מתוסכלת מעצמי, מרגישה שלא התבגרתי...אנונימית בהו"ל
לא יודעת למה אני עושה את זה לעצמי.
למה אני מרגישה ככה ולמה אני נכנסת להשוואת
אבל תמיד אחרי מפגש עם אחים שלי הנשואים אני מרגישה שהזוגיות של בעלי ושלי היא לא כמו שרציתי.

רוב הזמן אנחנו בטוב, ונכון ככל שמכירים יותר מתגלים דברים פחות אהובים (וגם אהובים ב"ה) וכשאנחנו לא בטוב הדברים הלא טובים קופצים לי מול הפנים ומזכירים לי שלא ככה דמיינתי את האיש שלצידו אחיה את כל חיי.
רציתי יותר ג'נטלמן, יותר גברי, יותר מחזר.. לא משנה.
ותמיד אחרי מפגש עם אחיי והראיה מהצד של הזוגיות שלהם אני מרגישה ככה שוב.

גם ההתנהגות של בעלי משתנה כשאנחנו ליד האחים שלי והוא נהיה קצת יותר ביישן, קצת פחות הוא, וזה עוד יותר מציק לי כי זה גורם לי להתרחק (למרות שזה אפסורד כי אם קשה לו אני צריכה לה.קרב ולעזור לו) אבל אנחנו נשואים כבר 3 שנים והייתי בטוחה שזה ישתחרר כבר!

זה כבר מגיע למצב שאני לא כל כך שמחה לקראת מפגש שעם המשפחה שלי כי אני יודעת שזה יוציא ממנו צדדים שאני פחות אוהבת.
וזה מבאס אותי ממש.
גם היומיום הדברים האלו קיימים אבל לא באופן בולט ואני מאוד אוהבת את החיים לצידו.
אבל כשאני רואה את היחס של אחים שלי וגיסים שלי לנשים שלהן ואת ההתנהלות הזוגיות הכללית זה רק מזכיר לי את מה שאני רוצה שיהיה גם אצלנו ואנחנו בכלל לא בכיוון..
אני רוצה לומר לךהמקורית
שמה שאת רואה כשהגיסים והאחים מתארחים זה לא בהכרח מה שקורה באמת. ולא בשביל לנחם אותך אלא כי זו מציאות.
מול אנשים אחרים לא בהכרח מתנהגים כמו שמתנהגים ביחידות בבית.
אני לפחות מעידה על עצמי שאני ובעלי שחקנים שלא מביישים את הקורס הכי יוקרתי שיש. בתקופות שפל בזוגיות מעולם לא הראנו כלפי חוץ שום דבר, תמיד מכבדים ומפרגנים ומראים פנים מאירות. וגם בעלי יותר מופנם מול הגיסים שלי. יותר שקט. כי הוא מרגיש שיש מן תחרות סמויה באוויר ושלא מעריכים אותו מספיק (וזה נכון וגם אני הרגשתי את זה לפעמים) אז הוא מעדיף לא לבלוט. ולעומת זאת, מול ההורים שלי לבד ומול חברים שלו בעלי פורח. מדבר בחופשיות, צוחק..
המשפחה שלנו היא לא בהכרח אבן בוחן לאישיות שלנו. זה מה שבאתי להגיד.

ולגבי היותר מחזר, יותר גבר.. מה זה יותר גבר בשבילך? התפיסה שלנו לגהי גבריות זה לא בהכרח מה שרואים מהבית וגם אני התקשיתי עם זה. אצלנו אבא שלי עובד כפיים עם ידי זהב, הנדי מן, וגם גיסים שלי. ובעלי לא. כוחו בפה ולא בידיים. הוא לא יחליף לי נורה בבית ולא יחליף גם צינור תקול במטבח. זה לא הופך אותו לפחות גבר, ולקח לי הרבה זמן להפנים את זה. תעריכי את בעלך בזכות מי שהוא, בזכות היתרונות והמעלות שיש בו גם אם זה לא מה שחשבת. כי יש בו, לכל אחד מאיתנו יש תכונות זהב שהשם חנן אותנו בהן. זה מפתח לחיים מאושרים. ובעיניי - ככל שתעריכי ותכבדי אותו יותר בזכות מי שהוא, הוא יחזיר לך

וגם לגבי חיזור - יש גברים שלא חזקים בזה. את מחזרת? אם לא - תחזרי גם את, תעשי טיזינג, תשתמשי בהומור, תלמדי אותו את השפה הזו. אל תחכי לו. Be the change בעצמך
אסביר את עצמי.אנונימית בהו"ל
אני לא רוצה זוגיות כמו שלהם, אני בטוחה שיש לכל אחד את הקשיים שלו.
אבל גם מה שאני רואה אצלם, שהם מראים, שאני ככה תפסתי זוגיות בעניי כי אלו היו המודלים שלי בחיים - לא נמצא אצלי כמו שהייתי רוצה.

