תמציות שמופקות מפרחים בשיטה של הפקת אנרגיה

שזה הרתחה של הפרח במים, ואח"כ מסננים את המים. והמים שנשארו

אלו מים עם האנרגיה של הפרח. 

נשמע הזוי נכון, אבל זה עובד.

ד"ר באך שגילה זאת התבסס על העיקרון בהומופאתיה שאומר "דומה מרפא דומה"

אנרגיה x תאזן את אותה אנרגיה שקיימת אצל האדם

רק שאצל האדם היא יכולה להיות לא מאוזנת מכל מיני סיבות

ברגע שיש חסימה באנרגיה, אפשר פשוט לשחרר אותה

אגב לכל דבר יש אנרגיה. אפשר לנסות להרגיש. 

נגיד קחי פרי ושימי את היד קרוב לפרי ותראי אם את מרגישה משהו ביד.

כנ"ל גם את האנרגיה שלך, את יכולה להרגיש כמו זרמים או כמו מערבולת אם 

תקחי את שתי הידיים ותקרבי אותן אחת מול השניה.   

@הפי

@מבקש אמונה

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אתה יכול? 

יכולה להבין

בכללי אם לא מודעים למושג אנרגיה, גם סביר להניח שלא נרגיש

כאילו יש המון אנשים שמרגישים אבל הם לא מבינים מה הם מרגישים

כי נגיד יש אנרגיה לאנשים ולמקומות, ואפשר להרגיש במקום אחד x ובמקום שני y

ולא להבין למה שם נעים ושם לא. יש אנשים שמאוד מודעים לזה, ויש אנשים שפחות.

בכל אופן, זה היה רק כדי לתת מעט רקע לשיטה. זה לא אמור באמת לשנות.

גם אם לוקחים את זה, צריך להבין שהתהליך הוא איטי, ולא רואים קסמים על ההתחלה.

אבל עם הזמן ממש מרגישים בשינוי פנימי, אפילו בחשיבה.

מצד הערך העצמי, והחוויה האישית של מסוגלות

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

50 שח לבקבוק שמחזיק בערך 3 שבועות, זה סביר לגמרי.

(שוב, זה נשמע הזוי כן?.. אני ממש יכולה להבין את ההתנגדות)

אם תרצה יש רשימה של מטפלים בפרחי באך באנטרנט, 

אפשר לחפש אחד באזור שלך ולבקש ממנו שיתאים לך תמציות.

אפשר גם דרך קופת חולים... 

הכוונה, גם אם זה לא באמת ורק פסיכולוגי,

אולי בכל זאת שווה לעבוד על אנשים בשביל השפעה טובה חח

ועובד... 

האמונה להירפא והנכונות של מי שלוקח את הפרחי באך היא זאת שבסופו של דבר מרפאה את הנפש. 

אני מאמינה לדוג' שאם ישימו להם סתם מים בבקבוקון הקטנצ'יק תהיה לזה בדיוק אותה השפעה חיובית על הנפש, אז בסופו של דבר זה כן עובד.

ואי אנשי השכל, בעיה אתכם

אבל יש תמצית גם לזה ;)

סתם, אנרגיות זה לא חרטוט, זה כמעט מדעי.

מוזמנת לנסות :-*

שכל הוא דבר נפלא, עד שהוא חוסם אותנו מלהרגיש

יש כבר הוכחות לזה

צילום קירליאן – ויקיפדיה

זו מצלמה שמצלמת הילות או בעצם תדר אנרגטי.

יש אנשים רוחניים שיכולים לראות את זה,

יש כאלו שחשים בזה,

ויש כאלו שחסומים לזה.

בכל אופן. השיטה עובדת. אם תרצי או לא. 

מי שיכתוב כאן על פתרונות אמיתיים לא ייתקל בתגובות אנטי

המרצה שלי אחת המקצועיות מבחינה טיפולית

והיא מאוד מחזיקה מהשיטה הזאת

ויש לה סיפורים מהקליניקה, מהשטח. שינויים מדהימים שאנשים עוברים.

