קחו פרחי באך!!!!
(תקראו באנטרנט יש הסברים מפורטים על השיטה וכו')
אני לקחתי כמעט שנה, וזה עשה לי פלאים. משחרר המון חסימות
מאוד עוזר לכל החששות שיש לפני הקמת בית, לבנות נגיד שיש להן פחד לצאת לעולם
או שינחת עליהן עול של בית. כנל גם לבנים שיש להם בעיות עם ביטחון עצמי ועוד חסימות...
זה לא מנקה הכל, תמיד כמובן יש עוד שיטות שעוזרות. אבל שווה לנסות!
תמציות שמופקות מפרחים בשיטה של הפקת אנרגיה
שזה הרתחה של הפרח במים, ואח"כ מסננים את המים. והמים שנשארו
אלו מים עם האנרגיה של הפרח.
נשמע הזוי נכון, אבל זה עובד.
ד"ר באך שגילה זאת התבסס על העיקרון בהומופאתיה שאומר "דומה מרפא דומה"
אנרגיה x תאזן את אותה אנרגיה שקיימת אצל האדם
רק שאצל האדם היא יכולה להיות לא מאוזנת מכל מיני סיבות
ברגע שיש חסימה באנרגיה, אפשר פשוט לשחרר אותה
אגב לכל דבר יש אנרגיה. אפשר לנסות להרגיש.
נגיד קחי פרי ושימי את היד קרוב לפרי ותראי אם את מרגישה משהו ביד.
כנ"ל גם את האנרגיה שלך, את יכולה להרגיש כמו זרמים או כמו מערבולת אם
תקחי את שתי הידיים ותקרבי אותן אחת מול השניה.
אני אגיד לך ת'אמת, אני לא יכול להאמין בזה
כי אף פעם לא הרגשתי אנרגיה לא מפרי ולא מהיד שלי ולא משום חפץ כמה שזכור לי.
תראי, בתכלס, אם מישהו היה דוחף לי מים ואומר לי שזה חומר מיוחד שמי ששותה אותו מקבל אומץ
ובגלל האמונה הייתי פתאום מתחתן ומרים עסק ופתאום קולטים אותי מיליונר שבטוח ששתה חומר מיוחד 
ואח"כ הייתי מגלה שעבדו עלי לא היה מפריע לי.. אבל לפחות שבהתחלה אני אאמין.
אז כאילו לא בא לקנטר, אבל אחרי שכתבת על אנרגיה לא נראה לי שאני יכול להאמין בזה
(אלא אם כן יוכיחו לי שזה נכון)
אתה יכול?
מבקש אמונהיכולה להבין
בכללי אם לא מודעים למושג אנרגיה, גם סביר להניח שלא נרגיש
כאילו יש המון אנשים שמרגישים אבל הם לא מבינים מה הם מרגישים
כי נגיד יש אנרגיה לאנשים ולמקומות, ואפשר להרגיש במקום אחד x ובמקום שני y
ולא להבין למה שם נעים ושם לא. יש אנשים שמאוד מודעים לזה, ויש אנשים שפחות.
בכל אופן, זה היה רק כדי לתת מעט רקע לשיטה. זה לא אמור באמת לשנות.
גם אם לוקחים את זה, צריך להבין שהתהליך הוא איטי, ולא רואים קסמים על ההתחלה.
אבל עם הזמן ממש מרגישים בשינוי פנימי, אפילו בחשיבה.
מצד הערך העצמי, והחוויה האישית של מסוגלות
קשה להאמין בדברים כאלה.
אבל תראי אם זה בזול ולא מסוכן לא יהיה אכפת לי לנסות
מה כבר יכול להשתבש
50 שח לבקבוק שמחזיק בערך 3 שבועות, זה סביר לגמרי.
(שוב, זה נשמע הזוי כן?.. אני ממש יכולה להבין את ההתנגדות)
אם תרצה יש רשימה של מטפלים בפרחי באך באנטרנט,
אפשר לחפש אחד באזור שלך ולבקש ממנו שיתאים לך תמציות.
אפשר גם דרך קופת חולים...
הכוונה, גם אם זה לא באמת ורק פסיכולוגי,
אולי בכל זאת שווה לעבוד על אנשים בשביל השפעה טובה חח
ועובד...
האמונה להירפא והנכונות של מי שלוקח את הפרחי באך היא זאת שבסופו של דבר מרפאה את הנפש.
