פעם שעברה שהחלטתי להפסיק מניעה, זה היה כשהרגשתי שאני כבר מסתדרת עם התינוק, שטוב לי באימהות, שיש שיגרה שאני יכולה להסתדר איתה טוב- צהריים בבית עם התינוק, ארוחות, השכבות. החיים באופן כללי טובים, ואני מרגישה בשליטה אז אפשר לחשוב על להוסיף עוד שפע.
עכשיו התינוק השני בן שנה ואני עוד לא מרגישה שהגעתי לשם, כל צהריים בבית עם שניהם זה בלגן, הגדול מציק לקטן, הקטן הורס לגדול, כל אחד מנסה למשוך את תשומת הלב שלי ואני מתחרפנת. להכין ארוחת ערב זה מורכב ממש, או שהקטן על הידיים כל הזמן או שהוא בוכה בלי סוף. את ההרדמות יחסית הצלחתי לסדר, אבל גם הן הרבה פעמים מסתבכות אחת עם השניה. ההדרכה הכללית של הרב שלנו היא למנוע בערך שנה, ובעלי כבר רוצה עוד היריון, אבל אני לא יודעת איך אפשר להכניס לתוך כל הבלגן הזה גם היריון ואחר כך עוד תינוק? ומצד שני אני גם לא רוצה מרווחים יותר מדי גדולים כי בא לי שהילדים יוכלו לשחק ביחד ושיהיו להם תחומי עניין משותפים... ומסביבי איכשהו רוב האימהות יולדות בערך כל שנתיים. לא יודעת, איך עושים את זה? אולי לא מחכות שהחיים ירגישו בשליטה לפני שנכנסות לעוד היריון? אולי אני צריכה הדרכת הורים איך לסדר את החיים עם הילדים? כאילו מרגיש לי שהכל בסדר, בסה"כ ילדים מתוקים רגילים בריאים ב"ה, אין בעיות מיוחדות, אבל בכל זאת הזמן איתם מרגיש בלגן גדול ואולי זה לא נורמלי?
עכשיו התינוק השני בן שנה ואני עוד לא מרגישה שהגעתי לשם, כל צהריים בבית עם שניהם זה בלגן, הגדול מציק לקטן, הקטן הורס לגדול, כל אחד מנסה למשוך את תשומת הלב שלי ואני מתחרפנת. להכין ארוחת ערב זה מורכב ממש, או שהקטן על הידיים כל הזמן או שהוא בוכה בלי סוף. את ההרדמות יחסית הצלחתי לסדר, אבל גם הן הרבה פעמים מסתבכות אחת עם השניה. ההדרכה הכללית של הרב שלנו היא למנוע בערך שנה, ובעלי כבר רוצה עוד היריון, אבל אני לא יודעת איך אפשר להכניס לתוך כל הבלגן הזה גם היריון ואחר כך עוד תינוק? ומצד שני אני גם לא רוצה מרווחים יותר מדי גדולים כי בא לי שהילדים יוכלו לשחק ביחד ושיהיו להם תחומי עניין משותפים... ומסביבי איכשהו רוב האימהות יולדות בערך כל שנתיים. לא יודעת, איך עושים את זה? אולי לא מחכות שהחיים ירגישו בשליטה לפני שנכנסות לעוד היריון? אולי אני צריכה הדרכת הורים איך לסדר את החיים עם הילדים? כאילו מרגיש לי שהכל בסדר, בסה"כ ילדים מתוקים רגילים בריאים ב"ה, אין בעיות מיוחדות, אבל בכל זאת הזמן איתם מרגיש בלגן גדול ואולי זה לא נורמלי?
) שזה לא ככה אצל כולן,לכן מעניין אותי מה גורם לך שמחה אמיתית?
