דברים והם עלולים לשמוע משפטים מחלישים.

קיבלתי.

רק רוצה לדייק משהו חשובבארץ אהבתי
הסקר הגנטי לא מגלה 'בעיות גנטיות נסתרות'. הוא מגלה את הסיכויים להעביר לתינוק שיוולד מחלה קשה מאוד.
(כרגע זה נסתר, כי מדובר רק בנשאות. אבל זה בא למנוע משהו שהוא מאוד לא נסתר, מציאות קשה ולא פשוטה שמשפיעה על כל המשפחה).
רוב הסיכויים שיתגלה בסקר הגנטי שהכל בסדר, ובעז"ה שיהיה ככה. אבל אם כן מגלים משאות של שני בני הזוג לאותה מחלה (ואנחנו מדברים על בדיקות בסל - לשם נכנסות רק מחלות קשות) - אז זה משהו מספיק קשה שאני לא חושבת שיהיו רבנים שיאסרו לעשות IVF כדי למנוע את ההתמודדות עם זה.
עונהאיזמרגד1
1. נכון אבל זה מקטין את הסיכוי
2. מוצאים מעורבבים מקטינים את הסיכוי למחלות גנטיות
4. אפשר לעשות הפריה מלאכותית כדי לוודא שהעובדים בריאים, כנראה שיש עוד דברים לעשות אבל זה מה שאני יודעת.
הבדיקות עצמם אין יותר מדי מה לעשות, זה בדיקות דם (יכול להיות שאחרי זה צריך ייעוץ גנטי)
לא עשית סקר גנטי בהריון?Pandi99
לא. לא עשיתי שום דבר..תכלת8


יש טעם לעשות בהריון?יעל מהדרום
לק"י

זה לא שיש מה לעשות עם תוצאות גנטיות כשכבר קיים הריון (או שאני טועה?).

אני כל פעם אומרת שאעשה אחרי הלידה וזה נדחה🤦‍♀️
עכשיו ראיתי מה שענו בהמשךיעל מהדרום
לק"י

אני אישית הייתי מעדיפה לחכות לאחרי הלידה.
בהנחה שהרבה בעיות אפשר לגלות בבדיקות השגרתיות בהריון.
עושים אני חושבת עד חודש שלישי.מוריה
השאלה היתה אם יש טעם לעשות🤷‍♀️יעל מהדרום
לק"י

לא כל מה שמומלץ, גם הגיוני.
לדעתי גם מכון פועה ממליצים אאל״טPandi99
בהריון?יעל מהדרום
אממ. לי זו נחשבה בדיקה בין המומלצות הרגילותPandi99
שהרופא אמר לעשות
הרופאה שלי רק שאלה אם עשיתייעל מהדרום
לק"י

כשאמרתי שאני לא רואה טעם לעשות בהריון, היא לא אמרה משהו.
(אולי היא סתם לא הסבירה, או שהיא לא בקיאה בנושא).

ואני לא עושה את כל הבדיקות המומלצות בלאו הכי.
בדיקה גנטית אני כן רוצה לעשות אחרי הלידה בעז"ה
יש טעםYaelL
הרבה עושות בהריון כי לא עשו לפני וזה מתי שמגיעים לרופא. אבל בשליש הראשון, מהסיבה שאם מגלים שיש סיכןן גבוה למחלה כלשהיא אפשר לעשות סיסי שלייה ולהחליט בהתאם לתוצאות על המשך ההריון.
תודה על ההסבר!יעל מהדרום
לדעתי מאוד כדאי לעשותnorya
קודם את עושה, אם את לא נשאית לכלום בעלך בכלל לא יצטרך להיבדק. אם תצאי נשאית למחלה מסוימת בעלך יצטרך לבדוק אם הוא נשא למחלה הספציפית הזאת.
הבדיקות יכולות לגלות מחלות ממש ממש קשות ל"ע. ב"ה יש לכם כבר כמה ילדים בריאים אז יש סיכוי לא רע שאתם לא נשאים למחלות שבודקים, אבל מכירה מקרוב משפחה עם חמישה ילדים שגילו שההורים נשאים למחלה נוראית רק בהריון החמישי או השישי, ואז עשו את כל הבדיקות שצריך. לדעתי זה ממש חובה לבדוק, הבדיקה פשוטה ויכולה לחסוך סבל רב.
לגבי הסיפור שאת מספרת -איה2

אז מה עשו בחודש חמישי- שישי?

ולו נניח שבחודש חמישי- שישי יש מחלה לעובר מחלה גנטית, האם פותחת השרשור תעשה הפלה?

שאלה....