אני מאמינה לדוג' שאם ישימו להם סתם מים בבקבוקון הקטנצ'יק תהיה לזה בדיוק אותה השפעה חיובית על הנפש, אז בסופו של דבר זה כן עובד.
ואי אנשי השכל, בעיה אתכם
אבל יש תמצית גם לזה ;)
סתם, אנרגיות זה לא חרטוט, זה כמעט מדעי.
מוזמנת לנסות :-*
שכל הוא דבר נפלא, עד שהוא חוסם אותנו מלהרגיש
יש כבר הוכחות לזה
זו מצלמה שמצלמת הילות או בעצם תדר אנרגטי.
יש אנשים רוחניים שיכולים לראות את זה,
יש כאלו שחשים בזה,
ויש כאלו שחסומים לזה.
בכל אופן. השיטה עובדת. אם תרצי או לא.
מי שיכתוב כאן על פתרונות אמיתיים לא ייתקל בתגובות אנטי
המרצה שלי אחת המקצועיות מבחינה טיפולית
והיא מאוד מחזיקה מהשיטה הזאת
ויש לה סיפורים מהקליניקה, מהשטח. שינויים מדהימים שאנשים עוברים.
כולם בהתחלה סקפטיים, אני יכולה להבין למה.
אבל בפועל- זה עובד. קורים דברים, יש שינויים.
שמע, גם אם נניח שזה סתם מים..
אם נותנים לאנשים מים עם סיפור שזה יתן להם אומץ לצאת לעולם, והם פתאום מקבלים אומץ
למה להרוס ולפרסם שזה חרטה? אם זה עובד זה אחלה. זה מה שהם היו צריכים הרי
תפסיקו לבאס ולהרוס לכל מי שמאמין שזה עוזר
(כי אם כבר מגיבים בלי קשר לתגובה הקודמת אז למה לא לעשות את זה מעניין...)
לב אוהבלמשל...
א. בסופו של דבר האמת צריכה להיאמר. רופא שמנסה לרפא ילד מדלקת גרון, לא יכול לרשום לו משהו שיכול לעבוד רק אם הילד ממש מאמין שזה עובד, תוך כדי שהרופא משקר ואומר שזה חומר שמרפא את הגוף. הרופא חייב להביא לילד תרופה שבאמת הורגת את החיידקים, כזאת שאנחנו יודעים ממחקרים שיש ביכולתה לרפא את הילד.
ב. גם אם הרופא ישקר, עדיין מדובר באחוזים נמוכים שבהם החולה מדווח על שיפור, ואחוזים נמוכים עוד יותר שבהם החולה משתפר באמת במדדים אובייקטיבים. היית רוצה לטפל בדלקת ריאות בעזרת תרופה שתרפא את הדלקת רק ב-10% מהמקרים? הרי ברור שהתרופה האמיתית משיגה תוצאות טובות יותר מהפלצבו, אחרת היא לא הייתה מאושרת לשימוש.
ג. נמצא שהשפעות הפלסבו אינן ארוכות טווח. אני פעם הצלחתי לא להרגיש את האלרגיה שלי במשך שבת אחת (אחרי שההורים שלי שכחו להביא לי את הכדור כשיצאנו לצימר ולכן הביאו לי דמה), אבל זה לא היה עובד לאורך זמן. גם מי שצריך לטפל בלחץ דם או כולסטרול לא יוכל לחיות לאורך זמן בעזרת פלסבו בלבד.
ד. יש הרבה בעיות שבהן אין לגוף יכולת להסתדר לבד, אפילו אם הוא ממש ''יתאמץ''. הגוף שלנו לא יודע למשל לפרק אבנים גדולות שהצטברו בכליות, הוא לא יודע להרוג וירוסים מסוימים (HIV, כלבת ועוד), הוא לא יודע לשחרר קריש דם שנתקע בעורקי הלב וכן על זו הדרך.
באנשים חולים, המצב גרוע עוד יותר. למשל גופם חולי המופיליה לא יכול להקריש את הדם במקרה של פציעה, פשוט כי חסר רכיב בדם שאחראי על זה. אפילו אם מאוד ירצו ויאמינו שהם קיבלו זריקה שתעזור להם, זה פשוט לא יעבוד כי הגוף חסר יכולת להקריש את הדם בעצמו, ואז הם ימותו מדימום.