כולם בהתחלה סקפטיים, אני יכולה להבין למה.

אבל בפועל- זה עובד. קורים דברים, יש שינויים.

שמע, גם אם נניח שזה סתם מים..

אם נותנים לאנשים מים עם סיפור שזה יתן להם אומץ לצאת לעולם, והם פתאום מקבלים אומץ 

למה להרוס ולפרסם שזה חרטה? אם זה עובד זה אחלה.  זה מה שהם היו צריכים הרי

תפסיקו לבאס ולהרוס לכל מי שמאמין שזה עוזר

(כי אם כבר מגיבים בלי קשר לתגובה הקודמת אז למה לא לעשות את זה מעניין...)

למשל...
א. בסופו של דבר האמת צריכה להיאמר. רופא שמנסה לרפא ילד מדלקת גרון, לא יכול לרשום לו משהו שיכול לעבוד רק אם הילד ממש מאמין שזה עובד, תוך כדי שהרופא משקר ואומר שזה חומר שמרפא את הגוף. הרופא חייב להביא לילד תרופה שבאמת הורגת את החיידקים, כזאת שאנחנו יודעים ממחקרים שיש ביכולתה לרפא את הילד.

ב. גם אם הרופא ישקר, עדיין מדובר באחוזים נמוכים שבהם החולה מדווח על שיפור, ואחוזים נמוכים עוד יותר שבהם החולה משתפר באמת במדדים אובייקטיבים. היית רוצה לטפל בדלקת ריאות בעזרת תרופה שתרפא את הדלקת רק ב-10% מהמקרים? הרי ברור שהתרופה האמיתית משיגה תוצאות טובות יותר מהפלצבו, אחרת היא לא הייתה מאושרת לשימוש.

ג. נמצא שהשפעות הפלסבו אינן ארוכות טווח. אני פעם הצלחתי לא להרגיש את האלרגיה שלי במשך שבת אחת (אחרי שההורים שלי שכחו להביא לי את הכדור כשיצאנו לצימר ולכן הביאו לי דמה), אבל זה לא היה עובד לאורך זמן. גם מי שצריך לטפל בלחץ דם או כולסטרול לא יוכל לחיות לאורך זמן בעזרת פלסבו בלבד. 

ד. יש הרבה בעיות שבהן אין לגוף יכולת להסתדר לבד, אפילו אם הוא ממש ''יתאמץ''. הגוף שלנו לא יודע למשל לפרק אבנים גדולות שהצטברו בכליות, הוא לא יודע להרוג וירוסים מסוימים (HIV, כלבת ועוד), הוא לא יודע לשחרר קריש דם שנתקע בעורקי הלב וכן על זו הדרך.
באנשים חולים, המצב גרוע עוד יותר. למשל גופם חולי המופיליה לא יכול להקריש את הדם במקרה של פציעה, פשוט כי חסר רכיב בדם שאחראי על זה. אפילו אם מאוד ירצו ויאמינו שהם קיבלו זריקה שתעזור להם, זה פשוט לא יעבוד כי הגוף חסר יכולת להקריש את הדם בעצמו, ואז הם ימותו מדימום.

בכל המקרים האלה, אפילו אם הגוף יאמין שהוא קיבל עזרה חיצונית אבל בפועל הוא לא קיבל - זה לא יעזור.

ה. רוב האנשים פועלים לפי ההיגיון. אם הם רואים שחיסונים מונעים מחלות ומוות, הם מתחסנים. אם הם רואים שאנטיביוטיקה הורגת חיידקים, הם ייקחו אנטיביוטיקה כשצריך.
לכן, מרגע שהמחקר אומר על חומר X שהוא לא יעיל לתופעה Y, עבור רוב האנשים חומר X אינו פלסבו יעיל. כאמור, גם כשיש אמונה בחומר, עדיין החומר האמיתי יהיה הרבה הרבה יותר מועיל (אחרת תוצאות המחקר יהיו שהחומר האמיתי לא משיג שיפור ניכר לעומת הפלסבו, ולכן הוא לא יאושר לשימוש).