לא בחודש חמישי-שישיnorya
בהריון חמישי-שישי, עם כמה ילדים בריאים בבית ב"ה (הרופאים הגדירו כנס רפואי...). בהריון היא באמת עשתה מי שפיר (אם אני לא טועה) בשלב מוקדם, כדי לגלות אם העובר חולה או לא. ב"ה העובר היה בריא. במקרה הזה ספציפית היה מדובר במחלה מאוד מאוד קשה. אם ח"ו העובר היה חולה אני לא יודעת מה היו מחליטים, אבל גם אם היו משאירים את ההריון היו מתארגנים אחרת לגמרי ללידה ולתקופה שאחריה.
ב"ה שאצלם נגמר טובאיה2


ממש חסדי ה'norya
השאלה היא תמיד... מה היו עושים אם הבדיקות היואיה2

מעלות תוצאות אחרות?

 

זוג שבכל מקרה לא יבצע הפלה- האם בשבילו יש תועלת בבדיקות כאלו תוך כדי ההריון?

זה נושא מאד מסובך.

לא כדאי להיות פזיזים בזה, צריך לחשוב טוב טוב.

הרופאים לפעמים מאד דוחפים.

כן.מוריה
יש מחלות שכדאי להתכונן אליהם נפשית. ולפעמים גם פיזית.
יש מחלות שהתינוק צריך להיכנס מיד לחדר ניתוח לתיקון מומים שנובעות מהמחלה.
ועוד.

לפעמים לא לדעת זה לא הפתרון הכי טוב.
בבדיקות השגרה של ההריון אפשר לזהות מחלות גנטיות?תכלת8

בסקירה מאוחרת?

לא. מחלות גנטיות אי אפשר לזהות בסקירת מערכות.מוריה
אבל אפשר לזהות אם יש בעיה בהתפתחות.

אאל"ט אם יודעים מראש על מחלה גנטית אז יש בדיקות שזכאים להם. והמעקב הוא אחר.
אני לא מתנגדת גורפת לבדיקות בהריוןאיה2

אני בעצמי נבדקת ברוב הבדיקות המומלצות,

בדיוק מהסיבה שכתבת.

 

מעניין אותי לדעת אם הסקר הגנטי נותן יתרון נוסף למי שבכל מקרה מבצעת סקירות ואולי גם מי שפיר וכו'.

כןבימבה אדומה
כי אפשר לעשות הפריות מבחנה...? אפשר לשקול עוד אפשרויות לפני הכניסה להריון? ליווי רבני ונפשי של כל מה שקורה פה..?
כןבארץ אהבתי
גם תוך כדי הריון - יש מחלות קשות מאוד שכמעט כל הפוסקים מתירים להפיל (מחלות שהעובר לא בר חיות - לא יוכל לחיות 12 חודשים).
ואפילו אם הולכים לפי פוסקים שלא מתירים להפיל גם במקרה כזה, אני מניחה שלהכנה הנפשית למצב כזה יש ערך חשוב. וזה עדיף בהרבה מאשר לגלות את זה בלידה.
(לי היתה דודה שילדה תינוקת שהיה ידוע כבר בהריון שהיא לא תוכל לחיות יותר מכמה חודשים, לא בגלל מחלה גנטית אלא תסמונת כרומוזומלית. הרב אמר לא להפיל, אבל עדיין היא ידעה מראש, וגם בחרה לשתף את הסביבה מראש. אני זוכרת בתור ילדה שאמא שלי הסבירה שתיוולד לדודה תינוקת אבל היא חולה ולא תחיה הרבה. זה אחרת מאשר לקבל את השוק הזה תוך כדי לידה...).
אני לא עשיתיפה לקצת
המליצו לי לעשות בהריון הראשון בחודש שביעי (כי העובר היה גדול בהערכת משקל)
לא עשיתי גם אז.

אז לא מבינה בזה כלום אבל אם הייתי במקומך כנראה שלא היה דחוף לי לעשות...
אני עשיתי כשיצאתי עם בעלי, "דור ישרים"איה2

אבל מאז חלף יותר מעשור,

וכל הריון הרופא מעדכן אותי בחיוך חמוד

ש"הסל התעדכן מאז, יש עוד בדיקות. מעוניינת?"

ואני עונה שלא....

 

כל אחד עם הגישה שלו.

 

נכון. הבאתי את הגישה שלי.פה לקצת
1. לא אומר כלום.מוריה
אבל יש גם מחלות שנם לא גנטיות.

2. להיפך. מוצאים שונים מורידים את הסיכון. אבל אם שניכם חצי חצי לא יודעת אם הסיכון זהה או לא.
ואם אתם לא קרובי משפחה הסיכון גם יורד.