בכל המקרים האלה, אפילו אם הגוף יאמין שהוא קיבל עזרה חיצונית אבל בפועל הוא לא קיבל - זה לא יעזור.
ה. רוב האנשים פועלים לפי ההיגיון. אם הם רואים שחיסונים מונעים מחלות ומוות, הם מתחסנים. אם הם רואים שאנטיביוטיקה הורגת חיידקים, הם ייקחו אנטיביוטיקה כשצריך.
לכן, מרגע שהמחקר אומר על חומר X שהוא לא יעיל לתופעה Y, עבור רוב האנשים חומר X אינו פלסבו יעיל. כאמור, גם כשיש אמונה בחומר, עדיין החומר האמיתי יהיה הרבה הרבה יותר מועיל (אחרת תוצאות המחקר יהיו שהחומר האמיתי לא משיג שיפור ניכר לעומת הפלסבו, ולכן הוא לא יאושר לשימוש).
חוסר אומץ לצאת לחיים זו לא בעיה רפואית אלא פסיכולוגית..
הכוח נמצא באדם עצמו ולא בתרופה רק צריך שכנוע לא לפחד להשתמש בו.
הגוף לגמרי יכול להסתדר לבד אולי בסוף הוא יקלוט שעבדו עליו אבל מקסימום הוא יבין שהוא תמיד יכל וסתם פחד...
לכן כאן זה באמת לא משנה פלציבו או אמיתי.. זה כי זה פסיכולוגי
במקרה הזה הפלציבו יכול להיות בעצמו התרופה האמיתית
תן לאנשים אבקת שוקולית ותגיד להם שזה ייתן להם אומץ, וישפיע על התדר האנרגטי שלהם.
תן להם משקפיים עם עדשות במספר 0, ותגיד להם שאלה עדשות מיוחדות שעוזרות להסתכל על העולם בצורה חיובית.
כמו שכתבתי - האמת צריכה להיאמר. לשקר לאנשים לאורך זמן בשביל להרוויח כסף על כלי חסר השפעה, שבכל המחקרים הוכח שהיעילות שלו שואפת לאפס, זה לא מוסרי.
אז נכון שלפעמים עצם השקר מוביל לתוצאה כלשהי (אפקט הפלצבו), אבל אני לא רוצה לחיות בעולם של שקרים. בסוף מי שמתפתה להאמין ש"אין משמעות למחקרים" - גם לא ייקח תרופה כשהוא באמת יצטרך אותה, כי "מה זה כבר מחקר אמיתי שעבר ביקורת עמיתים לעומת הניסיון האישי והמוכח של המנטור שלי".
אם תצליח לשכנע ששוקולית או משקפיים גורמים לאותו דבר אז יאללה..
אם אפשר בחינם גם טוב אבל כנראה שאף אחד לא יאמין.
תגיד לי, אם אני עכשיו מחרטט בנאדם שלא מצליח במשהו שאני רואה שיפור רציני
ובזכות זה הוא ממשיך במרץ במקום להתייאש.. היית בא אליו ואומר לו שאני משקר והוא גרוע?
אבל בסוף צריך להיות מדד אובייקטיבי כלשהו להתקדמות, בכל תחום שבו אנחנו מתיימרים להציע שיפור כלשהו.
יש דברים שקל למדוד (מאוד קל להראות שאקמול עוזר בהורדת חום),
יש דברים שיותר מסובך למדוד,
ויש דברים שמאוד מאוד מסובך למדוד (כמו שיפור בנושאים פסיכולוגיים - נפשיים). למרות הקושי, יש כלים מדעיים לבדוק את זה ואי אפשר סתם להחליט מתי התוצאה המתקבלת היא חיובית ומתי לא.
אולי עד עכשיו זה לא היה מספיק ברור, אז אחזור שוב על הנקודה הזאת:
כשהמחקר אומר שפרחי באך לא יעילים, הוא לא אומר "הם יעילים ב-90% וזה כמו הפלצבו". לא ולא. הוא אומר שאחוזי ההצלחה נמוכים להחריד, שמרבית המשתמשים משלמים כסף על משהו שהם מאמינים שיעזור להם - ובסוף בטווח הרחוק (ולעיתים גם הקרוב) לא קורה להם שום דבר. פשוט כלום. הלך הכסף, כמו שאומרים הגששים.
