קחו פרחי באך!!!!
(תקראו באנטרנט יש הסברים מפורטים על השיטה וכו')
אני לקחתי כמעט שנה, וזה עשה לי פלאים. משחרר המון חסימות
מאוד עוזר לכל החששות שיש לפני הקמת בית, לבנות נגיד שיש להן פחד לצאת לעולם
או שינחת עליהן עול של בית. כנל גם לבנים שיש להם בעיות עם ביטחון עצמי ועוד חסימות...
זה לא מנקה הכל, תמיד כמובן יש עוד שיטות שעוזרות. אבל שווה לנסות!
תמציות שמופקות מפרחים בשיטה של הפקת אנרגיה
שזה הרתחה של הפרח במים, ואח"כ מסננים את המים. והמים שנשארו
אלו מים עם האנרגיה של הפרח.
נשמע הזוי נכון, אבל זה עובד.
ד"ר באך שגילה זאת התבסס על העיקרון בהומופאתיה שאומר "דומה מרפא דומה"
אנרגיה x תאזן את אותה אנרגיה שקיימת אצל האדם
רק שאצל האדם היא יכולה להיות לא מאוזנת מכל מיני סיבות
ברגע שיש חסימה באנרגיה, אפשר פשוט לשחרר אותה
אגב לכל דבר יש אנרגיה. אפשר לנסות להרגיש.
נגיד קחי פרי ושימי את היד קרוב לפרי ותראי אם את מרגישה משהו ביד.
כנ"ל גם את האנרגיה שלך, את יכולה להרגיש כמו זרמים או כמו מערבולת אם
תקחי את שתי הידיים ותקרבי אותן אחת מול השניה.
אני אגיד לך ת'אמת, אני לא יכול להאמין בזה
כי אף פעם לא הרגשתי אנרגיה לא מפרי ולא מהיד שלי ולא משום חפץ כמה שזכור לי.
תראי, בתכלס, אם מישהו היה דוחף לי מים ואומר לי שזה חומר מיוחד שמי ששותה אותו מקבל אומץ
ובגלל האמונה הייתי פתאום מתחתן ומרים עסק ופתאום קולטים אותי מיליונר שבטוח ששתה חומר מיוחד 
ואח"כ הייתי מגלה שעבדו עלי לא היה מפריע לי.. אבל לפחות שבהתחלה אני אאמין.
אז כאילו לא בא לקנטר, אבל אחרי שכתבת על אנרגיה לא נראה לי שאני יכול להאמין בזה
(אלא אם כן יוכיחו לי שזה נכון)
אתה יכול?
מבקש אמונהיכולה להבין
בכללי אם לא מודעים למושג אנרגיה, גם סביר להניח שלא נרגיש
כאילו יש המון אנשים שמרגישים אבל הם לא מבינים מה הם מרגישים
כי נגיד יש אנרגיה לאנשים ולמקומות, ואפשר להרגיש במקום אחד x ובמקום שני y
ולא להבין למה שם נעים ושם לא. יש אנשים שמאוד מודעים לזה, ויש אנשים שפחות.
בכל אופן, זה היה רק כדי לתת מעט רקע לשיטה. זה לא אמור באמת לשנות.
גם אם לוקחים את זה, צריך להבין שהתהליך הוא איטי, ולא רואים קסמים על ההתחלה.
אבל עם הזמן ממש מרגישים בשינוי פנימי, אפילו בחשיבה.
מצד הערך העצמי, והחוויה האישית של מסוגלות
קשה להאמין בדברים כאלה.
אבל תראי אם זה בזול ולא מסוכן לא יהיה אכפת לי לנסות
מה כבר יכול להשתבש
50 שח לבקבוק שמחזיק בערך 3 שבועות, זה סביר לגמרי.
(שוב, זה נשמע הזוי כן?.. אני ממש יכולה להבין את ההתנגדות)
אם תרצה יש רשימה של מטפלים בפרחי באך באנטרנט,
אפשר לחפש אחד באזור שלך ולבקש ממנו שיתאים לך תמציות.
אפשר גם דרך קופת חולים...
הכוונה, גם אם זה לא באמת ורק פסיכולוגי,
אולי בכל זאת שווה לעבוד על אנשים בשביל השפעה טובה חח
ועובד...
האמונה להירפא והנכונות של מי שלוקח את הפרחי באך היא זאת שבסופו של דבר מרפאה את הנפש.
אני מאמינה לדוג' שאם ישימו להם סתם מים בבקבוקון הקטנצ'יק תהיה לזה בדיוק אותה השפעה חיובית על הנפש, אז בסופו של דבר זה כן עובד.
ואי אנשי השכל, בעיה אתכם
אבל יש תמצית גם לזה ;)
סתם, אנרגיות זה לא חרטוט, זה כמעט מדעי.
מוזמנת לנסות :-*
שכל הוא דבר נפלא, עד שהוא חוסם אותנו מלהרגיש
יש כבר הוכחות לזה
זו מצלמה שמצלמת הילות או בעצם תדר אנרגטי.
יש אנשים רוחניים שיכולים לראות את זה,
יש כאלו שחשים בזה,
ויש כאלו שחסומים לזה.
בכל אופן. השיטה עובדת. אם תרצי או לא.
מי שיכתוב כאן על פתרונות אמיתיים לא ייתקל בתגובות אנטי
המרצה שלי אחת המקצועיות מבחינה טיפולית
והיא מאוד מחזיקה מהשיטה הזאת
ויש לה סיפורים מהקליניקה, מהשטח. שינויים מדהימים שאנשים עוברים.
כולם בהתחלה סקפטיים, אני יכולה להבין למה.
אבל בפועל- זה עובד. קורים דברים, יש שינויים.
שמע, גם אם נניח שזה סתם מים..
אם נותנים לאנשים מים עם סיפור שזה יתן להם אומץ לצאת לעולם, והם פתאום מקבלים אומץ
למה להרוס ולפרסם שזה חרטה? אם זה עובד זה אחלה. זה מה שהם היו צריכים הרי
תפסיקו לבאס ולהרוס לכל מי שמאמין שזה עוזר
(כי אם כבר מגיבים בלי קשר לתגובה הקודמת אז למה לא לעשות את זה מעניין...)