חוסר אומץ לצאת לחיים זו לא בעיה רפואית אלא פסיכולוגית..

הכוח נמצא באדם עצמו ולא בתרופה רק צריך שכנוע לא לפחד להשתמש בו.

הגוף לגמרי יכול להסתדר לבד אולי בסוף הוא יקלוט שעבדו עליו אבל מקסימום הוא יבין שהוא תמיד יכל וסתם פחד...

לכן כאן זה באמת לא משנה פלציבו או אמיתי.. זה כי זה פסיכולוגי

במקרה הזה הפלציבו יכול להיות בעצמו התרופה האמיתית

תן לאנשים אבקת שוקולית ותגיד להם שזה ייתן להם אומץ, וישפיע על התדר האנרגטי שלהם.

תן להם משקפיים עם עדשות במספר 0, ותגיד להם שאלה עדשות מיוחדות שעוזרות להסתכל על העולם בצורה חיובית.

כמו שכתבתי - האמת צריכה להיאמר. לשקר לאנשים לאורך זמן בשביל להרוויח כסף על כלי חסר השפעה, שבכל המחקרים הוכח שהיעילות שלו שואפת לאפס, זה לא מוסרי.

אז נכון שלפעמים עצם השקר מוביל לתוצאה כלשהי (אפקט הפלצבו), אבל אני לא רוצה לחיות בעולם של שקרים. בסוף מי שמתפתה להאמין ש"אין משמעות למחקרים" - גם לא ייקח תרופה כשהוא באמת יצטרך אותה, כי "מה זה כבר מחקר אמיתי שעבר ביקורת עמיתים לעומת הניסיון האישי והמוכח של המנטור שלי".

אם תצליח לשכנע ששוקולית או משקפיים גורמים לאותו דבר אז יאללה..

אם אפשר בחינם גם טוב אבל כנראה שאף אחד לא יאמין. 

תגיד לי, אם אני עכשיו מחרטט בנאדם שלא מצליח במשהו שאני רואה שיפור רציני

ובזכות זה הוא ממשיך במרץ במקום להתייאש.. היית בא אליו ואומר לו שאני משקר והוא גרוע?

אבל בסוף צריך להיות מדד אובייקטיבי כלשהו להתקדמות, בכל תחום שבו אנחנו מתיימרים להציע שיפור כלשהו.

יש דברים שקל למדוד (מאוד קל להראות שאקמול עוזר בהורדת חום),

יש דברים שיותר מסובך למדוד,

ויש דברים שמאוד מאוד מסובך למדוד (כמו שיפור בנושאים פסיכולוגיים - נפשיים). למרות הקושי, יש כלים מדעיים לבדוק את זה ואי אפשר סתם להחליט מתי התוצאה המתקבלת היא חיובית ומתי לא.

אולי עד עכשיו זה לא היה מספיק ברור, אז אחזור שוב על הנקודה הזאת:

כשהמחקר אומר שפרחי באך לא יעילים, הוא לא אומר "הם יעילים ב-90% וזה כמו הפלצבו". לא ולא. הוא אומר שאחוזי ההצלחה נמוכים להחריד, שמרבית המשתמשים משלמים כסף על משהו שהם מאמינים שיעזור להם - ובסוף בטווח הרחוק (ולעיתים גם הקרוב) לא קורה להם שום דבר. פשוט כלום. הלך הכסף, כמו שאומרים הגששים.

אז יש אנשים שכן מרגישים שיפור, אבל איזה קטע - מחציתם בכלל קיבלו מים בטעמים. בכל מקרה הם המיעוט, כאשר כאמור הרוב לא רואים שום שיפור במדדים.