אז יש אנשים שכן מרגישים שיפור, אבל איזה קטע - מחציתם בכלל קיבלו מים בטעמים. בכל מקרה הם המיעוט, כאשר כאמור הרוב לא רואים שום שיפור במדדים.
אם אתה מציע משהו שלא עוזר להתקדם - אתה רמאי. לרמות זה לא טוב, נקודה. זה גם לא יעיל לאורך זמן וגם בעייתי מאוד מבחינה מוסרית.
גם אם באופן ישיר אף אחד לא ימות או יינזק מהרמאות האישית שלך, בסופו של דבר יש כאן תהליך שלם של אנשים שפונים לקסמים ותדרים ובלבולי מוח במקום לטפל באמת בבעיות שלהם, ואז כשיש מגפה רבים מהם גם מסרבים לקבל חיסון כי כבר אין משמעות למדע.
אני מתכוון לומר שאם מדובר על לקבל אומץ וכאלה - שלא באמת קשור למחלה או בעיה במציאות
אז כל מה שידחוף את אדם לצאת מהפחד זה התרופה - אם זה חומר אמיתי או מים או לא יודע מה
זה לא שקר כי זה פסיכולוגי.. אין באמת בעיה לבנאדם שמטפלים בו
אם באמת משתמשים בזה לפתור בעיות שהן מציאותיות - חיידקים, חוסר ויטמין וכו'
פה אתה צודק. אבל השרשור מדבר על חוסר אומץ וחסימות..
הרי לדבריך חיידקים הם אמיתיים לעומת פחד שהוא סתם פסיכולוגי ("שלא באמת קשור למחלה או בעיה במציאות").
זה לא נכון.
יש אנשים רבים עם בעיות פסיכולוגיות אמיתיות, ויש דרכים אמיתיות לפתור את הבעיות האלה. דרכים שהוכח שיש ביכולתם לעזור/לרפא.
בבקשה תקרא שוב את התגובה הקודמת שלי, הרחבתי אותה לאחר שכבר קראת.
עכשיו אתה רואה בנאדם כשרוני ונראה טוב וכו', אבל הוא מפחד לצאת לחיים...
מי אמר שהפיתרון היותר אמיתי הוא לחפור לו בעבר ושיחות נפש וכו' שיקח מלא זמן
מאשר לשכנע אותו שיש לו אומץ ואח"כ הוא יגלה שהוא תמיד היה יכול
אם הקאוצ'ר שהלכתי אליו פעם היה מחרטט אותי עם מים וגורם לי לקבל אומץ להתחתן וכל מה שרציתי שיגרום לי... לא הייתי חושב שהוא שקרן, להפך, הייתי חושב שהוא גאון
אני גם אשלם לו על זה.
אוקיי את חושבת שפחד פסיכולוגי עמוק יותר צריך לפתור בחפירה לעומק
אם תוכיחי שאת צודקת ואני טועה אחזור בי.
אני דווקא חולק עלייך שלא בהכרח ולפעמים כל מה שצריך זה שכנוע שאתה יכול
ותאמיני לי שאני מבין בפחדים מסיבות עמוקות 
מוסרית אני לא רואה בזה בעיה, מה זה שונה מההיתר לשנות בשביל השלום? או מחמאות מוגזמות שמפזרים כדי לדרבן אנשים להמשיך?
כאדם שבעצמו תקוע בפחדים לפעמים אתה אומר לעצמך "לא אכפת לי שזה שקר העיקר שיעזור"
אתה חושב שהשיטות האלה באמת עוזרות, אלא שזה רק פסיכולוגי.
זה *לא נכון*.
הן לא עוזרות.
כשאומרים על משהו "הוא עוזר כמו פלצבו" - בעצם אומרים שהוא לא עוזר בכלל, ואותם אחוזים בודדים שכן דיווחו על שיפור - הם כל-כך מעטים עד ששימוש בשיטה הזאת הוא רמאות לכל דבר ועניין.
אם קאוצ'ר שעזר לך מצליח לעזור ל-90% מהאנשים שהולכים אליו, בצורה עמוקה ולאורך זמן, אז כנראה הוא עושה משהו נכון.
אבל אם הוא משתמש בשיטות לא יעילות ולכן רק 10% רואים שיפור, אז אדם הגיוני בכלל לא יילך אליו.