אני לא רוצה את הזוגיות שלהם 100% .
אני רק רואה דברים מסויימים שאני יודעת שאצלי הם לא ככה וכן הייתי רוצה שיהיו ..
הבנת?

ולגבי הגבר כמובן שזה סובייקטיבי, אני התכוונתי יותר גבר בעניי מצורת ההתנהלות שלו כיום...

תודה על התגובה💞
זה מאוד מובן ולגיטימי. נראה לי שהרבה מאיתנוהמקורית
חוות את זה..
ולא התכוונתי שאת רוצה זוגיות כמו שלהם, אלא שמקור ההשוואה הוא מובן. וגם מה שנראה לך שאת רואה לא בהכרח זה מה שיש באמת.
עם זאת, לא יודעת אם קראת אותי פה לפני, הגישה שלי היא - להעצים את הקיים ולהעלים עין כמה שניתן מהחסר. ובד בבד לשפר. ממש לעבוד בזה.
באת בברית הנישואין עם בעלך. ראית בו משו. לא סתם בחרת להקים איתו בית. תרשמי לך למה ותעצימי את זה. תראי את הדברים האלה בו. לגיטימי גם שיש שחיקה וכבר לא צריך כביכול לחזר כבר. אבל זה לא נכון. צריך.
איך מחזירים את זה? עובדים בזה, יוזמים יציאות, מפלרטטים, שוברים שגרה, מתבלים בהומור. וכן, גם לא מצפים שהוא יהיה מה שראית בבית. כי הוא לא. וזה לא בהכרח מה שנכון לך, זה רק מה שאת מכירה.
זו נקודה שממנה אפשר מאוד לצמוח בזוגיות. כי מהשלב של ה- היי מהנישואין ואולי אחרי ההתאקלמות מלידה אם יש ילדים, מגיעה מין שחיקה כזו. החיים רגילים עכשיו. עבודה, עייפות וכאלה.. וצריך להתמודד עם מי שמולנו באמת בשגרה. לדעתי אם תשמרי על ראש פתוח, תיזמי, תנהלו שיחות (הוא יודע שאת רוצה יותר? ), תראי אותו לעומק, תהיו יותר בחברת אנשים שהוא מרגיש בנח איתם - זה יכול להשתפר.



לא יודעת אם ירדתי לסוף דעתך, אבל כך אני רואה את הדברים בכל אופן ואם לא רלוונטי אז מקווה שתיתרמי יותר מתגובות אחרות
מה זה טיזינג?נפש חיה.
פלירטוטהמקורית
וואו כתבת יפהפרצוף כרית
אהבתי ת'פסקה הראשונה, כמו תמיד את מחזקת
ממ כמה דברים שאני חושבתרקלתשוהנ
קודם כל, 3 שנים זה לא כזה הרבה. להיות לגמרי פנימי בלי שום הפרעה חיצונית זה עבודת חיים.

דבר שני, האחים שלך הם כנראה כן קרובים למודל שרצית בבעלך, נכון?
זה מה שאת רגילה, זה לא שזה מה שהיה לך ברשימת מכולת... זה מה שהיה ברור לך מאליו שיהיה בבעלך.
אבל היו בו דברים אחרים שגרמו לך לרצות אותו. אולי ביטוי עמוק יותר ופנימי יותר של התכונות האלה. אולי ביטוי שבא רק מולך ולא בחברה. אולי ביטוי שונה.

אז המפגש עם המשפחה ועם הזוגיות של כולם מציפה בך את מה שחסר לך, או את מה שדמיינת ויכול להיות שתמיד יישאר שם למטה.
הגיוני !