לב אוהבלמשל...
א. בסופו של דבר האמת צריכה להיאמר. רופא שמנסה לרפא ילד מדלקת גרון, לא יכול לרשום לו משהו שיכול לעבוד רק אם הילד ממש מאמין שזה עובד, תוך כדי שהרופא משקר ואומר שזה חומר שמרפא את הגוף. הרופא חייב להביא לילד תרופה שבאמת הורגת את החיידקים, כזאת שאנחנו יודעים ממחקרים שיש ביכולתה לרפא את הילד.
ב. גם אם הרופא ישקר, עדיין מדובר באחוזים נמוכים שבהם החולה מדווח על שיפור, ואחוזים נמוכים עוד יותר שבהם החולה משתפר באמת במדדים אובייקטיבים. היית רוצה לטפל בדלקת ריאות בעזרת תרופה שתרפא את הדלקת רק ב-10% מהמקרים? הרי ברור שהתרופה האמיתית משיגה תוצאות טובות יותר מהפלצבו, אחרת היא לא הייתה מאושרת לשימוש.
ג. נמצא שהשפעות הפלסבו אינן ארוכות טווח. אני פעם הצלחתי לא להרגיש את האלרגיה שלי במשך שבת אחת (אחרי שההורים שלי שכחו להביא לי את הכדור כשיצאנו לצימר ולכן הביאו לי דמה), אבל זה לא היה עובד לאורך זמן. גם מי שצריך לטפל בלחץ דם או כולסטרול לא יוכל לחיות לאורך זמן בעזרת פלסבו בלבד.
ד. יש הרבה בעיות שבהן אין לגוף יכולת להסתדר לבד, אפילו אם הוא ממש ''יתאמץ''. הגוף שלנו לא יודע למשל לפרק אבנים גדולות שהצטברו בכליות, הוא לא יודע להרוג וירוסים מסוימים (HIV, כלבת ועוד), הוא לא יודע לשחרר קריש דם שנתקע בעורקי הלב וכן על זו הדרך.
באנשים חולים, המצב גרוע עוד יותר. למשל גופם חולי המופיליה לא יכול להקריש את הדם במקרה של פציעה, פשוט כי חסר רכיב בדם שאחראי על זה. אפילו אם מאוד ירצו ויאמינו שהם קיבלו זריקה שתעזור להם, זה פשוט לא יעבוד כי הגוף חסר יכולת להקריש את הדם בעצמו, ואז הם ימותו מדימום.
בכל המקרים האלה, אפילו אם הגוף יאמין שהוא קיבל עזרה חיצונית אבל בפועל הוא לא קיבל - זה לא יעזור.
ה. רוב האנשים פועלים לפי ההיגיון. אם הם רואים שחיסונים מונעים מחלות ומוות, הם מתחסנים. אם הם רואים שאנטיביוטיקה הורגת חיידקים, הם ייקחו אנטיביוטיקה כשצריך.
לכן, מרגע שהמחקר אומר על חומר X שהוא לא יעיל לתופעה Y, עבור רוב האנשים חומר X אינו פלסבו יעיל. כאמור, גם כשיש אמונה בחומר, עדיין החומר האמיתי יהיה הרבה הרבה יותר מועיל (אחרת תוצאות המחקר יהיו שהחומר האמיתי לא משיג שיפור ניכר לעומת הפלסבו, ולכן הוא לא יאושר לשימוש).
חוסר אומץ לצאת לחיים זו לא בעיה רפואית אלא פסיכולוגית..
הכוח נמצא באדם עצמו ולא בתרופה רק צריך שכנוע לא לפחד להשתמש בו.
הגוף לגמרי יכול להסתדר לבד אולי בסוף הוא יקלוט שעבדו עליו אבל מקסימום הוא יבין שהוא תמיד יכל וסתם פחד...
לכן כאן זה באמת לא משנה פלציבו או אמיתי.. זה כי זה פסיכולוגי
במקרה הזה הפלציבו יכול להיות בעצמו התרופה האמיתית
תן לאנשים אבקת שוקולית ותגיד להם שזה ייתן להם אומץ, וישפיע על התדר האנרגטי שלהם.
תן להם משקפיים עם עדשות במספר 0, ותגיד להם שאלה עדשות מיוחדות שעוזרות להסתכל על העולם בצורה חיובית.
כמו שכתבתי - האמת צריכה להיאמר. לשקר לאנשים לאורך זמן בשביל להרוויח כסף על כלי חסר השפעה, שבכל המחקרים הוכח שהיעילות שלו שואפת לאפס, זה לא מוסרי.
אז נכון שלפעמים עצם השקר מוביל לתוצאה כלשהי (אפקט הפלצבו), אבל אני לא רוצה לחיות בעולם של שקרים. בסוף מי שמתפתה להאמין ש"אין משמעות למחקרים" - גם לא ייקח תרופה כשהוא באמת יצטרך אותה, כי "מה זה כבר מחקר אמיתי שעבר ביקורת עמיתים לעומת הניסיון האישי והמוכח של המנטור שלי".
אם תצליח לשכנע ששוקולית או משקפיים גורמים לאותו דבר אז יאללה..
אם אפשר בחינם גם טוב אבל כנראה שאף אחד לא יאמין.
תגיד לי, אם אני עכשיו מחרטט בנאדם שלא מצליח במשהו שאני רואה שיפור רציני
ובזכות זה הוא ממשיך במרץ במקום להתייאש.. היית בא אליו ואומר לו שאני משקר והוא גרוע?
אבל בסוף צריך להיות מדד אובייקטיבי כלשהו להתקדמות, בכל תחום שבו אנחנו מתיימרים להציע שיפור כלשהו.
יש דברים שקל למדוד (מאוד קל להראות שאקמול עוזר בהורדת חום),
יש דברים שיותר מסובך למדוד,
ויש דברים שמאוד מאוד מסובך למדוד (כמו שיפור בנושאים פסיכולוגיים - נפשיים). למרות הקושי, יש כלים מדעיים לבדוק את זה ואי אפשר סתם להחליט מתי התוצאה המתקבלת היא חיובית ומתי לא.