אם אתה מציע משהו שלא עוזר להתקדם - אתה רמאי. לרמות זה לא טוב, נקודה. זה גם לא יעיל לאורך זמן וגם בעייתי מאוד מבחינה מוסרית.

גם אם באופן ישיר אף אחד לא ימות או יינזק מהרמאות האישית שלך, בסופו של דבר יש כאן תהליך שלם של אנשים שפונים לקסמים ותדרים ובלבולי מוח במקום לטפל באמת בבעיות שלהם, ואז כשיש מגפה רבים מהם גם מסרבים לקבל חיסון כי כבר אין משמעות למדע.

אני מתכוון לומר שאם מדובר על לקבל אומץ וכאלה - שלא באמת קשור למחלה או בעיה במציאות

אז כל מה שידחוף את אדם לצאת מהפחד זה התרופה - אם זה חומר אמיתי או מים או לא יודע מה

זה לא שקר כי זה פסיכולוגי.. אין באמת בעיה לבנאדם שמטפלים בו

אם באמת משתמשים בזה לפתור בעיות שהן מציאותיות - חיידקים, חוסר ויטמין וכו'

פה אתה צודק.  אבל השרשור מדבר על חוסר אומץ וחסימות..

הרי לדבריך חיידקים הם אמיתיים לעומת פחד שהוא סתם פסיכולוגי ("שלא באמת קשור למחלה או בעיה במציאות").

זה לא נכון.

יש אנשים רבים עם בעיות פסיכולוגיות אמיתיות, ויש דרכים אמיתיות לפתור את הבעיות האלה. דרכים שהוכח שיש ביכולתם לעזור/לרפא.

בבקשה תקרא שוב את התגובה הקודמת שלי, הרחבתי אותה לאחר שכבר קראת.

עכשיו אתה רואה בנאדם כשרוני ונראה טוב וכו', אבל הוא מפחד לצאת לחיים...

מי אמר שהפיתרון היותר אמיתי הוא לחפור לו בעבר ושיחות נפש וכו' שיקח מלא זמן 

מאשר לשכנע אותו שיש לו אומץ ואח"כ הוא יגלה שהוא תמיד היה יכול

אם הקאוצ'ר שהלכתי אליו פעם היה מחרטט אותי עם מים וגורם לי לקבל אומץ להתחתן וכל מה שרציתי שיגרום לי... לא הייתי חושב שהוא שקרן, להפך, הייתי חושב שהוא גאון

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אתה חושב שהשיטות האלה באמת עוזרות, אלא שזה רק פסיכולוגי.

זה *לא נכון*.

הן לא עוזרות.

כשאומרים על משהו "הוא עוזר כמו פלצבו" - בעצם אומרים שהוא לא עוזר בכלל, ואותם אחוזים בודדים שכן דיווחו על שיפור - הם כל-כך מעטים עד ששימוש בשיטה הזאת הוא רמאות לכל דבר ועניין.

אם קאוצ'ר שעזר לך מצליח לעזור ל-90% מהאנשים שהולכים אליו, בצורה עמוקה ולאורך זמן, אז כנראה הוא עושה משהו נכון.

אבל אם הוא משתמש בשיטות לא יעילות ולכן רק 10% רואים שיפור, אז אדם הגיוני בכלל לא יילך אליו.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

כלומר היסטוריה פרטית שלי.

כשאמרו לי למשוך בגומיה ולהכאיב לעצמי בכל פעם שאני נמשך לחבר מהכיתה - לגמרי האמנתי בזה. 

הרי ההיגיון כ"כ ברור (הרבה יותר ברור מתדר אנרגטי...) - לקשר בין המשיכה לבין כאב, עד שהמוח יבין שזה לא בסדר וזה לא נעים אלא כואב.

במשך כמה שבועות הרגשתי שזה באמת עובד. לראשונה מזה שנים הייתי אופטימי וחשבתי שעוד מעט "זה מאחורי". 

הייתי כל כך עסוק בלפצוע את עצמי, שבכלל לא יכולתי להרגיש שום דבר לאף אחד.