עכשיו, אולי יעזור להיפגש עם אחים קרובים שתרגישי שיותר מכירים אותו את מי שהוא, את מה שהוא טוב בו, ולא דווקא עם כולם כשמה שמתבלט ***לעינייך*** הוא הדברים הפחות טובים. שתקבלי מאחים שלך פידבקים טובים עליו.

וכמובן בעבודת חיים שתמיד צריך, עין טובה עין טובה עין טובה, ולהפריד ביניכם. את לא הוא והוא לא את והוא לא יהיה אחים שלך ולא אבא שלך, כל אחד טוב בפני עצמו, בדרך שהוא בא לידי ביטוי, בחוזקות ובחולשות שלו.
תודה לך💞אנונימית בהו"ל
קלעת בול

אחים שלי חלילה לא מורידים אותו הם דווקא מאוד אוהבים אותו אבל הוא אישית נהיה יותר סגור וקצת ביישן לידם.
וזה גם קצת מבאס שהם לא מכירים אותו באמת כי הוא ככה נסגר לידם וזה חבל לי.
מכירה מאד את התחושותרקלתשוהנ
בעלי גם הפוך מאחים שלי בקטע קיצוני.
מה שהכי עוזר לדעתי זה להכיר לעומק, כשהם יכירו לעומק הם יעריכו ולך גם יהיה יותר קל
לא תמיד זוכים לזה. כדאי לנסות לחשוב על כיווניםהמקורית
אחרים לדעתי.
ההערכה לבעל לא צריכה לבוא מאנשים אחרים כדי שאשתו תעריך אותו בגללם. זה עוזר אבל זה לא המהות בעיניי
צודקת.רקלתשוהנ
הרגשתי גם דומהשירה לב
היו תקופות ארוכות שהרגשתי שכשאנחנו עם המשפחה שלי אני פחות מרגישה בנוח עם בעלי ופחות שמחה בו, ואפילו נבוכה בגללו לפעמים, וזה מאוד הציק לי.
ולקח לי הרבה שנים ללמוד להתמודד עם זה, ללמוד להזכיר לעצמי שבחרתי בו מכל כך הרבה סיבות, וטוב לנו ביחד, וזה באמת מה שחשוב... ומה שלא טוב- עובדים על זה, אבל בלי קשר למשפחה, זה רק מערבב ומסבך ומיותר.
ולאט לאט שמתי לב שזה כבר באמת לא אכפת לי. אבל שוב, לקח הרבה זמן ועבודה עם עצמי, ואם צריך אז פחות להגיע למשפחה, כדי שיהיו פחות זמנים מערערים ויותר זמנים שמחברים.
ממש מבינה אותךאנונימית בהו"ל
וזה לא קשור לזה שזה אחים שלך, וככה ראית מודל של גבר או כל מה שאחרות כתבו לך.
זה פשוט להסתכל מהצד על זוגות אחרים ולקנא. נכון שלכל זוג יש את התיק שלו ולא הייתי מתחלפת עם אף אחד, אבל זה קשה לראות גבר שמחמיא לאשתו מול אחרים, מסתכל עליה במבט אוהב, מחבק אותה. ושלי לא עושה את זה. זה פשוט לא בא לו טבעי.
ואני אגיד לך יותר מזה: אנחנו נשואים כבר עשור וזה לא השתנה ולא ישתנה. הרמתי ידיים. ניסיתי ודיברתי ודיברתי והסברתי שזה חשוב לי. והוא מבין, אבל זה מאוד לא טבעי לו. הוא ניסה פה ושם אבל זה הרגיש קצת מזוייף. כי זה לא טבעי לו. והוא לא ישתנה.

אז ויתרתי. זה מי שהוא, לטוב ולרע. אני כבר לא מדברת איתו על זה כי ניסיתי הרבה שנים וזה לא עזר. אבל זה ממש צובט בלב וגם אני מרגישה רע אחרי מפגשים עם זוגות אחרים (לרמה שאני מנסה להימנע מהם כי זה עושה לי הרגשה לא טובה). זה מאוד עצוב וזה מאוד קשה אבל אין לי איך לשנות את זה. סתם להתבאס. ולקנא.

