זה נשמע שממש ממש קשה לך...

תקשיבי קרה לי משהו דומה עם חברה שלי אני וחברה שלי נרשמנו לאותו תיכון ובילינו יחד והכל היה טוב ויפה אבל התיכון לא ממש התאים לנו ורצינו מקום אחר חברה שלי הציע את אולפנה צביה וישר אמרתי כן זה מקום טוב.. וניסינו, בכיתה י' הם לא ממש מסתכלים עלייך האולפנה הם הסכימו לחברה שלי שתהיה שתרשם בתנאי שהיא נשארת שנה בכיתה י' ואני לא רציתי אני כ"כ רציתי להיות באולפנה הזאת היו ימים שבכיתי מהבי"ס הקודם שלי וללא ברירה אני וחברה שלי פנינו למקום אחר אני נרשמתי לבי"ס אחר והיא לאולפנה הזו.. בהתחלה היה לנו מזה קשה לקבל את זה שלא נהיה יותר יחד ושבכלל היא נשארת שנה...

והיו רגעי עצבות וגעגועים אבל זכרנו שהכל לטובה!

שמרנו על קשר של טלפונים כמה פעמים בשבוע וגם באות אחת לשניה ואנחנו לא מרגישות כזה הבדל כמובן חוץ מהמסגרת בה אנחנו לומדות.. אבל חוצמיזה ב"ה שזיכה אותי להשאר איתה בקשר.

עכשיו למה שאני מציעה לך חמודה, קודם כל תנשמי עמוק!! (נשמת??)

עכשיו תחשבי על מה היה קורה אם היא היתה נוסעת לארץ אחרת לגור שם תמיד זה היה הרבה יותר כואב.

זה קשה אני לא אומרת שלא כי היא בטח היחידה שהבינה אותך מן חברת נפש כזאת אם ככה את מרגישה עדיף שתתחילו ליצור קשר יותר חזק להתראות יותר ולצאת ביחד ולשמור על קשר, וגם אם לא תשתדלי תמיד לשמוח כי השמחה מביאה את האדם למצב של סיפוק לא יחסר לך דבר אם תהי בשמחה (וזו עבודה כמובן)

ברגעים שאת נזכרת שימי שירים בפול ווליום תרקדי תשיחי את דעתך..., תשירי שיר שמח תדברי עם אנשים על נושאים אחרים!

זה עוזר בהצלחה חמודה!

יש פה קטע מהספר "האם יש סיכוי לאהבה":

 

תלות רגשית היא תופעה קיימת ומוכרת. היא תלויה בדרך כלל באופי של בני האדם. התופעה הזו קיימת בכל מקום: בישיבות תיכוניות וגבוהות, באולפנות, בתיכונים, בצבא, באוניברסיטה, בין בנים לבנים, בין בנות לבנות, ובין שני המינים. האדם ה´נתלה´ הוא בדרך כלל או בעל רגש חזק שאוהב חוויות מסעירות, או בעל רצון חזק לתת ולהשפיע. יכול להיות גם אדם שחסרה לו אהבה בילדותו. הוא רוצה קשר מאוד חזק, שיתפוס את כל כולו. אבל ´בעומק´, האמת היא שהוא רוצה מישהו שיהפוך אותו למוקד המרכזי בחייו. ה´נתלה´ חושב שהוא רוצה לאהוב את השני, אבל בעצם הוא רוצה הרבה יותר שהשני יאהב אותו. זה צורך קיומי בשבילו. לכן הוא סובב כל הזמן מסביב לזה, מחפש אישורים לזה שהוא באמת מספיק חשוב בשביל השני.
הטיפוס ה´תלותי´ רוצה להיתלות במישהו שנראה לו מושלם, הוא רוצה יחס ממישהו כריזמטי. כשמישהו נראה טוב חיצונית, בין אם זה מבחינת המראה ובין אם זה מבחינת ההתנהגות – הוא מושך אליו את הטיפוסים ה´תלותיים´ כמו מגנט.
לכל בנאדם יש חסרונות. יש טיפוסים כעסנים, קמצנים, תאוותנים, רכלנים, פגיעים, חוצפנים, וכולי. האופי של כל אחד נקבע ברגע היצירה שלו. אי אפשר לשנות אותו. העבודה שלנו היא להשתמש בבחירה החופשית ולהפנות את הכוחות שנבראנו אִתם, לאפיקים הנכונים.
התלות צריכה להיות מופנית לקב"ה, הוא באמת מושלם מכל הבחינות, בלי דמיונות.
והוא גם באמת חושב עלינו כל הזמן. כל אחד הוא עולם מלא בשבילו.
מכיוון שאתה רוצה להיות במרכז חייו של מישהו אחר, אתה מאבד את כל העצמיות שלך, אתה חי כל הזמן סביב משהו לא מציאותי, שלא יכול להתממש, אתה מתמלא עוד ועוד אכזבות. לפעמים גם... זה יכול להוביל לרצון לחום וקירבה פיזיים, ואז זה כבר יכול להסתבך הרבה יותר."

