אחרי לידה
מרגישה לא מעניינת, לא מושכת, לא מחוזרת
רק אימהית- לא נשית
וב"ה אני נראית מדהים יחסית לאחרי לידה, ופיזית אני מרגישה איך הכוחות לאט לאט חוזרים אלי ב"ה
והתינוק כזה מדהים ומתוק
אבל מרגישה שבעלי עד שהוא מגיע הביתה בערב, עייף - מתעסק רק עם התינוק והולך לישון
ואני כל כך דואגת לו, מתעניינת בו וכל כך מתאמצת על הקשר שלנו
ואני למרות העייפות לא מצליחה להרגע, נעלבת, נשארת ערה עוד שעה וחצי עד שהתינוק יקום, שיהיה לי את מי לחבק, את מי שיחזיר לי אהבה.. והוא ישן חזק ולא שם לב שאני בוכה במיטה הרחוקה ממנו
לילה אחד אמרתי לו שאני מתגעגעת לחיבוק שלו והוא לא הגיב.
זה היה כל כך מעליב...
הסתובבתי לצד השני וממש בכיתי, הוא נרדם
קשה לי ...
ואולי זה סתם דמיוניות ופחדים אבל אני ממש חוששת שעכשיו אחרי הלידה הוא פוזל החוצה ח"ו. לא שיש לי על מה להסתמך, יותר תחושת בטן.. גם זה שהוא לא מתעניין בי יותר וגם איך שהוא הסתכל על חברה שלי אתמול שכיווץ לי את הבטן (לא משהו בעייתי פשוט באינטואיציה לא הרגשתי בנוח)
ואיך אני אמורה להרדם ככה?
כי זה מילים שהיו עד עכשיו רק בשבילי.. 