לכן שאלתי בהתחלה כמה הפלצבו עוזר ולא זוכר שענו לי על זה
כלומר היסטוריה פרטית שלי.
כשאמרו לי למשוך בגומיה ולהכאיב לעצמי בכל פעם שאני נמשך לחבר מהכיתה - לגמרי האמנתי בזה.
הרי ההיגיון כ"כ ברור (הרבה יותר ברור מתדר אנרגטי...) - לקשר בין המשיכה לבין כאב, עד שהמוח יבין שזה לא בסדר וזה לא נעים אלא כואב.
במשך כמה שבועות הרגשתי שזה באמת עובד. לראשונה מזה שנים הייתי אופטימי וחשבתי שעוד מעט "זה מאחורי".
הייתי כל כך עסוק בלפצוע את עצמי, שבכלל לא יכולתי להרגיש שום דבר לאף אחד.
אבל ככל שהזמן עבר, ההשפעה של התרופה הזאת התפוגגה. פתאום המוח הצליח למצוא זמן למשיכה הזאת למרות שהייתי עסוק בלפצוע את הגוף. הכאב התחיל להופיע בנוסף למשיכה, ולא במקומה.
אבל היי, רק לפני שבוע זה עזר לי! כנראה הרעיון עצמו נכון, פשוט צריך ליישם אותו בצורה טובה יותר. להכאיב יותר. לשרוט יותר. לעשות כוויות חזקות יותר.
וכך המצב שלי הלך והתדרדר, בשם תרופה שמעולם לא הוכחה כיעילה, אבל היי - מקסימום זה לא יזיק, נכון?
וכן, ברור לי שה"תרופה" שלי הייתה שונה מאוד מפרחי באך. מן הסתם תוחלת הנזק של טיפול בכאב יהיה גדול הרבה יותר מטיפול בעזרת תמציות פרחים.
עם זאת, הרעיון הוא אותו רעיון:
לבעיות אמיתיות צריך למצוא פתרונות אמיתיים, כאלה שהוכח שיש ביכולתם לעזור. לא לחפש קיצורי דרך חסרי משמעות, גם אם יש כמה אנשים שבמקרה רואים בכך תועלת (וכאמור -הם היו רואים את התועלת הזאת גם עם פלצבו).
בלי קשר לכלום.. משתתף בצערך (לא כי חייבים לכתוב את זה לפני שמגיבים)
לגבי העניין עצמו, אני די משוכנע שמשיכה מינית שונה לגמרי מחוסר אומץ? לא?
באחד זה משהו שהוא מציאות, ובשני זה סתם חסימה של קורי עכביש שרק צריך להאמין שאפשר לקרוע אותם
פשוט אני..אני לא חושב שזה "סתם חסימה", עבור אותו אדם מדובר במציאות
כאדם שבעצמו סובל מפחדים לצאת לעולם וחוסר ביטחון
אני יכול להגיד לך שלפעמים דווקא אמונה שאני יכול להתגבר על זה לגמרי תספיק
אני אישית לא מרגיש שזה מציאות,
פשוט מאורעות החיים הביאו את המוח למצב של "ברח" בקטע מוגזם שמתגבר על ההיגיון..
כל מה שאני צריך זה כוח כלשהו להתנגד לו
השאלה מתנקזת לתועלת שחלק מהציבור ירוויח מה-blissful ignorance לעומת התועלת בחינוך של הציבור באופן כללי לחשיבה מדעית. כשבסוף התפיסה הציבורית משפיעה על המדיניות הציבורית וכך על השירותים בהווה והתפתחות בעתיד בתחומים שונים (ברפואה, במדע וכו').
למרבה המזל(!) גם כשכן נעשים מאמצים בכיוונים החינוכיים הם לא בהכרח עובדים, כך שנטל ההכרעה בסוגיה הזו לא באמת כל-כך גדול 
)
קודם כל ברור שכתבתי את ההודעה הקודמת בהומור, נכון?
אבל אם את נתקלת באופן פרטי לגמרי במישהו שהאמין מאוד באמצעי אלטרנטיבי כלשהוא שאין לו ביסוס מחקרי, ורואה שיפור גדול במה שהוא רצה לטפל בו. ונניח שלך אישית יש השפעה גדולה עליו - את תנסי לשכנע אותו שזה שטויות? את תשאירי את המצב כפי שהוא - שיהנה? את אולי תתלבטי מה לעשות?