 

אז מה עושים?

קודם כל, נרגעים. בסדר - הגיוני, קורה, לא נדיר.

אח"כ מבינים שהדרך לפתרון, וגם דרך טובה בלי קשר - זה לבנות את עצמי.

להבין מה אני, מי אני, מה אני רוצה מעצמי, מה התכונות שלי, לאן אני שואפת.

זה יגרום לך לחזק את האישיות שלך כך שלא תצטרכי לקשר רגש-תלותי כה עמוק עם ילדה אחרת.

 

אני מציעה לך גם לדבר עם מישהו שמכיר אותך טוב, מקרוב (מחנכת?).

היא תעזור לך להתמודד עם זה בגבורה ולצאת מזה הכי מחוזקת שאפשר!

אבל בגלל חוסר ידיעתי דיברתי מהלב אמרתי משהו שיכול להרגיע ולעזור כל הכבוד לך!

אוסנת-לא ממש הבנתי מה הקשר בין הבנייה של עצמי והתכונות שלי,מה שאני שואפת אליו לבין מה שקורה לי.אני לא תלויה בה אבל אני אוהבת אותה מאוד וגם כשהיינו חברות אני עזרתי לה יותר ממה שהיא עזרה לי כי לה היו המון בעיות בכל מיני נושאים ואני הייתי יותר סגורה ככה שאני הייתי זאת שעודדה אותה ואני שמחתי שיכולתי לעזור לאדם שאני אוהבת.אשמח אם תוכלי להסביר ותודה על התגובה והרצון לעזור.

דניאלה-וואי,ממש עזרת לי ורואים שגם את עברת ניסיון דומה.אני מסכימה איתך בכל מה שרשמת רק בקשר לסוף-

אני לא מסוגלת להסיח את דעתי ממנה ולדבר עם אנשים אחרים במקום לחשוב עליה כי הם נראים לי כל כך קטנונים לידה,ואני באמת משתדלת אבל זה כל כך קשה!!!!

בכל זאת זה קשה כל כך לא לחשוב על בנאדם שאוהבים מאוד בייחוד כשלפעמים מעלים את השם שלו בכיתה כי חברות שלי נמצאות איתה בשבט,וגרות לידה.אבל אני כל כך רוצה להיפגש איתה יותר ולצאת לבלות יחד כמו שהצעת ובשבילה יש לי את כל הזמן שבעולם אבל זה משונה כזה כי אני לא יודעת לאן נלך ומה נעשה ואיך היא תגיב.מה להגיד לה?

ואני גם לא רוצה אותה לידי רק פעם ב..כשאנחנו מבלות אלא אני רוצה שהיא תלמד איתי כי זה בעצם רוב היום שלי-אנחנו נמצאים בבי"ס רוב היום ושם קורות כל החויות,הצחוקים,הטיולים ושם כל אחד קונה את החברים שלו אבל אין לנו אפשרות להיות יחד כי אמא של החברה לא מסכימה לה לעבור לבי"ס שלי למרות שהחברה שלי מתה לעבור אליו והיא כל הזמן מנג'סת לאימא שלה אבל היא לא מסכימה.ובכלל אני לא יודעת אם באמת טוב לי בכיתה שלי,כי נכון שאנחנו כיתה מיוחדת וכל הזמן יש צחוקים וכולם חברות של כולם אבל לא ברמה של לבוא ולספר דברים אישיים,לעודד,לתמוך ולהיות חברות טובות,אין מישהי כזו בכיתה שלי כי כולם חברות של כולם ויכול להיות שזה לא טוב לי כי אני חייבת חברה טובה שאני אוכל לספר לה דברים ושתתמוך בי כמו שאני תומכת בה וכנראה בגלל זה יש מצב שאולי עדיף לי לעבור לבי"ס שלה למרות שהבנות שם שונות לחלוטין מהבנות שלומדות איתי כרגע וגם אני יודעת ששם כל הבנות כבר חברות טובות ואני לא בטוחה שאני יצליח להשתלב בכיתה שלהם כי הם כבר מגובשות וגם לאותה חברה שלי יש שם חברות ואני מפחדת שאם אני יעבור לבי"ס שלה היא לא תחזור להיות החברה הכי טובה שלי כי יש לה כבר חברות ויכול להיות שהיא תפחד ממה שהם יחשבו עליה ואז אולי עדיף להישאר עם הקשר שלנו עכשיו אבל אני לויודעת,תעזרו לי!!!!