3. 50 50 כמו כל הריון.

4. בודקים גם את הבן זוג. ואחרי זה מחליטים מה הלאה.

אגב, לא כתבת, אבל אם יש לך/לבעלך צד אשכנזי, כדאי לבדוק לגבי בדיקה גנטית לסרטן. לאשכנזים זה בסל הבריאות.
השאלה הזובימבה אדומה
היא שאלה של השתדלות מצד אחד ומצד שני של אמונה וביטחון בה'.

כלומר, כשהולכים לבדיקות גנטיות *לפני הריון* אומרים לך על כל מחלה מה הסיכוי הסטטיסטי שלכם (לפי השאלות ששואלים) להביא ילד שנשא בגן הדומניננטי שלו את המחלה הספציפית.

ואז אתם יכולים להחליט אם זה בהשתדלות שלכם כלפי שמייא, לעשות את בדיקת הדם שבודקת עבור אחד מכם אם אתם נשאים לאותה מחלה או לא.
ואם אתם בכלל לא נשאים אז למחלות הספציפיות שבדקו, ילדכם לא יצאו בטוח עם הגן הדומיננטי שלה.

הבדיקות שמציעים באופציה הבסיסית הן המחלות החמורות מאוד ששווה למדינה להשקיע מלא כסף כדי למנוע להביא ילדים בחולי הזה... ולכן הבדיקות האלה מאוד מאוד מסובסדות....
עונהבתי 123
כל מה שרשמת בהחלט מוריד את הסיכוי
אם זה מלחיץ אותך או את בעלך זה בהחלט שיקול טוב לא לעשות.
לרוב אם עושים לפני הריון הפתרונות למנוע הם לא רבים לפעמים אפשר לעשות הפרייה אז כן כדאי אם יש סיכון למחלות תורשתיות מסויימות.
רק אומרת שגם כשכל הגנים תקינים זה לא מבטיח כלום
לא יודעת מה להגיד....תכלת8

אני מבולבלת לגמרי... הקטע שבעלי ממש נגד אז אני לא יכולה להתייעץ איתו... אולי אני פשוט יגיד לו לשאול רב וזהו? למרות שאני יודעת שבדרך כלל רבנים ממש נגד הדברים האלה..

אני לא חושבת שאפשר להגיד ש"רבנים נגד" ככה גורףיעל מהדרום
לק"י

דוקא דור ישרים נחשב משהו מקובל מאוד.
בכל אופן, אם רוצים חוו"ד הלכתית ורפואית, מכון פועה יוכלו לתת אותה.
את צודקתתכלת8

אני אתקשר אליהם עכשיו

לגמרי מכון פוע"הבימבה אדומה
ממש אבל ממש לא נגד. הם בעד.. אפילו מאוד.
בהצלחה!!יעל מהדרום
תגובתיארטיק מסטיק
שלום לך,
שומעת הרבה חששות מכל השאלות שאת שואלת. והן לגמרי במקום.
תראי, יש הרבה גישות בנושא הזה. בסוף תעשי מה שהכי מתיישב לך על הלב בתפילה שזה רצון ה'.

כותבת לך את דעתי האישית.

תחילה אסביר שהמחלות שבודקים הן מחלות קשות. מחלות קשות הכוונה שהטיפול בהן קשה. סיכויי ההישרדות נמוך ובד"כ הן מהוות נטל עצום על המשפחה ועל החברה ולכן יש השתדלות של הקופה והמדינה לסבסוד של הבדיקות הללו.

בהנחה שאין במשפחתך מחלות ועד כה יש לכם ילדים בריאים ב"ה, מוריד את הסיכוי אך כמו כל מחלה רצסיבית, אין זה הבטחה לכך שאתם אינכם נשאים למחלות. (הכל עניין סטטיסטי.)

לגופו של עניין. הבדיקות שנעשות הן בדיקות דם פשוטות, שלוקחות זמן מעט ארוך יותר לקבל תוצאות. תחילה את עורכת את הבדיקה. במידה וח"ו מגלים נשאות למחלה ספציפית- בודקיםאת בעלך אם גם הוא נשא.
במידה והוא לא נשא. חייכם ממשיכים להתקיים כרגיל. אין כל משמעות לנשאות עבור הבאת הילדים שלכם. (לדור הבא תהיה המלצה לבדוק נשאות בעצמם ובמידה ויש נשאות גם מול החתנים והכלות)
במידה והבעל גם נשא לאותה מחלה יש כמה אופציות... מרגיעה אותך ואומרת שיש פתרונות למכון פוע"ה ויש מה לעשות. ב"ה. אך כעת אין צורך להתעסק בזה. הסיכוי שתגיעו לשם כרגע קטן והלחץ מיותר.