אבל ככל שהזמן עבר, ההשפעה של התרופה הזאת התפוגגה. פתאום המוח הצליח למצוא זמן למשיכה הזאת למרות שהייתי עסוק בלפצוע את הגוף. הכאב התחיל להופיע בנוסף למשיכה, ולא במקומה. 

אבל היי, רק לפני שבוע זה עזר לי! כנראה הרעיון עצמו נכון, פשוט צריך ליישם אותו בצורה טובה יותר. להכאיב יותר. לשרוט יותר. לעשות כוויות חזקות יותר. 

וכך המצב שלי הלך והתדרדר, בשם תרופה שמעולם לא הוכחה כיעילה, אבל היי - מקסימום זה לא יזיק, נכון?

וכן, ברור לי שה"תרופה" שלי הייתה שונה מאוד מפרחי באך. מן הסתם תוחלת הנזק של טיפול בכאב יהיה גדול הרבה יותר מטיפול בעזרת תמציות פרחים.

עם זאת, הרעיון הוא אותו רעיון:

לבעיות אמיתיות צריך למצוא פתרונות אמיתיים, כאלה שהוכח שיש ביכולתם לעזור. לא לחפש קיצורי דרך חסרי משמעות, גם אם יש כמה אנשים שבמקרה רואים בכך תועלת (וכאמור -הם היו רואים את התועלת הזאת גם עם פלצבו).

בלי קשר לכלום.. משתתף בצערך (לא כי חייבים לכתוב את זה לפני שמגיבים)

לגבי העניין עצמו, אני די משוכנע שמשיכה מינית שונה לגמרי מחוסר אומץ? לא?

באחד זה משהו שהוא מציאות, ובשני זה סתם חסימה של קורי עכביש שרק צריך להאמין שאפשר לקרוע אותם

אני לא חושב שזה "סתם חסימה", עבור אותו אדם מדובר במציאות

כאדם שבעצמו סובל מפחדים לצאת לעולם וחוסר ביטחון

אני יכול להגיד לך שלפעמים דווקא אמונה שאני יכול להתגבר על זה לגמרי תספיק

אני אישית לא מרגיש שזה מציאות,

פשוט מאורעות החיים הביאו את המוח למצב של "ברח" בקטע מוגזם שמתגבר על ההיגיון..

כל מה שאני צריך זה כוח כלשהו להתנגד לו

השאלה מתנקזת לתועלת שחלק מהציבור ירוויח מה-blissful ignorance לעומת התועלת בחינוך של הציבור באופן כללי לחשיבה מדעית. כשבסוף התפיסה הציבורית משפיעה על המדיניות הציבורית וכך על השירותים בהווה והתפתחות בעתיד בתחומים שונים (ברפואה, במדע וכו').

למרבה המזל(!) גם כשכן נעשים מאמצים בכיוונים החינוכיים הם לא בהכרח עובדים, כך שנטל ההכרעה בסוגיה הזו לא באמת כל-כך גדול )

קודם כל ברור שכתבתי את ההודעה הקודמת בהומור, נכון?

אבל אם את נתקלת באופן פרטי לגמרי במישהו שהאמין מאוד באמצעי אלטרנטיבי כלשהוא שאין לו ביסוס מחקרי, ורואה שיפור גדול במה שהוא רצה לטפל בו. ונניח שלך אישית יש השפעה גדולה עליו - את תנסי לשכנע אותו שזה שטויות? את תשאירי את המצב כפי שהוא - שיהנה? את אולי תתלבטי מה לעשות?

טוב, זו שאלה פרטית. ברור שמבחינה ציבורית כן יש חשיבות לנושא. אבל כאן נכנסת גם השאלה - איפה הפרטי הופך לציבורי, הרי הציבור מורכב מפרטים. 

עכשיו אבל, לרוב זה לא המצב - ברגע שמישהו משתכנע שמשהו עוזר לו, כנראה לא ישפיע עליו במיוחד גם אם תגידי לו שזו שטות - ולכן גם אם מישהו מתלבט איך להגיב, ההתלבטות כנראה לא באמת משמעותית.