אולי עד עכשיו זה לא היה מספיק ברור, אז אחזור שוב על הנקודה הזאת:
כשהמחקר אומר שפרחי באך לא יעילים, הוא לא אומר "הם יעילים ב-90% וזה כמו הפלצבו". לא ולא. הוא אומר שאחוזי ההצלחה נמוכים להחריד, שמרבית המשתמשים משלמים כסף על משהו שהם מאמינים שיעזור להם - ובסוף בטווח הרחוק (ולעיתים גם הקרוב) לא קורה להם שום דבר. פשוט כלום. הלך הכסף, כמו שאומרים הגששים.
אז יש אנשים שכן מרגישים שיפור, אבל איזה קטע - מחציתם בכלל קיבלו מים בטעמים. בכל מקרה הם המיעוט, כאשר כאמור הרוב לא רואים שום שיפור במדדים.
אם אתה מציע משהו שלא עוזר להתקדם - אתה רמאי. לרמות זה לא טוב, נקודה. זה גם לא יעיל לאורך זמן וגם בעייתי מאוד מבחינה מוסרית.
גם אם באופן ישיר אף אחד לא ימות או יינזק מהרמאות האישית שלך, בסופו של דבר יש כאן תהליך שלם של אנשים שפונים לקסמים ותדרים ובלבולי מוח במקום לטפל באמת בבעיות שלהם, ואז כשיש מגפה רבים מהם גם מסרבים לקבל חיסון כי כבר אין משמעות למדע.
אני מתכוון לומר שאם מדובר על לקבל אומץ וכאלה - שלא באמת קשור למחלה או בעיה במציאות
אז כל מה שידחוף את אדם לצאת מהפחד זה התרופה - אם זה חומר אמיתי או מים או לא יודע מה
זה לא שקר כי זה פסיכולוגי.. אין באמת בעיה לבנאדם שמטפלים בו
אם באמת משתמשים בזה לפתור בעיות שהן מציאותיות - חיידקים, חוסר ויטמין וכו'
פה אתה צודק. אבל השרשור מדבר על חוסר אומץ וחסימות..
הרי לדבריך חיידקים הם אמיתיים לעומת פחד שהוא סתם פסיכולוגי ("שלא באמת קשור למחלה או בעיה במציאות").
זה לא נכון.
יש אנשים רבים עם בעיות פסיכולוגיות אמיתיות, ויש דרכים אמיתיות לפתור את הבעיות האלה. דרכים שהוכח שיש ביכולתם לעזור/לרפא.
בבקשה תקרא שוב את התגובה הקודמת שלי, הרחבתי אותה לאחר שכבר קראת.
עכשיו אתה רואה בנאדם כשרוני ונראה טוב וכו', אבל הוא מפחד לצאת לחיים...
מי אמר שהפיתרון היותר אמיתי הוא לחפור לו בעבר ושיחות נפש וכו' שיקח מלא זמן
מאשר לשכנע אותו שיש לו אומץ ואח"כ הוא יגלה שהוא תמיד היה יכול
אם הקאוצ'ר שהלכתי אליו פעם היה מחרטט אותי עם מים וגורם לי לקבל אומץ להתחתן וכל מה שרציתי שיגרום לי... לא הייתי חושב שהוא שקרן, להפך, הייתי חושב שהוא גאון
אני גם אשלם לו על זה.
אוקיי את חושבת שפחד פסיכולוגי עמוק יותר צריך לפתור בחפירה לעומק
אם תוכיחי שאת צודקת ואני טועה אחזור בי.
אני דווקא חולק עלייך שלא בהכרח ולפעמים כל מה שצריך זה שכנוע שאתה יכול
ותאמיני לי שאני מבין בפחדים מסיבות עמוקות 
מוסרית אני לא רואה בזה בעיה, מה זה שונה מההיתר לשנות בשביל השלום? או מחמאות מוגזמות שמפזרים כדי לדרבן אנשים להמשיך?
כאדם שבעצמו תקוע בפחדים לפעמים אתה אומר לעצמך "לא אכפת לי שזה שקר העיקר שיעזור"
אתה חושב שהשיטות האלה באמת עוזרות, אלא שזה רק פסיכולוגי.
זה *לא נכון*.
הן לא עוזרות.
כשאומרים על משהו "הוא עוזר כמו פלצבו" - בעצם אומרים שהוא לא עוזר בכלל, ואותם אחוזים בודדים שכן דיווחו על שיפור - הם כל-כך מעטים עד ששימוש בשיטה הזאת הוא רמאות לכל דבר ועניין.
אם קאוצ'ר שעזר לך מצליח לעזור ל-90% מהאנשים שהולכים אליו, בצורה עמוקה ולאורך זמן, אז כנראה הוא עושה משהו נכון.
אבל אם הוא משתמש בשיטות לא יעילות ולכן רק 10% רואים שיפור, אז אדם הגיוני בכלל לא יילך אליו.
לכן שאלתי בהתחלה כמה הפלצבו עוזר ולא זוכר שענו לי על זה
כלומר היסטוריה פרטית שלי.
כשאמרו לי למשוך בגומיה ולהכאיב לעצמי בכל פעם שאני נמשך לחבר מהכיתה - לגמרי האמנתי בזה.
הרי ההיגיון כ"כ ברור (הרבה יותר ברור מתדר אנרגטי...) - לקשר בין המשיכה לבין כאב, עד שהמוח יבין שזה לא בסדר וזה לא נעים אלא כואב.
במשך כמה שבועות הרגשתי שזה באמת עובד. לראשונה מזה שנים הייתי אופטימי וחשבתי שעוד מעט "זה מאחורי".
הייתי כל כך עסוק בלפצוע את עצמי, שבכלל לא יכולתי להרגיש שום דבר לאף אחד.
אבל ככל שהזמן עבר, ההשפעה של התרופה הזאת התפוגגה. פתאום המוח הצליח למצוא זמן למשיכה הזאת למרות שהייתי עסוק בלפצוע את הגוף. הכאב התחיל להופיע בנוסף למשיכה, ולא במקומה.