שואלת אותך שאלה שאולי נשמעת קשה ונוראית אך מתבקשת בשרשור כזה. עד כמה את מסוגלת/רוצה להתמודד עם ילד עם מחלה קשה?
אולי עדיף לא לדעת כי ידע על נשאות קשה נפשית, אך בעיניי, בהסתכלות בוגרת, החוסר ידע הזה יכול להיות עם השלכות הרות גורל לך, למשפחתך, לסביבה שבה את גרה, לדירה שבה את מתגוררת, לאופן חיים שונה, לריצה מרופא לרופא, לגידול ילד במוסד שיקומי, או לגידול ילד בבית הפרטי שעבר הסבה למוסד שיקומי.
לדעתי יש שוני בין "לכתחילה" לבין "בדיעבד". לא מוצאת מונח יותר נעים לזה אז התנצלותי שזה צורם.. אני מעריכה כל הורה שמתמודד עם ילד חריג, בכל צורה שהיא.

אני מאמינה שה' ברא את הבדיקות האלו, לא לשווא.

ממליצה לשבת לשוחח עם הבן זוג. להבין איפה אתם עומדים.
לבחון איזה מחלות נבדקות. להשיג מידע מהימן עליהן. לשמוע ולהשמיע את דעתכם ולהחליט מה נכון עבורכם.

שאו ברכה!
התגובה שלך ממש מהממת!!תכלת8
סידרת לי את הראש, תודה לך!! דיברתי עם מכון פועה ובאמת הרב המליץ לעשות את זה.. אני ידבר עם בעלי.. תודה לכן בנות על העזרה!!😘
הייתי ממליצה לךבימבה אדומה
אולי שתתקשרו שוב ביחד... כאילו השיחה הראשונה לא היתה. אולי לבעלך יהיו שאלות להקשות על הרב וזה יעזור לו לקבל את התשובה בלב...
תודה על ההמלצה!!!תכלת8


עונההתהילה והתפארת
1. נכון, מצד שני זה כן מפחית סיכון כמו כל סטטיסטיקה.
2. מוריד, מוצא משותף מעלה. אבל כמובן שזה לא שולל סיכונים.
3. ה' יודע.. ככלל זו בדיקה שלא כדאי לקחת בה סיכון גם אם עד עכשיו לא עשיתם והכל היה טוב ב"ה
4. היועצת הגנטית תדריך במקרה כזה לאור גודל הסיכון ח"ו, יש מה לעשות גם במקרים מאוד חמורים, כמו הפריית מבחנה למשל. אבל זה רחוק ואין סיבה לחשוב על זה
4.
מומלץ בהחלט לעשותYaelL
ילדים בריאים בבית לא מבטיחים שאין משהו, רק שב"ה עד כה יצאתם טוב בסטטיסטיקה.
יש מחלות מאוד קשות שאם יודעים שנשאים אפשר למנוע הבאת ילדים עם המחלות הללו לעולם, אם נמצאים חיוביים (כלומר ששני בני הזוג נשאים לאותה מחלה מה שאומר 25% סיכוי לילד בריא אז או שנכנסים להריון ב ivf pgd או שנכנסים להריון ספונטנית ועושים סיסי שלייה בסוף השליש הראשון ובמידה והעובר חולה מקבלים החלטה בנוגע להפסקת ההריון (וזו לא מילה גסה, יש מצבים שמותר).
אם אתם ממוצאים שונים זה טוב, מפחית סיכוי לנשאות לאותם דברים.
יש את הסקר הגנטי הסטנדרטי של קופות החולים אבל יש גם אפשרות לבצע סקר מורחב דרך חלק מהמכונים הגנטים של בתי חולים מסוימים (אני מכירה בקפלן, שיבא ובילינסון) או דרך חברות פרטיות והם בודקים הרבה יותר דברים, מעל 300 נשאויות.
אני ובעלי עשינו לאחרונה את המורחב, למרות שבכלל לא בטוח שיהיו לנו עוד ילדים אבל הרגשתי שחשוב לי שלא יהיה מצב שאהיה בהריון בלי שעשיתי, זה אחרי שעשיתי לפני החתונה דור ישרים ואת הסקר של קופת חולים לפני ההריון הראשון.
יש מחלות נוראיות שגורמות למי שחולה בהן ולכל המשפחה סבל אדיר, לתחושתי חשוב לעשות מה שאפשר כדי להימנע מהן. נכון שיש מחלות שלא תורשתיות ולא הכל אפשר למנוע אבל לא למנוע את מה שכן אפשר?
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמתאחרונה

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכתאחרונה

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!