כמו כל "התאהבות", גם תלות רגשית גורמת לשינוי מעשים (אף על פי שזה לא מה שמתאים לך, לאישיות שלך).

זה יכול לקרות משתי סיבות:

א. הרצון להמשיך להיות נאהב ע"י מושא התלות.

ב. בונים אישיות אחת לשני אנשים בגלל האהבה.

תלות לא חייבת להיות דווקא באדם שגדול ממך או יותר 'טוב' ממך.

אדם יכול לפתח תלות גם כלפי אדם נזקק שהוא עוזר לו.

וכמו שאת רואה, זה ממש לא טוב... את בעצמך מרגישה שהקשר הזה קצת מסובך: "אני לא מסוגלת להסיח את דעתי ממנה ולדבר עם אנשים אחרים במקום לחשוב עליה".

 

אפשר לאהוב חברה, אבל ברגע שזה הופך להיות *רק היא* ולא בנות אחרות, או שכל היום חושבים עליה (מה היא תגיד על זה? איך היא תתמוך בי הפעם? איך היא מרגישה בנוגע ל...?) - זה כבר לא בריא.

 

אז שוב, מה עושים?

א. תשתפי בזה את אחד מהמבוגרים שמסביבך.

ב. תזכירי לעצמך שוב ושוב שאת אישיות בפני עצמך, ושלאהבה שלך אליה יש גבול.

תגבילי שיחות, תגבילי ביקורים. תצרי נתק זמני.

כדאי לספר לה מה התחושות שלך, כדי שהקשר לא יתנתק לחלוטין...

הוא אמור רק לתפוס מרחק כדי להתאפס, ואח"כ להמשיך להיות החברות הכי הכי טובות - רק בלי התלות. בלי שהחיים מרוכזים בה.

 

בהצלחה יקרה.

 

 

 

דבר ראשון אני לא יודעת איך להודות לכולכם על הרצון לעזור.

זה עושה כל כך טוב על הלב לראות שיש אנשים שאתה בכלל לא מכיר אבל מאוד אכפת להם ממך!

אז ככה...

עכשיו אני מבינה יותר את מה שרצית להסביר אוסנת,ואני חושבת שאת צודקת.

אבל...

הבעיה היא שבת'כלס של הדברים אני לא ממש יודעת מה לעשות!!!

א. עם איזה מבוגר בדיוק אני ידבר על זה?? 

ב.אני ממש מפחדת ליצור נתק זמני למרות שאני חושבת שיכול להיות שזה הדבר הנכון שצריך לעשות כרגע כי אני לא רוצה לנתק את הקשר היחיד שעוד נשאר לנו.

תראי,הביקורים שלי איתה הם פעם בחודש והשיחות שלנו פעם בשבוע שבועיים - אז אני חושבת שאם אני ינתק את הקשר הקטן הזה וגם אם זה יהיה זמני - יהיו לו תוצאות הרסניות!!!

ואם יהיה לי את האומץ - איך נחדש את הקשר אחר כך ונגרום לו להפוך לחזור למה שהיה קודם כשהיינו חברות טובות? אם אני ידע שאנחנו נוכל להחזיר את הקשר לקדמותו אחרי הנתק - יהיה לי הרבה יותר קל לבצע את זה כי אני יידע כבר אז שלאחר הנתק אנחנו נחזור להיות חברות טובות בלי כל בעיה. ועוד משהו - לכמה זמן מומלץ הנתק הזה? בערך...שאני ידע...

מחכה לתגובה!!!

ושמחה שיש אנשים כמוך בעולם,אין לך מושג כמה את עוזרת לי,

כולכם - כל מי שהגיב כאן תודה ענקית!!!  3>3>3>

עניתי במסר.

אם השרשור עניין מישהו - בשמחה יכול לפנות .

 

לילה טוב.

באמת נשמע קשה.....
אני רק רוצה להגיד לך שליפני כמה חודשים עברתי ליישוב,
לפני שעברתי גרתי בבת ים 13.5 שנים והיו לי חברים מאוד טובים.[אולי לא כמו שאת מתארת אבל הם היו חברים באמת טובים]
וגם אני שעזבתי את בת ים היה לי מאוד קשה כי לא הכרתי אפחד....[אחרי זה הכרתי,כמובן]

ועכשיו למה שאני מציע לך לעשות,

אני אישית העברתי את הגעגועים עם זה שחשבתי שיש אנשים שאין להם ולא היו להם וגם לא יהיו להם חברים מסיבות שונות,את תמיד צריכה לחשוב שקיבלת מתנה מאלוקים שיש לך חברה כזאת,ואני מבטיח לך שמתי שהו החברות שלכם תחזור!!!!!!!

נשמה אין לך מה לדאוג היא עדיין אוהבת אותך........

בס"ד

 

מאיפה היא מגיעה?? זה לא משו נורמלי...

בס"ד

 

את משווה את האהבה הזאת לזוג אוהבים?!?

 

יש לי חברה טובה טובה, נולדנו בהפרש של עשר ימים באותו היישוב, מהמעון עד שכיתה ח' היינו ביחד בכל אותם מוסדות חינוך, חגגנו ימי הולדת ביחד, והיינו עוד לפני שאני זוכרת את עצמי-חברות זה מושג קטן מידי, היינו (ואנחנו עדיין) יותר כמו אחיות. לפני שנתיים היא הלכה לפנימייה אחת ואני אחרת מסיבות בעל כורחנו וזה קשה, אני מאד אוהבת אותה ומעוד מלא סיבות, אבל הקשר לא מתרחק כשאנחנו נפגשות, ואני לא נכנסת מיזה לבאסה רצינית.....

לא אומרת שאת דפוקה חלילה וחס, תלות זה דבר שכיח בימינו, תחשבי על זה

(לא כולם רק חלק קטן מהם, אבל הוא מספיק מזיק) את הורסת את הפורום וחשוב מזה את מזיקה לאדם עצמו, הוא מגיע ומבקש עצה ובמקום זה את מבהילה אותו ונותנת לו הרגשה שהוא לא נורמלי. תתבישי, איפה המצפון?

תתבייש לך אתה בעצמך.

אתה לא יודע, ולא מכיר, ולא יכול לשפוט אף תגובה של מישהו אחר. אתה יכול לא להסכים לדעתו, אבל לשאול איפה המצפון?? איפה המצפון שלך?? למה לא באישי? למה בכלל לשאול? אתה יודע משהו ממה שקורה שאתה ככה כותב?

 

 אם היא הורסת את הפורום, אז כולם פה הורסים, ואתה אפילו יותר מכולם.

(לא אמרתי שאתה הורס,זה ייאמר רק בתנאי שרחלי הורסת את הפורום.)

 

 

 

 

 

ממתי דיעה של בנאדם הורסת?!

ודווקא רחלי- נראלי שהיה ממש משעמם אם כולם היו חושבים אותו דבר אז מה רע בקצת גיוונים?!

אני ממש לא הייתי מוותרת על התגובות שלך-רחלי..

 

וכן אני עם לולה ב-110%!!

 

לולה את בעצמך אמרת לי לא לרדת על ילדים ולא להיות יותר מדי ציני......

מה לה יש זכות ולי לא? אני מקווה שאין פרוטקציות בפורום הזה..

הוא ביקש עיצה ואת ירדת עליו. תתביישי.

בקשר לשאר הטענות? פשוט תקראו שוב את התגובה שלי...

כן! ההודעות האלה הורסות את הפורום! הבן אדם נאזר אומץ ופורק את מה שמציק לו ומבקש עזרה, ומה הואא מקבל? מקלחת רותחת לפרצוף!