אבל היי, רק לפני שבוע זה עזר לי! כנראה הרעיון עצמו נכון, פשוט צריך ליישם אותו בצורה טובה יותר. להכאיב יותר. לשרוט יותר. לעשות כוויות חזקות יותר.
וכך המצב שלי הלך והתדרדר, בשם תרופה שמעולם לא הוכחה כיעילה, אבל היי - מקסימום זה לא יזיק, נכון?
וכן, ברור לי שה"תרופה" שלי הייתה שונה מאוד מפרחי באך. מן הסתם תוחלת הנזק של טיפול בכאב יהיה גדול הרבה יותר מטיפול בעזרת תמציות פרחים.
עם זאת, הרעיון הוא אותו רעיון:
לבעיות אמיתיות צריך למצוא פתרונות אמיתיים, כאלה שהוכח שיש ביכולתם לעזור. לא לחפש קיצורי דרך חסרי משמעות, גם אם יש כמה אנשים שבמקרה רואים בכך תועלת (וכאמור -הם היו רואים את התועלת הזאת גם עם פלצבו).
בלי קשר לכלום.. משתתף בצערך (לא כי חייבים לכתוב את זה לפני שמגיבים)
לגבי העניין עצמו, אני די משוכנע שמשיכה מינית שונה לגמרי מחוסר אומץ? לא?
באחד זה משהו שהוא מציאות, ובשני זה סתם חסימה של קורי עכביש שרק צריך להאמין שאפשר לקרוע אותם
פשוט אני..אני לא חושב שזה "סתם חסימה", עבור אותו אדם מדובר במציאות
כאדם שבעצמו סובל מפחדים לצאת לעולם וחוסר ביטחון
אני יכול להגיד לך שלפעמים דווקא אמונה שאני יכול להתגבר על זה לגמרי תספיק
אני אישית לא מרגיש שזה מציאות,
פשוט מאורעות החיים הביאו את המוח למצב של "ברח" בקטע מוגזם שמתגבר על ההיגיון..
כל מה שאני צריך זה כוח כלשהו להתנגד לו
השאלה מתנקזת לתועלת שחלק מהציבור ירוויח מה-blissful ignorance לעומת התועלת בחינוך של הציבור באופן כללי לחשיבה מדעית. כשבסוף התפיסה הציבורית משפיעה על המדיניות הציבורית וכך על השירותים בהווה והתפתחות בעתיד בתחומים שונים (ברפואה, במדע וכו').
למרבה המזל(!) גם כשכן נעשים מאמצים בכיוונים החינוכיים הם לא בהכרח עובדים, כך שנטל ההכרעה בסוגיה הזו לא באמת כל-כך גדול 
)
קודם כל ברור שכתבתי את ההודעה הקודמת בהומור, נכון?
אבל אם את נתקלת באופן פרטי לגמרי במישהו שהאמין מאוד באמצעי אלטרנטיבי כלשהוא שאין לו ביסוס מחקרי, ורואה שיפור גדול במה שהוא רצה לטפל בו. ונניח שלך אישית יש השפעה גדולה עליו - את תנסי לשכנע אותו שזה שטויות? את תשאירי את המצב כפי שהוא - שיהנה? את אולי תתלבטי מה לעשות?
טוב, זו שאלה פרטית. ברור שמבחינה ציבורית כן יש חשיבות לנושא. אבל כאן נכנסת גם השאלה - איפה הפרטי הופך לציבורי, הרי הציבור מורכב מפרטים.
עכשיו אבל, לרוב זה לא המצב - ברגע שמישהו משתכנע שמשהו עוזר לו, כנראה לא ישפיע עליו במיוחד גם אם תגידי לו שזו שטות - ולכן גם אם מישהו מתלבט איך להגיב, ההתלבטות כנראה לא באמת משמעותית.
כשהשאלה היא במישור הציבורי אין התלבטות וברור מה גובר. דוגמא לשאלות במישור הציבורי (שהתשובות שלהן נכון להיום מאכזבות) - האם קופות חולים או אוניברסיטאות יציעו שירותים \ מסלולי לימודים בתחומים שאין להם ביסוס מדעי.
כל השאלה של מבקש אמונה היתה תחת ההנחה שזה כן מועיל לאחוזים מסוימים (ואז השאלה הפרטית היא על אדם שנמצא שם)
כי אני רואה שבאמת כתבתי באופן חלקי ולא כל-כך מסודר והשמטתי דברים שחשבתי ש"מובנים מאליהם" כעמדתי.
אני אומרת שהשאלה היא בעיקר שאלת התועלת שחלק מהציבור עשוי להפיק (בהנחה שעשוי) מול החשיבות של חינוך מדעי.
מבחינה ציבורית כללית לי ברור שהתועלת הראשונה זניחה יחסית להפסדים בצד השני, ואינה משהו שצריך להתחשב בו.
בשאלות יותר פרטיות זה עלול להיעשות בעיניי קצת מורכב יותר.
תינוקות שלוקחים את זה, לעומת תינוקות שקיבלו פלצבו.
לגבי רציונליות - בוודאי מי שמאמין בתדרים של אנרגיות ובפרחים שמשפיעים על התדר הוא לא רציונלי. איך אפשר בכלל להתווכח על זה?
כשמבינים את העניין האנרגטי שעליה מתבססת השיטה
שהתמציות הן בעצם אנרגיות אז מבינים שזה לא משו פסיכולוגי.
התדר האנרגטי שלנו משפיע בעצם על הרגש שלנו, כשיש חסימה באנרגיה, נרגיש את זה, ואח"כ זה יכול לפגוע בגוף בצורה פיזית. בעצם הפיזי זה השלב היותר מתקדם.
וסתם כך אתן דוג' על איך תמצית אחת עובדת-
תמצית mimulus תמצית שפועלת על פחדים מגורם מסוים
נגיד פחד לנהוג, פחד מכלבים וכו'
ואדם לקח אותה, והופ כבר לא פוחד מכלבים או מסוגל לנהוג בלי פחד.
תגיד פלצבו, לא פלצבו, זה לא מעניין, שורה תחתונה זה עובד.
