ככל שעובר הזמן אני רק יותר מפחדת מזה
והלב צורח שלסרב לסרב לסרב
כאילו מפגרת, מה את עושה לעצמך
איך את רוצה את זה
(איך רצית המ)
זה נגד הכל
אין לי כח להתנגד
אני גם לא באמת רוצה להתנגד
איכ הכל שיט אחד גדול.
אני מרגישה נורא מעניין מאוד למה פף
והיא אמאלה ואבאלה אני כבר לא מסוגלת
התקפי זעם זה מה שהיא גורמת לי
אני חייבת חייבת לעוף מפה דחוף
וזה יקרה בראשון
אם הכל יעבוד לי
איך לא יודעת
אבל
פף.
וזה להתחיל משהו חדש לגמרי
וזה חרדות וזה כוחות שאין לי
אבל זה אמור להיות טוב אולי
אולי.
הכל חדש וזה עושה לי חרדות
אבל כאילו היא שם וזה גם משהו
אולי.
הם לא פה
וזה חגיגה לאנה
וזה תכניות רעות מדי
אין לי כח להילחם.
(יש לי דחף לה* המ)
ואני כאילו צריכה אבל זה לא יעשה טוב אבל צריך אבל לא ככה ואני מפגרת ככ.
שמישהו יעלים אותי מהעולם הזה די כבר
אני לא יכולה אני לא מסוגלת יותר
שמישהו יציל אותי מעצמי ומאנה ומהכל
די. אני צריכה להתאפס
אני ככ מנותקת
וכשאני לא זה גם לא נגמר טוב
ובאלי שקט ולישון פוראבר
ובאלי חיבוק וזה לא יקרה לעולם בגללי
ובאלי ים דחוף וגם זה לא יקרה כי המ אני מפגרת מדי
אני צריכה אותה
אני צריכה אנשים חומלים קרוב אליי
אני משתגעת לבד וביחד
ומרגישה בודדה בכל מקרה
כולם מעצבנים אותי
ואין לי רגע לנשום
איך עוצרים
איך מוצאים שקט
או בית
או
אותי
אולי
איך נחים
איך מוצאים חיבוק
(בהסכמה)
באלי ל*
אפשר?