טוב, זו שאלה פרטית. ברור שמבחינה ציבורית כן יש חשיבות לנושא. אבל כאן נכנסת גם השאלה - איפה הפרטי הופך לציבורי, הרי הציבור מורכב מפרטים.
עכשיו אבל, לרוב זה לא המצב - ברגע שמישהו משתכנע שמשהו עוזר לו, כנראה לא ישפיע עליו במיוחד גם אם תגידי לו שזו שטות - ולכן גם אם מישהו מתלבט איך להגיב, ההתלבטות כנראה לא באמת משמעותית.
כשהשאלה היא במישור הציבורי אין התלבטות וברור מה גובר. דוגמא לשאלות במישור הציבורי (שהתשובות שלהן נכון להיום מאכזבות) - האם קופות חולים או אוניברסיטאות יציעו שירותים \ מסלולי לימודים בתחומים שאין להם ביסוס מדעי.
כל השאלה של מבקש אמונה היתה תחת ההנחה שזה כן מועיל לאחוזים מסוימים (ואז השאלה הפרטית היא על אדם שנמצא שם)
כי אני רואה שבאמת כתבתי באופן חלקי ולא כל-כך מסודר והשמטתי דברים שחשבתי ש"מובנים מאליהם" כעמדתי.
אני אומרת שהשאלה היא בעיקר שאלת התועלת שחלק מהציבור עשוי להפיק (בהנחה שעשוי) מול החשיבות של חינוך מדעי.
מבחינה ציבורית כללית לי ברור שהתועלת הראשונה זניחה יחסית להפסדים בצד השני, ואינה משהו שצריך להתחשב בו.
בשאלות יותר פרטיות זה עלול להיעשות בעיניי קצת מורכב יותר.
תינוקות שלוקחים את זה, לעומת תינוקות שקיבלו פלצבו.
לגבי רציונליות - בוודאי מי שמאמין בתדרים של אנרגיות ובפרחים שמשפיעים על התדר הוא לא רציונלי. איך אפשר בכלל להתווכח על זה?
כשמבינים את העניין האנרגטי שעליה מתבססת השיטה
שהתמציות הן בעצם אנרגיות אז מבינים שזה לא משו פסיכולוגי.
התדר האנרגטי שלנו משפיע בעצם על הרגש שלנו, כשיש חסימה באנרגיה, נרגיש את זה, ואח"כ זה יכול לפגוע בגוף בצורה פיזית. בעצם הפיזי זה השלב היותר מתקדם.
וסתם כך אתן דוג' על איך תמצית אחת עובדת-
תמצית mimulus תמצית שפועלת על פחדים מגורם מסוים
נגיד פחד לנהוג, פחד מכלבים וכו'
ואדם לקח אותה, והופ כבר לא פוחד מכלבים או מסוגל לנהוג בלי פחד.
תגיד פלצבו, לא פלצבו, זה לא מעניין, שורה תחתונה זה עובד.
לא לאחד במקרה, לכל מי שלקח.
וזה רק דוג' קטנה ...
יש עוד המון תמציות שעובדות על כל מיני עניינים אחרים.
ועוד סיבה למה זה לא פלצבו- יש 38 סוגי תמציות. יש מטפלים שמתאימים תמציות בלי להגיד למטופל איזה סוג של תמציות הוא לוקח. והמטופל מרגיש וחש בשינויים.
ושום פלצבו לא יגרום לך לתחושת ביטחון ברמה ששפת הגוף שלך משתנה והדיבור שלך נהיה רהוט יותר, ואתה מרגיש איך העמוד השדרה הפנימי הנפשי שלך מתייצב, ורמת האסרטיביות עולה, והיכולת להציב גבולות לשני.
שאלו דברים שאנשים יכולים לעבוד עליהם שנים בטיפולים רגשיים בלי באמת להגיע לתזוזות משמעותיות. וכאן תוך נגיד 8 חודשים מגיעים ממש לשינויים משמעותיים בעניין.
פלצבו או לא, פחות מעניין. שורה תחתונה זה עובד.
מדובר בשרלטן חסר כל כוחות קסם, אבל בכל זאת הוא הביא לאריה אומץ והביא לדחליל מוח וכו', כי הוא ידע שבאמת אין להם כל בעיה - הם רק חשבו שיש להם בעיה.