לא לאחד במקרה, לכל מי שלקח.
וזה רק דוג' קטנה ...
יש עוד המון תמציות שעובדות על כל מיני עניינים אחרים.
ועוד סיבה למה זה לא פלצבו- יש 38 סוגי תמציות. יש מטפלים שמתאימים תמציות בלי להגיד למטופל איזה סוג של תמציות הוא לוקח. והמטופל מרגיש וחש בשינויים.
ושום פלצבו לא יגרום לך לתחושת ביטחון ברמה ששפת הגוף שלך משתנה והדיבור שלך נהיה רהוט יותר, ואתה מרגיש איך העמוד השדרה הפנימי הנפשי שלך מתייצב, ורמת האסרטיביות עולה, והיכולת להציב גבולות לשני.
שאלו דברים שאנשים יכולים לעבוד עליהם שנים בטיפולים רגשיים בלי באמת להגיע לתזוזות משמעותיות. וכאן תוך נגיד 8 חודשים מגיעים ממש לשינויים משמעותיים בעניין.
פלצבו או לא, פחות מעניין. שורה תחתונה זה עובד.
מדובר בשרלטן חסר כל כוחות קסם, אבל בכל זאת הוא הביא לאריה אומץ והביא לדחליל מוח וכו', כי הוא ידע שבאמת אין להם כל בעיה - הם רק חשבו שיש להם בעיה.
לכן ממילא כאשר הוא נתן להם *אמונה* בכך שהם מחזיקים בידיהם את ה"תרופה" שתעזור להם, הבעיה פשוט נעלמה.
כן, כן. קראתי את הקוסם מארץ עוץ רק בגיל מופלג (30 ומשהו) וספגתי מהלומה כואבת ואכזבה עמוקה כשגיליתי את הסיפור האמיתי. (עד אז הכרתי את ה"מסביב" והייתי בטוחה שהקוסם אמור להיות משהו מיוחד באמת.)
האזהרה לאנשים במצבי של לפני לא הרבה שנים שעדיין אוחזים בתמימותם ואינם מודעים לסיפור האמיתי.
פשוט אני..מי שגילה את העניין של האנרגיות של הפרחים היה רופא, מנתח,
איש מיושב, חכם, וגם אחרי שגילה את זה הוא שילב את הידע שלו ברפואה
עם תמציות שהביא למטופלים שלו.
ולא מבטיחים קסמים לאף אחד. יש אנשים שלא יעבוד עליהם פרחי באך
שזה אולי במחקרים לא מספיק בקיאים על מי זה יעבוד ועל מי זה לא ולמה.
וגם מה המדד להצלחה וכמה זמן לקחו את התמציות, אם תיקח אותם אפילו שבועיים בקושי מרגישים בשינוי. יש תמציות שהן רק להרגעה זמנית או רק לשינוי זמני כמו נגיד תמצית לדחיינות שהיא עוזרת לעשות משימות שדחינו, אבל היא לא פותרת את הבעיה בשורש של הדחיינות.
ולעומת זאת, יש תמציות עומק, שלוקח להם זמן עד שרואים בהם שינוי עמוק.
יש לי חברה ששנים היא בטיפולים רגשיים ופסיכולוגיים, והיא השנה התחילה לשלב את הטיפול עם פרחי באך, והיא היתה בשוק איך זה השפיע עליה לטובה. ושוב זה דברים ששנים היא עובדת עליהם בטיפולים. ואגב היא גם היתה סקפטית מאוד על השיטה, אבל חברות שלי ואני ממש דחפנו אותה לנסות. וב"ה היא אמרה מה יש לי להפסיד. וב"ה היא ממש מרוצה ושמחה.
להגיד שהיא סיימה את העבודה בנפש? לא.. אבל זה הקפיץ את הטיפול שלה בכמה רמות ושחרר כמה חסימות. ובשבילה זה כמעט גאולה.
אני יכולה לסכם קצת בקצרה על מי פרחי באך לא יעבוד ולמה-
אדם שמאוזן בסוג אנרגיה של תמצית מסוימת היא לא תשפיע עליו, כי הוא מאוזן. לדוג' תמצית לאנשים שבורחים מהתמודדות כי הם מפחדים להיפגש עם האני האמיתי שלהם. יש תמצית מיוחדת לזה. שהיא לאט לאט מורידה את המסיכות שאדם שם על עצמו. עכשיו, לאדם שאין לו מסיכות והוא כנה ואמיתי עם עצמו, הוא לא ירגיש בשינוי.
התאמת תמציות היא לפי כל מה שתמצית עובדת עליו, יכול להיות בן אדם שלא יהיה לו איזה תמצית מסוימת שיכולה לעזור לו, כי הוא נגיד לא מתמודד עם עצבות או עם פחדים או עם בעיה של לשים גבולות לאנשים, או עם בעיה של לקיחת תשומת לב מאחרים וכו' וכו' (יש הרבה סוגים)
תודה על ההמלצה! בהצלחה!
לב אוהבכאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים
צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?
מה המחירים?
מה המשמעות של תזמורת/להקה/דיג'יי?
תועלת בכל אחד מהם?
ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב
יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם
בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה
זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת
היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים
וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה
דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם
ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה
אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו
ואין שום דבר אישי שלך
היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר
בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר
לנסות לשאול אותו אפשר תמיד
כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.
קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?
היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.
חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.
עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?
אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר
או סגנון להקות שונה
כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור
הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.
אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.
אין לי מושג
אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי
להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.
מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי
אמת
בס"ד
זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.
להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.
בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.
אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.
זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם
קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.
היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.
יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,
וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).
ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.
אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור
באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה
כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,
התכוונתי לאולם
בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?
בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?
בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.
והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה
התועלת היא מה אתם אוהבים.
דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx
ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.
יש אינספור סגנונות
הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.
היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.
לק"י
אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.
זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....
אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,
איך עשינו את זה?
זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.
לא כולם כמונו.
המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)
יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.
בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.
אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?
או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?
מחפש בשבילי בחור רווק בן 27
עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)
ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..
אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים
אין לי הגדרה ספציפית
אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני
אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך
לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..
קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-
זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.
תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..
ועכשיו נכנסת הדילמה,
העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.
זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.
נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-
בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..
נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,
שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.
מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,
ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..
וגם עולה לי עוד שאלה,
האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..
אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.
קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…
לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,
בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).
כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,
חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...
אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.
ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?
כירושלמים ההוצאות גדולות -
ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.
בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']
לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.
בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,
היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]
ואם כבר ברסלב...
ההצלחה היא מאת ה',
מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,
בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.
ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.
מאחל לך הצלחה גדולה -
בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.
לסיום:
לכי על זה!
בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...
אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.
יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).
ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.
עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".
ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.
אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.
כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?
בהצלחה רבה!!!
נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.
ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.
אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.
כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?
את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.
ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.
ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.
בהצלחה
והשכר ראוי
את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.
הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".
בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.
וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.
הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".
אבל בכל זאת:
א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.
בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".
אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.
ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).
הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.
כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.
שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.
זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.
אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.
בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.
לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.
ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.
לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏
טיפים לשמירת נגיעה בתקופת האירוסין
אנחנו חודשיים לפני חתונה וקשה לנו מאד לשמור נגיעה (אנחנו שומרים ותמיד שמרנו)
עצות להימנע מייחוד נחמדות אבל לא נותנות מענה לחלוטין כי הכוונה בשמירת נגיעה היא גם במגע בקטנה כמו להחזיק ידיים ויש הרבה סיטואציות שזה יכול לקרות גם ברחוב.
א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.
ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר
בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.
בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.
מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.
ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.
זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.
ללא לשבת לבד בגן ציבורי, שבילים בודדים וכו'.
איזה שכר גדול תקבלו על עצמכם.. אשריכם!
האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה
"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!
על הסיבה לשמור על זה (אפילו בצורה עמוקה בספרים או מאמרים הדנים על זה). הח"ח
אומר שאם אדם מתקשה במצווה מסויימת (לא רק לשון הרע), כשהוא מתחיל ללמוד עליה,
זה מאוד מועיל לו.
חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.
אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.
יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה
מזל טוב! המון הצלחה!
זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!
גם אחרי השואה. אני לא חושבת שהייתי עומדת בנסיון הזה,
במקרה הטוב, היו צריכים לאשפז אותי.....אבל מי שהיתה לו
כנראה אמונה בדם, חזקה, יצוקה בו לחלוטין, עמד בנסיון
הזה. אפילו בכבוד.
אז לפני "ה' לא נותן נסיון שאי אפשר לעמוד בו" - צריך להתחזק מאוד ב....ה'. בבטחון המלא בו.
לא מרגישה שיכולה לעמוד בנסיון הזה. הרי כתוב שלולאי השם עוזרו, אף אדם לא היה יכול לעמוד בנסיון. לא?
לסבול פחות
ככל האפשר מהר. מלבד במגזרים בהם לא נפגשים הרבה, חסידויות וכו'.
שאר הדברים כתבו פה מעליי.
כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.
כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.
גם בצורה חיובית כל אחד בפני עצמו וגם ביחד. איזה צ'ופר נחמד ושווה.
למרות שבתכלס כאן זה אותו דבר כי עם הכסף שלא תפסיד אם לא תיכשל, תוכל לקנות דברים..
לשמור על דיני הרחקות כמו זוג נשוי.
במיוחד מה שסביב המגע- לא להעביר מיד ליד, לא לגעת באמצעות חפץ, לא לגעת בבגד
אם אתה מכבד את האישה מולך אתה לא תיגע בה
שכמה שפחות לדבר על זה
לא להתעלם
אבל לא להגיד משפטים כמו "הלוואי הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו"
האמת שהייתי די בהלם באותו רגע, ואחר כך אפילו אמרתי לו איזה מזל שאתה לא יכול 😅
וגם חשוב לי לדייק שזה ממש לא היה דייט מתקדם או קשר שכבר נבנה בו משהו עמוק. בסופו של דבר שנינו הורדנו את השידוך: הוא בגלל שאני לא מתלבשת כמו שהוא היה רוצה חצאית הרבה אחרי הברך, ואני בגלל שהרגשתי שהדיבור והמעשים שלו פשוט לא מדויקים לי.
זה אחד הדברים שלמדתי עם הזמן שלא תמיד מה שרב אומר או מה שנחשב הכי דוס של הישיבה, בהכרח מתיישר עם המידות והערכים שנכונים לי. אולי בחורה אחרת הייתה יכולה להחליק או להכיל משפטים כאלה ועל פניו לצאת עם עילוי, אבל אצלי זה פשוט לא עובר בגרון.
יש בחורים שהם בחורי ישיבה אבל הדיבור שלהם לא עדין לי
זה ממש לא לעניין להגיד כזה משפט
אחרי שמאורסים זה כבר אחרת
לא כדאי בכלל אבל הגיוני שהקשר יהיה מספיק קרוב כדי לדבר ככה...
כי ככה מחליטים. ואם לא עומדים בהחלטות, אז יש טלפון. ונפגשים רק לצורך גדול. לא לבד. הכי טוב לא להיפגש... אז לא תהיה שום בעיה. בקיצור צריך להחליט לשמור ולעמוד בהחלטה. ולדעת שאלקים רואה הכל. בשביל מה לריב איתו. הוא לא מרשה לגעת.
לא נשמע ריאלי, אולי במקרה מאוד מאוד קיצוני. ממש לא הייתי מגדירה את זה כ"הכי טוב".
איפה יש מומלצים לדייטים באיזור ירושלים.
תודה לכל העונים.
ירושלים-
גן הורדים, גן סאקר, הרובע
טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.
ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.
בגוש יש את עו"ז וגאון
ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.
גם באזור בית שמש יש מקומות..
מקום להסתובב?
לאכול?
לשתות קפה?
לעשות יצירה יחד?
ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?
מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?
יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.
( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )
יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,
יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,
ותחשוב טוב על מה שכתבת.
משהובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל
כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'
תיק איפור
מחזיקי מפתחות
נרות ריחניים
מסגרת לתמונה
ברוקוליהיום הכל זול מערבל מיקרו .. מכונת קפה
לא יודעת מה איתך אבל מקציף חלב היה משמח אותי יותר ממכסה וסיר
ולא קונים לבד מתאגדים כמה ..
נניח אנחנו 5 חברות הצלחנו לקנות אחלה מיקסר שהיא רצתה
ובזמן אחר קניתי עם עוד חבר'ה מיקרו או טוסטר או מיחם לשבת ב"ה הייתי בהרבה שבע ברכות שבתות חינות וחתונות ( לחתונה מביאה כסף לא מתנה)
רק הערה על החתונה, זה עניין תרבותי, אני הייתי מעדיף מתנה בפער.
וכך גם נהגנו עם החברים הקרובים, מתנה ולא כסף.
ואגב, אין צורך במתנות וכסף על חתונה, שבת שבע ברכות, אירוסין וכד', אין סיבה שניתן הון על כל חתונה של חבר וחברה, מתנה יפה לאחד האירועים (לכל חבר/ה כמובן) זה מקסים ומספיק
מאשר עם בחורים
🤦♀️
או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.
לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.
יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.
תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך
כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.
אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.
מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.
ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.
אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.
וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..
אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.
אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?
הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.
מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.
היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.
מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?
שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..
שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.
לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה
אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)
מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.
קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…
*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)
מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...
אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?
אני באמת שואל
נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת
מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)
מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.
לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.
למשל…
האם אנו באמת רוצים? אולי נדמה לנו שכן שמאוד קשה לנו עם עצמנו ויחד עם זאת, הרצון עטוף בכל כך
הרבה פחדים וחרדות ו"אל תיגעו בי" ו"מי את/ה שתיגע בי, בנפש הכי מפוחדת ושבירה שלי"....
ואלפי תירוצים למה לא ללכת וכו'...
לשנות סגנון טיפולי
לשנות את החיפוש
לשנות את דרכי החיפוש
לדייק את הרצון..
לתת מנוחה לטיפול
אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך במציאות ואת הסיפור שלך
אני לא יודע אם מה שכתבת זה מצד חוסר הצעות או מצד קשרים שלא מחזיקים יותר מדי מפגישה ראשונה או שנייה
אני יודע מעצמי שאני חווה גם את זה וגם את זה, גם יש חוסר הצעות לפעמים להצעה לוקחת להגיע חודשיים וגם אם יש זה מחזיק אולי שלוש פגישות, אני אחלק את זה לשני חלקים
א. קשרים שלא מחזיקים
בבין הזמנים האחרון אחרי שיצאתי עם מספר לא קטן של בחורות שחתכו ממני מה שעשיתי זה היה לשבת עם השדכן שאני בעיקר "עובד" איתו והוא מציע לי את ההצעות ולשאול אותו האם יש משהו לתקן, ובאמת נוכחתי לדעת שאין פשוט אין, אז לאחר מכן מה שעשיתי היה להסתכל פנימה לכל קשר שלא עבר פגישה ראשונה או שנייה לא להסתכל על זה באופן כללי ולהגיד יצאתי עם איקס בחורות כולן חתכו אז אני סליחה על המילה אני דפוק, לפעמים קשרים נופלים על טכני לא משהו מהותי בעייתי אצלי אלא יותר הצד השכלי לדוג' רמה רוחנית למרות שבבירורים היא נשמעת צדיקה פיצוצים בפגישות מרגיש שאין יראת שמיים (לצערי יצא לי לצאת עם בחורות שלא בירכו על מה שהוגש לפניהם, נעזוב בצד שבסוף הן חתכו), ואם כבר בסוגריים הזכרתי את העניין הזה של פרידות, לפעמים זה רק מוסיף על הקושי שרוב הקשרים נחתכו מהצד השני ומעלה את השאלות לגבי עצמך, אבל כמו שכתבתי הרבה פעמים כאשר קשר נחתך עוד בתחילתו זה על דברים טכנים לא משהו דפוק בנו אנחנו באים לפגישה כמי שאנחנו אין סיבה להיות מי שאנחנו לא בסוף הפגישות האלו הן מובילות לדבר אחד חיים משותפים יחד כל החיים לכתחילה, המיוחדות שיש בחתונה על פי התורה הקדושה שנרקמת כאן ברית בין בני הזוג, לכן כאשר בחורה חותכת אני אומר לעצמי אוקיי זה מי שאני זה מה שאני היה נעים להכיר, ואם היא לא רצתה אותי אז היא לא רצתה אותי כמי שאני כמה שאני, לקח לי זמן האמת להבין את זה... אך כמובן מצד שני אדם צריך להיות מודע לעצמו ולהבין שלפעמים יכול להיות שבאמת יש בעיה מסוימת שחוזרת על עצמה. (לפעמים זה יכול להיות גם דברים פשוטים שאני לא מבין למה בישיבות או לפחות אצלי בישיבה צריך להגיד לבחור שיוצא לפגישה להשים בושם להריח טוב)
ב. חוסר הצעות - אמונה
אני אתחיל לכתוב כאן קודם כל אמונה ויתקשר גם למה שכתבתי מקודם, הקב"ה זן ומפרנס לכל, הקב"ה שם את שמו בשידוכים (עי' גמרא מו"ק יח: היטב), השדכנים החברים שמציעים הם רק צינור שפע מאלוקים, בסופו של דבר כאשר יגיע הזמן הנכון והמדויק ביותר תגיע הצעה מאת ה' ותרד לכאן מטה ותתגלה דרך מישהו אם זה שדכן חבר מורה רב וכו', וגם אם ההצעה הזאת לא צלחה אפילו את הבירורים צריך לחיות באמונה תמימה מאת ה' שזה היה צריך לקרות וזה עוד שלב במסע ובדרך, וכמובן כאשר יגיע הזמן "הנצו הרימונים" להצעה שבעז"ה תכירי בה את בן זוגך, הקב"ה יביא את זה בזמן הנכון והמדוייק ביותר לא לפני ולא אחרי, מסופר על הרב ש"ך זיע"א כמדומני שפעם הוא קידש בחתונה וכאשר הגיע החתן להשים את הטבעת היא נפלה מידו וחזר הדבר שוב שוב ושוב והקהל התחילו לרנן אולי משמים רומזים לבטל את החתונה ח"ו, אמר להם הרב ש"ך הסיבה שנפלה הטבעת כי עדיין לא הגיע זמנם להתחתן והינה כעת הגיע זמנם, אני יודע זה מאוד קשה לפעמים להבין את זה כי כל כך כבר רוצים להיות שם כל כך כבר רוצים להתחתן להקים בית נאמן בישראל מי כמוני יודע את זה אחרי מסע החיים שלי אבל צריך להיות תמים עם ה' ולחיות באמונה תמימה שכאשר זה יגיע בע"ה זה יגיע בצורה הכי מדוייקת שיש בעולם, וכל מה שעוברים בדרך זה לטובתנו (ואם נסתכל פנימה אחרי תקופה של שידוכים נראה את השינויים שחלו, אצלי לדוג' זה בטחון ואמונה בה' וכו')
אוסיף שפעם חבר שלי אמר לי שלפעמים הצד השני חותך רק כי "זה לא הרגיש" לו שזה זה, זה מאת ה' יתברך כדי שבסוף נמצא את הבן זוג הנכון...