כשהשאלה היא במישור הציבורי אין התלבטות וברור מה גובר. דוגמא לשאלות במישור הציבורי (שהתשובות שלהן נכון להיום מאכזבות) - האם קופות חולים או אוניברסיטאות יציעו שירותים \ מסלולי לימודים בתחומים שאין להם ביסוס מדעי.

כל השאלה של מבקש אמונה היתה תחת ההנחה שזה כן מועיל לאחוזים מסוימים (ואז השאלה הפרטית היא על אדם שנמצא שם)

כי אני רואה שבאמת כתבתי באופן חלקי ולא כל-כך מסודר והשמטתי דברים שחשבתי ש"מובנים מאליהם" כעמדתי.

אני אומרת שהשאלה היא בעיקר שאלת התועלת שחלק מהציבור עשוי להפיק (בהנחה שעשוי) מול החשיבות של חינוך מדעי.

מבחינה ציבורית כללית לי ברור שהתועלת הראשונה זניחה יחסית להפסדים בצד השני, ואינה משהו שצריך להתחשב בו.

בשאלות יותר פרטיות זה עלול להיעשות בעיניי קצת מורכב יותר.

תינוקות שלוקחים את זה, לעומת תינוקות שקיבלו פלצבו.

לגבי רציונליות - בוודאי מי שמאמין בתדרים של אנרגיות ובפרחים שמשפיעים על התדר הוא לא רציונלי. איך אפשר בכלל להתווכח על זה?

כשמבינים את העניין האנרגטי שעליה מתבססת השיטה

שהתמציות הן בעצם אנרגיות אז מבינים שזה לא משו פסיכולוגי.

התדר האנרגטי שלנו משפיע בעצם על הרגש שלנו, כשיש חסימה באנרגיה, נרגיש את זה, ואח"כ זה יכול לפגוע בגוף בצורה פיזית. בעצם הפיזי זה השלב היותר מתקדם. 

וסתם כך אתן דוג' על איך תמצית אחת עובדת-

תמצית mimulus תמצית שפועלת על פחדים מגורם מסוים

נגיד פחד לנהוג, פחד מכלבים וכו'

ואדם לקח אותה, והופ כבר לא פוחד מכלבים או מסוגל לנהוג בלי פחד.

תגיד פלצבו, לא פלצבו, זה לא מעניין, שורה תחתונה זה עובד.

לא לאחד במקרה, לכל מי שלקח.

וזה רק דוג' קטנה ...

יש עוד המון תמציות שעובדות על כל מיני עניינים אחרים.

ועוד סיבה למה זה לא פלצבו- יש 38 סוגי תמציות. יש מטפלים שמתאימים תמציות בלי להגיד למטופל איזה סוג של תמציות הוא לוקח. והמטופל מרגיש וחש בשינויים.

ושום פלצבו לא יגרום לך לתחושת ביטחון ברמה ששפת הגוף שלך משתנה והדיבור שלך נהיה רהוט יותר, ואתה מרגיש איך העמוד השדרה הפנימי הנפשי שלך מתייצב, ורמת האסרטיביות עולה, והיכולת להציב גבולות לשני.

שאלו דברים שאנשים יכולים לעבוד עליהם שנים בטיפולים רגשיים בלי באמת להגיע לתזוזות משמעותיות. וכאן תוך נגיד 8 חודשים מגיעים ממש לשינויים משמעותיים בעניין.

פלצבו או לא, פחות מעניין. שורה תחתונה זה עובד. 