אני חושב שזה נובע בחוסר תשומת לב/אכפתיות. בעיני לומר לאדם שהעיז לפרוק את מה שמציק לו ,זה לא נורמלי" בצורה כזאת בוטה זה מעשה חמור. בעינייך זה מספיק מעודן? תעמידי את עצמך שנייה במקום של אותה כותבת ותנסי לדמיין מה את היית מרגישה אם היו אומרים לך כזה דבר. וזה לא הפעם האשונה.

הייתי גם בצד הזה..

פרקתי וצחקו עליי וירדו עליי.. [למרות שזה לא מה שקרה פה..]

אז מה? ת'אמת הבנתי.. ולא לקחתי את זה כ"כ קשה...

זו דעתה.. יש לכל אזרח במדינה את הזכות לחופש הביטוי!!![אזרחות..]

ובאמת מאיפה הבאתה את הסמכות לשפוט את רחלי!

מה שעשיתה עכשיו זה הדבר שמוריד פה את הרמה!

זה מה שהורס ולא עושה אוירה טובה!!

 

ותקרא עכשיו את התגובה של רחלי..

אני לא ראיתי שם שום בעיה..

 

לכי תדעי אם היא לא בוכה עכשיו בחדר.

(אם זה אחותי אז כן...)

אם היא לא הסתובבה עצובה בימים האחרונים.

לכי תדעי...

אבל יש משהו שגולני צדק בו, אנשים פה צריכים לשים יותר לב לתגובות שהם כותבים.

ואני מדברת על המווווון אנשים (וגם אני..) שכותבים בלי לחשוב ויכולים לפגוע...

וכבר קרו מקרים פה שמישו לקח אומץ וסופסוף פרק משו בפורום ואחרי התגובות שהוא קיבל- לא נראלי שהוא אי פעם יפרוק פה (או בכל מקום אחר) וחבל, כי זה יכול ממש לעזור לאנשים..

אז בפעם הבאה, לפני שאתם לוחצים על "שלח" תקראו שוב את מה שכתבתם ותשבו מה זה היה עושה לכם לקבל תגובה כזו...

א.תמיד אפשר להתדיין בצורה טובה.

ב.זיכרו שמאחורי הניק עומד בן-אדם,שגם הוא טועה/מתבלבל.

ג.חשבו תמיד על האפשרות שאולי אתם טועים/מתבלבלים, וכי אתם לא בני אדם?("ומותר האדם מן הבהמה..אין...") 

ה.אף פעם אל תכתבו תגובה כשיש בכם רגש ששולט בכם, כמו כעס.

ו.לא שמתם לב שלא היה ד.  

ז.עכשיו אתם בודקים את זה בדיוק.

ח.מו'-ח' זה היה סתם כדי להוסיף הומור   ושמחה להודעה היבשה הזו. שב"ש!

ההומור היה במקום!!=)

תנסי לדבר איתה לראות מה היא חושבת על המצב,אולי זה יעזור ויבהיר דברים ביניכן.

אין אף אחת שיכולה להתאים להיות חברה טובה בשבילך אפילו קצת???? הראה לי שכדי לך למצוא חברה שהיא אמנם תהיה פחות קרובה ומדהימה מהחברה הקודמת אבל היא משהו שמתקרב.

תזכרי שאי אפשר להחליף אף בן אדם באופן מלא כי כל אחד מיוחד אבל אפשר למצוא תחליף דומה. 

אולי באמת לא תמצאי חברה כמוה אבל תמצאי עוד מישהי.

תנסי למצוא מבוגר שאת יכולה לדבר איתו. זה יכול להיות הורה,אחות, מדריכה,יועצת, וכו'.... 

אולי תמצאי מישהו/משהו שאפשר לספר לו מה את חושבת ולפרוק אליו -זה יכול להיות יומן שתכתבי ותפרקי בו וככה יהיה לך יותר קל.

מקווה שקצת עזרתי 

בהצלחה!

וזה עדיין. לאט לאט משתפר.את צריכה לפנות אליה ולשדל אותה...ככה לי היה. אם היא מעליבה אל תתיחסי.
אני כבר יושב איתו באותו שולחן.....אוף...זה באסה...