ג. חוסר הצעות - הסתכלות פנימה
אחותי פעם אמרה לי שדייטים זה לא רשימת מכולת, אין מה לעשות את הבחור/ה שאנחנו רוצים לא נמצא בדיוק אף פעם, זה נכון גם כאשר נפגשים עם מישהי ורואים שוואלה יש בה הרבה דברים טובים באמת היא באמת אדם טוב ונשמה טובה אבל מה נעשה יש לה חצי טאצ' ואני רוצה מאוד מישהי שיש לה נוקיה, לענ"ד חייבים להסתכל פנימה ולהבין האם זה באמת משהו מהותי עבורי שבעבורו אני מוכן להוריד שידוך, זה ממש דיני נפשות!!
אבל אני כאן מדבר על חוסר הצעות, לפעמים צריך לבדוק האם מה שאמרנו לשדכן שזה קריטי לנו מאוד מאוד מאוד, אולי אחרי תקופה להתחיל לחשוב זה באמת קריטי לי? עכשיו ברור יש דברים שבלעדיהם אין מה לדבר אפילו ולא צריך לוותר על מאומה לפעמים כי הכל קריטי אבל אחת לכמה זמן אולי כדאי לשקלל את הדברים זה כנגד זה, לי לדוג' אמרתי לשדכן שאני קריטי לי מישהי שהולכת עם גרביים (לא משנה כרגע למה) ואחרי כמה זמן הבנתי וואלה נכון זה קריטי וכו' וכו' וכו' אבל מה נעשה שידוכים זה לא רשימת מכולת ואולי כדאי להזיז את זה לעדיפות ואם יש בחורה שהיא מתאימה לי אבל היא הולכת בלי גרביים, אני מוכן לשמוע על ההצעה הזאת, זה צעד ראשון שאני עשיתי אחרי תקופה של חודשים בחוסר הצעות.
דבר נוסף, השדכנים האם השדכנים שנרשמת אליהם יכולים "לספק" את מה שאת רוצה? עולם השדכנים הוא עולם כל כך מגוון ומסוגנן יש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור החרדל"י ויש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור הלייטי וכו', הרבה שדכנים שנרשמתי אליהם לא הציעו הצעה אחת כי הם פשוט לא מתעסקים עם מה שאני מחפש אז מה שעשיתי מלבד השדכן העיקרי שאיתו אני עובד ומשתדל לדבר איתו יותר נרשמתי לעוד כמה שדכנים שניראלי שהם מתעסקים בסגנון שלי...
והתשובה הקלאסית איך לא, להרחיב מעגלים, החברים החברות יודעים שאת מחפשת? מורות מהעבר יודעות? אני חושב שזה ממש חובה בבחינת השתדלות כלפי שמיא כמו שהזכרתי ממקודם האדם הוא מחויב לייצר לעצמו את צינורות השפע, ולכן כל מי שאת חושבת שיכול לעזור לך תפני אליו! (ממש הסוגי' הקלאסית של בטחון והשתדלות שהרבה יש לדבר בה)
ונחתום באמונה
לפעמים עשינו הכל באמת הכל הרחבנו מעגלים נרשמנו לכל השדכנים שקיימים בכל הרשימות שיש בעולם הצטרפנו לקבוצות של כרטיסיות (שאגב לענ"ד לא מועיל ולא יעיל ואכמ"ל) כל החברים המשפחה המורים העבר אפילו האב בית של בית הספר היסודי יודע שאנחנו מחפשים ועדיין אין כלום, צריך לזכור מה שדוד המלך נעים זמירות ישראל אומר בתהילים, "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ" לא סתם הרב החיד"א כותב שסגולה לזיווג הגון להגיד מזמור זה אחרי יהיו לרצון וכו' הראשון בתפילת שמו"ע מדוע? כי בכך מתחזקים באמונה בה', שבסוף העזרי, הבן זוג שלי יגיע ממי? מה' שהוא עושה שמיים וארץ, בך ה' בטחתי בך ה' חסיתי, שבסופו של תהליך יגיע הבן זוג הכי מדויק בשבילנו, וכמובן איך אפשר לסיים בלי דברי הגמרא במסכת ברכות ח. לזאת יתפלל חסיד לעת מצוא אומרת הגמרא לעת מצוא זו אישה שנאמר מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה', כמה חשובה התפילה הן לבחורים הן לבחורות לא להתייאש לעולם מהתפילה להמשיך להתפלל לדבוק בו ב"ה.
ויהי רצון שאת הדרך לבניית הבית נעשה את זה מתוך אמונה תמימה ב"ה ונזכה למצוא כל אחד ואחת את זיווגו הראוי לו משורש נשמתו.