Bach flower remedies: a systematic review of randomised clinical trials - PubMed

"Flower remedies": a systematic review of the clinical evidence - PubMed

Efficacy of Bach-flower remedies in test anxiety: a double-blind, placebo-controlled, randomized trial with partial crossover - PubMed

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2695424/

Bach flower remedies used for attention deficit hyperactivity disorder in children--a prospective double blind controlled study - PubMed

מדובר בשרלטן חסר כל כוחות קסם, אבל בכל זאת הוא הביא לאריה אומץ והביא לדחליל מוח וכו', כי הוא ידע שבאמת אין להם כל בעיה - הם רק חשבו שיש להם בעיה.

לכן ממילא כאשר הוא נתן להם *אמונה* בכך שהם מחזיקים בידיהם את ה"תרופה" שתעזור להם, הבעיה פשוט נעלמה.

כן, כן. קראתי את הקוסם מארץ עוץ רק בגיל מופלג (30 ומשהו) וספגתי מהלומה כואבת ואכזבה עמוקה כשגיליתי את הסיפור האמיתי. (עד אז הכרתי את ה"מסביב" והייתי בטוחה שהקוסם אמור להיות משהו מיוחד באמת.)

האזהרה לאנשים במצבי של לפני לא הרבה שנים שעדיין אוחזים בתמימותם ואינם מודעים לסיפור האמיתי.

מי שגילה את העניין של האנרגיות של הפרחים היה רופא, מנתח, 

איש מיושב, חכם, וגם אחרי שגילה את זה הוא שילב את הידע שלו ברפואה

עם תמציות שהביא למטופלים שלו.

ולא מבטיחים קסמים לאף אחד. יש אנשים שלא יעבוד עליהם פרחי באך

שזה אולי במחקרים לא מספיק בקיאים על מי זה יעבוד ועל מי זה לא ולמה.

וגם מה המדד להצלחה וכמה זמן לקחו את התמציות, אם תיקח אותם אפילו שבועיים בקושי מרגישים בשינוי. יש תמציות שהן רק להרגעה זמנית או רק לשינוי זמני כמו נגיד תמצית לדחיינות שהיא עוזרת לעשות משימות שדחינו, אבל היא לא פותרת את הבעיה בשורש של הדחיינות. 

ולעומת זאת, יש תמציות עומק, שלוקח להם זמן עד שרואים בהם שינוי עמוק.

יש לי חברה ששנים היא בטיפולים רגשיים ופסיכולוגיים, והיא השנה התחילה לשלב את הטיפול עם פרחי באך, והיא היתה בשוק איך זה השפיע עליה לטובה. ושוב זה דברים ששנים היא עובדת עליהם בטיפולים. ואגב היא גם היתה סקפטית מאוד על השיטה, אבל חברות שלי ואני ממש דחפנו אותה לנסות. וב"ה היא אמרה מה יש לי להפסיד. וב"ה היא ממש מרוצה ושמחה. 

להגיד שהיא סיימה את העבודה בנפש? לא.. אבל זה הקפיץ את הטיפול שלה בכמה רמות ושחרר כמה חסימות. ובשבילה זה כמעט גאולה.

אני יכולה לסכם קצת בקצרה על מי פרחי באך לא יעבוד ולמה-

 אדם שמאוזן בסוג אנרגיה של תמצית מסוימת היא לא תשפיע עליו, כי הוא מאוזן. לדוג' תמצית לאנשים שבורחים מהתמודדות כי הם מפחדים להיפגש עם האני האמיתי שלהם. יש תמצית מיוחדת לזה. שהיא לאט לאט מורידה את המסיכות שאדם שם על עצמו. עכשיו, לאדם שאין לו מסיכות והוא כנה ואמיתי עם עצמו, הוא לא ירגיש בשינוי.

התאמת תמציות היא לפי כל מה שתמצית עובדת עליו, יכול להיות בן אדם שלא יהיה לו איזה תמצית מסוימת שיכולה לעזור לו, כי הוא נגיד לא מתמודד עם עצבות או עם פחדים או עם בעיה של לשים גבולות לאנשים, או עם בעיה של לקיחת תשומת לב מאחרים וכו' וכו' (יש הרבה סוגים)

תודה על ההמלצה! בהצלחה!

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים