היא עומדת, נצמדת אל דופן הספינה. נושמת הכי ארוך שהיא יכולה את הריח המלוח של הים.
יש אינסוף של מים מול העיניים שלה, ומאחוריה, ומכל הצדדים. פעם ראשונה שהיא פוגשת באינסוף שהוא לא מופשט. שהיא רואה באמת שאין סוף למים. מרחקים עצומים של כחול. וזחל קטן של פחד מזדחל לה ללב. מכרסם שם טיפה טיפה, כי מפחיד לה קצת לעמוד לבד מול אינסוף כזה, מוחשי.
״אוווור אוררר אוווור נו אוווור״ שחף מדשדש לכיוונה בקריאות בלתי מתחשבות ובלתי נגמרות של ילד בן שלוש. היא נאנחת ופונה אל האח הקטן.
שחף מושך בה ״תרימי אותי, אני רוצה לראות את הים הגדול״ חיוך מתוק של שיניים חלביות, ועיניים ענקיות, שחורות מביטות בה בשובבות. בעל כורחה אור צוחקת ומרימה אותו ״בוא קטן שלי בוא. נו כמה הים גדול?״
״וואוווו תיראי, תיראי כמה זה ים גדול, זה לא נגמר בכלל! בכלל זה לא נגמר!״ שחף אחוז התלהבות והפה הקטן שלו נפתח, כאילו הוא באמצע פיהוק, ״מה, אתה עייף? למה אתה מפהק?״
״אני לא מפהק, אני.. אני..״ הוא מחפש בקדחנות אחר המילה ״אני מופעל מהים הגדול!״ הוא צוהל ואור צוחקת.
כבר מזמן למדה להנות משיבושי הלשון המתוקים שיוצאים לילדים שלומדים את העולם.
היא מורידה אותו אל הרצפה שמתנדנדת בעדינות מעל הגלים. הם מתיישבים, שחף נשען בזרועותיו השמנמנות על הברכיים של אור, והיא מלטפת את השיער הבהיר והמתולתל שלו.
״פעם פעם, כשהייתי עוד יותר קטן משאני עכשיו, אז פחדתי מהים. לא הים הזה, מכל הימים פחדתי״ הוא פתאום מנער את הראש, אז היא מפסיקה ללטף אותו. ״והיום אתה עדיין מפחד?״
״לא לא, היום אני מתגברתי״ הוא גאה בעצמו בעליל. ״חתיך קטן שלי! איך התגברת?״ לרגע ארוך היא חושבת שאולי זה לא לרמה שלו השאלה, כי שחף שותק, מתהפך על הגב, נועץ בה עיניים גדולות ותמימות, ושותק.
אבל הוא מפתיע אותה.
״מתגברתי״ הוא מתעקש על שינוי המילה ״מתגברתי כשליאת הסבירה בחצר ש..ש.. שצריך להיות עם מישהו גדול, שמחזיק לי יד וגם מסתכל עליי. וגם בונה איתי ארמון מהחול אז זה בסדר ואז הים לא יכול לבלוע אותי ולא יכול לפחד אותי. הבנת?״ אור מזיזה את הראש לימין ואז לשמאל, ושוב מזיזה. ״לא הבנת?״ יש בעיניו פליאה ממש
״כי לפעמים צריך להיכנס לבד, לא?״ היא משתפת אותו בחוסר ההבנה
״מה פתאום! לא לא. רק כשהגדולים כמוך. ושיודעים ל..לעשות את זה. ואפילו אם לא יודעים, אם לא יודעים כשגדולים, צריך להיכנס אולי עם מישהו שיחזיק לך את היד. בסדר?״ הוא מהנהן בראשו, ומשחיל את ידו הקצרה לתוך היד הארוכה שלה. מהדק את כף ידו הכי חזק שהוא יכול בתוך כף ידה.
יש אינסוף של מים מול העיניים שלה, ומאחוריה, ומכל הצדדים. פעם ראשונה שהיא פוגשת באינסוף שהוא לא מופשט. שהיא רואה באמת שאין סוף למים. מרחקים עצומים של כחול. וזחל קטן של פחד מזדחל לה ללב. מכרסם שם טיפה טיפה, כי מפחיד לה קצת לעמוד לבד מול אינסוף כזה, מוחשי.
״אוווור אוררר אוווור נו אוווור״ שחף מדשדש לכיוונה בקריאות בלתי מתחשבות ובלתי נגמרות של ילד בן שלוש. היא נאנחת ופונה אל האח הקטן.
שחף מושך בה ״תרימי אותי, אני רוצה לראות את הים הגדול״ חיוך מתוק של שיניים חלביות, ועיניים ענקיות, שחורות מביטות בה בשובבות. בעל כורחה אור צוחקת ומרימה אותו ״בוא קטן שלי בוא. נו כמה הים גדול?״
״וואוווו תיראי, תיראי כמה זה ים גדול, זה לא נגמר בכלל! בכלל זה לא נגמר!״ שחף אחוז התלהבות והפה הקטן שלו נפתח, כאילו הוא באמצע פיהוק, ״מה, אתה עייף? למה אתה מפהק?״
״אני לא מפהק, אני.. אני..״ הוא מחפש בקדחנות אחר המילה ״אני מופעל מהים הגדול!״ הוא צוהל ואור צוחקת.
כבר מזמן למדה להנות משיבושי הלשון המתוקים שיוצאים לילדים שלומדים את העולם.
היא מורידה אותו אל הרצפה שמתנדנדת בעדינות מעל הגלים. הם מתיישבים, שחף נשען בזרועותיו השמנמנות על הברכיים של אור, והיא מלטפת את השיער הבהיר והמתולתל שלו.
״פעם פעם, כשהייתי עוד יותר קטן משאני עכשיו, אז פחדתי מהים. לא הים הזה, מכל הימים פחדתי״ הוא פתאום מנער את הראש, אז היא מפסיקה ללטף אותו. ״והיום אתה עדיין מפחד?״
״לא לא, היום אני מתגברתי״ הוא גאה בעצמו בעליל. ״חתיך קטן שלי! איך התגברת?״ לרגע ארוך היא חושבת שאולי זה לא לרמה שלו השאלה, כי שחף שותק, מתהפך על הגב, נועץ בה עיניים גדולות ותמימות, ושותק.
אבל הוא מפתיע אותה.
״מתגברתי״ הוא מתעקש על שינוי המילה ״מתגברתי כשליאת הסבירה בחצר ש..ש.. שצריך להיות עם מישהו גדול, שמחזיק לי יד וגם מסתכל עליי. וגם בונה איתי ארמון מהחול אז זה בסדר ואז הים לא יכול לבלוע אותי ולא יכול לפחד אותי. הבנת?״ אור מזיזה את הראש לימין ואז לשמאל, ושוב מזיזה. ״לא הבנת?״ יש בעיניו פליאה ממש
״כי לפעמים צריך להיכנס לבד, לא?״ היא משתפת אותו בחוסר ההבנה
״מה פתאום! לא לא. רק כשהגדולים כמוך. ושיודעים ל..לעשות את זה. ואפילו אם לא יודעים, אם לא יודעים כשגדולים, צריך להיכנס אולי עם מישהו שיחזיק לך את היד. בסדר?״ הוא מהנהן בראשו, ומשחיל את ידו הקצרה לתוך היד הארוכה שלה. מהדק את כף ידו הכי חזק שהוא יכול בתוך כף ידה.