בקיצור, מבינה אותך לגמרי.
דווקא בתחושה שלי זה קשורהמקורית
גם אני חוויתי את זה כמוך עד שהפסקתי להילחם בזה. ונכון שזה כואב וצובט. אבל זה חד משמעית אצלי לפחות בגלל שהיה לי מודל מסוים בראש של איך אני רוצה שבעלי יביע אליי אהבה. איך שרציתי להרגיש אהובה.
לא קרה 🤷 החלום ושברו מה שנקרא.
זה צורך בסיסי כלכך. אבל לפעמים הפאזל לא מתחבר איך שחשבנו.
זה נכון שזה הוא לטוב ולרע. אבל החיים בתחושה של חוסר מתמיד קשים מאוד. וזה גורם להצטברות של המון משקעים.
הפער בין המצוי לרצוי בתחום הזה לפעמים גורם אפילו לתחושה של מצוקה.
אבל זה לא מחייב המציאות שיהיה כך בעיניי.
לך על הקושי
הי נשמהתהילה 3>
כמו שזיהית נכון זה פשוט הציף בך כאב על מה שאת רוצה ואיננו.

אז קודם כל מותר לכאוב ומותר להצטער, ואפילו חשוב לתת לזה מקום.
הכאב שאנחנו כואבים הוא זה שמאפשר לחוויה ולמציאות המאתגרות להשתחרר להן...
ומהצד השני אני מציעה לך להאמין בבעלך, שהוא מסוגל להיות האיש שאת זקוקה לו.
לסמוך עליו, ולבקש ממנו דברים שאת זקוקה להם.
אם למשל את תשמחי לפרחים לשבת תשתפי אותו שישמח אותך פרחים לשבת
או שוקולד
או הודעה עם לבבות


ואחרי כל זה, אם משהו מסויים עושה לך רי, תנסי לחשוב מה יהיה לך נכון
אולי להימנע ממפגשים כאלה, אולי להגיע לבד, אולי לבקש מבעלך שיעשה או לא יעשה משהו מסויים שחשוב לך?

אם הוא עושה משהו שנעים לך תספרי לו על זה וזה יתן לו כיוונון ומוטיבציה.
כתבת יפה, אהבתי ממש תודה רבהאנונימית בהו"ל
באהבה❤️תהילה 3>
נראה לי שאין זוג שלא יכול להזדהות איתך כך או אחרת.קופצת
הכי לגיטימי בעולם שיתעורר רגש קנאה למראה זוגות אחרים.
את נורמלית והתבגרת תקין 😅.

אני כן רואה בזה הזדמנות לדבר ולדייק לעצמי ולנו מה חסר לי בזוגיות שלנו.
כלומר, רגש הקנאה שהתעורר לי מבחינתי מצביע על דברים שחסרים לי בזוגיות, או כרגע חסרים לי ועוזר לי להבין מה בדיוק חסר...

עזבי את זה שכל פעם שחוזרים מחתונה אני רק מתלוננת לבעלי איזה כיף לזוג שהתחתן שהוא עדיין בשלב הפרפרים ואיך אני מקנאה ... והוא עובד קשה להוריד אותי לקרקע
אהבתי מה שכתבתפרצוף כרית
הקנאה זה דבר קים בשטח-וצריך להפנים את זה שמול כל אדם בעולם יש נקודות שאת יכולה לקנא בו או הוא בך
ולכן להחליט החלטה חזקה-שהקנאה קימת בכל מקום ובכל מצב,
ודווקא בגלל זה, אסור לתת לה להשתלט על החיים שלנו- אלא ליהנות מהחיים שלנו עצמם, כלומר לא למצוא את עצמנו בסוף החים שלא טיפחנו את הזוגיות שלנו כי כל הזמן הסתכלנו על הדשא של האחות...
וואי כואבפרצוף כרית
ואני די מזדהה איתך בדברים מסוימים...
וכנראה שהם יודעים יותר להציג וגם להם יש בעיות
יש אנשים שבאמת מומחים בהצגות ובפוזות(שונאת אותם אגב, זה די דוחה אותי אנשים כאלה) , ואשריך שאת לא כזו -יותר טבעית ואמיתית, ולא מנסה לגרום לאחרים לקנא
אני לא חושבת שהם עושים הצגה כדי לעורר קנאהאנונימית בהו"ל
אני לא חושבת שהם משתדלים בכלל,
זה נראה טבעי וגם לא אכפת לי אם זה טבעי או מאולץ .. אני לרגע לא כועסת עליהם שאצלם הולך ככה ואצלי לא.. כמו שכתבו לפניי זה רק מדגיש לי מה הייתי רוצה שיהיה אצלי. הם לא אשמים בכלים ואני מקווה שטוב להם בזוגיות שלהם אבל כעס עליהם זה לא הנקודה פה ..
מסכימה. זה ממש לא כדי לעורר קנאההמקורית
בתור אחת שעשתה ועושה את זה- לא רואה עניין להנכיח ריבים או אי הסכמות מול המשפחה. ומי שטועה לחשוב שיש מציאות מושלמת וזה מכעיס אותו רק כי כך הוא ראה במפגש משפחתי - זה קצת תמוה בעיניי אם כי עדיין מובן כי שוב, יש אלמנט של לראות את החסר אצלנו. ברור שזו לא המציאות על כל רבדיה מצד אחד, ומצד שני - למה לבוא עם אנרגיות פחות טובות למפגשים משפחתיים רק כדי לא 'לא לשחק אותה'? זה קודם כל לא נעים לסובבים, וזו גם הזדמנות לרומם את עצמנו ולהתעלות מעל עצמנו, זה שובר את הקרח הרבה פעמים.
תראיפרצוף כרית
מענין מה שאת אומרת... ללא לא לשחק אותב וגם להפשיר ת'קרח...

