הכי חשוף ונוקב שלי עד היום?
ישמצב.
לייקים זה נחמד
אבל תגובה שלה
לא ציפיתי
ואמאלה זה הציף
והזכיר לי את אז
שהיא שאלה אם יש משהו מסוים שהתחיל את כל זה
ועניתי שיש הרבה ואין משהו מסוים
וזה באמת נכון
אבל זה חלק גדול
וממה שכתבתי נראה שזה רק זה
אז זה לא רק זה
זה התחיל הרבה שנים לפני
אבל עדיין. פף כאילו זה באמת משנה
רק לי זה משנה.
יש לי דחף למחוק
לא רוצה לראות את זה מול העיניים
איך אתמול העזתי בכלל
אין תשובה.
הייתי ככ לחוצה ודרוכה
ותכלס עדיין
קצת פחות אבל עדיין
הגוף דרוך לכל מילה לכל מגע לכל נשימה
הלב עוצר מלפעום לרגע או שניים ואז חוזר
הנשימה נעשית מהירה
והעיניים עוצרות דמעות
הכל מרגיש לי כבד
המועקה בחזה לא עוזבת ורק גדלה מרגע לרגע
לאכול ולהזכיר לי שזה באמת מה שנכון
ולא להרעיב ולצום ולצמצם ולהקיא
כאילו לנקום
אבל בסוף מתנקמת רק בי
כבר לא חותכת
אז השליטה על הגוף מתבטאת רק בזה
סוגשל שליטה
הרצון הזה לשלוט על משהו אחד
רק אחד
ועוד מעט והשליטה תעבור ממני הלאה
הגוף שלי יעבור לטיפול מסיבי
אני כבר לא אחליט מה להכניס אליו
כלומר
אם אני אחליט לשתף פעולה
אבל איך מחליטים להסכים לשתף פעולה
איך עושים את זה אני לא יודעת
הלחץ מראשון רק מתגבר
אני לא מפסיקה לחשוב לא מפסיקה
אני צריכה לה* לפני למה לא כדאי להיות מופתעת ולגלות רק שם
אני רוצה לבכות אופ
כבד לי המשא הזה
הכאב הזה בלתי אפשרי להכלה
אז איך הלב שלי מכיל אותו בכלל
אני רוצה שקט
וחיבוק.
(אני רוצה להיות מסוגלת להסכים לחיבוק)
ישמצב.
לייקים זה נחמד
אבל תגובה שלה
לא ציפיתי
ואמאלה זה הציף
והזכיר לי את אז
שהיא שאלה אם יש משהו מסוים שהתחיל את כל זה
ועניתי שיש הרבה ואין משהו מסוים
וזה באמת נכון
אבל זה חלק גדול
וממה שכתבתי נראה שזה רק זה
אז זה לא רק זה
זה התחיל הרבה שנים לפני
אבל עדיין. פף כאילו זה באמת משנה
רק לי זה משנה.
יש לי דחף למחוק
לא רוצה לראות את זה מול העיניים
איך אתמול העזתי בכלל
אין תשובה.
הייתי ככ לחוצה ודרוכה
ותכלס עדיין
קצת פחות אבל עדיין
הגוף דרוך לכל מילה לכל מגע לכל נשימה
הלב עוצר מלפעום לרגע או שניים ואז חוזר
הנשימה נעשית מהירה
והעיניים עוצרות דמעות
הכל מרגיש לי כבד
המועקה בחזה לא עוזבת ורק גדלה מרגע לרגע
לאכול ולהזכיר לי שזה באמת מה שנכון
ולא להרעיב ולצום ולצמצם ולהקיא
כאילו לנקום
אבל בסוף מתנקמת רק בי
כבר לא חותכת
אז השליטה על הגוף מתבטאת רק בזה
סוגשל שליטה
הרצון הזה לשלוט על משהו אחד
רק אחד
ועוד מעט והשליטה תעבור ממני הלאה
הגוף שלי יעבור לטיפול מסיבי
אני כבר לא אחליט מה להכניס אליו
כלומר
אם אני אחליט לשתף פעולה
אבל איך מחליטים להסכים לשתף פעולה
איך עושים את זה אני לא יודעת
הלחץ מראשון רק מתגבר
אני לא מפסיקה לחשוב לא מפסיקה
אני צריכה לה* לפני למה לא כדאי להיות מופתעת ולגלות רק שם
אני רוצה לבכות אופ
כבד לי המשא הזה
הכאב הזה בלתי אפשרי להכלה
אז איך הלב שלי מכיל אותו בכלל
אני רוצה שקט
וחיבוק.
(אני רוצה להיות מסוגלת להסכים לחיבוק)