לכן ממילא כאשר הוא נתן להם *אמונה* בכך שהם מחזיקים בידיהם את ה"תרופה" שתעזור להם, הבעיה פשוט נעלמה.
כן, כן. קראתי את הקוסם מארץ עוץ רק בגיל מופלג (30 ומשהו) וספגתי מהלומה כואבת ואכזבה עמוקה כשגיליתי את הסיפור האמיתי. (עד אז הכרתי את ה"מסביב" והייתי בטוחה שהקוסם אמור להיות משהו מיוחד באמת.)
האזהרה לאנשים במצבי של לפני לא הרבה שנים שעדיין אוחזים בתמימותם ואינם מודעים לסיפור האמיתי.
פשוט אני..מי שגילה את העניין של האנרגיות של הפרחים היה רופא, מנתח,
איש מיושב, חכם, וגם אחרי שגילה את זה הוא שילב את הידע שלו ברפואה
עם תמציות שהביא למטופלים שלו.
ולא מבטיחים קסמים לאף אחד. יש אנשים שלא יעבוד עליהם פרחי באך
שזה אולי במחקרים לא מספיק בקיאים על מי זה יעבוד ועל מי זה לא ולמה.
וגם מה המדד להצלחה וכמה זמן לקחו את התמציות, אם תיקח אותם אפילו שבועיים בקושי מרגישים בשינוי. יש תמציות שהן רק להרגעה זמנית או רק לשינוי זמני כמו נגיד תמצית לדחיינות שהיא עוזרת לעשות משימות שדחינו, אבל היא לא פותרת את הבעיה בשורש של הדחיינות.
ולעומת זאת, יש תמציות עומק, שלוקח להם זמן עד שרואים בהם שינוי עמוק.
יש לי חברה ששנים היא בטיפולים רגשיים ופסיכולוגיים, והיא השנה התחילה לשלב את הטיפול עם פרחי באך, והיא היתה בשוק איך זה השפיע עליה לטובה. ושוב זה דברים ששנים היא עובדת עליהם בטיפולים. ואגב היא גם היתה סקפטית מאוד על השיטה, אבל חברות שלי ואני ממש דחפנו אותה לנסות. וב"ה היא אמרה מה יש לי להפסיד. וב"ה היא ממש מרוצה ושמחה.
להגיד שהיא סיימה את העבודה בנפש? לא.. אבל זה הקפיץ את הטיפול שלה בכמה רמות ושחרר כמה חסימות. ובשבילה זה כמעט גאולה.
אני יכולה לסכם קצת בקצרה על מי פרחי באך לא יעבוד ולמה-
אדם שמאוזן בסוג אנרגיה של תמצית מסוימת היא לא תשפיע עליו, כי הוא מאוזן. לדוג' תמצית לאנשים שבורחים מהתמודדות כי הם מפחדים להיפגש עם האני האמיתי שלהם. יש תמצית מיוחדת לזה. שהיא לאט לאט מורידה את המסיכות שאדם שם על עצמו. עכשיו, לאדם שאין לו מסיכות והוא כנה ואמיתי עם עצמו, הוא לא ירגיש בשינוי.
התאמת תמציות היא לפי כל מה שתמצית עובדת עליו, יכול להיות בן אדם שלא יהיה לו איזה תמצית מסוימת שיכולה לעזור לו, כי הוא נגיד לא מתמודד עם עצבות או עם פחדים או עם בעיה של לשים גבולות לאנשים, או עם בעיה של לקיחת תשומת לב מאחרים וכו' וכו' (יש הרבה סוגים)
תודה על ההמלצה! בהצלחה!
לב אוהבבהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.
אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.
זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)
הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..
שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה
ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה
החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה
הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה
אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם
או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.
עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.
(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)
גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.
אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.
כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.
לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.
לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.
בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?
האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?
האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?
האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?
מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.
ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות.
אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה
אבל
כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות
ונשרף לי הלב
אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!
ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.
ואין לי דעה מגובשת בנושא
אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו
"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"
יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע
דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום
לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש
בהנחה והן נראות טוב בלי איפור
. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט
הכי אומרים כן..
ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא
הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.
אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה מאשר בחורה יפיפיה .
זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית
לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים
ותבני ששם זה הכי כואב
כל גבר רוצה אשה יפה
מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