פשוט אני אחת כזו:שלא אוהבת לייחצן את הזוגיות או את בעלי, אולי נובע מכך שהיתי רווקה ואז כאילו יש לי את האינסטינקט לא להתלהב יותר מדי מבעלי, רגישות לאחרים לא להתבלט יותר מדי, לא לצבוט לאחרים, וזה נשאר לי גם כשאני ליד נשואים
כאילו אני משתדלת להתלהב מבעלי רק כשאני לא ליד אנשים
אולי אני מגזימה? יתכן.... לא יודעת....
זה לא לייחצן בהכרח.המקורית
אני לא יודעת באיזה עצב רגיש זה נוגע, ושל מי, ולכן אני לא באה עם התכשיט החדש שקנו לי ואומרת: תראו! איזה בעל מהמם, צדיק, אין עליו!!! ומוציאה עיניים. גם לא אדבר על חופשה מהממת שהייתה לנו (הדוגמאות הן רק לצורך העניין) וגם לא מפרטת בדיוק עוד הרבה אחרים לצורך העניין. ועם זאת, לא אבוא עם פרצוף ממורמר כי רבתי איתו אתמול. ממש לא. אשב בכיף, אהנה מחברת האנשים שמנעימים את זמננו, אנהל שיח ואשתתף ואכבד את בעלי ואגיש לו ואדאג לו אם צריך, למה לא? שוב, לא בדברים שדוקרים אחרים בהכרח. אבל לפעמים המפגשים האלה לזוגות שמתמודדים הם קצת אסקפיזם. קצת מקום נורמלי להיות בו. וכיף להיות שם כשקשה. אזזה מה שרציתי להגיד סהכ
אני חושבת שיש הבדלממשיכה לחלוםאחרונה
בין 1. להחצין בכוונה חזות מושלמת ונוצצת
לבין 2. להציג חזות נעימה ומכבדת

האופציה הראשונה היא להתגאות, להתרבב ולספר לכולם כמה בעלי/הילדים/העבודה/אני בעצמי מושלמים
בלי לראות את האדם שמולך
כמובן שבעייני מותר וכדאי לשתף בדברים טובים
פה פשוט מדובר בשיתוף שאינו במקום ואינו בהתאמה לסביבה
כיוון שאין באמת מושלם בעולם, אני חושבת שבדרך כלל מי שעושה את זה, זה עוזר לו לחוש טוב עם עצמו.
לכן צריך להגיע ממקום פנימי יציב, לא להתפעל ולא לתת לזה להוריד אותך,
אלא להבין שזה צורך של השני כדי להרגיש טוב עם עצמו...
לא תמיד מצליחה בזה, כי זה באמת יכול להחליש

האופציה השניה זה בסך הכל להשאיר את הקונפליקטים וההתמודדויות להתמודדות אישית ולא להחצין אותם,
זה כבר עניין של אופי.
יש אנשים שאוהבים יותר לשתף וזה נותן להם כוח להתמודד עם הקונפליקטים שלהם. ויש אנשים שההפך, דווקא החשיפה לוקחת להם אנרגיות ומקשה עליהם להתמודד בנחת
כל אחד צריך להכיר מספיק את עצמו כדי לדעת מה מתאים לו
אני באמת חושבתפרצוף כרית
שבבית הם מתנהגים אחרת, ולכן אין לך במה לקנא - לא ראית אותם רבים...
אני חושבת שגם אם כן וגם אם לאהמקורית
זה לא משנה.
כי העניין של לרצות משו שיש לנו אצל מישו אחר הוא לא טוב בהכרח. לא סתם בורך עם ישראל ב'מה טובו אוהליך יעקב' ולא סתם כתוב בתורה 'לא תחמוד'. גם בדברים כאלה זה יכול לבוא לידי ביטוי.
לא צריך לדמיין מישו אחר רב כדי לא לרצות את מה שיש לו (אם כי אולי זה עוזר ןמנחם), צריך לעבוד על עצמנו לשמוח במה שיש לנו
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.אחרונה

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.אחרונה
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבתאחרונה

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

לא אומרת להסביר,אונמר

השאלה איפה הוא נמצא.

הוא לא ילד.

אם יש לו רצונות שלא עולים עם המציאות הוא אמור לדעת להתמודד עם זה.

את לא פלסטר שלו.

הוא הביא ילדים לעולם. לוקח את זה בחשבון או לא?

 

נשמע מאד שאת בשליטה על המערכת וזה אחלה בשבילו.

הוא רוצה גם להגשים את עצמו כשאת בשקט ולא מתלוננת שקשה לך.

אבל לא זוכר שבעצם הילדים האלה הם שלו באותה מידה שהם שלך,

אז אולי את תקומי ותחליטי להתגייס? את גם יכולה.

 

איפה הוא רואה את עצמו שם?

ואולי העבודה היא שלך, לשקף נכון את זה שבעצם אין לך אחריות יותר ממנו והילדים והבית הם לא שלך יותר משהם שלו.

מישהי יכולה להסביר לי מה לא הבנתי?Kayom

מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה? 

איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?! 

מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥

טאטא תרחם

טירוףDoughnut
נראה לי שזה מהרחפני נפץ.... רחפנים עם חומר נפץנפש חיה.
שמתפוצצים 
הפסקת אש זה אומר שלא מתקדמיםאמאשוני

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.


גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.


הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.


התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.


לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.


לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.


נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש הסכם מול ממשלת לבנון, אין הפסקת אשרקלתשוהנאחרונה

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

 

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

אני משתגעתתתאנונימית בהו"ל

ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי

אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים

הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.

היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע

מפה לשם הילד חוזר מסופררררר

מוכן לכיפה

הוא נראה בן 40!!

איפה התינוק שלי???

אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב

אני מבואסת ככ שלא הייתי שם

מה עושים עכשיו??

אל תדאגי זה גודל מהרררר חיבוקקקאוהבת את השבת
זה ממש שינוי... גם בגיל 3 זה מעבר יעל מהדרום
וואוו בטח היית בשוקקשירה_11
לפחות זה גודל להם מהר 
אוי ואבוי הוא באמת ממש תינוקDoughnut

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

שימי כיפה וזה יטשטש והוא בטוח עדיין חמודדדתגל ציון
וואי מה זה מבינה אותך!באתי מפעם

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

תודה לכן⁦❤️❤️אנונימית בהו"ל

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

אצלנו גם לא עושים חלאקהבארץ אהבתי

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

וואי סליחה אם פגעתיאנונימית בהו"ל

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

מעניןיערת דבש
מה הענין בעצם לספר אותם בגיל כ"כ צעיר?
אנחנו סיפרנו לפני כי הציק בעין השיערKayom
יש ילדים שמאוד קשה לאסןף להם שיערטארקו

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...


גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

אם אין את המנהג שלשלומית.אחרונה

חלאקה אז למה להשאיר?

מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך 

גם אצלנוכורסא ירוקה
זה באמת חמוד והם נראים ילדים ולא תינוקות
יאוו קטני איך זה משנה אותםKayom
אבל אל תדאגי יגדל מהר והוא עדיין חתיכי בטוח
אמאל'ה איזה שוקשמ"פ

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר

אסתמה שמחמירה אחרי מאמץ גופניshiran30005

בן 3 וחצי כמעט, בחודשים האחרונים יש הטבה משמעותית, כמעט 0 התקפים בלי בטניזול כמעט ב"ה. חשבנו שזהו זה מאחוריו כי כבר גדל

אבל לאחרונה שמתי לב שקשה לו ממש במאמץ גופני, כמו ריצה - אחכ יגיע שיעול חזק וקושי בנשימה עם החור הזה בגרון. הוא מצידו לא שם לב לכך ואני זאת שעוצרת אותו. מים ומנוחה עוזרים לרוב

בגלל שהיה ככה רצף בשבוע האחרון מאתמול התחיל שוב קוצר- יש לזה קשר למאמץ בשבוע האחרון? בגן היא אומרת שהוא בסדר ,היום אבקש ממנה לשים יותר לב אבל יכול להיות פתאום החמרה וקושי במאמץ? הבעיה שהוא לא ער למצבו 

אני יודעת שבמזג אוויר מסוים, מאמץ בהחלט גורם לקוצראוזן הפיל
לכן בימים כאלו אני מנסה לנטב לפעילויות ביתיות, כי אחרי ריצה - ישר יש קוצר שמלחיץ אותי
אבל כל הקיץ זה מזג אויר חם מאודshiran30005אחרונה
לנשות ישראל היקרות שאוהבות לעשות בדיקות הריוןבאתי מפעם

והבדיקות נורא יקרות!

תדעו שהזמנתי לפני איזה 9 שנים מלא בדיקות הריון בעלי אקספרס, בזיל הזול, ועדיין משמשות אותי!

הן נראות פשוטות ממש, מקלון קטנציק, אבל העיקר מזהה את ההריון.

מי שעושה הרבה בדיקות, שווה ממש. 

צריך לדעת שאם הן לא בתוקף הן כבר לא אמינות..טארקו
לשני הכיוונים
יש לזה תוקףמדברה כעדן.
לא הייתי בונה עליהן... 
התוקף שלהן עבר כברבאתי מפעם

אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.

עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.

^^^^^רק טוב!

מסכימה איתך

קניתי גם לפני שנים.

בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.

הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.

ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.

עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ. 

לי היה פס(ממש פס, לא שקוף. אבל דק וחלש)טארקו
בבדיקה כזו שהייתה בסוף התוקף שלה

ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)

חח חמודה על ההמלצהאני נשארת אני
גיליתי בהריון השלישי אי שם לפני עשור כמעט

בהחלט שווה


אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין


יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס 

יש לך קישור? או שלא משנה איזה?ברונזה
יש באתר של יונה(אהבת עולם)
אשמח גם לקישור מנסיון של משהו אמיןלומדת כעת
זהו שקניתי מזמן... לא יודעת על קישורבאתי מפעם
רק זוכרת שזה היה מעלי אקספרס 
האמת אני אוהבת שהן גדולותKayom
ככה רואים את הפס ברור, הקטנות מציקות לי בעין
יש גם כאלה בעלי רק טיפה יותר יקרות מהקטנותאני נשארת אני
אבל עדיין זולות מהארץ
תודה טוב לדעת!Kayom
לא עושים עם זה בעיות במכס? משרד הבריאותמרגול

זכור לי שקראתי פה פעם שהם לפעמים דוחים על זה חבילות ואז *כל* החבילה חוזרת


מישהי יודעת?

זה בעייתי להביא בדיקות במשלוח מח"ול?

והאם דין iherb כדין אליאקספרס?

כן, עושיםקטנה67אחרונה
לי נתקעה חבילה עם בדיקות הריון במכס ולא הגיעה מעולם ועוד מישהי פה כתבה
שני דבריםאנונימית בהו"ל

אני פעם אחת הזמנתי והשתמשתי באחת כשלא היתה בתוקף, ויצא חיובי ולא הייתי בהריון.


השני, שהמשלוח השני, משרד הבריאות עיכב לנו את החבילה והיא לא הגיעה מעולם..


אז חזרנו לקנות בדיקות הריון בארץ


אולי הנסיונות הבאים ננסה שוב

כרגע אני בהריון ברוך ה'

אולי יעניין אותך